האופטימיות של עודד מאור: חייבים בהוצל”פ עד לסך 150,000 ש”ח יוכלו לבקש מינוי “ממונה לסילוק חובות” שיגבש הסדר נושים כמו בפשט”ר פש”ר מרים אברהמי נ’ כונס הנכסים הרשמי

האופטימיות של עודד מאור: חייבים בהוצל”פ עד לסך 150,000 ש”ח יוכלו לבקש מינוי “ממונה לסילוק חובות” שיגבש הסדר נושים כמו בפשט”ר פש”ר מרים אברהמי נ’ כונס הנכסים הרשמי
השופט עודד מאור והגיגיו על מהות הלייק בפייסבוק
Spread the love

השופט עודד מאור מכבב בנושא זכויות חייבים מיעוטי יכולת, מוציא פסקי דין שניתן להשתמש בהם ולחלץ מסכנים מעבותות החובות בהוצל”פ ובפשיטת רגל. עד כה לא ממש ראינו שופטים בשאר הארץ שמנסים להשתוות לו. כל השאר עדיין שבויים בסטיגמה שחייבים פשוט לא רוצים לשלם את הריביות הרצחניות שמושתות עליהם. אז הנה עוד פסק דין יפה של עודד מאור.

מאור מציע שחייבים שחובותיהם עד 150,000 ש”ח לא יופנו לפשיטת רגל, אלא שימנו להם ממונה לסילוק חובות, שיחקור אם יש להם נכסים, יגבש הצעת פירעון כמו בפשט”ר, ויקדם את פירעון החוב בהוצל”פ, ולא בפשט”ר. אופטימי. לא נראה לנו שהבנקים הישראלים ישתפו פעולה עם זה, אבל שיהיה. הוא גם לא נתן מפתחות לסילוק החוב, כך שכל הקונסטרוקציה הזו נשארת “לשיקול דעת הזוכים”, אשר לא בקלות יוותרו על הריביות ושכר הטרחה שהם יכולים ורוצים להפיק.

פש”ר
בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו
20399-08-14
15/01/2017
בפני השופט:
עודד מאור
– נגד –
החייבת:
מרים אברהמי
בעניין:
כונס הנכסים הרשמי
עו”ד מיטל צפרוני
פסק דין

בקשת החייבת – והפטרה מחובותיה

1.התקיים היום דיון בבקשת החייבת למתן צו כינוס, ולהכרזתה כפושטת רגל.   טרם הדיון הוגש תסקיר המנהלת המיוחדת, תוך פירוט נסיבותיה האישיות של החייבת, נסיבות יצירת החובות, הכנסותיה והוצאותיה, וכן פירוט ביחס להתנהלותה במסגרת ההליך.

2.החייבת הצהירה שחובותיה נאמדים בסכום כולל של 63,455 ₪, ומספר נושיה הוא 11, כמניין תיקי ההוצאה לפועל שהתנהלו כנגדה.

תביעות חוב הוגשו לתיק ואושרו על ידי המנהלת המיוחדת;  החייבת עמדה בתשלום העתי שהושת עליה (שעמד בתחילת הדרך על-סך 250 ₪ לחודש ובשלב מאוחר יותר הופחת ל- 100 ₪ לחודש), תוך שהגישה דו”חות ושיתפה פעולה עם המנהלת המיוחדת לאורך ההליך כולו, כמצופה ממנה וכמתחייב בדין.

3.בסופו של יום, סברה המנהלת המיוחדת כי בנסיבותיה של החייבת, ולאור העובדה שאין לחייבת נכסים מהם ניתן להיפרע, ועל סמך יכולת ההשתכרות הדלה, שאין בהמשך הליך פשיטת הרגל כדי להביא לנושים כל תועלת ואין הצדקה בהמשכו, ולאור שיתוף הפעולה של החייבת, המליצה להסתפק בסכום שהתקבל בקופת הכינוס עד היום, וליתן לחייבת הפטר לאלתר.  הכונס הרשמי אימץ עמדה זו, ובסיומו של הדיון, אכן כך הוריתי במסגרת החלטה קודמת, והחייבת הופטרה מהחובות שקדמו למועד צו הכינוס, וההגבלות שהוטלו עליה במסגרת ההליך בוטלו.

הסדר זוכים –סדר יום חדש לחייבים מוגבלים באמצעים

4. עם זאת, סך חובותיה הכולל של החייבת – כ- 63,000 ₪ בלבד, מעלה קושי רעיוני ביחס לשאלה מדוע לא ניתן היה לפתור את מצוקתה הכלכלית עוד בשלבים מוקדמים יותר – במסגרת הליכי ההוצאה לפועל;

על כך מצאתי להרחיב מעט להלן.

5. במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז – 1967, חוקק סעיף 77א הקובע, בין היתר, כי “נוכח רשם ההוצאה לפועל, … כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל…”

6.חובת היידוע על פי הוראות סעיף 77א הנ”ל והיקפה חורגים מדיון זה, כמו גם השאלה בדבר העדר תועלת בניהול ההליכים (כאשר ממילא עניין זה גם עולה בהליכי פשיטת הרגל), אולם בזהירות המתחייבת ייאמר כי, הפרקטיקה הנוהגת היא כי חובת היידוע של רשמי ההוצאה לפועל בדבר הליכי פשיטת רגל, הוחלפה על ידם ברבות הימים להפנייה להליכי פשיטת רגל, וכך מוצאים עצמם חייבים רבים מופנים ומועברים אחר כבוד למערכת הדינים שעניינה חדלות פירעון (היא פשיטת הרגל).

ואכן, בסופו של דבר מגיע חייב בהליך פשיטת הרגל לסיום – בין בדרך של הסדר או הפטר, הכל בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו, בניגוד למצב בהליכי ההוצאה לפועל שאינו מסתיים אלא בפירעון מלוא החוב.

7.אין בעצם ההפניה להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), כשהיא לעצמה, כל פסול, והמדובר במעבר הטבעי והראוי, וזאת כאשר מערכת ההוצאה לפועל אינה אלא מערכת של אכיפת חיובים, ברם, המצב המשפטי הנוהג בעשרים השנים האחרונות (לאחר תיקון 15 לחוק ההוצאה לפועל בשנת 1994, ליתר דיוק) הוא כי לתוך חוק ההוצאה לפועל נוצקה מערכת דינים שעניינה חדלות פירעון, בדמות הפרק בדבר “חייבים מוגבלים באמצעים”, תוך שלא גובש במסגרת דינים זו כל פתרון לשאלת השנים הארוכות בהם שוהים חייבים במערכת ההוצאה לפועל, מבלי שניתנת תקווה – לא לחייבים שאינם יכולים להיחלץ ממעגל החובות מחד, ולא לזוכים, שאינם מקבלים את המגיע להם בדין מאידך.

8.    כוונת המחוקק בתיקון חוק ההוצאה לפועל בקשר לחייבים מוגבלים באמצעים, היתה לפתור באופן זמני את סוגיית החייבים בעלי היכולת הכלכלית המוגבלת, תוך שהוא מציין שיש לתקן את פקודת פשיטת הרגל כך שיתאפשר לחייבים לפנות בעצמם להליך זה, ואכן, פקודת פשיטת הרגל תוקנה בעניין זה, אולם סוגיית החייבים המוגבלים באמצעים לא נפתרה, ואלפי חייבים מוגבלים באמצעים נותרו ללא פתרון מעשי של ממש (להרחבה בעניין זה ראו: דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון 14) (צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ”ד 1994 – הצ”ח 2251 התשנ”ד 16.2.1994).

9.   מובן שאין להתעלם מהניסיון לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס’ 47 והוראת שעה), התשע”ה – 2015, במסגרתו התאפשר לרשם ההוצאה לפועל, ליתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים (והנה עוד פרק שעניינו חדלות פירעון המוכנס לתוך חוק שעניינו אכיפת חיובים), אולם אנו נמצאים למדים כי מספר החייבים שזכו להפטר במסגרת זו עומד על 170, וזאת בפרק זמן של למעלה משנה (מספטמבר 2015 – אוקטובר 2016).

10.מכל מקום, נראה שיש למצוא פתרון נוסף לאותם חייבים מיעוטי יכולת כלכלית, חייבים שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים, שסך חובותיהם הכולל אינו עולה על 150,000 ₪, כאשר אין בהכרח צורך מוסדי להעברתם להליכי פשיטת רגל (שהם מורכבים ויקרים יותר), תוך שייעשה שימוש על ידי רשמי ההוצאה לפועל אך בכלים המשפטיים העומדים לרשותם היום, בשים לב לכך שהליך שחרור החייבים מעול החובות יהיה קצר ומהיר יותר.

11.הוראת סעיף 74יד לחוק ההוצאה לפועל קובעת, בין היתר, כהאי לישנא:

“(א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; ….”.

היינו – רשם ההוצאה לפועל יכול למנות אדם כממונה בתיק איחוד, שסמכויותיו תהיינה מוגבלות אך לחקירת החייב ואיתור נכסים, וכן להציע הצעה להסדר בין החייב לזוכים.  הממונה יהיה רשאי, אחרי חקירת החייב ובחינת נכסיו, לזמן את כלל הזוכים לאסיפת זוכים ולהציע להם הסדר לסילוק חובות החייב כלפיהם.  ככל שהזוכים יסכימו הרי זו תועבר לאישור רשם ההוצאה לפועל, ותחייב.

לא יגיע הממונה להסדר עם כלל הזוכים – הרי החייב יכול ויפנה להליכי פשיטת רגל או שהממונה יגיע להסדר עם חלק מהזוכים, וההליך הפרטני שלא הגיע להסדר יוצא מתיק האיחוד (תוך הותרת עיכוב ההליכים על כנו עד לסיום ההליכים בתיק האיחוד). מובן שזוכה יוכל לנקוט בהליכי פשיטת רגל כנגד חייב, והדבר נכון בכל עת.

שכרו של הממונה בתיק האיחוד יהיה מתוך כספים שהעביר החייב במסגרת הסדר הזוכים האמור, כחלק ממנו, בין כנגזרת מסכום ההסדר ובין מסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, כאשר הדבר ממילא נתון לשיקול דעת הרשם.

למען הסר ספק – הכספים לא יועברו לידיו של הממונה, אלא ישירות לתיק ההוצאה לפועל ואלה יחולקו בהתאם להוראות ההסדר והוראות הרשם.

12.  מובן שכל ההליך והתנהלות הממונה תהיה בפיקוח רשם ההוצאה לפועל, תוך שהתועלת לחייב ביחס להליך זה תהיה רבה, כאשר אין הוא פונה להליכי פשיטת רגל, על המשתמע מכך, ולזוכים – עת יהיו הם מעורבים יותר במסגרת הליך גביית החובות (ומסירת מידע על נכסי החייב מקום שידוע להם על כך) ויזכו לראות את קניינם (או חלקו) מושב להם בפרק זמן קצר יותר.

לא למותר להזכיר את ההוצאות במסגרת הליך פשיטת הרגל, שיכול ויצטמצמו במסגרת מוצעת זו, וכספים נוספים יופנו לחלוקה בין הזוכים.

13.אין באמור כדי לסתור או למנוע את האפשרות של חייב או נושה לנקוט בהליכי פשיטת רגל, אלא המדובר במקרים בהם החובות של החייב נמוכים הם באופן יחסי, בהם האפשרות לסיום ההליך בהסדר בין החייב לנושים רבה היא, וזאת בהתחשב שאין בהכרח תוחלת או תועלת כלכלית להמשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב, ומנגד בהעדר נכסים מהם ניתן להיפרע הרי שבנסיבות מסוימות – גם במסגרת הליכי פשיטת רגל לא תהא לעיתים הצדקה להמשכם, והחייב ממילא יזכה להפטר, לכן גם לזוכים יש תמריץ להשתתף בהליך הסדר זה.

14. אמנם הדברים שנאמרו לעיל חרגו מעניינה הספציפי של החייבת שהופטרה, כאמור, מחובותיה, שנוצרו לפני שנים רבות; אם יהיה בדברים אלו כדי להביא תועלת לחייבים ולנושים אחרים – דיינו.

ניתן היום, י”ז טבת תשע”ז, 15 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

Print Friendly, PDF & Email
לורי שם טוב

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *