תביעת לשון הרע של יאיר נתניהו נ’ אייבי בנימין, פעיל חברתי – פסק דין הקובע פיצוי זניח ת”א 5745-09-17

יאיר נתניהו בנו של ראש הממשלה תבע את אייבי בנימין, פעיל חברתי תביעת לשון הרע בסך 140,332 ד”ח ועתר לחייב את האחרון בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 70,166 ש”ח מכוח החוק ובסך 59,467 ש”ח מכוח סעיף חוק הגנת הפרטיות.

אייבי בנימין פרסם כי ראש הממשלה פנה לראש המוסד וביקש להוציא דרכון בשם בדוי עבור יאיר נתניהו מטעמי ביטחון כדי לשמור על הבן ההולל המסתובב בעולם. בהמשך פרסם בנימין כי הדרכון שהונפק ליאיר נתניהו שימש אותו כאמצעי להלבנת הון ותשלומים שהתקבלו ככספי שוחד לראש הממשלה, וכי יאיר נתניהו מחזיק חשבונות במיליוני דולרים ואירו במקלט מס בפנמה אותם פתח באמצעות הדרכון הנ”ל, וכי יאיר מסובך בפלילים. המשך הפוסט שהוציא אייבי בנימין התייחס לראש הממשלה.

בחלוף שנה ממועד הפרסום, פנה יאיר נתניהו באמצעות עורך דינו יוסי כהן, וביקש ממנו שיסיר את הפרסום בטענה כי המידע כוזב ופוגע בשמו של יאיר נתניהו, וביקש ממנו לפרסם התנצלות.

אייבי בנימין הסיר את הפרסום וניהל סיג ושיח עם עו”ד יוסי כהן בעניין הודעת ההתנצלות, ולא גובשה הסכמה בעניין. סופו של דבר, אייבי בנימין הסיר את הפרסום ופרסם הודעה לעוקביו בהתייחס למהימנות מקור המידע שעליו הסתמך בפוסט.

אייבי בנימין טען שהפרסום חוסה תחת הגנת אמת הפרסום והבעת דעה בתום הלב וכי מדובר בתביעת השתקה על רקע עתירה שהגיש לבג”ץ בנוגע לחקירת פרשת רכישת הצוללות שכונתה פרשה 3000 (בג”ץ 6087/17).

בדיון שהתקיים בני השופט הבהיר יאיר נתניהו כי עיקר התביעה נוגע לחוק איסור לשון הרע ולא ליתר העוולות בדבר פגיעה בפרטיות ורשלנות.

השופט שליו קובע בסעיף 49 לפסק הדין:

“לאחר ששקלתי את הדברים, לא מצאתי שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע בתובע. ואפרט. (ההדגשה במקור).
50. הביטוי “בכוונה לפגוע נדון ברע”א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ’ דנון תקשורת בע”מ (8.9.2013), שם נקבע כי אין די בקיומה של צפיות שהפרסום יפגע בנפגע, אלא נדרש קיומו של יסוד נוסף, של התנהגות זדונית, של כוונה “של ממש” לפגוע בו, תוך התבססות על ההלכות שנקבעו לגבי יסוד הכוונה לפגוע בעבירת לשון הרע (רע”פ 9818/01 ביטון נ’ סולטון, פ”ד נט(6) 554 (2005)).

סופו של דבר השופט שליו, ביצע איזון בין חומרת הפרסום לבין התנהלות אייבי בנימין לאחר הפרסום, ומצא כי עומדות לזכותו ההקלות הקבועות בסעיף 19 לחוק ולכן עמד את הפיצוי על סך 20,000 ש”ח. השופט הסתפק בכך שהפרסום הוסר, ולא נתן סעד נוסף בנדון (כמו התנצלות).

Close
Menu
Social profiles
%d בלוגרים אהבו את זה: