האם ניתן לתבוע מומחה שמונה ע”י בימ”ש למשפחה למסוגלות הורית? השופטת הילה גרסטל קובעת בבירור שכן. אזהרה חמורה: בנימין וגנר מרעננה – ת”א 3754-10-07 ד”ר אריק כהן-אדד נגד ד”ר בני וגנר

thumbnail

רבים שואלים אם אפשר לתבוע את המומחים ששופטי המשפחה ממנים כדי לאבחן אבחונים פסיכו-דיאגנוסטים מסוג “מסוגלות הורית”. האבא אריק כהן אדד אכן תבע שני מומחים שכאלה, בתיק שהתנהל אצל השופטת רבקה מקייס. תביעת הרשלנות הוגשה בבית המשפט המחוזי והשופטת הילה גרסטל קבעה שבוודאי שאפשר לתבוע ואף מומלץ.

הפסיכיאטר הרשלן בנימין וגנר ממשיך לעבוד וממשיך לקבל ג’ובים מהרווחה: ד”ר בנימין וגנר | בני וגנר – קבוצות טיפוליות ברעננה. שותפיו לקבוצות הטיפוליות בילדים: אדית וגנר – קלינאית תקשורת ויועצת לחינוך מיוחד אביטל אייל, דן הרצוג, חולייטה ליבזמן מרום.

כל המעוניינים בקשר עם הפסיכיאטר שמנתק ילדים מהוריהם, בנימין וגנר מוזמן: הרשמה לקבוצות טיפוליות לילדים עם קשיים התפתחותיים שייפתחו באוקטובר 2015 ברעננה, עבודה טיפולית בקבוצות לקידום חברתי ותקשורתי החל מגיל 4.6 ש’.  כיצד פונים? ניתן להשאיר פרטים באתר, או להשאיר הודעה בטלפון 097441116  או ליצור קשר ישיר לנייד 052-3499018. בכל דרך שתבחרו כנוחה לכם,  הקבוצות המורכבות כעת מיועדות לילדים עם קשיים תקשורתיים ראשוניים בתפקוד גבוה (  ASDבתפקוד גבוה), ילדים עם קשיים התפתחותיים עם השלכות על היכולת השפתית- תקשורתית-חברתית עם בני הגיל (SPD).  כל הקבוצות הטיפוליות מונחות על ידי שני מטפלים מתחום מקצועות הבריאות: בכל קבוצה משתתפים בין  4 ל- 6 ילדים לכל היותר.  מהו התהליך ההרשמה?  שיחה טלפונית לקביעת מפגש היכרות ולהסבר ראשוני של המודל שלנו.  פגישת היכרות עם ההורים  יחד עם הילד/ה על מנת לבדוק מהם צרכיו ואפיוניו האישיים. לפי זה נוכל להבין איזו קבוצה תיתן מענה הולם. מדובר במפגש אינטראקטיבי עם הילד ואיסוף מידע התפתחותי מהוריו (פגישה ללא עלות כספית).  לאחר שתימצא עבור ילדך הרכב קבוצתי שמתאים לצרכיו, התהליך הטיפולי מתחיל  ממפגש ראשון  של הילד והוריו יחד עם המטפלים של הקבוצה המיועדת. מפגש פרטני זה יתקיים  במועד שקרוב לתאריך תחילת הטיפול עם שאר הילדים.

הכתבה היא מ-2009:  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000476419

למומחה בנימין וגנר מטעם ביהמ”ש (רבקה מקייס) אין חסינות מתביעה אם התרשל בחוות-דעתו

המחוזי קבע כי אין חסינות מתביעת נזיקין שיגיש אחד הצדדים – ובלבד שמדובר ברשלנות רבתי ■ ביהמ”ש הסביר כי למרות שההחלטה עלולה לייקר את השכר שידרשו מומחים, יש להביא ליתר זהירות שלהם בחוות-דעתם

בית המשפט המחוזי מרכז קבע, לראשונה, כי לעד מומחה מטעם בית המשפט שהגיש חוות-דעת רשלנית אין חסינות מפני תביעת נזיקין שיגיש נגדו אחד הצדדים – ובלבד שמדובר ברשלנות רבתי. הנשיאה הילה גרסטל סירבה לדחות על הסף תביעה נגד שני פסיכולוגים קליניים ונגד המכון בו הם מועסקים, שביצעו אבחון מסוגלות הורית במסגרת תביעת משמורת בין בני-זוג.

“מודעת אני לחשש מהיווצרותה של הרתעת-יתר ממתן חוות-דעת, אם תוכר אחריות בנזיקין למומחים. הם עלולים להימנע ממתן חוות-דעת, והדבר עלול לגרום לעלויות משפט גבוהות, מאחר שאותם מומחים ידרשו שכר גבוה למימון פוליסות האחריות המקצועית”, ציינה גרסטל.

ואולם, הכריעה גרסטל, “סבורה אני כי יש ליתן משקל לשמירה על מערך הרתעתי שיביא ליתר מודעות, ליתר תשומת-לב וליתר זהירות של המומחה, המחייבים הכרה באחריותו במצבים קיצוניים בהם יוכח כי נהג ברשלנות רבתי”.

במקרה זה הגישו ד”ר אריק כהן-אדד ושני בניו תביעה נגד ד”ר בני וגנר, ראש מכון וגנר, ונגד שני פסיכולוגים מהמכון, שביצעו אבחון מסוגלות הורית לו ולרעייתו, במסגרת סוגיית המשמורת בהליך גירושיהם. בית המשפט לענייני משפחה קבע, על בסיס חוות-הדעת, כי האם תקבל את המשמורת. ערעוריו של כהן-אדד למחוזי ולעליון נדחו. בתביעת הנזיקין טען כי חוות-הדעת מבוססת על אבחונים רשלניים.

עדות לא רגילה

השופטת גרסטל ציינה כי הפסיקה הכירה ב”פעולות שיפוט” שבוצעו בידי אדם/גוף שאינם בית משפט כראויים ליהנות מהחסינות מפני אחריות בנזיקין, הנתונה לרשות השופטת בפקודת הנזיקין – רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים: הפעולה היא פונקציה שיפוטית מבחינת דיני הנזיקין; וההליך בו בוצעה הפעולה הוא הליך דמוי שיפוטי.

“סבורה אני כי לא ניתן לראות במומחה מטעם בית המשפט, המכין חוות-דעת עבור בית המשפט, כמקיים דרישות אלה” – זאת, לדברי גרסטל, משום ש”תפקיד המומחה הוא אך לחוות דעה מקצועית ובמידת הצורך להיחקר על מסקנותיו, ואין הוא נדרש להכריע בסכסוך”.

כן נקבע כי למומחה אין חסינות כמו לעד רגיל במשפט, לו הקנתה הפסיקה חסינות כדי שלא יירדף ויוטרד.

“אין הוראת חוק מכוחה ניתן לחייב עד בנזיקין בשל עדותו”, אמרה גרסטל. “עם זאת, עדות מומחה אינה שקולה לעדות רגילה של עד המספר את שקלט באמצעות חושיו”. (ת”א 07-10-3754).

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם. למרבה הצער לורי שם טוב לא הצליחה להשיב את ילדיה מזרועות הרווחה, כי סומנה על ידי המערכת.
Back To Top
%d בלוגרים אהבו את זה: