עינת רביד שופטת שמונעת מעניים גישה לבתי משפט “צריך לסגור את בתי המשפט לעניים ולמי שאין לו כסף לממן את השופטים”

thumbnail

בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יושבת רשמת עינת רביד שמה, וכל תפקידה למנוע מעניים גישה לבתי המשפט. אליה מגיעות בקשות של עניים, מסכנים, ניצולי שואה, אימהות מסכנות, גברים מרוששים, אזרחים העומדים בפני פינוי, אזרחים שהבנקים עיקלו כל רכושם, וכל אלה מבקשים פטור מאגרה, ופטור מערבון. לטענתה “האזרחים חייבים להשתתף בעלות השירות שהם מקבלים ממערכת בתי המשפט”, וזו הסיבה שהיא מקפידה לדחות כל בקשה לפטור מאגרה שמגיעה אליה.  

עינת רביד, מדמיינת עצמה לחתולה שמנה שתפקיד לשמור על קערת השמנת (שערי בית המשפט), ולדאוג שרק בעלי ההון ייכנסו בו, אבל העניים יישארו בחוץ. לתפקיד הזה קוראים רשמת, ועבור זה היא נוגסת מתקציב המדינה כ- 500,000 ש”ח משכורת שנתית. לאישה הזו אין מצפון. כמו עיט המשחר לפגר, היא נוברת בבקשות לפטור מאגרה, או ערבון ומחפשת איך אפשר לדפוק את האזרח, ולזרוק לו את הערעור. היא מוצאת 50 ש”ח באיזה חשבון אשראי על מסעדה, ומזה היא בונה תיאוריות שהאדם מבלה בנעימים במסעדות, מבזבז כספים במסעדות פאר, במקום לחסוך עשרות אלפי שקלים כדי לממן את הערבון שהיא רוצה ממנו. היא יכולה למצוא קבלה על מונית של 50 ש”ח בין הניירות, ואז לרטש את האזרח עם טענות שהוא כל היום נוסע במוניות, במקום לרכב על אופניים ולשמור על כספו.

היכולות של הרשמת הזו למצוא נימוקים מדוע לשלול מהאזרח את הזכות לפטור מאגרה, הן יוצאות דופן. ניתן לדמות אותה לסוהרת בכלא נווה תרצה, המחטטת בבגדי העצירות שהגיעו בטרנספורטים לכלובי המעצר, וכעת עליה לכתוב דוח לבית המשפט.

הנה דוגמא כיצד הרשמת עינת רביד מתעללת באזרחים:

 ynet שופטת לאלמנה: שלמי 75 אלף שקל ונדון בתביעתך

במקרה זה השופטת לא שכחה לצטט אמרה מחממת את הלב מפסיקת בית המשפט העליון: “זכות הגישה לערכאות היא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית”. אבל, הוסיפה מיד, חשוב גם לזכור כי האזרחים חייבים להשתתף בעלות השירות שהם מקבלים ממערכת בתי המשפט. תשלום אגרת המשפט גם “מהווה כמסננת להליכי סרק ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך”. אלא שכאשר חברות הביטוח, חברות התקשורת והבנקים מערערים, האגרות והערבונות לא מפחידים אותם. אותם לא מסננים.

מי אמר לעינת רביד ש”האזרחים חייבים להשתתף בעלות השירות שהם מקבלים ממערכת בתי המשפט”? הם לא משלמים מיסים בשביל זה?

גם כאן לפניכם פסק דין לדוגמא פרי עיטה של הרשמת שלא מרחמת עינת רביד. רחמנית היא לא. אילו הרייך היה פעיל היום, הייתה מקבלת אות מופת.

מספר בקשה:3
בפני  כבוד הרשמת- השופטת עינת רביד

מבקש:  יניב כהן

נגד

משיבים

  1. עירית תל-אביב-יפו
  2. אברהם ברוכים

החלטה

מונחת לפני בקשת המבקש לפטור מערבון בערעור העומד על הסך של 20,000 ₪.
הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום (כב’ השופטת כרמלה האפט) בת.א. 18361-02-15 מיום 6.9.15, במסגרתו נדונה תביעת המשיב 2 (להלן: “המשיב”) להכיר בו כדייר מוגן בדירה מושא התביעה ותביעה שכנגד של המשיבה 1 (להלן: “העירייה”) לפינוי המבקש והמשיב מהדירה, מהנימוק כי אין להכיר בהם כדיירים מוגנים. בפסק הדין נד חתה תביעת המשיב והתקבלה תביעת העירייה לפינוי המבקש והמשיב.
לטענת המבקש מצבו הכלכלי רעוע ואין בידו לשלם הערבון בתיק. לטענתו, נאלץ לנטוש את הדירה אשר שימשה אותו כדירת מגוריו לאורך שנים רבות לנוכח גילויי אלימות והפחדה שנקט נגדו המשיב , ומאז שסולק מדירתו נאלץ לנדוד יחד עם רעייתו ובנו התינוק בין דירות חברים ובני משפחה, כאשר הוא מתגורר בבית הוריה של רעייתו בתנאי דחק. לטענתו בשל נכותו כתוצאה כוויות קשות עוד מתקופת ילדותו, הוא עובד שעות ספורות ביום כקופאי במאפיה ומשתכר בין 1,700 ₪ – 2,100 ₪ לחודש. לעניין זה טען כי הוא מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 77%. עוד נטען כי רעייתו עבדה עד לאחרונה אך פוטרה מעבודתה. לטענת המבקש אין לו מקורות כספיים נוספים וחשבון הבנק שלו נמצא ביתרת חובה.
המשיב הגיש תגובתו לבקשה, וטען כי המבקש שותף יחד עם אביו בחנות “טמבור” המצויה בכפר שלם וכן בבית מאפה המצוי בכפר שלם, ולמבקש ואביו עסק משותף של שיפוצים.
בתגובת העירייה לבקשה נטען כי הוכח בפני בית המשפט השלום כי המבקש מועסק על ידי בני משפחתו בחברה בבעלותם בשם “נועה עדי בע”מ” החולשת על מספר בתי עסק, וזאת כפי שהעיד אביו של המבקש, ובין היתר מאפייה וחנות לחומרי בניין.
לטענת העירייה המבקש צירף לבקשתו מסמכים רפואיים אך לא צירף אישור מהביטוח הלאומי המעיד על גובה קצבת הנכות שהוא מקבל מהביטוח הלאומי.
עוד נטען כי לבקשה צורפו שני דפי חשבון בלבד המכילים את פירוט חשבונה של רעיית המבקש מחודש ספטמבר 2015, ואין המדובר בחשבונו של המבקש או חשבון משותף, ועולה כי משכורתו אינו מופקדת לחשבון זה. עוד נטען כי מדפי החשבון עולה כי יש הפרשה לפיקדון, משמע כי יש למבקש חסכון.
עוד נטען כי המבקש לא הצהיר על ניסיונותיו לצורך גיוס הכספים מחברים או בני משפחה.
המבקש הגיש תשובתו וטען כי יש להתעלם מתגובת המשיב אשר העלתה טענות עובדתיות מבלי לתמוך אותן בתצהיר.
באשר לתגובת העירייה טען המבקש כי הוכיח את היקף השתכרותו באמצעות הצגת תלושי שכר עדכניים וכי הטענה כי חברת נועה עדי בע”מ חולשת על מספר בתי עסק היא טענה מופרכת ורחוקה מהמציאות וכי המדובר בחברה שמפעילה מאפייה, בה מועסק המבקש במשרה חלקית.
עוד טען המבקש כי אינו מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי ועל כן לא הוצג מסמך שכזה.
באשר לדפי החשבון שצירף טען כי דפי חשבון אלו מציגים את האובליגו שלו, וכי החשבון שהוצג הוא החשבון היחיד הפעיל בבעלותו ובבעלות רעייתו, וישנו חשבון נוסף על שמם שאינו פעיל. באשר למשכורתו טען כי זו משולמת במזומן. באשר לפיקדון אליו התייחסה העירייה טען כי המדובר בפיקדון בסך כולל של 2,500 ₪ בלבד.
באשר לסיוע בני משפחה טען המבקש כי אינו יכול להסתייע בהם, שכן כבר לווה מהם כספים והוא מחזיר להם כל חודש סכומים אלו, וכי בנוסף הוא נתמך על ידי הוריה של אשתו אשר מעבירים להם מידי חודש סך של 500 ₪ לצורכי מחייה. עוד נטען כי מצבו הכלכלי של אביו אינו מן המשופרים ואינו יכול לסייע בגיוס ההון הנדרש.

המסגרת הנורמאטיבית
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “התקנות”) מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש”א 1528/06 יוסף ורנר ואח’ נ’ כונס הנכסים הרשמי).
על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב’ השופט ג’ובראן) בבשג”ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ’ כנסת ישראל:
“הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע”א 4763/12 ויסולי נ’ דלק נדל”ן בע”מ …).
תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד …”
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש”א 1528/06 ורנר נ’ כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע”א 2598/99 כהן נ’ נח). במקרה הנדון המבקש טוען כי מצבו הכלכלי עגום אך הוא מצרף תדפיסי חשבון בנק לשלושה חודשים בלבד, כאשר מתדפיסי חשבון בנק אלו עולה כי כל חודש מועבר סך של 4,000 ₪ לפרידמן מרינה, ללא שניתן הסבר להעברה זו. המבקש לא פירט את הוצאותיו החודשיות ולא צירף תדפיסי כרטיסי אשראי, אף כי מתדפיסי חשבון הבנק עולה כי הוא עושה שימוש בכרטיסים אלו. בנוסף, אף כי עולה כי בידי המבקש חסכון בבנק העולה לטענתו לסך של 2,500 ₪ ולא ברור מדוע לא יעשה שימוש בחסכון זה לצורך תשלום הערבון.
בנוסף, המבקש מיוצג בהליך זה על ידי עו”ד פרטי ונוכח טענתו בדבר קושי כלכלי לשאת בתשלום הערבון, אך ראוי היה כי יידרש בבקשתו לאופן תשלום ומימון שכר טרחתו. הדבר לא נעשה וממילא יש בכך כדי לגרוע מ”עוצמת” טענתו (ראו – ע”א 7764/01 פופלבסקי נ’ עו”ד אלון נשר).
בהתייחס לסיכויי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות בענין, אציין כי לא שוכנעתי שאלה גבוהים כהערכת המבקש ועולים כדי הרף המצדיק שלא להבטיח את תשלום הוצאות המשיבים.
עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראה: בשג”ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ’ כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 10,000 ₪ ולאפשר תשלומו בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים כאשר התשלום הראשון ישולם עד ליום 14.1.16.
ככל שלא יופקד הערבון כאמור יירשם הערעור לדחייה.
מעקב מזכירות ליום 21.1.16.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.
ניתנה היום, ג’ טבת תשע”ו, 15 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם. למרבה הצער לורי שם טוב לא הצליחה להשיב את ילדיה מזרועות הרווחה, כי סומנה על ידי המערכת.
Back To Top
%d בלוגרים אהבו את זה: