יהורם שקד בית משפט לענייני משפחה תל-אביב פסק דין מופרע בעניין מעבר מגורי אם ובנותיה מהעיר גבעתיים לבת-ים תמ”ש 1711-08-13

לשכת רווחה גבעתיים

לא ברור מדוע בחרו בדוברות לשחרר את אחד מפסקי הדין המופרכים וההזויים בענייני משפחה, שאינם מוסיפים כבוד למערכת המשפט ורק ממחישים ביתר שאת כמה לא הוגן השופט שכתב את פסק הדין.

במסגרת הליך גירושים בין הורים ניתן צו שיפוטי המורה לאם להישאר לגור עם בנותיהם בגבעתיים, שם חי גם האב. בשל מצוקה כלכלית החליטה האם להפר את הצו ועברה איתן לעיר בת-ים. בית המשפט שנדרש להתמודד עם הסוגיה הורה לה לחזור מיד להתגורר ליד האב בגבעתיים, אחרת הילדות יועברו לחזקתו.

אם השיקול הוא “טובת הילדות”, מדוע לא פסק השופט משמורת משותפת מלכתחילה, וטובת הילדות היא טובת האמא המשמורנית בראש ובראשונה.

תראו את ההגזמה: לטענת האב, מעבר הבנות לעיר בת-ים כמוהו כניתוק הקשר ביניהם וחבלה בהסדרי הראייה שנקבעו אחרי הגירושים. הוא הוסיף שהמעבר עלול לפגוע בילדות, שחוו קשיים רבים ממילא בשל הפרידה והסכסוך בין ההורים.

האם השיבה מנגד שאינה יכולה לשאת ביוקר המחייה בגבעתיים, שם נאלצה לשלם שכר דירה חודשי בסך 4,000 ש”ח, בעוד בעיר בת-ים עומד שכר הדירה לחודש בסך 3,300 ש”ח וגם הצהרונים זולים יותר. האמא הוסיפה שדמי המזונות שמשלם האב, בסך 5,000 שקל, אינם מספיקים להוצאות היומיומיות של הבנות, וגם המרחק בין הערים גבעתיים – בת-ים זניח ואינו אמור לפגוע בהסדרי הראייה.

השופט יהורם שקד השתולל בביטויים נגד האמא, והגדיר את מעבר הדירה של האם עם בנותיה “עזות מצח”. כשהוא מוסיף כי האם הוכיחה שלתפיסתה מקום האב בחיי הבנות הוא מזערי, ונראה שאינה מוכנה, על אף הצהרותיה, לאפשר לו קשר תקין עם בנותיו. אפשר לחשוב שהאמא עברה לאילת…

לעמדת השופט, עקירת הילדות מביתן וסביבתן הטבעית היא ניסיון בוטה לשיבוש ההליך השיפוטי, ויתרה מזו: גם פעולה מובהקת בניגוד לטובתן של הבנות, אשר זקוקות ליציבות בחייהן. כמה שטויות כותב השופט, מדובר באותו מקום שיפוט, הפרש הערים הוא לא יותר מ- 10 דקות נסיעה, מה גם שהעיר בת-ים תטיב עם הבנות, שכן יש להן חוף ים יפהפה, צרכניות זולות כמו סופר דוש ועוד.

יהורם שקד הורה לאם להשיב את הבנות לגבעתיים, ויפה שעה אחת קודם, ואף הזהיר אותה כי היה ותעמוד על כוונתה להישאר בבת ים, יועברו הבנות להתגורר עם אביהן. האם חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו”ד של 7,500 שקל.

מדובר בטענות נבובות, ריקות מתוכן שאין בהן מאום מלבד פגיעה אנושה באוטונומיה של האם הגרושה להיטיב עם בנותיה ועם חייה שלה, וביתר פירוט:

  1. המרחק בין גבעתיים לבת-ים הוא כ- 10 דקות נסיעה בכביש איילון דרום ו- 12.7 ק”מ.
  2. בשום מקום לא צויין כי האם לא תדאג לקביעת הסדרי ראיה בין האב לבנות. נהפוך הוא, האב נפגש עם הבנות ונודע לו מפיהן על מעבר הדירה.
  3. משרד הרווחה תולש ילדים לפנימיות / מוסדות הרווחה ללא שקיים סכנה לחייהם מעכשיו לעכשיו, ובית המשפט משמש חותמת גומי על צווים אלו כדבר שבשגרה – מדוע במצבים כאלו שהינם יום-יומיים, בית המשפט מעולם לא נתן דעתו על הנזקים שנגרמים לילדים? ולא רק זה, כשמשרד הרווחה תולש ילדים מביתם, הוא שולח אותם לערים מרוחקות ביותר, כדי להקשות על ההורים להגיע לבקר את הילדים שלהם.
  4. האמא עברה דירה בחופש הגדול, שהוא זמן מעולה להסתגלות המשפחה למקום מגוריהן החדש בעיר בת-ים, כולל היכרות הבנות חברות שילמדו איתן בשנת הלימודים הקרובה, בספטמבר 2014. בעיר בת-ים יש חוף ים חינמי וכיפי, לעומת העיר גבעתיים, שם אפילו בריכת שחיה אין.
  5. יהורם שקד מונע מהאמא הגרושה אפשרות לשקם את חייה, כשהוא קובע מסמרות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, הקובע כי אין מגבילים לאדם את זכות החופש שלו לבחור, היכן לגור, היכן לעבוד ועוד. סעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
  6. אין חוות דעת של פקידת הסעד כי הבנות “ייפגעו” כתוצאה ממעבר המגורים, מלבד רצונו של האב לחבל במעבר מגוריה של האם, להמשיך ולהשתלט על חייה בצורה עוינת, ולמנוע ממנה לחיות כבת חורין עם בנותיה.

אין חולק על כך, כי האם גרושה ועושה הכל להיטיב עם בנותיה. הגבלת חירותה וכבילתה לעיר היקרה גבעתיים, פוגמת ופוגעת באם ובנותיה. העיר גבעתיים ידועה ביוקר המחיה שלה, הארנונה בגבעתיים היא מבין היקרות בארץ (סקר ערים בישראל), כשאין באפשרות האם לעמוד במחיר זה, כשבעיר הסמוכה בת-ים, האם ובנותיה יכולות ליהנות מאורח חיים זהה במחצית מהסכום.

מעורבות פקידת הסעד מלשכת רווחה גבעתיים בעניין מעבר מגורי האם עם בנותיה לעיר הסמוכה בת-ים – תמוהה. אין זה מעניינה של פקידת הסעד מהם שיקוליה הכלכליים של האם, ובוודאי שהיא לא אשת סודה ולא מנהלת את חשבונותיה הפרטיים של האם.

איום יהורם שקד על העברת המשמורת לידי האב, מוכיחה במפורש כי שיקוליו זרים לטובת הבנות. אם האבא טוב לגדל את הבנות כמשמורן, מדוע לא לקבוע מלכתחילה משמורת משותפת?!

פסק דין שופט יהורם שקד תמש 1711-08-13, קובץ pdf

איומי שקד נגד בעלי דין אינם דבר חדש, ומופיעים בקישורים מטה:

תגיות: , , , , , , , , ,