“אל תקחו לי את הילד” 48 שעות לאחר שילדה את בנה החמישי בעודה בבית החולים הופיעו עובדי משרד הרווחה מצוידים בצו ולקחו את התינוק שלה לאימוץ

thumbnail

“אל תקחו לי את הילד”, אורי ארזי, מעריב 20.12.2001, קובץ pdf

48 שעות לאחר שילדה את בנה החמישי, בעודה בבית חולים, הופיעו עובדי משרד הרווחה מצויידים בצו האוסר על ש’ לקחת את תינוקה הביתה. לש’ עבר של אשפוז נפשי, שהוביל להוצאת ארבעת ילדיה הבוגרים יותר מחזקתה. ש’ העובדת כעוזרת לגננת אומרת בבכי: “העבר רודף אחרי. היום אני בריאה, מתפקדת ומסוגלת לגמרי לטפל בבני”.

ש’, היום בת 29, חיה חיים מסויטים. גיהנום, אין לה מילה אחרת להגדיר את מה שעובר עליה. ארבעה ילדים היא ילדה וכולם נלקחו ממנה בידי רשויות הרווחה, בטענה שאינה כשירה לגדל אותם.

לש’, יצויין, יש עבר של אשפוזים נפשיים. בעלה הראשון של ש’ התעלל בה. בעלה השני מת והותיר אותה בהריון. השבוע נולד ילדה החמישי.

48 שעות היה לה לעטוף אותו באהבה, אבל למרבה זוועתה הוציאה פקידת הסעד צו כדי למנוע ממנה, האם הביולוגית, לקחת את בנה מבית החולים. אתמול, בלי להתמהמה, כבר נערך דיון ראשוני בבית משפט לענייני משפחה, בבקשת רשויות הרווחה להעביר את התינוק לרשותם. בית המשפט החליט בשלב זה להעביר את הילד למשמורת משפחת אומנה.

ש’ אינה יכולה לעצור את דמעותיה. כמה אפשר לסבול? היא אומרת. מקור צרותיה נובע מאשפוזה בעבר בבית חולים לחולי נפש. מכאן החלה הטרגדיה האישית שלה לגדול ולהתפתח. היום היא טוענת: החלמתי, אני כשירה לחלוטין, הניחו לי לממש את זכותי האלמנטרית להיות אם ולגדל את ילדיי. רשויות הרווחה טוענות מצידן, ללא שיש בידיהן אישור פסיכיאטרי או כשרות רפואית לאבחן את האם: “את לא כשירה”.

ש’ התחתנה בגיל צעיר. היא למדה במסגרת חינוכית חרדית בבני ברק. בגיל 19 שידכו לה גבר חרדי.

ש’ מתחלחלת כשהיא נזכרת בו:

“החיים שלי הפכו לגיהנום. הוא התעלל בי. ניסה לשרוף אותי. הייתי במצוקה נוראית. חששתי להתלונן כי זה לא מקובל בחברה החרדית. הייתי נאיבית, כי האמנתי שבסוף הוא יפסיק, אבל הוא לא הפסיק וברחתי עם בני ובתי. אז הוא דאג לאשפז אותי. המערכת לא התייחסה אלי כקורבן, אלא חיפשה אצלי בעיות נפשיות.

לקחו לי את הילדים. אחר כך התגרשתי. הייתי מיואשת ובאחת החופשות מבית החולים נסעתי לקברו של רבי עקיבא, התפללתי לנס”.

מאז עברו ארבע שנים, ש’ אומרת שהפסיקה לקבל טיפול נפשי, החלה לעבוד כעוזרת לגננת ונישאה בשנית.

ש’ חשה שהיא נולדה מחדש.

“לפני כשנתיים וחצי נולדו לנו תאומים מקסימים. גידלתי אותם במסירות, אך לילה אחד, כשהם היו בגיל שישה חודשים, באו פקידי הסעד עם צו ביד ולקחו אותם. בעלי לא האמין שזה קורה לו. נלחמנו להחזיר אותם ולא הצלחנו.

בעלי היה כל כך מיואש שנפטר משיברון לב”.

אחרי שנפטר בעלה גילתה ש’ שהיא בהריון. היא מספרת שהתקווה לחזור ולהיות אם מסבה בה כוחות חדשים.

“אבל ידעתי”, היא אומרת, “שאם רשויות הרווחה ישמעו על ההריון שלי הם יקחו לי גם את הילד הזה. הלכתי לגופים חרדים שעזרו לי לשמור את ההריון בסוד. קיבלתי דירה בנתניה, כשהגיע זמן הלידה הלכתי לבית חולים לניאדו, נרשמתי שם בשם בדוי שלא יקחו את הילד, ושלשום ילדתי אותו”.

אבל ‘התרמית’ נחשפה ו- ש’ התבשרה כאמור שגם ילדה החמישי יילקח ממנה.

“אני עובדת, השתקמתי, חסכתי כסף, קניתי כל מה שצריך לילד, ואני משוכנעת שאני מסוגלת להיות אם טובה ומסורה”, אומרת ש’ בבכי.

“אני מוכנה ללכת לבדיקה פסיכיאטרית. לא יתכן שאמשיך להיות קורבן עד סוף חיי. אני מתחננת שיניחו לי ויתנו לי לגדל את ילדיי. אני אמא טובה ומסורה. שיבדקו את זה”.

אחות בבית החולים מאשרת את דבריה של האישה ומספרת ש- ש’ מאוד דואגת לבנה, מבקשת לראותו שוב ושוב, מטפלת בו במסירות ומניקה אותו.

דובר משרד הרווחה לשעבר יורם מלכה מסר: “המקרה ייבדק על ידי פקידת סעד ראשית של המשרד. פקידי סעד פועלים להגנת קטינים ומוציאים תינוק מידי אימו על סמך מידע בדוק שהתינוק בסכנה ובהסתמכות על אנשי מקצוע”. בתשובה לשאלה האם אשפוז נפשי בעבר מונע מאדם לגדל ילד, נמסר מהמשרד: “רוב הילדים מוצאים מביתם על פי בקשה מההורים או בהסכמתם. הוצאת ילד מהבית בניגוד לרצון הוריו אפשרית רק על פי החלטת פקיד סעד ורק לשבוע. להוצאת ילד לתקופה ארוכה יותר יש לקבל אישור בית המשפט”.

בינתיים, התייצבו אתמול מול בית המשפט חברותיה של האישה מהקהילה החרדית, ונשאו שלטים: “תנו לי את פרי בטני”, “רחמו על התינוק, רחמו עלי, אמא מניקה”, “אני רוצה את אמא שלי”. בית המשפט החליט בשלב זה להעביר את הילד למשמורת משפחת אומנה.

“היא עבדה אצלי במשך כשנתיים כסייעת לגננת”, סיפרה אתמול מנהלת מעון. “באיזו מסירות היא עבדה עם הילדים, חיבקה ונישקה אותם בחום. זו נבזות להגיד שהיא אינה מסוגלת לתפקד כאם”.

חברה אחרת מספרת: “היא לא חולה. היא בחורה תמימה שהגורל התאכזר אליה”.

פקידת הסעד מסרה: אנחנו עושים הכל כדי למנוע הוצאתו של קטין מחזקת הוריו. הדבר נעשה רק במקרים חריגים. אנחנו יכולים לטעות, אך אני סבורה שלא כך הדבר במקרה של ש'”.

אם לא די בכל הטרגדיות של ש’, כעת היא עשויה לעמוד גם בפני משפט פלילי מכיוון שהזדהתה בשם בדוי בבית החולים. זהותה האמיתית התגלתה כשהתבקשה בבית החולים לחתום על מסמך וחתמה בשמה האמיתי ולא בשמה הבדוי וכך נחשפה.

בקול חנוק היא אומרת: “העבר שלי רודף אותי עכשיו. זה מטריף את דעתי שמבקשים לקחת ממני את התינוק המקסים הזה, למרות שאני מסוגלת לגמרי לטפל בו. אני מתחננת. אל תקחו ממני את הילד שלי”.

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.

One thought on ““אל תקחו לי את הילד” 48 שעות לאחר שילדה את בנה החמישי בעודה בבית החולים הופיעו עובדי משרד הרווחה מצוידים בצו ולקחו את התינוק שלה לאימוץ

