כתבת זבל של יחצנית בשכר ניצן כרמלי בכתבת תדמית על “עלם” מוקד לנערות אובדניות: “עלם” משת”פית של משרד הרווחה והמשטרה – מייד שולחים אמבולנס לאישפוז נפשי

thumbnail

ניצן כרמלי עושה כתבות תדמית בסגנון ג’ יפית. לא נתפלא אם משלמים לה בקשיש עבור הזבל שהיא מפיצה. איפה האוביקטיביות? איפה הסיקור של הצד השני? איפה ההסברים על מהות התופעה המסוקרת? מדובר בתדמיתנית, אשת יחסי ציבור בשכר.

ראו למשל כתבה על עמותה שמפעילה קו חם לנוער שרוצה להתאבד, “עלם“. כתבת התדמית, ניצן כרמלי הצליחה להראות שבני נוער אכן מצלצלים לעמותה, תוך שהעמותה עושה ניצול ציני של תמלילי השיחות של הנערים והנערות, אבל בשאלה האמיתית, מה הטיפול שמקבלים ב”עלם”, בזה היא לא נוגעת, ואיך מוציאים אותם מהמצב האובדני, בזה היא גם לא נוגעת. מה כבר אפשר להציע לבני נוער שרוצים להתאבד? שולחים אליהם משטרה ואמבולנס לאשפוז נפשי מיידי. כמה בני נוער פונו מביתם הישר לבתי חולים לחולי נפש בעקבות שיחה עם עלם? מחייגים לעלם, ותוך 5 דקות מופיעים בבית 4 ביריונים ואלונקה, איזה יופי!!!! כמה טיפולים הועברו לטיפול המשטרה? מה ההשלכות של חיוג למוקד עלם מבחינת הקטינים שמחייגים לשם?  ב”עלם” אין כל בעיה להפר את חובת הפרטיות ולהשתמש במידע להעביר לרשויות, למשטרה, לאמבולנסים, והכי חמור ללשכות הרווחה.

מהתמונה שניצן כרמלי כן הצליחה לייצר, נראה כי דווקא משרד הרווחה הוא הגורם הראשי להתאבדויות בקרב בני הנוער. הרי פקידות הסעד חוטפות ילדים, שמות אותם בפנימיות, ושם הנערות מידרדרות לזנות והפקרות מינית, כי אין להם אהבת אבא ואמא. אחר כך לא פלא שהן רוצות להתאבד. כאשר הן מתקשרות לעלם, מזמינים להן פקידת סעד ואז פקידת הסעד דוחפת אותן למוסד עוד יותר נעול עם משמעת ברזל וחדרי בידוד, וצינוק.

ואם הנערה מחייגת מבית הוריה, ועדיין לא מדווחת למשרד הרווחה, הרי שבמוקד עלם ידאגו לפתוח לה תיק במשרד הרווחה, מייד תגיע פקידת סעד לחטוף את הילדה מההורים, וההורים עכשיו צריכים לשלם 30,000 ש”ח לעצור את מפולת השלגים.

לא בכדי כתב אחד הגולשים: “גם אצלכם הם לא יכולים להרגיש בנוח לדבר, לספר ולשמוע עצה אני מבין שיש כאלה שבאמת חושבים על להתאבד אבל אני חושב שהמנגנון של לרוץ ישר לדווח על כךפשוט מתריע“. פירושו של דבר שב”עלם” מועלים באימון ציבור בני הנוער שחושבים שהשיחה אנונימית, ולמעשה אין הבדל בין שיחה למוקד 100 או למוקד עלם. הכול מדווח, תיקים נפתחים, וטיפולים מתחילים. זוהי מלכודת דבש שעובדים על הציבור הנערים והנערות כדי למצוא לקוחות לפקידות הסעד, והנערים והנערות נופלים בפח.

על כל זה הכתבת ניצן כרמלי לא כתבה אפילו מילה אחת. היא אמנם כותבת: “במקרים של חובת דיווח יש לנו אפשרות לפעול כדי לאתר את אותם נערים בסיכון באמצעות האתר”, מסביר עו”ס טל יוסף. “ישנם שלושה מצבים בהם אנחנו מחויבים לדווח לרשויות: כוונה להתאבד, כוונה לפגוע באחרים או כוונה לבצע פשע”, אבל היא לא מסבירה מה פירוש הביטוי “חובת דיוווח”. פירושו של דבר שזו לא התייעצות אונונימית, ושמי שמחייג לעלם מביא על עצמו אסון יותר גדול ממה שהיה לפני החיוג למוקד, כי פקידת סעד שנכנסת לתמונה, נועצת טפריה ולא תרפה, עד שהנער יגיע לגיל 18. על האסונות שחובת הדיווח הזו גורמת, ניצן כרמלי לא כותבת.

מי גורם להתאבדויות? משרד הרווחה

גולת הכותרת של הכתבה היא נערה שבמוסדות הרווחה, עליה מסופר ש”אחת מהשיחות שהתקבלו במוקד בשנה האחרונה היא של נערה בת 17, שלאורך חייה גדלה מחוץ לבית – בפנימיות או בהוסטלים של משרד הרווחה. אותה נערה סיפרה לנציגת Yelem כיצד כבר מגיל 10 נהגה להיקשר לבנים ולגברים שניצלו אותה, ובחלק מהמקרים אפילו שידלו אותה להעניק שירותי מין תמורת תשלום”. ובכן, השאלה הכי מטרידה היא לא למה הנערה רוצה להתאבד, אלא איך היא הגיעה למצב הזה שהיא חסרת השגחה הורית, והופכת מופקרת מינית, וכעת היא בפנימיה וכל מה שהיא רוצה זה לצאת מהפנימיה. האם עלם יחזירו את אותה ילדה להורים שלה? ברור שלא. האם עלם יכולה לטפל בשורש הבעיה, בעובדה שהנערה סובלת בפנימייה ולכן היא מפתחת רגשות אובדניים?  ברור שלא.  מה שיקרה זה בדיוק ההיפך.  יקחו את השם שלה, ויכניסו אותה לפנימיה עוד יותר גרועה.

עלם זה “מוקד שהפך חוף מבטחים” כותבת ניצן כרמלי. שקר גס!!! היזהרו מעלם ומכתבת זבלנית השכל.

“לא יכולה לסחוב יותר, גם השבוע חשבתי להתאבד”

http://www.mako.co.il/news-israel/local-q2_2015/Article-357bd218d753e41004.htm

יותר מ-7,000 בני נוער פונים מדי חודש למוקד התמיכה של עמותת “עלם” באינטרנט. הם משתפים את הסודות הכמוסים ביותר: מניצול מיני, דרך “יציאה מהארון”, ועד למחשבות אובדניות בעקבות שיימינג. הצצה למוקד שהפך לאי מבטחים.

נערה שנוצלה מינית תמורת כסף כבר בכיתה ד’, בת 17 שמאיימת להתאבד בגלל שברון לב ושיימינג בפני כל החברים בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה. אלה רק חלק מהמקרים עמם מתמודדים מתנדבי “עלם” שמשוחחים מדי יום עם בני נוער ב-“Yelem” – פורטל הצ’ט המיוחד של העמותה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בני הנוער שבוחרים לפתוח את לבם בפני נציגי העמותה בפורטל הווירטואלי עושים זאת תחת סודיות מוחלטת. השיחה עם המתנדבים, שמתבצעת בתוכנה מאובטחת היטב, היא מעין אי מבטחים עבור אותם נערים שנמצאים לרוב ברגעי משבר ובסערת רגשות. בשיחות הם חושפים גם את הפרטים הכי אינטימיים וכמוסים אודות חייהם – פרטים אותם הם מסרבים לספר להוריהם או אפילו לחבריהם הקרובים ביותר.

עמית טל יוסף, המתנדב ב-6 השנים האחרונות בפורטל, מספר על חוויות מורכבות וסיפורים קשים בהם הוא וחבריו נתקלים על בסיס יומי בתוכנת הצ’ט המיוחדת. טל יוסף הוא מעין “אח גדול” של בני הנוער הפונים לשירות. לדבריו, הנערים והנערות שמשוחחים איתו מגיעים לעתים קרובות רק כדי לקבל עצה או למצוא אוזן קשבת. במקרים אחרים, נתקלים עמית וחבריו בדילמות מסובכות יותר, שדורשות התערבות של המשטרה וגורמי הרווחה.

נערה שנוצלה מינית תמורת כסף כבר בכיתה ד’, בת 17 שמאיימת להתאבד בגלל שברון לב ושיימינג בפני כל החברים בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה. אלה רק חלק מהמקרים עמם מתמודדים מתנדבי “עלם” שמשוחחים מדי יום עם בני נוער ב-“Yelem” – פורטל הצ’ט המיוחד של העמותה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בני הנוער שבוחרים לפתוח את לבם בפני נציגי העמותה בפורטל הווירטואלי עושים זאת תחת סודיות מוחלטת. השיחה עם המתנדבים, שמתבצעת בתוכנה מאובטחת היטב, היא מעין אי מבטחים עבור אותם נערים שנמצאים לרוב ברגעי משבר ובסערת רגשות. בשיחות הם חושפים גם את הפרטים הכי אינטימיים וכמוסים אודות חייהם – פרטים אותם הם מסרבים לספר להוריהם או אפילו לחבריהם הקרובים ביותר.

עמית טל יוסף, המתנדב ב-6 השנים האחרונות בפורטל, מספר על חוויות מורכבות וסיפורים קשים בהם הוא וחבריו נתקלים על בסיס יומי בתוכנת הצ’ט המיוחדת. טל יוסף הוא מעין “אח גדול” של בני הנוער הפונים לשירות. לדבריו, הנערים והנערות שמשוחחים איתו מגיעים לעתים קרובות רק כדי לקבל עצה או למצוא אוזן קשבת. במקרים אחרים, נתקלים עמית וחבריו בדילמות מסובכות יותר, שדורשות התערבות של המשטרה וגורמי הרווחה.

המתנדבת ניסתה לדובב את בת ה-17, שלא הרבתה במילים בשל מצבה הנפשי הרגיש. לבסוף סיפרה הנערה לנציגה איך חונך מבוגר בבית הספר ניצל אותה מינית ושילם לה בכדי שתקיים עמו יחסי מין. אפילו היום בן הזוג הנוכחי שלה מסרסר בה במטרה לגרוף רווחים.

650295

650302

“היא התקשתה להשתחרר מהדפוסים האלה שאפשרו לגברים לנצל אותה”, מסביר גולן ג’ורנו, מנהל מערך הייעוץ והתמיכה הנפשית של הפורטל. “בעקבות השיחות איתנו, ומשום שהיינו איתה ועזרנו לה להבין תובנות חדשות, הסיוע הזה אפשר לה ברגע מסוים לצאת מהיחסים שהסבו לה נזק”.

השפלה פומבית בקבוצת הוואטסאפ הקבוצתית

ערב אחד פנתה למוקד נערה אחרת, בת 15, שלבה נשבר לאחר שנער שהתאהבה בו בפייסבוק לא היה מעוניין בהמשך הקשר הרומנטי. לנציגה ששוחחה עמה סיפרה הנערה על רוצנה לשים קץ לחייה בעקבות סיום מערכת היחסים הווירטואלית.

“אני חיה בתוך בועה שחורה”, כתבה בצ’ט בת ה-15 למתנדבת. “אני לא יכולה לסחוב את זה יותר. אני רוצה לקחת כדורים”. הנציגה, שהבינה את הסיטואציה המסוכנת אליה נקלעה הנערה, דיווחה מיד למשטרה על כוונותיה האובדניות תוך שהיא ממשיכה להתכתב איתה ולנסות להניא אותה מהחלטתה/

השיחות עם בני הנוער חסויות לחלוטין ובמהלך ההתכתבות הם לא נדרשים לספק פרטים שעשויים לחשוף את זהותם. עם זאת, איתור נערים שנמצאים בסכנה מתבצע רק במידה וצוות האתר מזהה כי מדובר בעניין של חיים או מוות.

“במקרים של חובת דיווח יש לנו אפשרות לפעול כדי לאתר את אותם נערים בסיכון באמצעות האתר”, מסביר טל יוסף. “ישנם שלושה מצבים בהם אנחנו מחויבים לדווח לרשויות: כוונה להתאבד, כוונה לפגוע באחרים או כוונה לבצע פשע”.

תופעה שהופכת לאחרונה ליותר ויותר נפוצה בקרב בני נוער היא תופעת השיימינג ברשת. מקרים בהם נערים ונערות הפכו לקורבן של השפלה צורמת ופומבית על ידי חבריהם בפייסבוק או בוואטסאפ נחשבים לאירועים שכיחים.

“קיבלתי פעם שיחה מנערה שסיפרה לי כיצד נער אחר כתב בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית שהיא זורמת עם גברים”, משחזר טל יוסף. “מיד לאחר מכן הוא העלה לשיחה בקבוצה תמונה פורנוגרפית. אותה נערה רצתה להיעלם. היא לא יכלה לשאת את הבושה והתקשתה לתפקד מאז. כאן אני נכנס לתפקיד. באמצעות השיחה איתה אני מסייע לה להתגבר על המצב הנפשי הקשה בו היא שרויה”.

650309

650316

הנושא החם: זהות מינית

הפורטל הזה, שמספק לבני הנוער משענת תומכת, פועל כבר 11 שנים, בשותפות משרד הקליטה ובחסות תורמים כמו קרן גנדל, פורטל תפוז, LivePerson, וחברת צ’ק פוינט. הנערים פונים לנציגי העמותה לא רק בגלל מצוקות נפשיות, אלא במגוון נושאים שמעסיקים אותם ביומיום – החל משאלות על זוגיות חדשה, קשיים בלימודים ועד בעיות עם ההורים. לדברי טל יוסף, נושא השיחה הרווח בשנים האחרונות הוא ההתלבטות בנוגע לזהות המינית. “בני הנוער בשנתיים האחרונות בוחרים לשתף יותר בהתלבטויות האלה”, הוא אומר. “כנראה בגלל הפתיחות שהתפתחה בחברה לנושא”/

כעת, עם תחילת החופש הגדול, מתכוננים במוקד לעלייה במספר הפניות. כשבני הנוער לא בבית הספר, ואין להם מסגרת חברתית יציבה, מפלס החרדה והבדידות לעתים עולה וכך גם כמות הכניסות לאתר. טל יוסף ממליץ להורים לא להישאר שאננים ולנסות להבין מתי הילד שלהם עלול להיות במצוקה. “אם הילד נמצא זמן ממושך מול המחשב זה עשוי להעיד על בעיה ועל חוסר רצון לתקשר”, הוא מסביר. “הטיפ שלי להורים הוא לדרבן את הילדים שלהם להרחיב את המעגלים החברתיים גם מעבר למסך. בנוסף אני ממליץ לדבר איתם, לגרום להם להרגיש שיש מישהו שמקשיב להם”.

עם כ-7,500 כניסות לאתר מדי חודש, ניתן לחשוב ש”המוקד” בו הנציגים משוחחים עם בני הנוער מרושת במחשבים ומתנהל כמו חמ”ל טכנולוגי מתקדם. בפועל, כל מתנדב במשמרת מתחבר לתוכנת הצ’ט מהמחשב האישי שלו. לרוב השיחות עצמן נערכות בכלל בבית.

המתנדבים מתחברים לתוכנת השיחות מדי ערב, בשעות בהן בני הנוער בדרך כלל נוהגים לשוטט ברשת. בכל משמרת בין שלושה לארבעה נציגים, שמתקשרים זה עם זה באמצעות סקייפ לצורך התייעצות במקרים חריגים. כל שיחה נמשכת כשעה. “אנחנו פוגשים את בני הנוער אחרי בית הספר, כשהם יושבים מול המחשב בשעות הערב והלילה”, אומר המתנדב הוותיק. “זה הזמן שהם במקום הכי אינטימי שלהם. עם הלפטופ במיטה, דרך הסמארטפון או הטאבלט – איך שנוח להם”.

טל יוסף, עובד סוציאלי בן 31 מבאר שבע, ככל הנראה לא מתכוון להחליף עבודה בזמן הקרוב. המפגש עם בני הנוער גורם לו לדבריו לסיפוק, ומאפשר לו להבין את המתבגרים ולעזור באופן ממשי במקרים של מצוקה. “התמיכה למתבגרים ברשת מדהימה בעיניי”, הוא מסכם. “המקום הזה מאפשר לבני הנוער להוריד את המסכות החברתיות שלהם אבל עדיין לשמור על הפרטיות. האנונימיות הזאת מאפשרת להם לבוא ולהשמיע את עצמם, להתייעץ בלי שיפוטיות. אני מאושר לפגוש את בני הנוער בעולם שלהם”.

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.
Back To Top
%d בלוגרים אהבו את זה: