עדות חסויה / איציק לוי. מדינת ישראל נגד הנאשם: יצחק לוי בן 10 שנים. גלגולו של נער במוסדות בגלל שמצא שטר של 5 לירות ולא עשה מספיק מאמץ להחזירו לבעליו

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-2BO

סיפורו של איציק לוי – עדות חסויה

על בסיס ספרו “עדות חסויה”, שפורסם ב-1996, הופק סרט תיעודי “נערים במוסדות”, שהוקרן ב”עובדה”, תכניתה של אילנה דיין בערוץ 2, על שבע שנות שהות במוסדות חסות לנוער עבריין, משקף את הביטויים הקיצוניים ביותר של המציאות המוסדית וגורלם של בני נוער, החוסים בה. זהו סיפורו של נער, בן ליוצאי מרוקו שהגיעו לארץ בשנות ה-50.

 בגיל 12 הוא נשלח מבית הוריו בשכונה ד’ בבאר-שבע אל מעון מצפה-ים, מוסד סגור מוקף גדרות וחומות בנוף-ים, שנועד לאבחן נוער עבריין.

 מאז היותו בן 10 למד להכיר את חוסר האונים של הפרט – הקטין, ממשפחת מהגרים מזרחית, מול הכוח המשולב של נציגי הממסד: שוטרים, קציני מבחן, מדריכים, מנהלי מוסדות, סוהרים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, שופטים.

מתגובותיו המובאות בהמשך למסמכים שהצליח לקבל לרשותו (רק חלק מהם) לאחר מאבק ממושך וכתוצאה מהחלטת בג”ץ, ניתן ללמוד על השקרים, העיוותים שבהם נעשה שימוש רב בחוות הדעת שהובאו לבתי המשפט, על המניפולציה בתיאורים, על ההחלטות שאינן קשורות לחוות הדעת ועל האלימות הרבה שספג ממדריכים, במהלך השנים במוסדות. באחת מתגובות אלו הוא כותב “למראה ההגדרות המלומדות על אישיותי המופרעת (“חסר בסיס אמוציונלי”) והמפלצתית, הייתי מאחל לפסיכולוגית הפלמונית ולעובדת הסוציאלית האלמונית (שמן נמחק מן המסמך בקפדנות ובזהירות), לעבור את הגדר ולחוות על בשרן חודש ימים בתוך מעון ממשלתי סגור לנערים עבריינים.

 את התצפית עלי, החיה איציק, הן ניהלו בתוך מוסד ממשלתי עלוב, כשאני מוקף נערים קשים ואלימים ביותר, לצד מדריכים/סוהרים קשוחים לא פחות ובעלי כישורים פדגוגיים די מפוקפקים (ומחוסרי בסיס אמוציונלי).” (בקובץ המסמכים המצורפים לספר).

 מניעת הגישה של איציק לוי למסמכים, למרות שחלפו למעלה מ-20 שנה מאז השתחרר מבית הכלא, והאפשרות להקרין את הסרט על תקופת שהותו במוסדות רק לאחר שנים כה רבות, היא המחשה נוספת לחשיבותו של כלי מרכזי בידי השלטון כדי לשמר את נכס השליטה בקטינים כמשאב חברתי-פוליטי: הסתרת דרכי טיפולה בקטינים ומניעת חשיפתן לציבור הרחב.

 דוגמאות רבות לנקודה זו מוצגות בגיליון 47 של ה.ל.ה (פברואר 1994) בעיקר בהקשר של מסמכי אבחונים הנוגעים בהעברות ילדים לחינוך המיוחד. אומרת אחת המרואיינות “ההתעקשות שלהם לא לתת לי את המסמכים מוכיחה עד כמה המערכת מעוניינת להסתתר בתוך חומת השקרים שהם בנו”.

 מקרים שבהם רשויות המדינה משתפות פעולה ומגבות אחת את השנייה בשימוש בכוח הכפייה נגד קטינים והוריהם, בעוד הם משתיקים ביקורת ציבורית הם בבירור אינם אירועים יוצאי דופן.

איציק לוי – גלגולו של נער במוסדות בגלל שמצא שטר של 5 לירות ולא עשה מספיק מאמץ להחזיר לבעלים, קובץ pdf

“זהו גיליון האישום הרשמי שהגישה קצינת המבחן לשופט, במשפט שבסופו נגזר עלי לעזוב את הבית ולעבור למוסד מצפה-ים להסתכלות. במהלך המשפט נאותה קצינת המבחן למחוק באקראי כמה מן העבירות, אלא שגם את כל השאר לא אני ביצעתי” / יצחק לוי

תסקיר משרד הרווחה / רשות חסות הנוער, מצפה ים, נוף-ים

21 מרץ 1971

לכבוד

בית משפט השלום לנוער

באר – שבע

חוות דעת על לוי יצחק בן יונה יליד 30.8.58 (באותה תקופה בן 10 שנים)

שופט נכבד,

הילד הגיע למעוננו לתקופת הסתכלות ביום 24.1.71 לפי צו מעצר מיום 21.1.71 בת.פ. 401/70.

הילד נמצא גם בפיקוח קצין מבחן למשך שנתיים מיום 24.12.69.

הרקע הסביבתי ותולדות הילד

מתוארים בתסקיר קצינת המבחן גב’ דרורה אנקורי מיום 18.1.71.

