Welfare Police

053-3588188

Welfare journalist

lorish69@gmail.com

השופטת טל ויסמן בן שחר ביטלה כתב אישום בשל פגמים מהותיים: לא קיבל זכות היוועצות עם עו”ד חרף היותו קטין בן 15 שנים ת”פ 27059-05-18

השופטת טל ויסמן בן שחר ביטלה כתב אישום בשל פגמים מהותיים: לא קיבל זכות היוועצות עם עו”ד חרף היותו קטין בן 15 שנים ת”פ 27059-05-18 post thumbnail image

כל הכבוד לשופטת טל ויסמן בן שחר, שביטלה כתב אישום נגד קטין, ובכך דאגה לעתידו שלא יוכתם על זוטי דברים. חבל שלא ציינה את שמה של התובעת הגזענית והרשלנית, שטופת שינאה לעדה האתיופית, שלא מסוגלת להפנים שילדים בבית ספר רבים ומשלימים, ויש לנהוג עימם בגישה טיפולית ולא באכיפה משטרתית שתהפוך אותם באמת לעבריינים (באותה עת היו הקטינים בני 15 שנים), ואין מקום להרוס להם את עתידם, לכלוא אותם מאחורי סורג ובריח ולמנוע מהם לשרת בצה”ל. עורך הדין של הקטין הדגיש כי מדובר בגזענות המופנית כלפי קטינים יוצאי העדה האתיופית, ואילו היה מדובר בקטינים ממגזר אחר, סביר להניח שהיו נוקטים בהליך חלופי.

כתב אישום הוגש נגד 2 קטינים יוצאי העדה האתיופית, תלמידי בית ספר, שהואשמו, כי בהיותם בני 15 שנים תקפו באלימות תלמיד אחר, שהמתין להסעת בית הספר.

עורך דינו של הנאשם, (כיום בן 17 שנים, טען כי יש לבטל את כתב האישום מחמת פגמים בהליך, והשופטת הסכימה איתו. נטען על ידו כי כתב האישום הוגש שנה אחרי ביצוע העבירה, סמוך לתקופת ההתיישנות, הקטין לא נחקר בנוכחות הוריו או מלווה מטעמו, ולא ניתנה לו זכות היוועצות עם עו”ד מטעם הסנגוריה הציבורית, טרם נחקר. לבסוף טען העו”ד, כי מדובר בזוטי דברים, וכי לא היה מקום לפתוח ולנהל תיק פלילי במריבת ילדים, תוך שהוא מדגיש את הגזענות המופנית כלפי קטינים יוצאי העדה האתיופית.

התובעת הסכימה כי הקטין נחקר, בניגוד לחוק ללא נוכחות הורה או אדם קרוב אליו ובלא שהתייעץ עם עו”ד מהסנגוריה הציבורית, אולם טענה, כי יש להמשיך ולנהל את ההליך. התובעת אמרה שאינה גזענית, כי הנאשם השני אף הוא אתיופי, והוא הופנה להליך חלופי.

השופטת טל ויסמן קבעה כי המאשימה פעלה שלא כדין, בכך שלא איפשרה לקטין את זכותו שמי מהוריו או קרוב משפחתו יהיו נוכחים עימו במהלך החקירה, וכי הוא זכאי להיוועץ טרם תחילת החקירה, וזו חובתה של הרשות החוקרת לממש זכות זו: “סעיף 19א’ לחוק הסנגוריה הציבורית, מעגן את החובה להודיע לעצור או לחשוד בביצוע עבירה, על זכותו לבקש מינוי של סניגור ציבורי“.

לסיום קבעה השופטת: “לאור העובדה שדובר באירוע שהתרחש בפתח בית הספר בו למדו הקטינים, שעה שהמתינו להסעה לביתם, ונוכח גילם הצעיר, טוב היה עושה מנהל בית הספר, לו נקט באמצעות העומדים לרשותו, לטיפול במעשה האלימות, ולמתן תגובה הולמת לאחראים לו, זאת חלף פניה למשטרה והעברת הטיפול לרשויות האכיפה“.

לקריאת פסק הדין בקובץ pdf הקליקו: