רותם קודלר עיאש ענייני משפחה אשדוד בפסק דין מחפיר וכושל: חותמת גומי על אימוץ מבלי לראות את ההורים אמ”צ 4/12 יועמ”ש לממשלה נגד פלונים

רותם קודלר עיאש שופטת משפחה. תמונה: הנהלת בתי המשפט

השופטת רותם קודלר עיאש מחליפה את שרית גולן ז”ל, לקחה ניירות שהכינה השופטת שרית גולן, וחתמה עליהם כמו שהם, מבלי לבדוק, מבלי לזמן את ההורים, מבלי לתת להם הזדמנות, מבלי לדעת איך הם נראים, שמה חותמת וניתקה אבא ואמא מהילדה שלהם לצמיתות.

על פניו בולטת האכזריות של שרית גולן מפסק הדין עצמו, והיה מקום לזמן את ההורים ללא קומבינות.

זוהי התחלה צולעת מאוד לשופטת הזו, הן מבחינת רמת האמון בה, הן מבחינת העצלנות שלה, וזה פשוט דבר שלא ייעשה. לא לוקחים ניירות של שופטת שנפטרה, חותמים עליהם כאילו היא קיימה את הדיון, ושלום על ישראל…

על שופטת זו נכתב בבלוג פורום של עו”ד מיכל זלינגר:

“השופטת היא חדשה בשם רותם עיאש (הייתה עורכת דין לפני בבאר שבע) היה לי דיון אצלה במזונות. ממש מגעילה. מכירה טוב את עורך הדין של הגרושה”.

בתיק אימוץ 4/12 באשדוד מודיעה לנו רותם קודלר עיאש (קודלר זה הבעל הטרי, היא במקור עיאשית):

“עפ”י החלטת הנשיא, כבוד השופט אביחי דורון, נותבו התיקים שהתבררו בפני כבוד השופטת גולן ז”ל לטיפולי.

התיק שבכותרת נשמע והתברר בפני כבוד השופטת שרית גולן ז”ל, שהלכה לעולמה ביום 14.7.2013.

שמיעת הראיות הסתיימה ביום 27.1.2013 וסיכומי הצדדים הוגשו בתיק עד ליום 22.5.2013.

פסק דין זה נערך בשלמותו ובמלואו ביום 30.6.13 ע”י כב’ השופטת גולן ז”ל והועבר על ידה להקלדה, אך למרבה הצער טרם פטירתה לא הושלמה משימת ההקלדה והיא לא הספיקה לחתום על העתקו המודפס.

פסק הדין ניתן כאמור ע”י כב’ השופטת גולן ז”ל ונחתם טכנית על ידי (השופטת ר.ק.ע.), שכן עפ”י החלטת הנשיא, כבוד השופט אביחי דורון, נותבו התיקים שהתבררו בפני כבוד השופטת גולן ז”ל לטיפולי.

להלן יובא פסק הדין כפי שנכתב בכתב ידה של כב’ השופטת גולן ז”ל”.

לאחר הקדמה זו מגיעים 29 עמודים של זבל שיפוטי שהנפיחה לעולם טרם עזיבתה, שרית גולן. ולבסוף העיאשית חותמת על זה כמו שזה וסוגרת את התיק:

“פסה”ד המקורי בכתב ידה של כבוד סג”נ השופטת גולן ז”ל מתויק ונמצא בתיק הנייר.

ניתן היום כ”ג באב תשע”ג, 30 ביולי 2013 , בהעדר הצדדים”.

מה זו הקומבינה הזו? אנחנו פשוט בהלם.

העיאשית הזו לא מתביישת? לקחת פסק דין של מישהי אחרת, להגיד לנו שמצאו “כתב יד מקורי” ושזה “נחתם טכנית” ולחתום על זה כפסק דין?

קודם כל, מאיפה עיאש יודעת שכתב היד מקורי של השופטת שמתה? הזמינה גרפולוג? אולי זה כתב היד של המתמחה?

אולי זה כתב היד של יועמ”ש משרד הרווחה (שבוחשת מאחורי הקלעים?

ומה זה “חתימה טכנית”? אם היה כתב יד שהיה צריך לעלות להקלדה, אז זו טיוטה ולא הייתה ל”מנוחה” סיבה לחתום עליה, ואם זה “נחתם טכנית” אז זה סימן שמישהו הקליד את זה עד הסוף, כי לא חותמים על חצי עבודה. בקיצור, נשמע מאולץ ולא אמין.

עד כמה עיוורת הגברת קודלר-עיאש לזכויות האזרח, גם לאמא וגם לאבא שהילד שלהם נלקח מהם לאימוץ. לפחות היה צריך לזמן אותם לדיון אחרון, ולוודא שפסק הדין מוצדק כמו שהוא, ושהאימוץ הוא רק לאחר שכלו כל הקיצין. הרי לא נתנו לאבא אפילו שבוע אחד של ניסיון “על אמת”.

מי שקורא את פסק הדין רואה כמה רעה הייתה השופטת שהתפגרה. מצד אחד היא מעבירה ביקורת חסרת תקדים על פקידת הסעד מירי בר, שהופיעה ביהירות, ובשחצנות ואפילו התחצפה.

שרית גולן אמרה שפקידת סעד זו גרמה לה לתדהמה, והנה בסוף אותה שרית גולן מוסרת בידיה את הסמכות לקבוע את הקשר בין האבא לבתו שיוצאת לאימוץ, אחרי שפק”ס מירי בר אמרה בפה מלא שהקטינה הזו בכלל לא זקוקה לאבא שלה, ועל זה כבר אמרו חז”ל: “קשוט עצמך ואַחַר קשוט אחרים”.

שרית גולן רימתה את האבא. ניתן לראות איך היא לוחצת על האבא שיסכים לאימוץ, והוא לא רוצה. אז כדי שיסכים בעל כורחו, תוך מטר השאלות שהמטירה עליו, היא מבטיחה לו שיהיה לו קשר עם הילדה שיוצאת לאימוץ, והוא נכנע לה. אבל ראו באיזו נבזות, הטינופת שרית גולן עבדה על האבא. זה מופיע בסוף פסק הדין:

“לפיכך, בשלב הנוכחי בו שוהה הקטינה אצל המשפחה האומנת יתקיים האימוץ הפתוח במתכונת הביקורים שהייתה עד כה, דהיינו אחת לשבועיים.

נוכח גילה הצעיר של הקטינה, הפחתת תדירות הביקורים בשלב זה תמחוק הקשר שנוצר בין הקטינה לאביה הביולוגי, אשר כאמור בשלב זה הקטינה מכירה אותו.

בשלב זה ימשיך להתקיים במשך 3 חודשים מהיום.

הביקורים יתקיימו במקום בו הם מתקיימים כיום.

לאחר 3 חודשים, יופחתו הביקורים, לתדירות של אחת ל- חודש ימים.

לאחר 3 חודשים נוספים, יופחתו הביקורים לתדירות של אחת ל- חודש וחצי.

לאחר 3 חודשים נוספים, יופחתו הביקורים לתדירות של אחת ל- 3 חודשים וכך עד הגיע הקטינה לגיל 4 שנים.

לאחר הגיע הקטינה לגיל 4 שנים, יהיו הביקורים אחת ל- 6 חודשים.

לאחר הגיע הקטינה לגיל 6 שנים, יהיו הביקורים אחת ל- 12 חודשים.
משך כל ביקור יהיה מחצית השעה.

החל מהמועד בו תעבור הקטינה להוריה המאמצים, לאחר מתן צו אימוץ, יוכלו האחרונים להחליט האם ברצונם כי הביקורים יתקיימו בביתם או כי ברצונם להמשיכם במרכז הקשר בעיר מגוריהם / באשדוד, על פי בחירתם.

הנני מסמיכה את העו”ס לחוק האימוץ לפקח על התקשורת בין ההורים המאמצים למשיב 2.

מבחינתה של שרית גולן קשר בין האבא לביתו של חצי שעה בשנה, כן בשנה, זה מספיק, וזה כאשר פק”ס מירי בר חטפה את התינוקת ישר מבית היולדות, כך שהאבא מעולם לא זכה להיות אפילו דקה אחת באופן טבעי עם הבת שלו.

ואת העוולה הנוראית הזו, רותם קודלר עיאש לא ראתה? או שזה לא הזיז לה? מסתמנת שופטת גרועה ומעוולת, עם אטימות למצוקות אנוש בהוצאה מיותרת של ילדים ממשמורת הוריהם לכל מיני משפחות אומנה ואימוץ.

תגיות: , , , , ,