התעמרות משרד הרווחה תל-אביב באמא שלי רפאל


שלי רפאל: “העובדת הסוציאלית חטפה את התינוק שלי כשיצא מרחמי“.

קיץ 2004 יזכר לשלי רפאל כסוף העולם, בו חוותה שברון לב, לאחר שרשויות הרווחה ת”א הוציאו ממשמורתה את בתה התינוקת והעבירו את התינוקת שלה להוריו של בן זוגה לשעבר. שלי נלחמה כלביאה לראות את בתה. רשויות הרווחה בתיאום עם בית המשפט, לא נתנו לה לראות את התינוקת שלה, וסירבו לקבוע לה הסדרי ראיה.

שלי רפאל, מספרת שהיתה שמה פאה לראשה ומתחפשת לאישה קשישה, כדי שתוכל לראות מרחוק את התינוקת שלה, מאור עיניה.

שלי בעלת דירה משלה בלב תל אביב, הכירה את בן זוגה לשעבר כשעבדה במלצרות בבית קפה על יד ביתה. שלי הרתה וילדה תינוקת בריאה, יפהפיה.

שלי פנתה למשרד הרווחה ת”א, לצורך קבלת סיוע (עגלה, ציוד ראשוני לתינוקת, מטרנה). והיא אכן קיבלה עזרה. נתנו לה עגלה ולקחו לה את התינוקת, כשבהמשך העבירו את האפוטרופוסות על התינוקת להוריו הבוהמיים של בן זוגה לשעבר, תוך ניתוקה שלה באופן מוחלט מבתה.

כתוצאה מכך, יחסיה של שלי עם בן זוגה ועם הוריו עלו על שרטון והפכו למתוחים ביותר, שכן אלו מנעו ממנה לראות את התינוקת שלה בהוראת פקידת הסעד שהוציאה צו ביהמ”ש, והחלו להוציא נגדה צווי הרחקה, מאחר ולא הסכימה עם ההחלטה האכזרית למנוע ממנה את פרי רחמה.

כאן החלה תסבוכת עם המשטרה, לאחר שהמאמצים החלו להתלונן כנגדה במשטרה, על הפרת צווים שניתנו נגדה. בעקבות תסקיר משרד הרווחה לבית המשפט, נאסר עליה לראות את בתה התינוקת גם לא במרכז קשר, כדי שהתינוקת לא תפתח תלות או תיקשר לשלי, אימה הביולוגית.

שלי לא ויתרה. במקביל למאבקה על זכותה להסדרי ראיה עם בתה, שארכו ארבע שנים! הכירה בן זוג, שתמך בה ובשנת 2008 הרתה בשנית. שלי היתה בטוחה שכעת, תצליח להשיב את בתה אליה ותגדל את בתה הבכורה עם אחיה התינוק ביחד עם בן זוגה. כל חייה חלמה להיות אמא, וילדים הם אהבת חייה.

שלי הוזהרה על ידי קרוביה, שאם רשויות הרווחה לקחו את בתה התינוקת, סביר להניח שגם את התינוק החדש יקחו לה. שלי לא שעתה לאזהרות, ואמרה: “את התינוקת לקחו לי בגלל שהוריו של בן זוגי לשעבר מקושרים עם משרד הרווחה, אבל לתינוק החדש שלי אין קשר לבן זוגי לשעבר, כך שאין שום סיבה שלא אגדל את התינוק שלי”.

שלי הכינה חדר לתינוק בביתה. עריסה קטנה בלב החדר, שידה חדשה עם משטח החתלה, תלתה וילון עם פרפרים כחולים על אדן החלון, וקישטה במדבקות עליזות את הקירות.

בשעת צהריים, כשצירי לידה החלו, ביקשה מחברה שתתלווה אליה למחלקת היולדות, ללדת את התינוק שלה.

שלי הגיעה לבית חולים ליס, וגילתה שעובדות סוציאליות מלשכת רווחה לב העיר, גם הן ממתינות ביחד איתה ללידת התינוק שלה. שלי האמינה שהן באו לתקן את הנזקים שגרמו לה עם בתה הבכורה וידריכו אותה עם התינוק החדש.

אפידורל חובר לעמוד השדרה שלה. בנה נרי, נולד. שלי שלחה ידיים לחבוק בתינוק שלה שאך נולד, מחכה שהמיילדת תעטוף אותו במגבת ותמסור אותו לידיה המשתוקקות. הילד לא הושט לה. שלי ביקשה, תני לי את התינוק שלי. המיילדת הסיטה מבטה ממנה, ועובדת הסוציאלית הודיעה לה שהתינוק שלה נלקח ממנה בצו בית משפט לאימוץ.

את זעקות השבר של שלי, היה ניתן לשמוע בכל רחבי בית חולים ליס: “תני לי את התינוק שלי, תני לי את הילד שלי, איפה הלב שלך? איך את יכולה לעשות לי את זה? תני לי לראות את הבן שלי!!!”.

זעקותיה של שלי הוחלשו, כשאחים שהוזעקו מבעוד מועד הזריקו לישבנה סמים. האחים לא המתינו ליציאת השליה מרחמה, והובילו את שלי, היישר לאמבולנס מחוץ לבית היולדות ליס לאשפוז פסיכיאטרי באברבנל.

שלי איבדה את ההכרה, והתעוררה לאחר מספר שעות כבולה ידיים ורגליים בבית חולים אברבנל בבת-ים.

היא הבינה שהחיים שילדה נגזלו ממנה. שלי ממררת בבכי על בנה, והחזה שלה גדוש מחלב שהתינוק שלה לא ינק ממנה.

שלי אושפזה מספר שבועות בכפיה באברבנל, כשבכל התקופה הולעטה בסמים פסיכיאטריים ואמרו לה לשכוח מהתינוק שלה. טרם שחרורה מבית החולים הפסיכיאטרי נאמר לה על ידי פקידת הסעד, כי בנה נשלח לאימוץ. יש פסק דין של השופטת גלית מור ויגוצקי מבית משפט לנוער.

שלי ביקשה לקבל העתק מהמסמכים ואלה לא נמסרו לה.

לוקח לה מספר חודשים להתנקות מהסמים הפסיכיאטרים בגופה, והיא מגייסת עורכת דין פרטית בהתנדבות שתסייע לה להשיב את התינוק שלה אליה. פקידות הסעד כתבו נגדה תסקירים בהם נכתב כי היא סובלת מבעיות פסיכיאטריות נפשיות ואיננה כשירה לגדל את התינוק. הן מבקשות מבית המשפט למנות לה אפוטרופוס שיהיה אחראי על נכסיה. בית המשפט ממנה עורך דין כאפוטרופוס על רכושה של שלי.

החסכונות ששלי צברה נעלמים, חשבון הבנק שלה רוקן מכספים, וגם הדירה שלה הועברה על שם האפוטרופוס.

גנבו לה את החיים.

פקידת סעד חוטפת תינוק מאימו בבית החולים

תגיות: , , , , , , , , , , , ,