הנציב התעלם מאי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בערכאות בהליך מעצרה הממושך

thumbnail

10.03.2019 – השבוע קיבלנו ידיעה קשה על מותו של העיתונאי גיל רונן עקב התעמרות מערכת המשפט נגדו. גיל רונן אינו היחיד שמערכת המשפט התעמרה בו עד יומו האחרון. ישנם גם את אלון וולף, רעות איש שלום, עדן רכטר והרשימה עוד ארוכה. מדובר באנשים נורמטיבים ללא רבב אשר סבלו מהתעמרות מערכת הרווחה והמשפט בהם עד יומם האחרון.

דוגמא להתעמרות מערכת המשפט וחוסר האונים של האזרח ניתן לראות בתלונה שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים מפברואר 2017 על חשד ל”עבירות שיימינג”.

באוגוסט 2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית כי אינה מייצגת את שם טוב בהליך מעצרה, ובנובמבר 2018 החליט שופט המעצרים הימן כי אינו מטפל בבקשותיה בענייני מעצרה.

זכות הטיעון וגם זכות הייצוג בערכאות הן זכויות יסוד חוקתית של כל אזרח בפרט אם הוא עצור מזה כשנתיים. שתי זכויות אלו נחסמו ללורי שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים מתנער מחובתו לברר תלונה בנושא ומציין כי מדובר בהחלטה שיפוטית והוא מנוע להתערב.

מדובר בפגיעה בזכות לחירות, חזקת החפות, וההליך הפלילי ומה לא. הרי כיצד יוכל נאשם להגן על עצמו אם נמנעת ממנו האפשרות לטעון בבית המשפט?

נציבות תלונות הציבור על שופטים אמונה על שמירת ערכים אלו בפרט כאשר שופט פוגע בזכות חוקתית של אזרח. סעיף 14 לחוק נציבות תלונות הציבור על שופטים קובע: “רשאי להגיש תלונה לנציב… כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך”. אי מתן זכות טיעון לנאשם הכלוא שנתיים הוא בהחלט עניין הקשור לניהול המשפט ולא קשור לעניין האישומים במשפט עצמו.

מצורפים:

– החלטת השופט אברהם הימן שאינו מטפל בבקשת לורי שם שאינה מיוצגת. מ”ת 14280-04-17 מה- 14.02.2019

– החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שאינו מתערב באי מתן זכות הטיעון ללורי שם טוב בבית המשפט – תלונה מספר 111-19.

– הודעת הסנגוריה הציבורית לשופט אברהם הימן שאינה מייצגת את לורי שם טוב בהליך המעצר מה- 28.08.2018.

 

Document-page-001Document-page-002ה1ה2החלטת הימן

 

בתאריך 25.11.2015 פנתה יחידת הונאה-סייבר תל אביב אל השופט אורנשטיין וביקשה ממנו אישור לחדור לבית של העיתונאית לורי שם טוב באופן סמוי ולהתקין בביתה תוכנת ריגול. מעשים אלו של ריגול אחרי עיתונאים ואזרחים מבוצעים דרך קבע במדינות עולם שלישי, בד"כ באמצעות תוכנות תוצרת מדינת ישראל, שהמדינה מאשרת את מכירתם לגורמים זרים. בישראל עצמה, מעולם לא נבדקה חוקיות הפרקטיקה של חדירה סמויה לבית עיתונאים והתקנת מכשירי ריגול. כפי שמסתבר לאור נוסח הצו עליו חתם השופט אורנשטיין, לא נראה כי דרוש הרבה על מנת להוציא צווים מהסוג הזה, ודי בכך שהמשטרה מתלוננת בפני בית המשפט כי עובדי מדינה טוענים ששמם הטוב נפגע. השופט אורנשטיין הוא חותמת גומי של המשטרה, שכן אישר את ביצוע החדירות הסמויות והתקנת תוכנות הריגול בביתה של העיתונאית לורי שם טוב למשך שנה שלמה!
Back To Top
%d בלוגרים אהבו את זה: