הפסד צורב לפרקליט יאיר הלר: הישאם אבו שחאדה (שלום רמלה) זיכה אישה מעבירה של החזקת סנאי וחמוס בכלוב מטונף ת”פ 49259-02-15 מדינת ישראל נ’ נעמי כרמל

הפסד צורב לפרקליט יאיר הלר: הישאם אבו שחאדה (שלום רמלה) זיכה אישה מעבירה של החזקת סנאי וחמוס בכלוב מטונף ת”פ 49259-02-15 מדינת ישראל נ’ נעמי כרמל

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-4Fj

השופט הישאם אבו שחאדה הוא ראג’ל-ראג’ל. גבר שבגברים. גם חכם. גם נבון. גם נאור. גם מבין עניין. הלוואי וכל השופטים הערביים היו כמוהו. השוו למשתכנז סלים ג’ובראן בעליון, או לסארי ג’יוסי.

לפנינו פסק דין משובח לכל הדעות אשר בו השופט הישאם אבו שחאדה מנסה לשים גבולות למבול כתבי האישום שמוגשים לבית המשפט בעילות חדשות כל פעם. הפעם הגישה רשות הטבע והגנים נגד אישה שהחזיקה פינת ליטוף כתב אישום על החזקת חיות בתנאי התעללות, כי הכלובים של הסנאים, החמוס והתוכי נמצאו, בביקורת פקח – מטונפים. אבו שחאדה קבע שתיקים כאלה בכלל לא צריכים להגיע לבית משפט פלילי. אלו עבירות קנס, ולא היתה פה כל סיבה להטריח שופטים לנהל משפט על השאלה כל כמה שעות צריך לנקות לסנאי את הכלוב.

ניתן לומר שהפרקליטים במדינת ישראל ירדו מהפסים. כל הזמן רק מחפשים איך להרשיע. היום מי שלא ניקה לסנאי את הכלוב הוא עבריין, ומחר מי שלא האכיל את החתול מקעריות פורצלן, גם הוא יעמוד למשפט פלילי. איזה יופי. הפרקליט יאיר הלר ירד מהפסים. מטורף שיכור מכוח, ידו קלה על הדק כתבי האישום הפליליים. נאחל לו ליאיר הלר שבפעם הבאה סנאי נגוע בכלבת יאכל לו את שתי הביצים.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר מייחס לה ביצוע עבירה של החזקת חיית בר מוגנת  ללא היתר לפי החוק להגנת חיית הבר תשט”ו 1955. על פי עובדות כתב האישום, ממועד שאינו ידוע במדויק למאשימה ולכל הפחות עד ליום 11.11.11, בפינת חי בשם “חוויה בחווה” אשר במושב חילקיה, שהכניסה  אליה הייתה בתשלום החזיקה הנאשמת בבעלי החיים הבאים: סנאי דקלים, ציפורי אהבה, חמוס אחד, חוטמן אחד, פסיון ליידי אחד ותוכי קוואקר אחד. על פי “עובדות” כתב האישום, בעלי החיים הוחזקו בתנאים מחפירים כדלקמן: החוטמן הוחזק בכלוב מטונף ורשת כלובו לא התאימה להחזקתו; כלובו של החמוס היה מטונף  וללא מים; בכלוב ציפורי האהבה לא היה כל מזון או מים.

אולי הפרקליט שהגיש את כתב האישום  יאיר הלר חושב שהיום צריך להחזיק עובדת פיליפינית שתנקה לסנאים את הכלוב כל 15 דקות?

אומר השופט: “במקרה זה, בכוונתי להורות על ביטול כתב האישום מן הטעם שלא פורסמו הנחיות  מנהליות ברורות על ידי המאשימה לגבי השאלה אימתי יש להעדיף את המסלול הפלילי על  פני המסלול המנהלי. מטבע הדברים, היעדר קיומן של הנחיות מנהליות רלבנטיות, מוביל למסקנה שהופרה חובת ההנמקה שחלה על התובע בהגשת כתב האישום. די בכך על מנת  להורות על ביטול כתב האישום ולכן לא מצאתי צורך לדון בשאר הטענות שהועלו, לרבות  הטענה העובדתית בדבר מעמדה של הנאשמת בפינת החי, כאשר ממילא בשלב זה לא נשמעו  הראיות. בסעיף 1 לצו סדר הדין הפלילי עבירת קנס הגנת חיית הבר, תשמ”ו 1996 , נקבע –  שעבירה על הוראות סעיף 9(א) 3 לחוק להגנת חיית הבר, היא עבירת קנס. בנוסף, בסעיף 1  לצו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט הגנת חיית הבר), תשמ”ו 1996 , נקבע שעבירה שהוגדרה כעבירת קנס בצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס הגנת חיית הבר) תשמ”ו –  23 1996 , תיראה כעבירה של ברירת משפט. לפיכך, העבירה נשוא כתב האישום שבפני הינה עבירת קנס. כמו כן, העבירה האמורה היא  עבירת קנס מיוחדת מסוג של ברירת משפט”.

לא הייתה כל סיבה להגיש כתב אישום. בתמונה: השופט הישאם אבו שחאדה. ראג’ל-ראג’ל.

החלטה בתיק ת”פ 49259-02-15 בימ”ש רמלה: ביטול כתב אישום בעבירת ברירת משפט עקב העדר קיומן של הנחיות מנהליות,מדינת ישראל – רשות הטבע והגנים ירושלים ע”י עו”ד יאיר הלר נ’ נעמי כרמל ע”י עו”ד אפרת נחמני בר ועו”ד תהילה חדד הכשרונית, קובץ pdf

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם. למרבה הצער לורי שם טוב לא הצליחה להשיב את ילדיה מזרועות הרווחה, כי סומנה על ידי המערכת.

כתיבת תגובה