  1. כתבה מאוד חשובה שמרתי אותה אני גם מדפיסה בכמה עותקים אני כל יום קוראת את הבלוג המצויין הזה מידעון לאזרח כנגד הרווחה במיילים אוטמטית למכשיר זה חשוב מאוד שאנשים תמימים ידעו בפני מי הם עומדים גוף פשע ניפשע שמונע רק מאינטרס כספי הם מוכרים את התינוקות האלו איפה נישמע שיעשו דבר כזה?? זה קורה רק בישראל מדינת פשע ניפשעת מה הפלא ששונאים את ישראל ואת היהודים בכל העולם בגלל שם רע שיצא למדינה הזו.כולם מושחתים נוכלים ורמאים בכסף בדרגות הכי גבוהות.הרווחה עושים עיסקאות בכסף במיליונים על אותם תינוקות מאחת שיודעת מקרוב את הלכלוך והזוהמה שמתחוללת שם.במדינה אחרת נהורה היו עוצרים את כולם לחקירה ושולחים אותם למאסר וזורקים את המפתח לים.כן זה מה שמגיע לרשעים כאלו.הן באות לכאן פקידות הסעד עם השיטות של הנאצים.צר לי לומר את זה.חוויתי את זה על בשרי.כל מילה שמתפרסת בבלוג זה שהכתבות בו מדהימות וחשובות ביותר,כל מילה בסלע מדוייקת לחלוטין ואז הן פונות אותן עובדות למשטרה להגיש תלונות נגד מטופלות בעבר או בהווה ברווחה כדי שהמשטרה תגן עליהן והמשטרה מבצעת זאת ללא היסוס כי אין לה ברירה להגן עליהן.חלאות המין האנושי.פסולת.פושעות סוציאליות.לכו נקו את הבתים המסריחים שלכם ותטפלו בילדים המוזנחים שלכם שאוכלים רק אוכל קר כי אין הורים בבית אף פעם.מוזנחים בהזנחה…כי אתן כל היום נמצאות בבתי המשפט לבצע חטיפות ילדים למוסדות רווחה מסריחים ומצניחים כי אחרת לא תקבלו משכורת כי אתן חייבות להראות תפוקה של צווים על ידי רמאויות ושקרים בבית המשפט שקודם לכן שנים הן הרסו את האמא נפשית ופיזית ומוטטו אותה כדי לייאש אותה ולהוציא ממנה את הילדים כי זה רק גלגל של כסף בלבד ובשום אופן לא טובת הילדים בשום אופן זה לרעת הילדים שדוחפים להם תרופות פסיכיאטריות מגיל שמונה כדי לטשטש אותם ולהרדים אותם שלא ירצו את אמא…זה נאציות לשמה והמדינה צריכה לעשות עם זה משהו..לטפל.כי זה הרוע בהתגלמותו.מחנכים אותן מחדש את העוסיות להתנהג ברעות וברשע הן עוברות חינוך מחדש הן מאבדות את הזהות שלהן .רק משקרות.חוסר אמון מוחלט עוקצות בפה מרגיזות .בכוונה.עשר שנים הם שתו לי את הדם והטרידו אותי ואת הילדה.בעתיד אדרוש מהמדינה נכות נפשית לילדה שלי כי הם פגעו בה דרכי.ניסו לאשפז אותי בשקרים קדם בתי המשפט.כי חייב להגיד שאני חולת נפש…גם לחולת נפש יש זכות לגדל ילדים היא זקוקה לעזרה.כולם חולים.גם העוסיות הן חולות נפש בעצמן חלקן בודדות מאוד שלא הצליחו למצוא זוגיות בגלל העבודה הזו ונותרו בודדות ואומללות בעצמן כי גבר לא רוצה אישה שתלטנית וככה הן שתלטניות .תוקפניות וגבר לא סובל את זה.גבר נורמלי רוצה אישה טובה אשת בית מנקה ומבשלת שנמצאת כל היום בבית. אישה טובה ולא ציר הרוע והרשע נשים שבוודאות המקצוע שלהן מטרה אחת להרוס אימהות חד הוריות בודדות ולהרוס את התא המשפחתי שלהן כפי שעשו לי ופגעו לי המון בילדה לאורך עשר שנים עד שהם הבינו שאני יודעת בדיוק מי הן.והסוגייה נגמרה ברע.שהרסו אותי והרסו לי את הילדה בניבזות לאורך שנים.שלחו אותה בכפייה תחת כפייה לאיבחונים קשים שלא מתאימים לה בלתי ניסבל לאורך ימים ושעות ופגעו לי בילדה.הילדה סבלה מזה.מה פתאום שאנשים זרים יקבעו לי מי הילדה שלי ,זרים שכל זבל מהרחוב קוראת לעצמה מאבחנת והשוק פרוץ בלי בקרה ופיקוח.ונאלצתי לשלם פרטי אלפי שקלים במקום ללכת לאנשים מטעמם שזה מאפיה ידועה מראש.טקטיקה ידועה מראש שנאמדת במיליונים לאותם גופים מפוקפקים במקום לעזור לאמא.לא ראיתי מהן אגורה שחוקה.רק ניצלו אותנו ועשו עלינו כסף.ניצול.עשר שנים הוטרדנו ברעות ממקום למקום תחת כפייה ואיומים.הדבר היחידי שהם חוששים ממנו זה הפרסום.זה המכה שלהם.לפרסם את ההתנהגות שהציבור יידע היום יש מהפכה בזכות האינטרנט וניזהרים לא להיתקרב אליהם.מה שפגע בהם זה רק העיתונות והאינטרנט.חשוב שהלכלוך יצא החוצה.

Comments are closed.

Back To Top
%d בלוגרים אהבו את זה: