הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר קיימה יחסי מין עם מטופל שלה שזכה בתביעה נגדה. היא ממשיכה לעבוד כפסיכיאטרית בכירה בבית חולים ממשלתי לבריאות הנפש – "גהה"

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-Jo

ידיעות אחרונות / עינת פישביין, 11.1.1994

תביעה יוצאת דופן, שתחייב את המערכת המשפטית לעוסק שוב בנושא יחסי מטופל ומטפל, הוגשה אתמול לבית משפט המחוזי בירושלים.

התובע, צביקה לבד, תושב בת ים, בן 42, טוען כי נוצל מינית על ידי ד"ר נחמה ויזר, פסיכיאטרית בכירה מבית חולים "גהה". לדבריו, כתוצאה ממערכת יחסי מין שנוצרה בינו לבין ד"ר ויזר נגרם לו נזק נפשי חמור ובלתי הפיך. באמצעות עורכי הדין דורון כספי ודניאל סרור, תובע המטופל מהפסיכיאטרית ומקופת חולים כללית סכום 7,717,000 ש"ח.

הקשר בין ד"ר ויזר לתובע נוצר בשנת 1989. הוא הופנה אליה על ידי קופת חולים שלו, כשהוא סובל מחרדות שונות ומכאבים, שלא נמצא להם הסבר רפואי. באותה תקופה, מספר כתב התביעה, היה התובע נשוי, אב לשניים, בעלים של משרד פרסום מקומי מצליח, פעיל במרכז הליכוד ובמוסדות ציבור שונים.

לטענת כתב התביעה, אחרי תקופת טיפול קצרה החל ד"ר ויזר נחמה, גרושה ואם לשניים, להזמין את התובע לטיפולים של שעות ארוכות, מחוץ למסגרת ימי הקבלה הרגילים, כמו בימי שישי אחר הצהריים, כשילדיה היו אצל אביהם.

בפגישות אלו היא סיפרה לו פרטים אינטימיים רבים מחייה וניסתה להתקרב אליו. בהמשך נהגה להתקשר אליו פעמים רבות במשך היום ולהשאיר לו הודעות באיתורית, בעיקר בשעות בהן שהה עם בני משפחתו.

התובע טוען, שבאותה תקופה היו חיי המשפחה שלו תקינים לגמרי, ומעולם לא היוו חלק מהבעיות שבגללן הגיע לטיפול.

לפי כתב התביעה, החלו ד"ר ויזר נחמה והמטופל לקיים – ביוזמתה – יחסי מין בתדירות שהלכה וגברה במהלך פגישותיהם. לדברי המטופל, היא הסבירה לו בכל הזדמנות כי חיי הנישואין שלו אינם מאושרים וכי הם הסיבה לכל מה שעובר עליו.

בשלב הבא, טוענת התביעה, שכנעה ד"ר ויזר נחמה את המטופל להיפרד מאשתו ולעבור לגור בביתה של הפסיכיאטרית כשהיא טוענת שזהו הפתרון הטוב ביותר עבורו, והדבר היחיד שיעזור לו להשתקם.

ד"ר ויזר נחמה היתה ספקית התרופות העיקרית של התובע באותו זמן, ולפי טענתו היא ניצלה הן את תלותו בה מבחינה זו והן את חולשתו ואופיו התלותי, שמוגדר ככזה גם בחוות הדעת הפסיכיאטריות המצורפות לתביעה.

עינת פישביין כתבה מ-1994 על הפסיכיאטרית נחמה ויזר "היא ניצלה את מצבי לספק את צרכיה המיניים"
עינת פישביין כתבה מ-1994 על הפסיכיאטרית נחמה ויזר "היא ניצלה את מצבי לספק את צרכיה המיניים"

הכתבה "הכל אודות אמא"

ידיעות אחרונות – 7 ימים / מיקי פלד, 12.8.2005

לפני עשר שנים הוא תבע את הפסיכיאטרית שלו ד"ר נחמה ויזר, על ניצול מיני, וקיבל 1.2 מיליון שקל פיצויים. את רוב הסכום בזבז בלילה אחד של הימורים, הידרדר לרחוב וניסה להתאבד שוב ושוב. צביקה לבד, שהיה עד אותו טיפול איש משפחה, פעיל ליכוד ובעל משרד משגשג, מנסה היום לשקם את חייו מתוך ההריסות.

אחרי כל מה שעבר, בדיוק כשנראה היה שהחיים שלו מתחילים להסתדר, בא מפגש אקראי אחד ברחוב והעיף את צביקה לבד, חזרה לשוליים. זה היה מפגש עם אישה. אחת משתיים שביניהן ניווט את חייו, מנסה לברוח מצילן אבל נמשך בעקבותיהן שוב ושוב אל מסלול ההרס.

לבד היה הגבר הראשון בישראל שתבע את המטפלת שלו, הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר, על חריגה מיחסי מטפל – מטופל, וטען שניצלה את חולשתו לסיפוק צרכיה, בעיקר המיניים. תביעתו נגד הפסיכיאטרית נסגרה בפשרה חסרת תקדים ב- 1995, כשהפסיכיאטרית אינה מודה באחריות, ומשלמת לו 1.2 מיליון ש"ח פיצויים.

הפסיכיאטרית נחמה ויזר, המשיכה לעבוד, והמטופל לבד, אחרי שנים קשות, אמור היה לשקם את חייו.

"קניתי דירה וריהטתי אותה", הוא נזכר עכשיו, "קניתי מיצובישי חדש וחידשתי את הקשר עם המשפחה. התחילה חדוות חיים בלתי רגילה – ארוחות ערב, חברים. היתה לי חברה מקסימה שהיתה לה גם משפחה, בקיצור חיים נהדרים. נהגתי מידי פעם לטייל בכיכר אתרים בתל אביב, מול הים, ליד הגורילה המפורסמת. זה היה הכיף שלי".

עד שיום אחד הוא ראה אותה (את הפסיכיאטרית), באותה כיכר, במקרה. "לא יודע מה עבר עלי באותו רגע. נכנסתי לבלק אאוט. אני יודע רק דבר אחד: בבוקר, כשהתעוררתי מהעילפון, הייתי מופסד מאה אלף דולר".

חודשים מעטים לפני כן נגמל מהימורים, שכילו את כל רכושו והביאו אותו לרחוב. אחרי המפגש הטראומטי הוא חזר להמר: "אין כסף, אין בית, חזרתי לגור ברחוב, לא יודע איפה הסתובבתי. לא דיברתי עם אנשים. נתק מוחלט. אובדן מוחלט של תחושת מציאות. לא חייתי, רק נשמתי. הייתי אוכל מפחי אשפה, או נעמד הרחק מבית הקפה של חבר נעורים, שהיה מוציא לי שקית כי התביישתי להתקרב. הייתי ישן בשוק עלייה, יושב עם נרקומנים".

מלוכלך, מוזנח וחולה, בגדיו קרועים וזקנו פרא, הסתובב לבד ברחובות תל אביב, נושא במזוודה את רכושו היקר ביותר: אלבומי תמונות ומכתבים מחייו הקודמים. "איבדתי עשר שנים מהחיים", הוא אומר, "ואני לא יכול לספר אפילו מה היה".

לבד מתגורר היום בחדרון קטן, מעופש ועלוב בדרום תל אביב. בחדר הזה, הממלכה שלו ושל ליידי כלבתו, ניצבים על שידה קטנה ומעוקמת אלבומים מעידן אחר: כתבות מנוילנות, מכתבים ממשה קצב, מחיים קורפו, מהשופט דב לוין, מלשכת ראש הממשלה, שרים, ח"כים, ראשי ערים.

לבד נולד בבואנוס איירס ומשפחתו היגרה לישראל כשהיה בן שמונה.

לבד נמשך לפוליטיקה כמעט מילדות, מאז שנשרף דגל ישראל לנגד עיניו בארגנטינה. הבית היה ציוני, אביו ומנחם בגין היו ידידי נעורים בליטא. אבל נראה שמקור המשיכה העמוק יותר היה רצונו להיות מוקף באנשים, במרכז הענינים, לתת ולקבל תשומת לב.

ב- 1977, כשעבד בצוות ההקמה של יחידת התקשורת בבנק לאומי, התחיל לארגן מבצעי התרמה, טקסי בר מצווה, טיולים של נוער משכונות מצוקה לירושלים ולבסיסים צבאיים. שלל כתבות מצהיבות ומכתבי הוקרה עתיקים שהוא סוחב איתו לכל מקום מעידים על פעילותו כדובר ההנהלה הארצית של המועצה הלאומית למניעת תאונות וכחבר בוועד העובדים הארצי של בנק לאומי.

במקביל התפקד לתנועת החירות, והיה לחבר בולט ופעיל במוסדות התנועה ובמסעות בחירות. בין מכריו אז הוא מזכיר את בנימין נתניהו, פנחס גולדשטיין, מיכאל רצון, לימור לבנת, דוד לוי, דודי אפל, מאיר שטרית, ישראל כץ. "הייתי פושר, שלא ירא משום דבר". משיחות עם חבריו לדרך הפוליטית מצטייר דיוקן של אדם חזק, אמין, אכפתי, מעורב ומקושר, בעל מוטיבציה אדירה להצליח.

בשנת 1986 הקים לבד משרד פרסום, שעבד עם משרדי ממשלה, עיריות ומועצות מקומיות. "היה לי פול טיים ג'וב, הרווחתי המון כסף. עד אמצע 1989 הרגשתי שהגעתי לכל השיאים האפשריים שרק רציתי: היו לי משפחה נפלאה שהקמתי, אחותי שרה, פוליטיקה והתנדבות. מה יכול אדם לרצות יותר?"

אחותו שרה חלתה בסרטן. "אז בעצם התחילו כל הסימפטומים הנפשיים השליליים שלי. בהתחלה חשבתי שמדובר בבעיות אורגניות. הייתי נופל פתאום בלי שום סיבה, מתעלף. שלחו אותי לבדיקות מקיפות והכל נראה תקין. ואני בתוך תוכי ידעתי מה לא בסדר: שרה. החיים בבית הפכו לגיהנום. לא תפקדתי, הייתי במצב נפשי גרוע. רופאת המשפחה הפנתה אותי לפסיכיאטרית מומחית והתחלתי טיפול פרטי בביתה. כבר בהתחלה הציעה המומחית שאקח תרופות פסיכיאטריות. סמכתי עליה".

כשנוצרו ביניהם יחסי אמון הציעה לו הפסיכיאטרית, כפי שטען לאחר מכן בתביעת המיליונים נגדה, לקיים פגישות ארוכות יותר בימי שישי בקליניקה שבביתה, כשמשפחתה נעדרה. המפגשים קיבלו ממד נוסף, כפי שמספר לבד: "היא הציעה שאשכב על הספה בסלון והיתה מנגנת לי בפסנתר בדיוק את היצירות שאני אוהב. הייתי בוכה ומשתפך, והיא היתה מנגנת ומדברת. כך זה נמשך שעות. כמו תוכנית אטום מניפולטיבית וערמומית היא השתלטה על הנפש שלי. היא ניגנה על המיתר החלש של יחס אימהי וחום, שאני זקוק להם עד היום.

היא זרקה את הפצצה רק אחרי שהרגישה שאני כבר משועבד לה. "אשתך ואתה לא מתאימים. זאת כל הבעיה שלך", היא אמרה, הייתי בהלם אבל ללא יכולת להתנגד. הייתי קשור אליה נפשית מאוד חזק – גם תלוי בה מבחינת התרופות, וכבר הרגשתי ככלי ביד היוצר.

הוא מתאר מערכת יחסים מעוותת: "עברתי לגור אצלה (אצל הפסיכיאטרית) בבית, הייתי חייב לספק את הצרכים המיניים שלה. היו לה פנטזיות סוטות שהיתה מספרת לי עליהן. לא ידעתי דברים כאלה קודם, אני אדם שמרן. מעולם לא הייתי איזה ג'יגולו, אבל היא הכריחה אותי לעשות איתה דברים שאני בעצם לא ידעתי. הייתי תלוי בה ופחדתי ממנה.

הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר, שכאמור שילמה פיצויים למר צביקה לבד, כדי לסיים את תביעתו נגדה, ממשיכה ועובדת כפסיכיאטרית בכירה בבית חולים הממשלתי "גהה".

יותר מתמוה כיצד ועדת האתיקה מאפשרת הפקרות שכזו, בו נחמה ויזר, שמתיימרת בתואר פסיכיאטרית מתגלה כמניפולטורית, פירקה לרסיסים את משפחתו של צביקה לבד, גרמה לצביקה לבד להתגרש מאשתו, קיימה יחסי מין עם המטופל שלה, וחמור מכך, שעבדה מטופל שלה לסמים פסיכיאטריים קשים ביותר, שכתוצאה מנטילתן גרמו לו לאובדן זמן, אובדן משפחתו ואובדן חייו למשך עשר שנים.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.