הפנטזיות הנרקוטיות של אסף זגרי (נצרת): מתאם הורי יצליח לשכנע סרבנית קשר שמנכרת ילדים מאביהם לבנות תוכנית הורות – תמ"ש 29188-05-14

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-3iB

מה קורה לאסף זגורי? לפנינו החלטה מטופשת ברמות על בנוגע לתיאום הורי. ממש החלטה מטורללת. אישה מנכרת את הילדים מהאבא. כדי לטפל בבעיה, אסף זגורי מורה על מינוי מתאם הורי. זה כל כך מטורלל. אין שום מתאם הורי בישראל או בעולם שיכול לגרום לאישה (או גבר אם המצב הפוך) הסובלת מהפרעה נפשית של ניכור ילדיה מבעלה שיכול לשכנע אותה להתחיל לשתף פעולה עם מפגשים. זה מעולם לא קרה, וזה לא יקרה. המתאמים ההורים בישראל הם אילוזיה. מאחזי עיניים. שקרנים אפילו. אין אף מתאם הורי שהצליח להוכיח הצלחות. אין אף תיאום הורי שהצליח. בכולם המתאם ההורי מרים ידיים אחרי מספר חודשים, שולח מכתב לבית המשפט שהאישה המנכרת לא משתפת פעולה. לא מגיעה למפגשים. לא עונה לטלפונים. מערימה קשיים. לא משלמת את שכר התיאום ההורי, והמתאם מבקש להתפטר, לא לפני שבזבז להורים חצי שנה, וגבה שכר מהבעל.

החירטוט הזה של תיאום הורי מעולם לא נבדק בבית משפט בחקירה נגדית באופן רוחבי. כמה תיאומים כאלה מונו בכל הארץ עד כה. כמה מהם הצליחו. כמה מהם נכשלו. כמה זה עולה בכלל? מה ההשכלה של מתאם הורי? איפה לומדים להיות מתאם הורי? נגלה לכם סוד. תיאום הורי לומדים במכון פמינאצי הנוטף שנאת גברים.  נגלה לכם בהמשך מיהן הפמינאציות שמלמדות תיאום הורי.

מתאם הורי הוא לא כלי למיגור תופעת הניכור ההורי. ניכור הורי הוא תולדה של אישיות נרקיסיסטית או נקמנית. אלו הפרעות התנהגות שאי אפשר לטפל בהם באמצעות השכל הישר. הדרך היחידה לטפל בניכור הורי זה באמצעות הטלת קנסות. רק פגיעה דרך הארנק גורמת להורה שמנכר את ההורה האחר להבין שזה לא משתלם לו. ע"י מינוי מתאם הורי, מבינה האישה המנכרת שבית המשפט סולח לה על מה שעשתה עד כה. שאין תוצאות כלכליות למעשיה, ושהיא יכולה מחדש לבוא בפני גורם חדש ולהתחיל לשפוך את כל העלילות שאותן כבר שפכה בפני העו"ס, ובית המשפט, מחדש. על הדרך היא מעכבת ודוחה. לא עונה לטלפונים, וכשהיא כבר באה לפגישה מתחילה להזיל דמעות, להעליל עלילות ולמרוח את הזמן עד הפגישה הבאה.

אבל חמור מזה, נראה שהזגורית הנצרתית לא קראה חומרים מקצועיים על מהות הפעולה של תיאום הורי. מתאם הורי שנועד לתת מענה לבעיות שוטפות כגון החלפת יום א' ביום ב', בגלל אירוע לא צפוי. למתאם הורי נותנים לוח זמנים, סמכות להמליץ על הטלת קנסות, ומנגנון לתקשורת בין הצדדים כדי לתאם שינויים קטנים בלוח זמני הביקורים, אבל לא יותר מזה. מתאם הורי הוא לא מי שבונה תוכנית פעולה עם לוחות זמנים. זה תפקיד של מגשר או של בית המשפט עצמו. מתאם הורי נועד לאכוף את הביקורים על פי לוח זמנים מוכן מראש. לא שולחים את המתאם ההורי לשחות במים עמוקים, ולא נותנים למתאם הורי לטפל בשורש הבעיה הפסיכיאטרית של ההורה שדבק בעמדתו לנכר את ההורה האחר, כי זו לא עבודה של "מתאם הורי".

בקיצור, מאכזב מאוד לראות שהשופט הידוע בכינויו "זגורית", בעצלנותו פשוט התנער מאחריותו לשפוט כך או אחרת לגבי הניכור ההורי. זהו תפקידו של השופט לקבוע מה הם זמני הביקורים, ומה הם הקנסות על הפרות. זו לא עבודה שמתאם הורי יכול או צריך לעשות. השופט הזה ניסה לכתוב פסק דין "חדשני" ויצא לו פסק דין מטורלל המעיד על בורות וחוסר הבנה.

גם העו"ד של הגבר, דורית ענבר סברדליק עשתה טעות. במקום לבקש קנסות, היא ביקשה תיאום הורי ואפילו קיבלה מסוגלות הורית. עכשיו הלקוח שלה צריך להוציא מכספו כ- 20,000 ש"ח לתיאום ההורי וכ- 20,000-30,000 ש"ח למסוגלות. ניחוש שלנו: עוד חודשיים כשהלקוח שלה יבין שהיא מכרה לו חתול בשק, הוא יתבע אותה על רשלנות.

בתמונה עו"ד דורית ענבר סברדליק

דורית ענבר סברדליק

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
29188-05-14
30/09/2015
בפני השופט סגן הנשיא:  אסף זגורי
– נגד –
האם :
א.ב.מ
עו"ד זאב הבר
האב :
ד.ב.מ.
עו"ד דורית ענבר-סברדליק
החלטה

החלטה זו עניינה מינוי מתאם הורי כחלק מהרחבת ארגז הכלים של בית המשפט לענייני משפחה לטיפול במשפחות בהן מתקיים ומתמשך קונפליקט הורי בעצימות גבוהה.

הבקשה למינוי מתאם הורי:

  1. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים בענייני צווי הגנה, משמורת, מזונות, נזקקות, רכוש וזאת מזה כשנה ומחצה לערך. כיום מצב הדברים הוא שבנם הבכור של הצדדים, ג. מאושפז במסגרת של בריאות הנפש וישהה בשנת הלימודים הבאה במסגרת חוץ ביתית. מ. בת ה-14 לכאורה מקיימת חלוקת זמני שהות בין ההורים לפי החלטות שיפוטיות קודמות ושתי התאומות בנות ה-13, י. ות. מגלות ניכור הורי חריף כלפי האב ואינן מתראות עמו כלל. במצב דברים זה הגיש האב בקשה למינוי מתאמת הורית, בטיעון כי יש להביא לגישור בין ההורים לשם הטבת מצבם של הילדים.
  1. האם מתנגדת למינוי זה ממספר טעמים מצטברים:

א.         המשפחה מטופלת בידי 8 אנשי מקצוע, לרבות עו"ס לסדרי דין, לחוק נוער, מטפלת משפחתית, מטפלת לילדים, אפוט' לדין ועו"ס יחידת הסיוע ואין צורך בגורם טיפולי נוסף עבור הילדים.

ב.         חשיפת הילדים לגורם טיפולי נוסף תבלבל הילדים, תזיק להם ותחריף משבר האמות שיש להם באנשי המקצוע.

ג.          האב הוא אדם נוקשה ואלים והוא ורק הוא זקוק לטיפול בבעיות האלימות מהן הוא סובל.

  1. האפוטרופא לדין תומכת בבקשה ומוסיפה הנמקות משלה: לשיטתה, החלטות בית המשפט אינן מקוימות, אין כל דיאלוג בין הצדדים ו/או גורם מקשר. לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי הסוער במשפחה כאשר החלטות מהותיות הנוגעות לילדים אינן מבוצעות. יש להפחית הקונפליקט ההורי/זוגי ולאפשר לשני הורים לממש אחריותם ההורית כלפי הילדים. כל אלה מתאימים לרציונלים העומדים בבסיס תיאום הורי.

 

ההכרעה:

  1. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לתגובה ושקלתי מכלול נסיבותיו של תיק זה וההחלטות שניתנו בו עד כה, כמו גם הדיווחים השונים של גורמי המקצוע, מצאתי לנכון להיענות בחיוב לבקשה ולחייב הצדדים לפנות לתיאום הורי כפי שייקבע בהחלטתי זו.

קונפליקט הורי קשה ובלתי פתור ונזקיו למשפחה:

  1. גירושין ופירוק משפחה לגורמים הינם טראומה עבור כל משפחה. לעתים מדובר במשבר שבני המשפחה מתגברים עליו תוך פרק זמן לא ממושך. אך ישנן משפחות שהמשבר שואב אותן למערבולת ממנה מתקשים מי ממרכיבי המשפחה להיחלץ. עדויות של מטפלים ומומחים מלמדים, כי רוב האנשים הפונים לטיפול מעידים על עצמם כמי שלא היו מוכנים רגשית לתהליך המשפטי בעת שפתחו בו ופעמים רבות אף הופתעו מהשתלשלות האירועים. אלא שאף לו ניתן היה "להתכונן" למשבר כה חמור בחיים, עדיין ברור כי ללא נכונות לקבל תמיכה, סיוע וטיפול, הופכים הגירושין למסע מתמשך ולעתים ארוך במיוחד (אלישבע זהר-רייך בפרק המבוא לספרה "להתגרש חכם", תשע"ג – 2013).
  1. משפחת ב.מ. סובלת סבל רב בשל ובצל הקונפליקט ההורי-זוגי הבלתי מסתיים ובלתי מטופל כראוי של שני ההורים. אין חולק, כי שני ההורים מאוד אוהבים ומסורים לילדיהם, אך באותה מידה, בין במודע ובין אם לאו, הם גם מסורים לסכסוך המר ביניהם ומזה כשנה וחצי אינם מצליחים לשתף פעולה בעניין הילדים ואף לשבת למפגש משותף – הגם שהאב הביע מספר פעמים נכונות לעשות כן. התמסרות זו לילדים מחד גיסא ולסכסוך, מאידך גיסא מאפיינת מאוד גם את התבטאויות והצהרות הצדדים אל מול מעשיהם "בשטח" ויוצרת חוסר איזון ודואליות בהתנהלות, בהצהרות ובמעשים.
  1. הסבל של המשפחה ניכר בקרבם של כל הילדים באופן משמעותי, כאשר הוא מתבטא באופן שונה מאחד לאחת:

הבן הבכור ג., סבל עוד קודם מבעיות נפשיות קשות, אך לכל הפחות היה במסגרת ותחת איזון כלשהו. דומה, כי המשבר הנוכחי מביאו "אל הקצה" וכיום הוא מוחזק במסגרת חוץ ביתית ונתון לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. בתסקיר עדכני אודות ג. (מיום 21/9/15) נרשם, כי נמצאו סימנים המעידים על בסיס אורגני קל לקשייו וכמו כן מערכת יחסים קשה בין ההורים המונעת החזקה הורית נכונה. עוד נרשם, כי עת ששהה בפנימייה הגיב קשות לסכסוך המתמשך בין שני הוריו סכסוך שהקצין מאוד באותה תקופה ונראה היה בבירור שמצבו והתנהגותו מושפעים בתגובה לאירועים קונפליקטואליים בין ההורים.

שתי התאומות ת. ו-י. מגלות ניכור הורי ברמה גבוהה ביותר ואינן מתקשרות כלל עם אביהן שלא לומר פוגשות בו. הן פיתחו כלפיו יחס שלילי והאשמות בלבד. קיים אצלן תסכול, כאב רב, בלבול ועצב רב (דו"ח המטפלת המשפחתית מיום 11/2/15).

הבת מ. מתניידת לכאורה בהצלחה בין בתי ההורים, אך אין ספק כי בסיטואציה שנוצרה היא משמשת "כילדה הורית" המנסה לרצות את שניהם ונמנעת מלהביע את הכאב והתסכול שלה בפניהם.

  1. לכאורה צודקת האם, כי מדובר במשפחה המטופלת ונפגשת עם ערב רב של אנשי מקצוע וטיפול. לכאורה, ישאל השואל מה תועיל מתאמת הורית למערכת הכה מסובכת שממילא אינה מצליחה מרוב טיפולים והליכים להתמודד עם הקשיים המשפחתיים / רגשיים / משפטיים / מעשיים השונים. אלא שנראה, כי מדובר בתגובה של האם אשר באה לעולם, לא רק מחוסר הבנה של תהליך התיאום ההורי ויכולת התרומה שלו לטיפול במשבר המשפחתי ובפרט במשבר הנוגע לילדים, אלא בעיקר מחוסר נכונות לראות את חלקה ויכולתה לתרום ליציאה ממשבר זה. הדברים נלמדים מרבים מדו"חות גורמי המקצוע לרבות המטפלת המשפחתית ומהסירוב המתמשך לשוחח פנים מול פנים עם האב בעניינים הנוגעים לילדים.
  1. מעציב הוא שכל אחד מההורים לכאורה ממשיך לחיות את חייו בנפרד, כאילו השלים עם הליך הגירושין וכאילו זה הסתיים, מבלי ליתן עיקר תשומת הלב למה שחווים הילדים ולנזקים המתמשכים הנגרמים להם. במה אשמים הילדים שהוריהם החליטו להתגרש ולעשות זאת באופן הקשה והגס ביותר מבחינת ילדיהם.
  1. על כך יש להוסיף, כי האופן שבו מתנהל הסכסוך הזוגי וההורי, תוך ריבוי בקשות ותגובות מטעם שני הצדדים, והסלמה הלעומתיות והאדברסריות, אף הוא תורם להחמרה במצב הילדים. האדברסריות היא חמצן שמעשיר את בעירת דלק הסכסוך בין ההורים ומשמשת כלי קיבול, במה וביטוי לתסכולים ולכעסים ההדדיים, תוך שבכך מתרחקים ההורים ממחשבות ממוקדות בטובת הילדים. עם כל הכבוד לעורכי הדין של הצדדים, בית המשפט מצפה גם מהם לגלות גישה אחרת, לפחות בכל הנוגע לטובת הילדים. לעורכי הדין השפעה עצומה על לקוחותיהם השומעים בעצתם. האתיקה המקצועית והמוסר מחייבים את עורכי הדין להנחות את שולחיהם לשתף פעולה עם מודל התיאום ההורי ולא לחבל בו. זו ציפיית בית המשפט. זו חובת עורכי הדין. זו תהיה טובת המשפחה כולה.

תיאום הורי כמודל התמודדות עם קונפליקט הורי בעצימות גבוהה:

 

  1. אומר ולא אבוש, כל הצעדים שננקטו עד כה על ידי בית המשפט לא הוכיחו עצמם: החל מהזמנת תסקיר, מתן הסמכה לעו"ס לסדרי דין, מינוי אפוט' לדין, העברת משמורת של ג. מהאם לאב, הכרזה עליו כנזקק, התראות ואזהרות כאלה ואחרות, ראיונות ילדים ביחידת הסיוע ומפגשים של הילדים עם בית המשפט, צווים והחלטות, טיפולים והפניות, כולם לא עמדו בפני הרצון בלתי נלאה ונגמר של ההורים להמשיך ולהתנהל ולהתקיים בתוך מסגרת של סכסוך משפטי עם הגדרות ברורות של "מנצח" ו"מפסיד" (ואף אחד לא ינוח עד שיגיע למסקנה ברורה שכזו). כיום קיימת תחושה עגומה של "תקיעות" התהליך.
  1. בנסיבות אלו, סבור בית המשפט, כי הגיע לצומת דרכים (משפטית ושיפוטית) בה עליו לבחור בין אחת משלוש דרכים אפשריות:

א.         פניה לאפיקי טיפול כפויים והסדרים כפויים במשפחה מכוח הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – 1960 תוך כרסום עז באוטונומיה ההורית. עשיתי כן לא אחת וברוב המקרים פתרון זה הצדיק עצמו (ראה האמור בפסק דיני בתנ"ז (נצ') 27692-10-14 תמ"ש (נצ') 37506-06-13 לשכת רווחה של *** נ' פלונים, 19/11/14, פורסם במאגרים)).

ב.         הישארות במסלול של תיק משמורת והפניית הצדדים לתיאום הורי.

ג.          מתן הכרעה שיפוטית ומשפטית על יסוד חוות דעת גורמי המקצוע ויתר החומר שמונח בפני בית המשפט וסיום הטיפול במשפחה באופן מיידי.

  1. האפשרות הראשונה "מונחת תמיד על השולחן" והיא קיימת, אך היא צריכה להיות הבחירה האחרונה ולא הראשונה, בפרט מקום שבו יש פוטנציאל להורות טובה. ספק בעיני, בנסיבות המקרה, האם בחירה באפשרות זו תיטיב את מצב המשפחה בכלל והילדים בפרט. ביחס לאפשרות השלישית אומר, כי אף אם איישב הסכסוך ואכריע בו משפטית תוך שבועות מספר (וההכרעה לכאורה אינה רחוקה במכלול ההליכים), משוכנע אנוכי, כי במקרה זה לא יגיעו לא הפתרון ולא השקט והנחלה. הניכור ההורי יתמשך ויתעצם בקרב התאומות, מצבו של ג. לא ישתפר ומ. תמשיך להפנים תסכולה ושני ההורים כמובן ימשיכו להאשים האחד את השני והרי מה יותר נוח להם מכך?

ואם יישוב שיפוטי של הסכסוך והכרעה בו לא יטיבו מצבם של הילדים – במה נועיל או הועלנו כולנו (מטפלים, יחידת סיוע, עו"ס לסדרי דין, בית משפט, אפוטרופוס לדין, עורכי דין)?

  1. מכאן לאפשרות השנייה בה ראיתי לנכון לדבוק בשלב זה של הטיפול בסכסוך ; תיאום הורי הינו מודל טיפולי חדש למשפחות שבהן מתקיים קונפליקט זוגי/הורי בעצימות גבוהה. קונפליקט בעצימות גבוהה בין ההורים יוצר , משמר ומסלים מתחים בקרב הילדים. חמור מכך יש הטוענים כי הורים בקונפליקט גבוה, גורמים להתעללות נפשית בילדיהם החפים מפשע תוך התשת בתי המשפט והשירותים לבריאות הנפש. עיון בעשרות הבקשות שבתיקים שבפני בית המשפט, בהחלטות, בדיווחים גורמי המקצוע וראיית המציאות נכוחה, מלמדים כי זהו בדיוק מצב הדברים ביחס למשפחה זו וההחלטה הנוכחית באה לעולם רק לאחר שבית המשפט נוכח, כי כל נסיונות הפתרון, הגישור, ההכרעות הכפויות, ההסמכה של עו"ס וכיו"ב לא הועילו לשינוי משמעותי.
  1. בית המשפט מתקשה להבין ולהאמין, כי שני ההורים הינם חסרי פוטנציאל לשיפור התפקוד ההורי. שאם כך הם פני הדברים, המסלול שיתאים לתיק זה יהיה תיק נזקקות ולא תיק משמורת. למרבה הצער, ההתרשמות היא שההורים אינם ממוקדי וחדורי מטרה בשיפור ניהול הקונפליקט (על כל רבדיו) באמצעות מיקוד התוצאות בבריאות הנפשית של ילדיהם. בדיוק במשבצת זו, ייתכן ונחוצה התערבות אחרת במשפחה. התערבות מסוג תיאום הורי (ראה בהרחבה: Boyan & Termini, (May-June 2006), The Marriage and Family Therapist as Parent Coordinator, Association of Marriage and Family Therapists, Family Therapy Magazine)
  1. בהנחיות שהוצאות על ידי הארגון האמריקני לפסיכולוגיה הוגדר התיאום ההורי כך:

"Parenting Coordination is a non-adversarial process that aims to minimise the impact of high-conflict custody disputes through parent education, mediation, conflict resolution and intensive case management. It is designed to help parents implement and comply with parenting plans, make timely decisions in a manner consistent with children's developmental and psychological needs, and reduce the amount of damaging conflict between caretaking adults to which children are exposed." (Guidelines for the Practice of Parenting Coordination, American Psychological Association, 2011)

  1. תאום הורי מוכר בארצות הברית כמנגנון ליישוב סכסוכי הורות במצבים של קונפליקט גבוה, אשר נועד למנוע התדיינות על כל ויכוח בין ההורים, מזה 20 שנה לפחות (ראה: Linda Fieldstone et al:Training, Skills and Practices of Parenting Coordinators: Florida Statewide Study,(2011)4 Family Court Review 801) נראה שבארץ הדבר עדיין נדיר למדי (לתאור המודל ראה מאמרו של דר' דניאל גוטליב: מתאם הורי Parenting  Coordinator –  מודל ליישוב סכסוך בין הורים הגרים בנפרד , רפואה ומשפט 36 (2007)  118, 136 וכן ראו : פ. מרכוס, "עתיד בית המשפט לענייני משפחה: פראדיגמות חדשות, תיקוני חקיקה ועוד", פורסם בנבו, 2013, סעיף 33).
  1. אמנם כן, התיאום ההורי אמנם נמצא רק בראשית דרכו בישראל בכלל ובאזור הצפון בפרט. אך היו גם היו מקרים בהם הוכיח התיאום ההורי הצלחות שלא ניתן היה כלל לחזותן, לרבות במקרים שנעשתה הפנייה על ידי בית משפט זה. תיאום הורי יוכל להציע הליך טיפולי להורים באמצעות עבודה ישירה עם שני ההורים לשם שיפור היחסים ביניהם, הגם שאין מדובר בגישור (בשל אי התאמת ההורים המצויים ברמת סכסוך גבוהה – להליך של גישור).
  2. ההתרשמות היא, כי בתיק זה נדרשת התערבות של מתאם הורי שינהל את המקרה ויבקר את התקדמות התהליך עד להגעה ל"חוף מבטחים". ומהו "חוף מבטחים"? נקודת זמן ומצב שבו נוכל לומר שההורים רואים את טובת ילדיהם מעבר לטובתם שלהם ופועלים יחד תוך הבנה ושיתוף פעולהלטובת הילדים. האם זה יבטיח מחיקת הניכור ההורי בקרב התאומות? לא בטוח. האם זה יבטיח הצבה במצב הבריאותי של ג.? אינני יודע. האם מ. תפסיק לשמש "ילדה הורית"? אין לשער. אך ברור לי שזה יבטיח מבט מזווית אחרת של שני מחזיקי המושכות במשפחה – ההורים על ילדיהם ועל השפעת כל אחד ממעשיהם בעבר, בהווה ובעתיד על טובת הילדים. מבט ושיקוף של המעשים וההתנהגויות אינם תעודת ביטוח מפני טעויות הוריות נוספות, אך הם בהחלט מבטיחים שיפור בהתנהלות ההורית של כל אחד מהצדדים תוך הגברת ההגנה על הילדים מפני התגברות והתמשכות נזקי הקונפליקט. לשם אנו חותרים. זה יוכל להיות ההישג המשמעותי ביותר של התיאום ההורי וכך תימדד תרומתו למשפחה.

המינוי – מטרותיו והיקף סמכותו, והציפייה של בית המשפט:

  1. לאור כל האמור לעיל, אין ספק כי הבקשה למינוי מתאם הורי מוצדקת בנסיבות העניין. עם זאת עולה שאלה, מה תהיינה מטרות המינוי ובהתאם מה יהיה היקף ההסמכה והציפייה השיפוטית ממנו. כן יש לבחון כיצד ניתן להבטיח יעילותו של הליך התיאום ההורי בנסיבות המקרה.
  1. לכל משפחה יש לתפור חליפת טיפול משלה ושמא תמצי לומר "חליפת תיאום הורי משלה". לא כל מינוי מתאם הורי יהיה זהה או עמום. היקף ההסמכה במינוי הנוכחי חייב להיות מפורט ולתאום את מטרותיו והציפיות ממנו. הגדרת המטרות והציפיות מסייעת בהגדרת ההסמכה. על כן, נבחר במקרה הנוכחי מינוי זוג מתאמים הוריים מתחום הפסיכולוגיה והמשפט (פסיכולוג ועורכת דין מגשרת) עם הסמכה רחבה ביותר תוך שיתוף בית המשפט בהליך התיאום (הסגנון האמריקני) להבדיל מטיפוסים אחרים של תיאום הורי, בהם בית המשפט אינו מעורב כלל. במקרה הנוכחי, התיאום ההורי נועד בין השאר גם כדי להבטיח יישום מלא של החלטות שיפוטיות שנועדו כל כולן לטובת הילדים.
  2. אשר על-כן, אני עושה שימוש בסמכותי לפי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית, התשכ"ב – 1962 וממנה בזה את עוה"ד טלי גולדמן רייך ואת הפסיכולוג דר' דוד יגיל – כמתאמים הוריים במשפחת ב.מ..
  1. אני מחייב את כל בני המשפחה לשתף פעולה עם המתאמים ההוריים.
  1. אני מחייב את כל גורמי המקצוע המטפלים במשפחה לשתף פעולה עם המתאמים ההוריים, להיפגש עמה ולמסור לה כל מידע כפי שיידרש לה לשם ביצוע תפקידה. ככל שניתנו הסמכות לעו"ס לסדרי דין, מובהר, כי המתאמים ההוריים הם אלה המוסמכים כעת לעצב מחדש את הסדרי חלוקת זמני שהות וקשר של הילדים עם ההורים.
  1. אני מתיר בזה מראש למתאם ההורי דר' דוד יגיל לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי מתאים לשני ההורים ולתאומות ת. וי. (בשים לב לעמדת האפוט' לדין בהקשר זה). המתאם ההורי פטור מהגשת חוות דעת מומחה לבית המשפט אך מבוקש ממנו למסור דיווח תמציתי אודות הממצאים בתוך 21 יום מהיום. בית המשפט מבהיר מראש, כי האבחון נועד לייעל ולאפשר מיטוב של ההליך הטיפולי במסגרת התיאום ההורי.
  1. מטרות התיאום ההורי יהיו אלה:

א.         אבחון הבעייתיות המשפחתית וההורית המונעת הנמכת הקונפליקט ההורי, שיתוף הילדים וחשיפתם לו, החולשות והחוזקות של ההורים ושל הילדים;

ב.         בניית תוכנית הורות משותפת על כל רבדיה, עם יישום זמני ומיידי ועם תוכנית ארוכת טווח;

ג.          הגנה על הילדים מפני מאבק ההורים, קופנליקט נאמנויות ומתחים;

ד.         הורדת רמת המתח במשפחה כולה, ובין ההורים בפרט;

ה.         הבטחת ביצוע החלטות שיפוטיות הנוגעות להורים ולילדים והיחסים ביניהם;

ו.          תיווך בין ההורים ביחס לביצוע המשימות ההוריות;

ז.          חיזוק מעורבות הדדית של ההורים בחיי שני הילדים;

ח.         פיקוח על ההתנהגות והגישה ההורית, אד הוק, ביחס לכל מצב וסיטואציה, כפי שיידרש, תוך מתן דיווחים ישירים לעו"ס לסדרי דין ולבית המשפט בדבר הצלחות ו/או אי ביצוע החלטות שיפוטיות ומקצועיות;

 

  1. דיווחי המתאמים ההורים יועברו לבית המשפט עם עותק לצדדים, אלא אם כן יסברו הראשונים, כי יש בכך לפגוע בטובת התהליך או הצדדים שאז יגישו דיווחיהם באופן חסוי מעיני הצדדים ובאי כוחם. דיווח ראשוני יוגש על ידי המתאמים ההוריים בתוך 21 יום מהיום. דיווח מעקבי יוגש מדי 14 יום לאחר מכן, כאשר בית המשפט מצפה לקיום מפגשים שבועיים של הצדדים בתיאום ההורי, ככל שלוח הזמנים של המתאמים ההוריים יתאם לכך.
  1. מובהר להורים ולבאי כוחם, כי שיתוף הפעולה עם המתאמים ההוריים אינו בגדר המלצה או בקשה, אלא מהווה צו שיפוטי לכל דבר ועניין. הפרת הצו השיפוטי, עלולה להוביל על נקיטת סנקציות כספיות, הכרזה על הקטינים כולם או חלקם כנזקקים לשם כפיית דרכי טיפול מתאימות ו/או מתן החלטות אחרות שתבטחה הגנה על שלומן לפי הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – 1960 ו/או הגבלת האפוטרופסות של מי מההורים לפי הוראת סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.
  1. המתאמים ההוריים יקבעו את דרכי ההתקשרות והעברת המידע בינם לבין ההורים לרבות עלויותיהם.
  1. אני מסמיך המתאמים ההוריים לפגוש בילדים, להסתייע בכל גורם מקצועי לפי שיקול דעתם ולקבל כל מידע אודות המשפחה מכל גורם ומקור.
  1. אני מחייב עורכי הדין של הצדדים לשתף פעולה עם הליך התיאום ההורי, ככל שיידרשו.
  1. אני פוטר המתאמים ההוריים מראש מתשלום האגרה בגין כל בקשה שיגישו ועליה להיות מוגשת בתיק זה.
  1. ב"כ הצדדים יעבירו בדחיפות למתאמים ההוריים כל כתבי הטענות, התסקירים, הדיווחים וההחלטות שניתנו ביחס לילדים.
  1. במידה ומי מהמתאמים ההוריים מסרב לקבל עצמו המינוי, עליו להודיע על כך לבית המשפט בתוך 14 יום מהיום.

המזכירות תעביר בקשה 44 מתמ"ש 29222-05-14 לתיק זה על כל המסמכים שבו ותתייק החלטה זו כהחלטה באותה בקשה.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים, אפוט' לדין, עו"ס לסדרי דין וחוק נוער ולמתאמים ההוריים.

כן תעקוב המזכירות אחר הדיווחים המבוקשים.

מתיר פרסום ההחלטה ללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשע"ו, 30 בספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.

       אסף זגורי, שופט, סגן הנשיא לענייני משפחה

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.