פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

אברהם הימן פקיד הפרקליטות. לחץ על עו"ד לשדל את הלקוחה שלו להודות בראיות לכאורה כשזה לא שירת את הלקוחה

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב’ השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי “אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש”פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: “לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה “דרך המלך” לעריכת חיפוש בביתו של אדם”.

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב’ השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

שירת הסירנה

שירת הסירנה

בתאריך 25.11.2015 פנתה יחידת הונאה-סייבר תל אביב אל השופט אורנשטיין וביקשה ממנו אישור לחדור לבית של העיתונאית לורי שם טוב באופן סמוי ולהתקין בביתה תוכנת ריגול. מעשים אלו של ריגול אחרי עיתונאים ואזרחים מבוצעים דרך קבע במדינות עולם שלישי, בד"כ באמצעות תוכנות תוצרת מדינת ישראל, שהמדינה מאשרת את מכירתם לגורמים זרים. בישראל עצמה, מעולם לא נבדקה חוקיות הפרקטיקה של חדירה סמויה לבית עיתונאים והתקנת מכשירי ריגול. כפי שמסתבר לאור נוסח הצו עליו חתם השופט אורנשטיין, לא נראה כי דרוש הרבה על מנת להוציא צווים מהסוג הזה, ודי בכך שהמשטרה מתלוננת בפני בית המשפט כי עובדי מדינה טוענים ששמם הטוב נפגע. השופט אורנשטיין הוא חותמת גומי של המשטרה, שכן אישר את ביצוע החדירות הסמויות והתקנת תוכנות הריגול בביתה של העיתונאית לורי שם טוב למשך שנה שלמה!

השאר תגובה

Close
Menu
Social profiles
%d בלוגרים אהבו את זה: