תרצה שחם קינן מרשיעה את תמיר הירש הבעלים של “פעלטון” בתקיפה למרות הסיכוי ששירות המבחן ימליץ על “אי הרשעה”

תרצה שחם קינן מרשיעה את תמיר הירש הבעלים של “פעלטון” בתקיפה למרות הסיכוי ששירות המבחן ימליץ על “אי הרשעה”

לפנינו פרוטוקול מתיק פלילי שצריך להפיק ממנו לקחים. המדינה החליטה להגיש כתב אישום נגד תמיר הירש, מהבעלים של רשת משחקיות פעלטון בגין תקיפה. מדובר בתגרה כלשהי במהלך נסיעה. אגרופים התנופפו. הנאשם הסכים עם התביעה שהוא יודה בעובדות, אבל יפנו לשירות המבחן לקבלת תסקיר, כי “הנאשם יורשע וכי שירות המבחן יבחן אפשרות לבטל את ההרשעה. עם זאת, היות והנאשם מנהל חברה ונדרש להצהיר מעת לעת אם לחובתו הרשעות קודמות, אבקש מביהמ”ש שלא להרשיע את הנאשם עד לקבלת עמדת שרות המבחן” (כך לדברי הסנגור). מה שקרה בפועל זה שהנאשם הודה, והשופטת תרצה שחם קינן הרשיעה אותו במקום באותה שניה בה הודה.

תרצה שחם קינן להוטה להרשיע את כל אזרחי המדינה
תרצה שחם קינן להוטה להרשיע את כל אזרחי המדינה

זהו תמרור אזהרה לכל הנאשמים אשר הסנגורים שלהם משכנעים אותם להגיע להסכמות עם התביעה להודות בכתב האישום, ואחר כך לשכנע את שירות המבחן להמליץ שלא להרשיע.

מדובר במלכודת פתאים, ולא ברור מדוע בית המשפט משתף פעולה עם המלכודת הזו. אם התביעה מגיעה להסכמות עם הסנגור על הודאתו בכתב האישום, מה יוצא לנאשם מזה? למה התביעה לא סוגרת בו במקום את כל המרכיבים של העסקה, ומסיימים ענין בו במקום? מדוע להמשיך ולטרטר את המערכת, לבזבז זמן של שירות המבחן, של השופטת בעוד דיון, של התביעה שצריכה להגיע לעוד דיון, וכל זה כאשר יש למעשה עסקה?

מה יצא לנאשם מזה ש”הודה”? הוא מקבל את האפשרות שאולי שירות המבחן ימליץ על אי הרשעה? ואז מה? צריך עוד פעם לשכנע את השופטת לבטל את ההרשעה? הרי ממילא כאשר הנאשם מודה, שירות המבחן יכול להיכנס לתמונה בכל מקרה, ולהמליץ מה שהוא ממליץ.

אם כך, מה יצא מכל העסקה הזאת? התובעת אומרת לבית המשפט: “לאור נסיבות האירוע ובשים לב לעמדת המתלונן אשר אינו מחפש נקמה ומבקש להגיע לפיוס עם הנאשם, בשים לב לעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, הגענו להסכמה במסגרתה יבקש הנאשם לחזור בו מהכפירה, יודה בכתב האישום, יורשע, יופנה לשרות המבחן לבחינת שאלת ביטול ההרשעה.  כאשר באם התסקיר יהיה חיובי נסכים לביטול ההרשעה”.  היא בעצם אומרת:  בואו נרשיע היום, ובשלב מאוחר יותר אולי נסכים לבטל את ההרשעה.  בשביל מה זה טוב?  מה זה מועיל?  קודם כל, אם היא רואה אופק לאי הרשעה, מדוע היא לא מסכימה לכך וסוגרת ענין?  שנית, אם יש סיכוי לאי הרשעה, אז למה קודם להרשיע ואחר כך לבטל את ההרשעה? כמובן שתרצה שחם רקינן קפצה על המציאה והרישעה את הנאשם בו במקום.  הרי מבחינתה את כל מי שאפשר להרשיע צריך להרשיע.    

מוסר השכל לנאשמים, אל תתנו לסנגורים להוליך אתכם שולל עם הבטחות סרק לסגור דיל עם התביעה, כאשר הכל נשאר באוויר ומהדיל הזה לא יוצא לכם כלום.

הדפסה:  מדינת ישראל  נגד הירש

לפני כב’ השופטת תרצה שחם קינן

המאשימה:  מדינת ישראל

נגד

הנאשם:  תמיר הרש

נוכחים:  ב”כ המאשימה עו”ד אנה גולדנהירש, ב”כ הנאשם עו”ד ורד צולמן
הנאשם התייצב

פרוטוקול

ב”כ המאשימה:  בהסכמה אני מגישה מספר מסמכים:  הודעת נאשם – ת/1

הנאשם:
לשאלת בימ”ש האם הגשתי תלונה כנגד נהג המונית אני משיב שהגשתי אבל החוקר אמר שהוא הקובע שאני אשם ובזה זה נגמר. בענף התנועה לא הגשתי תלונה.

ב”כ המאשימה:
דו”ח עימות – ת/2
דו”ח פעולה מיום 12.1.15 – ת/3
דו”ח עיכוב לנאשם – ת/4
דו”ח עיכוב למתלונן – ת/5
מזכר מיום 9.2.15 – ת/6

אהרון תורג’מן מוזהר כחוק ומשיב בחקירה ראשית
שת. אני צילמתי את התמונות המוצגות לי ת/7 (א-ג).
שת. בתמונות – אני באתי מדרום ליד שער ברק בקניון איילון, נסעתי בצד ימין ובצד שמאל היה רכב שחנה , ואני נסעתי רגיל. לאט. נסעתי כשמשמאלי הקניון ומצד ימין מפרצי החניה אבל היה שם אי תנועה. זה לא היה בתוך החניון אלא הכביש שמוביל לחניונים. הכביש הראשי בקניון. נסעתי בצד ימין רגיל ומצד שמאל חסמה את הדרך לתנועה מהכיוון הנגדי מכונית, פתאום בא ממולי רוכב האופנוע. הוא נסע מולי ועומד ממולי ועושה לי תנועה עם היד כדי שאסע אחורה כי לא יכול היה לעבור בגלל המכונית. אמרתי לו שאני עומד לא נוסע. הוא התרגז, הוא עקף אותי כאילו מצד שמאל, ביני לבין האי תנועה. כשאני אומר זה שמאלי של האופנוע וימין שלי. הוא כנראה נתקל בבנקט של המדרכה והאופנוע נפל. הוא התרגז מאוד שזה קרה לו שלא הצליח לעבור, הוא בא אלי והשתולל דפק במכסה מנוע, בשמשה ולא זוכר אם פתחתי את החלון או שהוא פתח את הדלת, ואז הוא החטיף לי אגרוף בצד פה (שמאל) ואמרתי לו – מה אתה רוצה ממני? אני הייתי המום לא הגבתי . הוא התנפל עלי ולא עזב אותי עד שבחורצ’יק ממד”א משך אותו, הבחור היה שם באקראי, היתה התקהלות ואני עמדתי ולא הבנתי מה קורה. אני הייתי על ההגה כל הזמן לא זזתי. אני הייתי המום. לא הבנתי מה הוא משתולל. סה”כ לא עשיתי כלום, הוא נפל שם. המד”א משך אותו שלא ירביץ לי עוד, והיה שם שוטר על אופנוע והוא התחיל לשאול אותנו שאלות. הוא טען שאני כאילו דרסתי או רוצה לדרוס אותו. אם הוא היה נדרס היה צריך להיות מתחת לאוטו, אבל הוא היה בצד, הוא בסה”כ עקף. הוא נפל והתרגז.
ש. אמרת שנסעת לאט באיזה מהירות ?
ת. מספר קילומטרים, כי אתה ניגש לאט לאט אתה לא יכול לנסוע, כי אוטו גם עמד בצד ואני התכוונתי לפנות ימינה. הייתי מספר בודד של ק”מ.
ש. כמה נתיבים היו במקום ?
ת. זה כביש שלא מחולק בנתיבים. נוסעים בצד ימין ובאים ממול. רוחב הנתיב הוא של שתי מכוניות. מותר לנסוע בכיוון הנגדי.
ש. איפה עמד האופנוע ביחס לנתיבים?
ת. בהתחלה עמד ממולי מול הפגוש הקדמי ועשה לי סימן שאסע אחורה. אמרתי לו – לא. הוא התרגז עקף אותי משמאל ונפל. הוא התנגש בבנקט שמה ורואים את זה בתמונה שהוא נפל ואז השתולל.
ש. מה המרחק בינך לבין המדרכה מצד ימין של הרכב?
ת. לא יודע. משהו שהוא חשב שיוכל לעבור.
ש. למה אתה חושב שנפל, מה גרם לנפילה?
ת. הוא נתקע בבנקט. הוא הלך בכוח ביני למדרכה. מהאירוע קרתה לרכב שריטה קטנה.
ש. תחזור על האלימות
ת. אחרי שנפל באופנוע, הוא בא ודפק על מכסה והשתולל ודפק בשמשה או בגג, אני פתחתי את החלון או שהוא פתח את הדלת. הוא נתן לי 2-3 אגרופים לצד זה של האוזן (שמאל) העיף לי את המשקפיים.

ב”כ המאשימה:  לבקשת חברתי אני מגישה את הודעת המתלונן במשטרה – ת/8

ב”כ הנאשם:  אני מבקשת להגיש את ההודעה לא לאמיתות התוכן אלא על מנת שאוכל להתייחס
לסתירות.

העד ממשיך
ש. מיד לאחר התקיפה איך הגבת?
ת. הייתי בהלם. הבחורצ’יק משך אותו ממני ונשארתי באוטו. אחרי זה יצאתי לא נפגעתי בצורה כזו , אלא יכולתי לצאת , שאלתי אותו – מה אתה עושה? למה אתה מתנהג ככה? והוא אמר שאני רציתי לדרוס אותו. אני עמדתי והוא בא ממולי.
ש. יש לך היכרות מוקדמת עם אותו איש מד”א או עם הנאשם?
ת. לא

חקירה נגדית
ש. כשהאופנוע היה מולך היית בנסיעה איטית או עצירה מוחלטת ?
ת. בעצירה מוחלטת, הוא עמד מולי ולא יכולתי לזוז.
ש. הבנת שהתוכנית שלו לעקוף אותך מצד ימין שלך ?
ת. כן. מה שהיה שאני עמדתי ואחרי שהוא ראה שאני אמרתי לו שאני לא נוסע אחורה הוא לקח שמאלה, ימינה שלי ורצה לעבור ביני למדרכה. הבנתי בשלב מסוים שהוא רוצה לעבור בין המדרכה למונית. במצב דברים זה לא היתה לי סיבה לנסוע. אני עמדתי ואיפשרתי לו לנסוע. כשהוא החליט לעשות את הדבר הזה ברור שאני עומד, אני אסע עליו? במהירות שלו הוא נפל לכיוון האי תנועה שם.
ש. כשרוכב האופנוע עקף אותך מימין אתה היית בעצירה מוחלטת?
ת. כן
ש. מה המרחק בין המונית לשפת המדרכה?
ת. פחות מחצי מטר
ש. אני מציגה לך תמונה שצולמה מיד לאחר האירוע. כשאתה רואה את התמונה מה המרחק בין המונית לקצה המדרכה? נ/1
ת. אולי מעל מטר אך בהמשך זה צר, הוא נתקל ונפל למטה.

הנאשם:
לשאלת בימ”ש קוטר גלגל האופנוע שלי הוא כ- 60 ס”מ.

העד ממשיך
ש. אני מציגה בפניך תמונה נוספת ומראה לך שניתן לראות כי האופנוע שרוע על הכביש בין המדרכה לבין המונית והמרחק הוא גדול מחצי מטר. מה תאמר? נ/2
ת. מסכים איתה.
ש. תסכים איתי שאם אתה בעצירה מוחלטת והאופנוע מנסה לעבור לא צריכה להיות לו סיבה ליפול?
ת. למה? הוא נתקל במדרכה בבנקט. אני ראיתי את זה והוא נפל הצידה.
שת. אני מעיין ב- נ/2 ואינני מסכים איתך שרואים שגלגל האופנוע לא פגע בבנקט המדרכה אלא לכיוון המונית. האופנוע נפל ככה בשביל זה הוא רחוק מהבנקט. הוא נתקל ואז נפל. הגלגל הקדמי נתקל בבנקט הזה ואז הוא נפל הצידה.
ש. האם היה מגע בין הרכב שלך לאופנוע?
ת. לא היה שום מגע. יכול ומהנפילה היתה שריטה קלה. זה לא היה משמעותי. אם צילמתי אז יש בתמונה. אני לא מתכחש למה שצילמתי.
ש. תסכים איתי שהמגע בינך לאופנוע הוא בצד הקדמי של המונית מצד ימין?
ת. כן בגלל שהוא בא מפה.
ש. אני מציגה לך את ת/7 תמונה ב, סמן בעיגול המקום בו נפגע הרכב.
ת. (מסמן). אין לי מושג היכן נגע. אין לי מושג אם זו השריטה. הרכב שלי הוא רכב חדש. היו לו הרבה שריטות לפני האירוע. הוא בא ממול ואז הוא לוקח ימינה לפני אולי נגע בי ואז נפל שמה?
ש. מדוע צילמת את ת/7ב אם לא כדי להראות את השריטה?
ת. אני לא צילמתי במיוחד את השריטה אלא את המצב המרחק בין האופנוע למכונית. השריטה יכול ונגרמה כשהוא היה ממולי והמשיך לפה. כמעט שלא היה מגע ביני לבינו. אני בטוח כמעט ב- 100% כי הוא עקף אותי משמאל ונפל על הבנקט, הוא השתולל כמו משוגע.
ש. יש פה את החקירה של העד שראה את האירוע ואומר שהיה מגע בינך לרוכב האופנוע, היתה תאונה ביניכם
ת. לא היתה שום תאונה ביני לבין האופנוע, הוא עקף אותי ונפל. זה מרגיז אותי. לשאלת ביהמ”ש לא היתה כל פגיעה בינינו. הוא עמד ממולי והחליט שהוא עוקף משמאל ואז נפל והשתגע. בא באמוק אלי.
ש. למה הוא כל כך כעס?
ת. תשאלי אותו.
ש. אני אגיד לך למה- כשהוא רצה להתקדם ולעקוף אותך מימין אתה חסמת אותו
ת. אני לא התקדמתי ולא כלום, כשהוא עקף אני עמדתי. הוא עקף ונפל. הוא עקף ונפל שוב אני אומר את זה. הוא התרגז שאני לא נוסע אחורה והוא עומד ממולי הוא שבר את ההגה ובא מימיני ונפל. בשביל זה התרגז.
ש. אני מציגה לך תמונה של הרכב שלך בפינה הימנית, ואתה רואה את השריטה, האם אתה מאשר שזו היתה נקודת המגע? נ/3
ת. אני לא נגעתי. יכול כשהוא עבר ובא לפה הוא פגע ונפל. לשאלת בימ”ש אני רציתי לנסוע לפנות ימינה לצאת מהקניון. הוא בא ממולי. לא ראיתי אותו לפני כן.

לבית המשפט
שת. כשביהמ”ש מראה לי באתר GOOGLE את חניון קניון איילון אני מסכים שהתאונה קרתה סמוך למחסום בחניה אשר נמצא מול מסעדת מקדונלד. אני רציתי לפנות ימינה אחרי המחסום. הוא בא ממולי אולי להרגיז אותי.

העד ממשיך
ש. ברגע שהוא נפל אתה אומר שהוא קם?
ת. הוא קם מהר ובא להשתגע עלי. הוא דפק במכסה מנוע, בשמשה, אני לא זוכר, ואחרי זה הוא בא אלי. אני לא זוכר אם אני פתחתי את החלון או שהוא פתח את הדלת והכניס לי מכות. הוא פתח את הדלת והכניס לי מכות. כשהוא ראה שהוא לא מצליח לעבור ונפל הוא נכנס לשגעון.
ש. במשטרה סמוך לאחר האירוע אמרת כי אתה פתחת לו את החלון (שורה 7 להודעתך)?
ת. אני לא זוכר. אם אמרתי במשטרה אז יכול להיות. אני יורד קצת לענין, הוא פתח את הדלת ואז נפל עלי עם הגוף שלי עם אגרופים. יכול שאמרתי במשטרה, הראש שלי היה עם כמה מכות שהוא נתן לי, אני לא זוכר כל כך. הוא פתח את הדלת לדעתי אני מקווה שלא טועה ואז הכניס לי מכות בפרצוף ובאוזן וכל זה. (מצביע על צד שמאל) העיף את המשקפיים. אני המשכתי לשבת. הצלחתי בסוף לצאת.
ש. יכול שאתה משנה את העדות שלך במשטרה לאחר שקראת את ההודעה של העד?
ת. למה את אומרת לי את זה? אני קראתי את ההודעה של העד? אני לא ידעתי שזה בכלל העד.
ש. אתה ישבת או שנשכבת לצד מושב הנוסע?
ת. הגוף שלי נפל לצד ימין ואחרי זה קמתי, וזה היה כשנתן לי את האגרופים, מזל שלי אחרת הייתי נפגע באמת. האגרופים הוא נתן אותם והפיל לי את המשקפיים ואני הייתי בהלם. לפחות 3 אגרופים הוא נתן לי. לא זוכר עם איזה יד הוא היכה. הוא נתן לי מכות. אחרי שקצת התאוששתי יצאתי מהרכב, אמרתי לו – מה קרה? למה אתה מרביץ? מישהו שם משך אותו כדי שלא ירביץ לי עוד. היתה התקהלות שם. אני לא נגעתי בו לא עשיתי לו כלום, הוא הרביץ לי כמו מטורף. לא החזרתי לו ולא עשיתי לו כלום. יכול להיות שהוא בעט עם הרגל בדלת המונית. הוא דפק על מכסה מנוע. אני לא יודע אם הוא בעט בדלת או לא. זה דבר לא ברור. הוא בא ודפק בחלון, ופתח ובכלל. את התמונות צילמתי מיד אחרי האירוע. אני לא התייחסתי לבעיטות אני התייחסתי למכות שנתן לי. הוא דפק לי בשמשה ובמכסה מנוע. לא היה בעיטות בדלת. בסדר? זה סגר את העניין? היתה לי אדמומיות בפנים והיא עברה. לשאלה מדוע לא צילמתי את האדמומיות בפני אני משיב שאני קיבלתי מכות ולא חושב שחשבתי על זה בכלל לצלם את הפרצוף שלי. מכות היו. יכולתי לצאת. המכות היו מכות אני שמתי יד על הפנים. אם לא פתח לי את העין או האף זה משהו אחר, ניסיתי להגן על עצמי עם היד, המשקפיים עפו. הוא פגע באוזן שמאל.
ש. כשיצאת החוצה מה הוא אמר לך ואתה לו?
ת. הוא אמר – דרסת אותי? איפה דרסתי אותך? המשטרה אני חושבת שהיתה שם. את אומרת שהוא הזמין את המשטרה? השוטר היה שם עם הוספה.
ש. נכון כשיצאת אמרת לו שתעשו סולחה?
ת. אמרתי לו – אנחנו אנשים מבוגרים , נתת לי מכות זה לא פאר ולא בסדר, אין לי עניין ללכת למשטרה עדויות וענינים, בוא נסגור. אז הוא אמר – לא, אתה דרסת אותי. אמרתי לו – בסדר, אתה רוצה ככה. לך לפוליגרף שיבדקו אותך. אני הייתי מוכן ללכת לפוליגרף, הוא קצת התחמק מזה ואמר שהוא צריך להתייעץ עם עו”ד, זכותו. אבל אני אומר שרציתי לגמור את זה. לא נפצעתי ממש אז אמרתי לו שנעשה סולחה. אם זה משתמע לך כאילו אני רוצה לחפות על עצמי אז זו טעות.
ש. אז למה הוגשה על ידך התלונה אם רצית לעשות סולחה?
ת. השוטר אמר שאנחנו צריכים לתת עדות. את הנוהל שלו שזה תלונה הוא מילא. אני לא באתי למשטרה ואמרתי שאני רוצה להתלונן עלה בן אדם הזה. הזמינו אותי למשטרה יחד איתו (הנאשם9 והחוקר רשם מה שרשם. בסוף השוטר שאל אם אני רוצה להגיש תלונה? אז הוא אמר שהוא יגיש את התלונה.
ש. נכון שהשוטר אמר לנאשם – אם אתה מתעקש להגיש תלונה תשלם על זה ביוקר ?
ת. אני לא שמעתי את המשפט הזה. אין לי מושג אין המשטרה שם עבדה. מה הנוהל שלהם? במשטרה אמרו לי שאני צריך ללכת ולו אמרו שהוא צריך להביא מישהו שישחרר אותו ויחתום עליו ערבות.
ש. יהיה נכון לומר שבגלל הנאשם התעקש להגיש תלונה אתה הגשת התלונה שלך ?
ת. אם הוא היה חוזר בו מכוונתו להתלונן גם אני לא הייתי מתלונן. אלא לסגור את העניין. מראש אמרתי לו ככה. אין לי שום עניין . אני בן אדם מבוגר אני לא יודע מה עלה לו בראש שהשתולל ככה. אמרתי לו בוא נסגור, לא קרה לא לי ולא לך כלום אפילו שקיבלתי מכות אבל הוא השתולל. הוא גם השתולל במשטרה והשוטר לא ידע מה לעשות איתו.
ש. אני מפנה אותך ל- ת/7 – רואים שם שהמונית סוטה מעט ימינה וטרם הגעת לפינה. בשלב זה אתה בנסיעה במסלול ישר לא הגעת לפניה ימינה ?
ת. כן
ש. אני רואה שהמונית שלך סוטה ימינה?
ת. זה המצב שקרה כל הסיפור. היא סטתה ימינה כי עמדתי לפנות ימינה. הנה הפניה פה איך אני יכול לנסוע אחרת. הוא נעמד להרגיז סתם ממולי. הוא יכול היה לעבור לדעתי מצד שמאל לי אבל הוא החליט לעבור מצד ימין שלי. הוא נעמד למולי להרגיז. ברגע שוספה באה ממולי דפוק לטמבון שלי זה מרגיז. איך שאני לא אתרגז, לא קיבלתי את מה שהוא מדבר. לפני לא היה פקק הוא בא ממולי. יכולתי להמשיך בנסיעה. הוא לא הרגיז אותי ולא בגלל זה אני לא נתתי לו לעבור. הוא נעמד ממולי ועקף אותי מצד ימין. הוא עמד ממולי גלגל מול טמבון.

חקירה חוזרת – אין שאלות.

ב”כ המאשימה:
לאור נסיבות האירוע ובשים לב לעמדת המתלונן אשר אינו מחפש נקמה ומבקש להגיע לפיוס עם
הנאשם, בשים לב לעובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, הגענו להסכמה במסגרתה יבקש הנאשם לחזור
בו מהכפירה, יודה בכתב האישום, יורשע, יופנה לשרות המבחן לבחינת שאלת ביטול ההרשעה.
כאשר באם התסקיר יהיה חיובי נסכים לביטול ההרשעה.

ב”כ הנאשם:
אני מאשרת את ההסדר.

הנאשם:
אני מודה במיוחס לי בכתב האישום.

ב”כ הנאשם:
אכן הסכמתי כי הנאשם יורשע וכי שירות המבחן יבחן אפשרות לבטל את ההרשעה. עם זאת, היות
והנאשם מנהל חברה ונדרש להצהיר מעת לעת אם לחובתו הרשעות קודמות, אבקש מביהמ”ש שלא
להרשיע את הנאשם עד לקבלת עמדת שרות המבחן.

ב”כ המאשימה:  זה תנאי להסדר.

ב”כ הנאשם
בנסיבות אלה אבקש לחסות את פרוט’ הדיון

ב”כ המאשימה”  משאירה לשיקול דעת ביהמ”ש.
הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם בהתאם להודאתו בעבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום ט”ו טבת תשע”ו, 27/12/2015 במעמד הנוכחים.

תרצה שחם קינן , שופטת

ב”כ הצדדים:  נבקש לקבל תסקיר על אודות הנאשם.
החלטה

הדיון יידחה ליום 3.7.2016 שעה 09:00.

עד למועד הדיון יגיש שירות המבחן תסקיר על אודות הנאשם, בו יבחן בין היתר אפשרות ביטולה של ההרשעה.

ניתן ליצור קשר עם הנאשם בפלאפון – 050-XXXX631 וכן באמצעות ב”כ בפקס 04-XXXX735. וכן בטלפון 04-XXXX737.

המזכירות תשלח את הפרוטוקול לשרות המבחן.

בהסכמת הצדדים יוגדר פרוטוקול הדיון כחסוי.

ניתנה והודעה היום ט”ו טבת תשע”ו, 27/12/2015 במעמד הנוכחים.

תרצה שחם קינן , שופטת

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם. למרבה הצער לורי שם טוב לא הצליחה להשיב את ילדיה מזרועות הרווחה, כי סומנה על ידי המערכת.

כתיבת תגובה