איריס ארבל אסל שופטת בימ”ש לענייני משפחה רמת גן – קיבלה הטבות מבתי המשפט בניגוד לחוק ולכללים

thumbnail

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-209

איריס ארבל אסל משמשת כשופטת בית משפט לענייני משפחה רמת גן.

על פי הכתבה “בית משפט לענייני משפחה” טובה צימוקי מ- 20.05.2005 בעיתון ידיעות אחרונות התנהגותה של איריס ארבל אסל ואביה דן ארבל מנהל בתי המשפט דאז מדיפה ריח שחיתות תאוותנות וקבלת טובות הנאה ממשלם המיסים שלא כדין.

להלן קטע מהכתבה “בית משפט לענייני משפחה” – טובה צימוקי מה- 20.05.2005 בעיתון ידיעות אחרונות:

לא ימונה אדם למשרה ביחידה מינהלית, אם עובד באותה יחידה הוא קרוב משפחה שלו‭…‬ לא ימונה אדם למשרה במשרד, אם עובד ביחידה מינהלית אחרת באותו משרד קרוב משפחה שלו, והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם” (כללי שירות המדינה, מינויים – סייגים בקרבת המשפחה, התשכ”ט, 1969).

הבייבי של דן ארבל

5 במרס, ‭.2003‬ בלשכת נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, מתקיים דיון ער בהשתתפות ראשי הנהלת מערכת בתי המשפט ובהם מנהל בתי המשפט דאז דן ארבל. הנושאים שעל הפרק: העסקת עובדים שכבר נשכרו להפעלת המנ”ת (מערכת ניתוב התיקים) בכמה בתי משפט ברחבי הארץ, וכן פירסום המכרזים העתידיים לצורך הכשרת כהונת המועמדים שכבר עובדים. ברקע: הסחבת בדיוני בתי המשפט ועינויי הדין.

ניתוב תיקים מקצועי ויעיל, זה ברור לכל משתתפי הדיון, הוא דרך בטוחה להקל על הלחץ בבתי המשפט ועל עינויי הדין. מערכת ניתוב התיקים היא הבייבי של הבוס ארבל, וכמו בהזדמנויות אחרות, הוא שוב משמיע את דעתו הנחרצת על חיוניות השיטה כדי לקצר את הסחבת בבתי המשפט.

על פי פרוטוקול הישיבה, פרט אחד קטן ארבל לא מציין במהלך הדיון ולו במילה אחת: בפרויקט הבייבי שלו כבר עובדת זה זמן, ללא מכרז, בייבי אחרת שלו – בתו, עורכת הדין איריס אסל.

16 חודשים לאחר תחילת עבודתה, עו”ד איריס אסל עוברת את המכרז, כמו עמיתיה האחרים, ומינויה כרכזת מערכת ניתוב התיקים בבית המשפט בראשון לציון מוכשר סופית. עכשיו אפשר לדלג אל סצנת ההטבות: עו”ד אסל, הבת של, זוכה לתנאי עבודה משופרים – היא מקבלת רכב ברמת ניידות ד’ (הניתן רק לאנשי הנהלת בתי המשפט, שעבודתם כרוכה בנסיעות ברחבי הארץ – ולא רק באזור המרכז‭.(‬ תנאים אלו, אגב, קיבלו גם חלק מעמיתיה, מה שעורר את קינאת חלק מהעובדים האחרים בהנהלת בתי המשפט. שנתיים לאחר תחילת עבודתה מקבלת עורכת הדין הצעירה תעודת עובדת מצטיינת מלווה בפרס כספי מאת בתי המשפט, שמנוהלים על-ידי אביה.

דן ארבל מאשר את העובדות, אך מעניק להן פרשנות אחרת. “בתי איריס‭,”‬ הוא אומר, “התקבלה לעבודה במערכת המשפט כדת וכדין. הפרויקט היה אז חדש ואמור היה לסייע בהתגברות על הפיגורים במערכת המשפט. על פי כללי שירות המדינה נבחנה מועמדותה על-ידי ועדת קרובים בנציבות שירות המדינה ואושרה. רק לאחר אישור זה היא הופיעה בפני ועדת קבלה והתקבלה. בשלב מאוחר יותר, עברה מכרז ככל עובדי המנ”ת, והתקבלה לעבודה. לא היתה כל כפיפות בינה לבין מנהל בתי המשפט. היא כפופה לנשיא בית המשפט, אשר אינו כפוף למנהל. אני גאה בעבודתה במערכת המשפט והיא אף נבחרה כעובדת מצטיינת‭.”‬

יצוין כי הבוס הישיר של איריס ארבל-אסל הוא נשיא בית המשפט של מחוז המרכז, השופט יהודה פרגו. ודן ארבל הוא מי שמאשר תקנים גם לבית המשפט של פרגו.

בית משפט לענייני משפחה, טובה צימוקי

הדרך הקצרה והבטוחה למשרה או התמחות יוקרתית במערכת המשפט היא קרבת משפחה לאחד השופטים. מכרז? שוויון הזדמנויות? 64 אחוז מבין העוזרים המשפטיים בבתי המשפט דילגו לעבודה מעל למשוכות האלה. אפילו בשביל להיות מאבטח במערכת המשפט צריך פרוטקציה. דו”ח מבקר המדינה: “המועמדים לעבודה גויסו בעיקר בשיטת ‘חבר מביא חבר”.
“לא ימונה אדם למשרה ביחידה מינהלית, אם עובד באותה יחידה הוא קרוב משפחה שלו‭…‬ לא ימונה אדם למשרה במשרד, אם עובד ביחידה מינהלית אחרת באותו משרד קרוב משפחה שלו, והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם” (כללי שירות המדינה, מינויים – סייגים בקרבת המשפחה, התשכ”ט, 1969).

בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן מסתובב כבר שנים סיפור ידוע, העובר בירושה ממחזור למחזור, על בן של שופט עליון מפורסם שלמד בפקולטה. ביום הראשון ללימודים קיבלו הסטודנטים הסבר על תקופת ההתמחות (הסטאז‭(‘‬

המצפה להם בתום שלוש וחצי שנות לימוד. בנו של השופט הבכיר לא טרח להישאר עד תום השיעור. “חבל לי על הזמן‭,”‬ הסביר לחבריו, “הסטאז’ שלי כבר סגור מראש בבית המשפט העליון‭.”‬

 למרבה הצער, זו אינה אגדה, זו המציאות בישראל. מציאות המאפשרת מצב בו, למשל, בן של שופט עליון יכול להתמחות אצל שופטת מחוזית, שלכאורה קידומה עשוי להיות תלוי באביו או בחבריו לעבודה. פרוטקציה מסתבר היא כבר לא מילה גסה, אפילו לא במסדרונות הצדק בישראל.

 המספרים היבשים מספרים הכל: 64 אחוז מבין העוזרים המשפטיים בבתי המשפט בישראל התמנו לתפקידם מבלי שקוים, כנדרש, הליך המבטיח שוויון הזדמנויות. 50 אחוז מבין המזכירים המשפטיים מועסקים ללא מכרז במשך תקופה ארוכה, בניגוד לכללי שירות המדינה, בניגוד לכללי מינהל תקין ותוך יישור קו עם הנורמות הפסולות שהשתרשו בישראל בשנים האחרונות.

 די ברפרוף מהיר על שמות המשפחה של אותם סטאז’רים מאושרים שהתקבלו בשנים האחרונות לבתי המשפט כדי להבין את כללי המשחק: אם אתה בן של שופט או פרקליט בכיר, יש לך סיכוי מצוין לזכות במשרה או התמחות יוקרתית.

 בשבוע שעבר חשף מבקר המדינה השופט בדימוס אליעזר גולדברג נתונים חמורים על התופעה: לעשרה אחוזים מבין העובדים הבכירים ולשמונה אחוזים מבין חברי ועדי העובדים במערכת המשפט יש קרובי משפחה המועסקים בהנהלת בתי המשפט. לחלק מהם אף יותר מקרוב משפחה אחד. בדיקת המבקר לגבי סדרי קבלתם לעבודה של 24 קרובי משפחה של עובדים העלתה ליקויים לגבי 18 מהם.

 “על משרד המשפטים, הפרקליטות, והנהלת בתי המשפט וכן נציבות שירות המדינה – לשקול דרכים להגברת התחרות, השקיפות ושוויון ההזדמנויות בגיוס מתמחים‭,”‬ סיכם המבקר את הדו”ח שלו. “דרכים כאלה עשויות לשרת גם את המערכת, לחזק את אמון הציבור בה ולהפריך את החשש כי רק מקורבים יכולים להתמחות בגופים ציבוריים, שעה שרבים מחזרים על הפתחים ללא הצלחה‭.”‬

 הבייבי של דן ארבל

5 במרס, ‭.2003‬ בלשכת נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, מתקיים דיון ער בהשתתפות ראשי הנהלת מערכת בתי המשפט ובהם מנהל בתי המשפט דאז דן ארבל. הנושאים שעל הפרק: העסקת עובדים שכבר נשכרו להפעלת המנ”ת (מערכת ניתוב התיקים) בכמה בתי משפט ברחבי הארץ, וכן פירסום המכרזים העתידיים לצורך הכשרת כהונת המועמדים שכבר עובדים. ברקע: הסחבת בדיוני בתי המשפט ועינויי הדין.

 ניתוב תיקים מקצועי ויעיל, זה ברור לכל משתתפי הדיון, הוא דרך בטוחה להקל על הלחץ בבתי המשפט ועל עינויי הדין. מערכת ניתוב התיקים היא הבייבי של הבוס ארבל, וכמו בהזדמנויות אחרות, הוא שוב משמיע את דעתו הנחרצת על חיוניות השיטה כדי לקצר את הסחבת בבתי המשפט.

 על פי פרוטוקול הישיבה, פרט אחד קטן ארבל לא מציין במהלך הדיון ולו במילה אחת: בפרויקט הבייבי שלו כבר עובדת זה זמן, ללא מכרז, בייבי אחרת שלו – בתו, עורכת הדין איריס אסל.

 16 חודשים לאחר תחילת עבודתה, עו”ד איריס אסל עוברת את המכרז, כמו עמיתיה האחרים, ומינויה כרכזת מערכת ניתוב התיקים בבית המשפט בראשון לציון מוכשר סופית. עכשיו אפשר לדלג אל סצנת ההטבות: עו”ד אסל, הבת של, זוכה לתנאי עבודה משופרים – היא מקבלת רכב ברמת ניידות ד’ (הניתן רק לאנשי הנהלת בתי המשפט, שעבודתם כרוכה בנסיעות ברחבי הארץ – ולא רק באזור המרכז‭.(‬ תנאים אלו, אגב, קיבלו גם חלק מעמיתיה, מה שעורר את קינאת חלק מהעובדים האחרים בהנהלת בתי המשפט. שנתיים לאחר תחילת עבודתה מקבלת עורכת הדין הצעירה תעודת עובדת מצטיינת מלווה בפרס כספי מאת בתי המשפט, שמנוהלים על-ידי אביה.

 דן ארבל מאשר את העובדות, אך מעניק להן פרשנות אחרת. “בתי איריס‭,”‬ הוא אומר, “התקבלה לעבודה במערכת המשפט כדת וכדין. הפרויקט היה אז חדש ואמור היה לסייע בהתגברות על הפיגורים במערכת המשפט. על פי כללי שירות המדינה נבחנה מועמדותה על-ידי ועדת קרובים בנציבות שירות המדינה ואושרה. רק לאחר אישור זה היא הופיעה בפני ועדת קבלה והתקבלה. בשלב מאוחר יותר, עברה מכרז ככל עובדי המנ”ת, והתקבלה לעבודה. לא היתה כל כפיפות בינה לבין מנהל בתי המשפט. היא כפופה לנשיא בית המשפט, אשר אינו כפוף למנהל. אני גאה בעבודתה במערכת המשפט והיא אף נבחרה כעובדת מצטיינת‭.”‬

 יצוין כי הבוס הישיר של איריס ארבל-אסל הוא נשיא בית המשפט של מחוז המרכז, השופט יהודה פרגו. ודן ארבל הוא מי שמאשר תקנים גם לבית המשפט של פרגו.

 בת הטיפוחים של בייניש

בדרך אל גלימת עורך הדין צריך לעבור התמחות. מבקר המדינה אליעזר גולדברג מציין בדו”ח שלו כי הביקוש להתמחות בבתי המשפט ובמשרד המשפטים עולה בהרבה על ההיצע. ומי שזוכה במשרת התמחות כזאת, סולל לעצמו שביל גישה אל משרה עתידית: משפטנים חדשים שנקלטו לעבודה במשרד המשפטים בשנים האחרונות היו ברובם מקרב מתמחים לשעבר במשרד או בגופים ממשלתיים אחרים, לרבות בתי המשפט. “עובדה זו מחזקת ביתר שאת את הצורך שתינתן לכלל המעוניינים האפשרות להתחרות בצורה הוגנת על מקומות ההתמחות‭,”‬ קובע המבקר. “הבדיקה העלתה כי אופן קבלתם של המתמחים לא הוסדר בנהלים, לא של משרד המשפטים ולא של הנהלת בתי המשפט‭.”‬

 אין נהלים, אבל יש נהנים. כמה וכמה קרובי משפחה של בכירי בתי המשפט זכו בשנים האחרונות במשרות התמחות אטרקטיביות. דניאלה בייניש, למשל, בתה של נשיאת בית המשפט העליון המיועדת דורית בייניש, שימשה כמתמחה של המשנה לפרקליטת המדינה לשעבר נאוה בן-אור, אף היא מבנות טיפוחיה של דורית בייניש פרקליטת המדינה לשעבר.

 עם סיום ההתמחות התקבלה בייניש הבת למשרה בכירה בפרקליטות. היא קיבלה תקן מיד עם תום התמחותה והיא מרבה להופיע בתיקים בבית המשפט העליון. כיום היא נחשבת כעובדת בכירה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ואין ספקות על כך שהיא משפטנית חרוצה וחריפה ומוכשרת, אבל המקפצה לקריירה המטאורית שלה היתה ההתמחות בפרקליטות המדינה.

 בייניש לא לבד. במשרד המשפטים מועסקים כ-350 מתמחים בשנה. רוב המועמדים לא מתקבלים. לאחר מיון ראשוני של הבקשות מופנים המועמדים לראיון אצל ראש המחלקה הרלוונטית או הפרקליט והם אשר מחליטים אם לקבלם כמתמחים. קרבה משפחתית לגורם מיוחס במערכת המשפט, כך מעידות דוגמאות רבות, יכולה להטות את הכף לכיוון הנכון.

 כבר שנים ארוכות מודעים במשרד המשפטים לחוסר הצדק הזה. במאי 2000 מינה מנכ”ל משרד המשפטים צוות שנועד להגביר את השקיפות ואת שוויון ההזדמנויות. המלצות הצוות אומצו על ידי המשרד, אך לא יושמו. במהלך 2003 קיבל המבקר שוב תלונות רבות על העסקה בלתי שוויונית של מתמחים ועל קבלה של מתמחים רבים בעלי קשרים משפחתיים למשרד המשפטים. שוב הוכנה טיוטת נוהל, לפיו משרד המשפטים יפרסם פעמיים בשנה מכרז פומבי למתמחים, ושוב לא השתנה דבר.

 בינואר השנה, עם כניסתה לתפקיד, קיבלה שרת המשפטים ציפי לבני את דו”ח המבקר גולדברג, והפנימה את גודל השערורייה. בעצה אחת עם המנכ”ל שלה, אהרון אברמוביץ‭,’‬ היא הורתה על ביטול כל ההבטחות שניתנו להתמחות עד סוף ‭,2006‬ והכריזו על מכרזים שקופים ושוויוניים. “יש להעניק לכל אדם בעל נתונים, גם בפריפריה ובעיירות הפיתוח את הזכות להיכנס למערכת המשפטית – ולא רק למי שיש לו קשרים משפחתיים או חברתיים‭,”‬ סיכמה לבני. “טוב למערכת המשפטית, הסובלת מדימוי של ‘חבר מביא חבר‭,’‬ לשקם את עצמה‭.”‬

 הכל נשאר במשפחת ברק

עד לפני שלוש שנים החגיגה המשפחתית הגדולה מכולן התנהלה בבית המשפט העליון. רשימות המתמחים שם נראו כמו רשימות של שופטים, בגלל הדמיון הלא מקרי בשמות המשפחה. לפני שלוש שנים, בעקבות ביקורת ציבורית נוקבת, הוצאה הנחיה של נציב שירות המדינה שמואל הולנדר ושל נשיא בית המשפט אהרון ברק, האוסרת על בני שופטים בעליון להתמחות שם. זה קרה, מעיר בציניות גורם במשרד המשפטים, אחרי שכל בני השופטים הבכירים כבר סיימו את התמחותם.

 קחו, למשל, את הדוגמא של אהרון ברק עצמו: בתו אסתר עשתה את ההתמחות שלה בעליון, בתו השנייה תמר עשתה את ההתמחות אצל השופטת איילה פרוקצ’יה, בנו התמחה אצל פרקליטת המדינה דאז דורית בייניש, ורעייתו אלישבע שימשה כעוזרת המשפטית של נשיא העליון לשעבר מאיר שמגר. כיום משמשת אלישבע ברק כמשנה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, שם יש בעיה קשה של סחבת. המצב המשפחתי-משפטי המסועף הזה גם יצר לא פעם אפיזודה מביכה. כך היה, למשל, כששר המשפטים לשעבר מאיר שיטרית פנה לנשיא בית המשפט העליון ברק בבקשה שיורה לרעייתו אלישבע ברק לזרז את מתן פסקי הדין שלה. בסופו של דבר, הכל נשאר במשפחה.

 בג”צ שם קץ למצב האבסורדי בעליון לאחר עתירה נגד השתתפותם של הנשיא אהרון ברק והשופטת דליה דורנר בוועדה למינוי שופטים, שהיתה אמורה לבחור את השופטת איילה פרוקצ’יה לבית-המשפט העליון. בעתירה נחשף כי יובל פרוקצ’יה – בנה של השופטת, שעמדה אז להתמנות למינוי של קבע בבית המשפט העליון – הוא המתמחה של השופטת דליה דורנר, ואילו בתו של הנשיא ברק, התמחתה בעבר אצל השופטת פרוקצ’יה כאשר זו כיהנה בבית המשפט המחוזי בירושלים.

 בעקבות העתירה שיגר הולנדר הנחיה למנהל בתי המשפט, דן ארבל, ובו ריענן את הכללים האוסרים להעסיק בני שופטים בבתי משפט שבהם מכהנים הוריהם. עם זאת, המשיך יובל פרוקצ’יה בהתמחותו, בה החל לפני שהתעורר עניין הציבור בסוגיה.

 הקידום של לינדנשטראוס

בשנים האחרונות השופטים נוקטים יתר זהירות במהלכי שילוב וקידום קרוביהם במערכת המשפט. נזהרים, אבל לא כולם מוותרים: בתו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מיכה לינדנשטראוס, המועמד המוביל לתפקיד מבקר המדינה, נבחרה למשרת רשמת בבית משפט השלום בנצרת, למרות התנגדות שר המשפטים דאז מאיר שיטרית; בתו של השופט בדימוס נתן עמית היא רשמת במחוז המרכז; כלתה של השופטת המחוזית ציפי ברון מונתה באחרונה כרשמת באזור המרכז; עדית רחין, אחותו של סמנכ”ל הנהלת בתי המשפט לתפקידים מיוחדים, עמית קרונברגר, כיהנה 30 חודשים בתפקידה כעוזרת משפטית בבית משפט השלום בחיפה עד שעברה מכרז. עולם כמנהגו נוהג.

 “הציפצוף על הליכי גיוס נאותים הקרין למטה והנגע פשה גם לגופים של הנהלת בתי המשפט, שאמורה אף היא להיות נקייה מכל רבב‭,”‬ אומר מקור משפטי בכיר במערכת. “מבחינת העסקת בני משפחה, חלק ממחלקותיה של מערכת המשפט הפכו להיות כמו חברת החשמל‭.”‬

 חוסר התקינות המינהלתית השתרש אפילו עד לרמה של גיוס מאבטחים בהנהלת בתי המשפט. “המועמדים לעבודה גויסו בעיקר בשיטת ‘חבר מביא חבר‭,”‘‬ אומר על כך דו”ח המבקר. “הנהלת בתי המשפט אפילו לא פנתה ללשכת התעסוקה לצורך גיוס עובדים. אגף האבטחה לא ניהל רישום מסודר של הראיונות עם המועמדים שלא התקבלו לעבודה. ב-65 אחוז מהתיקים של מועמדים שלא התקבלו לעבודה, לא נרשמו סיבות לכך‭.”‬

הנתונים הללו ודו”ח המבקר משכו השבוע אש וגופרית גם מכיוון בכירים בלשכת עורכי הדין. “ראשי מערכת המשפט בארץ, אשר מטיפים מוסר מעל כל במה, נוהגים זה שנים במערכת כאילו היתה חצרם הפרטית – תוך שהם מגבים ומגינים זה על זה‭,”‬ אומר מ”מ ראש לשכת עורכי הדין, עו”ד יריב לוין. “שבירת קשר השתיקה סביב המינויים המשפחתיים הבלתי ראויים במערכת המשפט, מעמידה באור חמור את החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה, שמעלים עין מהתנהלות חמורה זו. בכירי מערכת המשפט רואים עצמם כעומדים מעל חוקי הכנסת, מעל כל ביקורת, ומערערים במו ידיהם את אמון הציבור במערכת המשפט כולה. מערכת המשפט חייבת להציב לעצמה סטנדרטים שהם הרבה מעבר לכל מערכת אחרת‭.”‬

 דוברת הנהלת בתי המשפט, תמר פול כהן, מסרה בתגובה: “מיד עם כניסתו לתפקיד הורה מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון, להעביר לאישורו כל בקשת העסקה של מי שהינם מקורבים של שופטים, או של עובדים בכירים בהנהלת בתי המשפט בכל תפקיד מינהלי לרבות מתמחים ועוזרים משפטיים.

 “בכל הנוגע לבני משפחה, לא ניתן לאשר העסקה באותה יחידה מינהלית וכל בקשה מועברת לוועדה המופקדת על כך בנציבות שירות המדינה. לגבי עוזרים משפטיים, לא יועסקו קרובי משפחה של שופטים ושל עובדים בכירים של הנהלת בתי המשפט.

 “לאחרונה ננקטו במערכת בתי המשפט, בתיאום עם הסמנכ”ל עובד כהן, צעדים שלא ננקטו בשום מקום אחר, שנועדו להבטיח כי קביעת חברי ועדת המכרזים תיעשה בצורה שוויונית, שקופה ומבוקרת. כמובן שמערכת בתי המשפט ערה לצורך לקיים את כל המלצות דו”ח מבקר המדינה ולשמש דוגמא לקיום נאות של הוראות החוק והמינהל הציבורי התקין”.

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם. למרבה הצער לורי שם טוב לא הצליחה להשיב את ילדיה מזרועות הרווחה, כי סומנה על ידי המערכת.
Back To Top
%d בלוגרים אהבו את זה: