שלמה מולה: “מתבייש להצטייר כנוכל”. המיליונים האבודים של סגן יו”ר הכנסת לשעבר

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-3JN

“לא הייתי מודע ללו”ז. אני עובד בתנאים של אפריקה. יש בעיה של ביצוע עסקה”. הח”כ לשעבר שלמה מולה עושה לביתו באתיופיה, אך עסקיו עם חברת לוגיסטיקה ישראלית מעלים חשד להסתבכות וחובות של 500 אלף דולר. מולה: “לא מגיב על עסקאות בתקשורת”

יוסי אלי, http://news.walla.co.il/item/2918259

סגן יו”ר הכנסת לשעבר שלמה מולה הוא כיום איש עסקים בסחרור. בעוד הרשויות באתיופיה הוציאו נגד מולה צו עיכוב יציאה משם, לאחר שצ’ק שהעביר על שמה של עובדת שעבדה תחתיו לא כובד, מתברר כי אלו אינן הצרות היחידות שלו. נגד מנהיג בני העדה האתיופית בישראל, ומי שלאורך השנים נחשב לתקוותם הגדולה של יוצאיה, הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ. זאת לאחר שלא עמד בתשלומים עבור המכלת מכולות – טיפול לוגיסטי מלא בשינוע מכולות – שנדרש לבצע לחברה ישראלית מוכרת העוסקת בפתרונות לוגיסטיים לאנשי עסקים בחו”ל. לפי המסמכים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, מולה חייב קרוב ל-500 אלף דולר לבעלי החברה, לאחר שצ’קים שהציג כערבות לעסקה חזרו ולא כובדו. “אני מלא תסכול ובושה על כך שאני מצטייר כשקרן ונוכל כלפיך”, כתב מולה לאחד מבעלי חברת הלוגיסטיקה. “יש חשש להונאה”, טוענים בתגובה בעלי החברה.

סגור
שלמה מולה, מסיבת עיתונאים של מפלגת התנועה, דצמבר 2012 (יותם רונן)
חשבונית העסקה בין מולה לחברה הישראלית (סריקה: מערכת וואלה!)בעבור המכלה של המכולות, העביר מולה צ’קים של ערבות לטובת החברה: שני צ’קים בסך של 450 אלף שקלים (סריקה: מערכת וואלה!)

“אני בן אדם ישר, אני מתהלך עם תחושה אישית קשה שלא עמדתי במילתי” (צילום: יותם רונן)

ראה כי על אף ההתנצלויות החוזרות ונשנות של מולה בשל עיכוב התשלום, עסקיו דווקא פורחים. זמן קצר לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים, ליתר דיוק, לאחר כהונתו האחרונה בכנסת במפלגת התנועה, ארז מולה את חפציו ונסע לשדות רחבי הידיים באתיופיה, שם, לפי המסמכים הרשמיים במדינה, הקים את חברתו. מולה מעיד על עצמו כי עסקיו החקלאיים במדינה פורחים. לפי המסמכים שהגיעו לידי וואלה! NEWS, הון חברותיו של מולה מסתכם בכ-75 מיליון ביר אתיופי, כלומר, יותר מ-3.5 מיליון דולר. חברתו, “אגרו פיס ביו”, היא אחת החברות החשובות באתיופיה בכל הקשור להשקעה בחקלאות. החברה, לפי המסמכים, מתמחה בגידול דגנים, סוגי קטניות, וזרעי שמן. יבבעלות החברה ציוד בשווי של יותר מ-1.2 מיליון דולר.

אחד הנכסים המרכזיים של מולה באתיופיה הוא שדות גידול שומשום במדינה. העסקים של הח”כ לשעבר טובים מאוד והוא בקשר הדוק עם מנכ”ל חברת “אחוה”, יעקב מלאך, היצרנית המובילה של טחינה בישראל.

למרות הנתונים הללו, שלמה מולה התקשה לעמוד בהסכמים עם חברת לוגיסטיקה ישראלית מוכרת. לטענת החברה, מולה הונה אותה לכאורה, בסכום של יותר מ-500 אלף דולר, תוך התחמקות מתשלום בתירוצים שונים. מולה אף מעיד שבאמצעות הכספים שהעבירה אותה חברה לוגיסטית, הוא הצליח לבצע עסקה שהניבה רווח של 4.5 מיליון דולר, כסף שבעלי החברה לא ראו ממנו שקל. “מולה הגיע אליי בפברואר השנה”, מספר לוואלה! NEWS בעל חברת הלוגיסטיקה. “הוא הציג בפניי את העיסוק העיקרי שלו בחו”ל – שהוא חקלאי. החלטתי ללכת על זה והעברתי לו בהעברה בנקאית סכום של 225 אלף דולר זאת בעבור המכלת מכולות לטובת עסקי שומשום”.

ואכן, ממסמכים שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי ב-2 ביוני נעשתה העברה בנקאית בסכום של כ-225 אלף דולר לטובת מולה כדי להכין המכלת מכולות מאתיופיה לישראל, 78 מכולות במספר, בחודשים מאי עד יולי. בעל חברת הלוגיסטיקה חשב כי בעבור כל מכולה הוא יכול להרוויח כ-300 דולר, זאת כחלק מהעברות לוגיסטיות של עסקי שומשום לישראל. המכולות היו אמורות להגיע מנמל אשדוד לנמל בג’יבוטי שבאפריקה. בעבור המכלה של המכולות, העביר מולה צ’קים של ערבות לטובת החברה: שני צ’קים בסך של 450 אלף שקלים, אחד לתאריך 17 במאי והשני ל-19 במאי, ושלושה צ’קים דחויים בסך של 170 אלף שקלים לחודשים יוני-יולי-אוגוסט 2015.

“כל הצ’קים האלו לא כובדו וחזרו”, טוען בתכתובת בעל חברת הלוגיסטיקה. “לא קיבלתי את כספי, וגם לא קיבלתי את המכולות שהכסף שהועבר לחשבונך היה בגינן. יש חשש להונאה ולכן התבצע עיקול על דירתך”.

המייל הראשון של מולה כלל שלל הסברים והתנצלויות: “אני מתנצל שגרמתי לך נזק בלתי הפיך לעסק שלך ולעוגמת הנפש האישית, כיוון שלא הצלחתי לעמוד בהתחייבויותיי פעמיים, על מנת להחזיר את הכספים”. בתגובה אף הפתיע מולה, וכתב כאמור כי השתמש בכספים והרוויח סכומי עתק באתיופיה: “האמת, בשל הכספים שהעמדת לרשותי, הצלחתי לבצע עסקה מצוינת של 4.5 מיליון דולר. נתקעתי בשלב של העברת כספים בדולרים מאתיופיה לישראל, אני לא הייתי מודע ללוח הזמנים הארוך שלוקח”. מולה ביקש הארכה עד 23 ביוני, ואף הבטיח לפצות את בעל החברה בסכום כפול בסך 500 אלף דולר. “אני בן אדם ישר, אני מתהלך עם תחושה אישית קשה שלא עמדתי במילתי. מקווה שנעבור את זה ונוכל לעשות עסקים יחד עוד הרבה שנים”.

בתגובה לאי כיבוד הצ’קים, ולאחר שגם אחרי התאריך המבוקש לא הועברה אגורה, החלה התכתבות חריפה בין מולה לבין בעל החברה. ההתקשרות הראשונה החלה ב-23 ביוני, אז פנה שותפו של בעל החברה, א’, למולה, בדרישה לחזור אליו, לאחר שכמה וכמה פעמים לא ענה לטלפונים. בתגובה, החזיר מולה מייל תשובה הכולל נספח עם חוזר רכישה של שומשום.

“בתהליך הכנה לשינוע לארץ בחודשים הבאים”, כתב מולה במייל חוזר, אך שוב נמנע מלהחזיר טלפונים. “הבטחת לי לחזור אליי אתמול ולעדכן אותי”, כתב בעל החברה ביום למחרת, “ואתה לא עונה, תתקשר אליי בכל שעה”. בתגובה, כותב מולה כי הוא מחכה לישיבה מכרעת בנוגע להעברת הכספים באמצעות מערכת העברת הכספים “סוויפט” ולכן הכסף לא הועבר. “אני מצטער”, כותב מולה. “מיד שאדע אצלצל אליך, מטריפים אותי, אני גמור נפשית, איך משגעים אותי חודשיים שלמים. בכל מקרה, אני עושה את כל המאמצים כדי לתת לך את הכסף עד סוף החודש הזה כפי שדיברנו, עמך הסליחה”. ההתחמקויות לא הסתיימו בכך.

כעבור יומיים, ולאחר מסע חיפושים של בעלי החברה את מולה, החזיר האחרון מייל בו כתב: “יש לי אישור לביצוע סוויפט תוך 10 ימי עבודה, זאת השגתי במלחמת עולם. המשמעות היא שאני נשאר פה ב-10 ימים הבאים. אם אבוא לארץ, אין מי שיבצע לי את ההעברה, לכן אני אבקש את הסכמתך, כי פה קשה, אני עובר מדורי גיהינום, עצבים מטורפים. אם אני בא לארץ, חושש שייתקע לי שוב. בסופו של דבר, חייב לבצע זאת”. למרות ההבטחות של מולה, גם לאחר מייל זה בעלי החברה לא ראו את הכסף.

ב-2 באוגוסט, כאשר הכסף עדיין לא הגיע, שלח בעל החברה מייל נוסף למולה. הפעם בעל החברה היה חריף בהרבה: “שלחת לי מייל שקיבלת אישור להוציא את הכסף בסוף החודש”, כתב המנהל, “והתחייבות נוספת שלך שבסוף חודש יולי, אתה מעביר את הכסף. לא רק שאתה לא מעביר את הכסף, אתה גם לא עונה לטלפון ממני. אני רוצה להבין, אתה מתחמק מתשלום התחייבויותיך כלפיי? אתה מבין שזו הונאה? אני רוצה לדעת מתי אני מקבל את הכסף שלי”.

בתגובה לכך, כתב מולה מייל מפורט, בו טען כי אין לו יכולת לעשות שימוש במערכת. “הבטחתי להעביר את הכסף על סמך שיש לי אישור מהבנק המרכזי האתיופי, שיש לי זכות חוקית לשלוח דולרים לחו”ל. לצערי הגדול, אין לי סוויפט ביד, שהתור לביצוע סוויפט תלוי בדולרים מזומנים שהבנק נותן. אני מלא תסכול ובושה על כך שאני מצטייר כשקרן ונוכל כלפיך. אני לא ישן בלילה עם תחושת צער עמוקה על הנזק שאני גרמתי וממשיך לגרום לך. עם זאת, ללא הצלחה עד כה, אני עושה מאמצים למצוא הלוואות חלופיות בארץ במחיר טון שומשום. אני בודק את האופציה לשלוח על שמך 1,500 דולר לטון, בעלות של 495 דולר, שזה הסכום שמתקרב למה שהתחייבתי אליך. סך הכול 17 מכולות אשר יחולקו לשני משלוחים של 8 ו-9, כדי לבצע זאת אני חייב למצוא חברה שתסכים לקנות את השומשום. אני ממשיך במאמץ בלתי פוסק לביצוע הסוויפט. מה שיהיה הראשון, כדי שתוכל לקבל את כספך. בחיי לא היה לי מצב כזה, מצטער ומבקש להבהיר לך, אינני רמאי או נוכל. כדי לעמוד בהתחייבותי מולך, לא ראיתי את ילדיי ואשתי שלושה חודשים. אני עובד בתנאים של אפריקה בהתגלמותה. מדינת עולם שלישי, שהבטחות ותאריכים מופרים על ימין ושמאל. כל עשיית טעות עלולה לעלות ביוקר”.

במקביל למייל זה, שלח מולה פירוט של כל עסקיו באתיופיה. לפי המסמכים, מולה הקים את החברה החקלאית עוד בשנת 2012, עוד בזמן שכיהן כחבר כנסת מן המניין וכסגן יו”ר הכנסת. “אני שולח לך כדי להוכיח לך שלא תהיה לך תחושה שאני מרמה אותך, אלא נקלעתי לבעיה בעשיית עסקים ולא מרמה”, כתב מולה. “אינני מתחמק מלדבר איתך, אלא אין לי תשובות מספקות לך”.

שבוע נוסף עובר ושוב לא ניתן היה להשיג את מולה. בעל החברה שלח לו שוב מייל בדרישה לענות לו. “אני מחייג אליך מהבוקר, אתה לא עונה”, כתב בעל החברה למולה. מולה בתגובה: “אני לא רואה שום חיוג אליי מהטלפון שלך. אם השיחה לא מזוהה, אני לא עונה”.

בסופו של דבר, בתחילת אוגוסט, החליטו הצדדים להגיע להסכם: החוב בעבור המכלת מכולות יגדל ויעמוד על 500 אלף דולר, כולל פיצויים והוצאות מס ממנה סבלה חברת הלוגיסטיקה, הסכום ישולם לא יאוחר מ-5 בספטמבר 2015 ואם הסכום לא ישולם, מולה ורעייתו יחויבו לחתום על מסמכי שיעבוד על זכויותיהם בדירה שעוקלה על ידי החברה.

בתגובה, רשם מולה: “החוב המקורי שלי הוא 125 דולר, בנוסף 25 אלף דולר הוצאות שהוסכם מראש. עוד 250 אלף דולר, הסכמתי והצעתי לשלם בשל העיכוב בפירעון החוב כפיצוי שהוסכם העניין. כעת נפתח תיק הוצאה לפועל. דירתי מעוקלת, בנוסף עולה דרישת שיעבוד הדירה בשל העניינים האלו, אני מבקש שהפתרון יהיה כך:

אני מסכים ואעשה מאמץ לפרוע את החוב עד עוד שבועיים בשתי העברות: העברה ראשונית של 250 אלף דולר. לאחר מכך, הפסקת כל ההליכים וסגירת התיק בהוצאה לפועל והחזרת צ’קים בידך עם הודעה בכתב. אני אעביר את ה-250 אלף דולר הנוספים תוך 24 שעות. במידה שלא אעמוד בתאריך החדש, אחזור ארצה ואסכים לשעבד את הדירה, אך ורק תמורת ה-250 אלף דולר. את הפיצויים וההוצאות אמשיך לשלם בנפרד כשאצליח לגייס את הכסף. זה מה שאני יכול להסכים אליו. אני חושב שלמרות שנפגעת מהסיפור, באתי ביוזמתי ובשל הגינותי, הצעתי לשלם פיצוי כפול. אני מקווה ששנינו נעבור את הסאגה ונמשיך לעבוד יחד”.

“מאז ההסכם הראשון, היו הרבה סיכומים בינינו”, כתב בעל החברה שוב למולה. “לא עמדת באף אחד מהם. חלק מהסיכומים גם נכתבו על ידך. העיקול על דירתך ורק על דירתך התבצע רק בחודש יולי, כאשר היה חשש להונאה”.

בתגובה, כתב מולה מייל ממנו עולה חששו להיתפס כאדם שגרם להונאה: “לכל אורך הדרך אמרתי לך, אין פה הונאה או שקר”, כתב מולה. “יש פה בעיה של ביצוע עסקה. אני מחויב לכל התחייבויות והסכמות שלנו. אני רק מצטער על המעורבות המשפטית”.

כאמור, כיוון שבעל החברה לא ראה את כספו, הוא הגיש בקשה להוצאה לפועל להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ על שמו של מולה. בהחלטה מ-9 בספטמבר של לשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, קבע הרשם חג’ג’ חילמי כי לחובתו של מולה יירשם צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך שנה. “הצו יבוטל בכפוף לתשלום סכום החוב או בחלוף שנה מהיום”, נקבע בהחלטה.

מאז ועד היום, ולמרות ההתחייבויות החוזרות ונשנות של בעלי החברה, נמנע מולה מלשלם בעבור החוב. “הוא מסכים להרבה הסכמים, אבל לא רואים את הכסף”, אומר בעל החברה. על אף ההליכים המשפטיים, בכוונת בעלי החברה לפנות למשטרה ולבדוק אם מדובר בעבירות של הונאה.

שלמה מולה מסר בתגובה: “אני לא מגיב על העסקאות הפרטיות שאני עושה בתקשורת”.

עו”ד אליהו שרעבי, בא כוחו של בעל חברת הלוגיסטיקה הישראלית, שהגיש את המסמכים להוצאה לפועל, מסר: “משרדנו איננו נוהג להגיב באמצעי התקשורת”.

לורי שם טוב

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.

השאר תגובה

Close
Menu
Social profiles
%d בלוגרים אהבו את זה: