שיפוט מציאות לקוי פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר

שיפוט מציאות לקוי של פקידת הסעד לחוק הנוער מרים בן עטר, התעמרותה הבלתי פוסקת במשפחת חביבי, ואי יכולתה לאבחן את מצבו הקשה של בעלה מבעוד מועד, השופט מוריס בן עטר, גרמו לכך, כי בעלה שלח יד בנפשו והתאבד. אישה זו שלא הצליחה לפתור בעיות בביתה, כיצד היא פותרת בעיות של משפחות “במצוקה”?

השופט מוריס בן עטר התאבד לטענתו בגלל עומס תיקים. "הם לא הצליחו לכופף אותו" אמרה אלמנתו מרים בן עטר
השופט מוריס בן עטר התאבד לטענתו בגלל עומס תיקים. “הם לא הצליחו לכופף אותו” אמרה אלמנתו מרים בן עטר

פקידת הסעד מרים בן עטר – הצליחה לכופף שופטי נוער כדי שיפסקו כרצונה

על התאבדותו של בעלה, האשימה את בית המשפט בעומס יתר של תיקים, ואמרה “הם לא הצליחו לכופף אותו”, קרי, בעלה התאבד במקום לטפל בבעיות של הבאים לדון בבית משפט שלום. פקידת הסעד מרים בן עטר, היא דוגמא לאישה שלא לוקחת אחריות על מחדליה, ובעובדה שלא אבחנה את מצוקתו הקשה של בעלה. אם את מצוקתו של בעלה לא הצליחה לאבחן, כיצד היא מאבחנת מצוקות של אנשים חסרי ישע שנופלים לידיה?

משפחות המנהלות מאבק נגד רשויות הרווחה שלקחו מהן את ילדיהן בכח, הן ברובן משפחות דלות אמצעים. ההוצאות המשפטיות הכרוכות בכך מתישות ומרוששות את המשפחה עד כדי הפיכתה למשפחה נזקקת וחסרת כל.

לעיתים ההורים נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים מכספם גם עבור מבחני מסוגלות הורית אשר בודקים לכאורה את כשירותם ההורית. למבחנים הללו אין כל תיקוף מדעי אך הם מפרנסים לא מעט עובדים סוציאליים שעובדים בתעשייה הזו של האבחונים.

המקרה של משפחת חביבי ממחיש היטב את הדורסנות של המנגנון הסוציאלי. משפחת חביבי, משפחה נורמטיבית, בעלת דירה משלה, ניהלה חיים תקינים עד שרשויות הרווחה נכנסו לחייה וחטפו את ילדיה. כתוצאה מן המאבק המשפטי שניהלה המשפחה נגד רשויות הרווחה היא נאלצה למכור את דירתה כדי לשלם לעורכי דין. המשפחה כיום מפורקת ומרוששת וחיה ברחוב ללא קורת גג. פרטים נוספים על פרשת חביבי כאן בקישור הזה.

 פקידת הסעד המחוזית מרים בן עטר היתה מעורבת בטרטור מיותר של בתי המשפט לנוער ובגרימת נזקים למשפחת חביבי.