תולדות העבריין (להזכירכם, מדובר בילד בן 10)

יצחק הואשם בפלילים לראשונה בהיותו כבן 11, כאשר נתפס ב-15.6.69 בגניבה, כעבור יומיים נתפס בגניבה נוספת, על שני תיקיו אלה נידון ב- 24.12.69 לפיקוח קצין מבחן למשך שנתיים ללא הרשעה. במשך קרוב לשנה לא היו עבירות וביולי 1970 נפתחו נגדו תיק על גרימת נזק והתנהגות פרועה.

על עבירה זו שוחרר ב- 23.9.70 לפי ס’ 18 א’.

אולם בהמשך אותה שנה נפתחו נגד יצחק 10 תיקים חדשים על התפרצויות וגניבות. על תיקיו אם טרם נתן את הדין.

סיכום ההסתכלות של העובדת הסוציאליות גב’ (נמחק במקור!)

יצחק ילד בעל הופעה נעימה, מפותח פיזית לגילו. פניו נאים ושערו חלק ונופל על מצחו ומראהו כולו אומר גברתנות וקשיחות. ואכן יצחק בהתנהגותו מנסה להפגין גבריות ושחצנות, למרות גילו הצעיר טוען שאוהב להיות שמאי ושאינו רוצה כי איש ידאג לו. “אני לא צריך טובות מאף אחד”. כן טוען גם שלא ביקר את אמו בשהותה בביה”ח וכי איננו מרגיש בחסרונה. הינו קשה עורף וכשנתפס לרעיון מסוים קשה, ואף בד”כ בלתי אפשרי, להניעו ממנו.

אולם נראה כי מעבר לפסדה חיצונית של הקשיחות והעקשות, מסתתר ילד הצמא לאהבה וחום, אשר בעצם סובל מכל הסיטואציה המשפחתית הקשה, נראה כי הוא קשור מאוד למשפחתו ובמיוחד לאמו, והוא חרד מאוד לשלומה, הינו רגיש מאוד ופגיע, ואיננו מסוגל למחול ולו על העלבון הקטן ביותר מצד זולתו.

לפיכך נהג להעלם מהבית לתקופות ממושכות כשהיה נדמה לו שמישהו מבני הבית פגע בו. גם במעוננו נתגלה כילד עצבני, תוקפני ומתוח, וכל גרוי פעוט מצד חבריו הביאוהו להתפרצות קשה.

ליצחק דימוי עצמי של עבריין, והוא רואה עצמו כפורץ ממשי, עם זאת הוא בעל תובנה עצמית, היודע לנתח את מעשיו ואת אופיו, למרות גילו הצעיר. הוא אמנם קשור לבני משפחתו, אף על פי כן מבקש להשלח למוסד מכיוון שלדבריו “אם אחזור לבאר שבע, לא אוכל להתאפק מלגנוב”.

יצחק ילד פיקח ונבון, בעל תפיסה טובה ומהירה, וכושר לשוני משכנע, והוא שמר על רמת ידיעותיו מביה”ס, למרות עזובה הלימודית בשנים האחרונות.

בהבל פה וכלאחר יד מעודד המחנך יוסף ורקר, להרחיקני מהשפעתם הרעה של חברי, ולסגור אותי בחברתם הברוכה של נערי המוסדות” / יצחק לוי

בית ספר ממלכתי דתי “מעלות”

6 במאי 1970

לכבוד

שרות מבחן לנוער

באר – שבע

הנידון: מצב התלמיד יצחק לוי

התלמיד הנ”ל מבחינה לימודית היה בין הטובים, עד לפני שנה וחצי שנתיים. אך חסוריו הרבים מבית הספר גרמו לכך שירד מבחינה לימודית בכל המקצועות.

כאשר הוא בא לבית הספר מפריע למורים להעביר את השעור ומתחצף לפעמים. במיוחד בשיעורי חשבון ואנגלית שכל חומר קשור בחומר הקודם ובגלל חסוריו הרבים לא מבין את חומר הלימוד, מדבר בלי רשות ומפריע.

חסוריו הרבים נגרמים ע”י חבריו לשכונעה, שגוררים אותו לרחובות ומשפיעים עליו למעשים רעים.

לכן חושב אני ומציע להעבירו למסגרת סגורה ולהרחיקו מחבריו הרעים המשפיעים עליו.

בכבוד רב,

יוסף ורקר

מחנך הכתה

“במשך תקופה מסוימת הובטח לי שאשלח לחברת נוער בקיבוץ, כיוון שלא ראו בי נער עבריין ומסוכן. מכתב זה סגר את האופציה השפויה היחידה הזו, והוביל למימוש האופציה של שליחתי למוסדות לנוער עבריין” / איציק לוי

הסוכנות היהודית לארץ ישראל

המחלקה לעליית ילדים ונוער

10.5.1970

לכבוד

גב’ טובה הראל

קצינת מבחן

באר שבע

הנדון: לוי יצחק

בעקבות פנייתך, הוזמן הנ”ל לבירור אפשרות קבלתו כחניך במסגרת עלית הנוער.

מתברר איפוא כי הנ”ל הוא יליד חודש אוגוסט 1958 ולא 1956 כפי שצויין בדו”ח שלך.

אנו מצטערים על כן הואיל וכפי שידוע גם לך אין אנו יכולים להבטיח שום סידור לילד בגיל זה.

בכבוד רב,

י. שטיין

“הקטע הריק נמחק מתוך מניעים מסתוריים, על ידי אותו אלמוני שצילם ושלח אלי את המסמך בהוראת בג”ץ.

הנה עוד הוכחה לכובד הראש ולגישה המקצועית של מטפלי: הם איפשרו לי להחליט ולבחור האם להיות “גבר” או “ילד”. הייתי בן 14 ובחרתי להיות ילד. רק שלא ידעתי של מי” / יצחק לוי

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.