השופטת טלי חיימוביץ האשימה את עו”ד רועי שרמן: “נקט בקו הגנה שקרי כשטען שיש לו ראיות כשלא היו לו” תפ”ח 68360-03-18 מדינת ישראל נ’ מתן לוגסי

השופטת טלי חיימוביץ האשימה את עו”ד רועי שרמן: “נקט בקו הגנה שקרי כשטען שיש לו ראיות כשלא היו לו” תפ”ח  68360-03-18 מדינת ישראל נ’ מתן לוגסי
עו"ד רועי שרמן. תמונה: פייסבוק. השופטת טלי חיימוביץ האשימה את עו"ד רועי שרמן: נקט בקו הגנה שקרי כשטען שיש לו ראיות כשלא היו לו
Spread the love

הנאשם הורשע בעבירות מין, הסנגור עו”ד רועי שרמן חטף מהשופטת: “השמיץ והשחיר את פני המתלונן“. “כל טענותיו הקשות של הסניגור, עליהן חזר ושוב, גם מול המתלונן והוריו, הוכחו כעורבא פרח“.

לימים הסתבר כי לא היו דברים מעולם. אקדים את המאוחר ואבהיר, כי ההגנה לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכיח את טענותיה הקשות נגד המתלונן. לא הוכח כי המתלונן קיים מימיו יחסי מין עם גבר, לא כל שכן, בסמוך עובר לאירועים נשוא כתב האישום, נהפוך הוא, הוכח פוזיטיבית כי לא היה כדבר הזה. לא הוכח כי המתלונן איים מימיו על אדם לקיים עמו יחסי מין, לא באמצעות סרטונים “שבהם הוא נראה בבירור” )כהצהרת הסניגור לעיל(, וגם לא באמצעות ראיות אחרות. כל טענותיו הקשות של הסניגור, עליהן חזר שוב ושוב, גם מול המתלונן והוריו, הוכחו כעורבא פרח. להשלכות הבחירה בקו הגנה זה, אתייחס בהמשך.

הכרעת דין תפ”ח 68360-03-18 מדינת ישראל נ’ מתן לוגסי, המיוצג ע”י עו”ד רועי שרמן – שימו לב לביקורת הקשה נגד עו”ד שרמן שהעליל על קורבן האונס, קובץ pdf

מתן לוגסי ביצע מעשה סדום בקטין, התעלל בו ושדד אותו. השופטת טלי חיימוביץ’ האשימה את עו”ד רועי שרמן: “נקט בקו הגנה שקרי כשטען שיש לו ראיות כשלא היו לו“.

מתן לוגסי. צילום: מוטי קמחי
מתן לוגסי. צילום: מוטי קמחי

הנאשם הורשע, הסנגור עו”ד רועי שרמן ספג ביקורת חריפה מהשופטת. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (חמישי) את מתן לוגסי (20, תל אביב) בריבוי מעשי סדום תוך התעללות גופנית ונפשית בקטין וכן בשוד, תקיפת קטין, גרימת חבלה של ממש ואיומים. על פי הכרעת הדין, ביום 2.3.18 צעד הקורבן, אז קטין, ברחוב. הנאשם, שצרך משקאות אלכוהוליים הבחין בקטין, עמו לא הייתה לו היכרות מוקדמת ותקף אותו בגופו ובפניו, שרט אותו ובעט בו באופן חוזר ונשנה וגרם לו לחבלות רבות. מספר עוברי אורח ניסו לסייע לקטין, ללא הצלחה.

בהמשך הוביל הנאשם את הקטין, שהיה שרוי באימה ובחרדה, אל מתחת לבניין באזור, שהיה באותה עת חשוך וריק מאדם. בהיותם בבניין, התעלל הנאשם מינית בקטין במשך שעות, בעודו מכה אותו ומאיים עליו. לאחר מכן, שדד הנאשם את מכשיר הטלפון של הקטין, וכן הורה לקטין למסור לו את הכרטיס הבנקאי שלו, להתלוות אליו לכספומט הסמוך ולמשוך כסף מחשבונו. הנאשם דרש מן הקטין לשוב מידי יום בשעה קבועה על מנת למסור לו כספים נוספים, עד לאיפוס היתרה בחשבונו.

בהרכב של שלושה שופטים, בראשות סגן הנשיא השופט גלעד נויטל, כתבה השופטת טלי חיימוביץ’ את הכרעת הדין, שהתקבלה פה אחד, וניצלה את הבמה כדי להעביר ביקורת חריפה על הסנגור, עו”ד רועי שרמן, על קו ההגנה השקרי, לדבריה, בו נקט. לדבריה, “קו ההגנה לפיו המתלונן הוא הומוסקסואל הנוהג לסחוט באיומים גברים, לקיים עמם יחסי מין, ובליל האירוע, למרות שלא נאנס, החליט להעליל על הנאשם את מעשי האונס כנקמה, קרס לחלוטין. בסופו של יום, לא הובאה ולו ראשית ראיה לכל הטענות הקשות שהעלתה ההגנה כנגד המתלונן, למרות שהסניגור הצהיר בפתח פרשת ההוכחות כי ברשותו ראיות, כולל סרטונים המתעדים את מעשיו של המתלונן”.

קו הגנה זה היה מלווה בשאלות קשות ומשפילות למתלונן ולהוריו, במעמד שהוא קשה ממילא. כן הוצג קו ההגנה לעד התביעה ג.ג., נער הלומד בבית ספרו של המתלונן, ובכך הביאה ההגנה להפצת ההאשמות האכזריות הללו גם בקרב בני גילו של המתלונן. קו הגנה זה חייב אותנו להתיר שאלות בדבר עברו המיני של המתלונן, אשר בדרך כלל היו נפסלות מניה וביה, רק על מנת לשמור על זכויותיו של הנאשם, שמא יש אמת בטענותיו המצמררות נגד המתלונן. עוד הוסיפה השופטת, כי “גם לאחר התמוטטות קו ההגנה השקרי, המשיך הסניגור להשמיץ ולהשחיר את פני המתלונן, ועוד הוסיף לכך טענות אודות איומים על עדי ההגנה מצד משפחת המתלונן, שככל הידוע לנו, אינן מבוססות“.

אבקש להביע הסתייגותי המוחלטת מבחירותיו של הסניגור, ראשית, לטעון כי בידיו ראיות להוכחת אופיו השלילי של המתלונן, מקום שאין בידיו ראיות כאלה”, כתבה חיימוביץ’, וזעמה על כך ש”העביר את המתלונן והוריו, אנשים שחרב עליהם עולמם, דרך ייסורים, שכללה הטחת האשמות שווא קשות במתלונן במהלך חקירתו. לבסוף, חזרה על האשמות אלה גם בפני נער המשתייך לקבוצת הגיל של המתלונן, כולל רמיזות אודות נטיותיו המיניות של המתלונן והאשמתו בכפיית יחסי מין הומוסקסואליים על אחרים, אמירות אשר תוצאתן היא השחרת שם המתלונן בפני קבוצת חבריו“.

השופטת קבעה עוד, כי עו”ד שרמן פגע בזכויות הקורבן ללא הצדקה, כשביקש להעיד את עורך דינו של המתלונן כעד הגנה, ובכך מנע את נוכחותו באולם בעת עדויות המתלונן והוריו. “בסופו של יום לא זומן עו”ד שליכטר כעד הגנה. עו”ד שרמן הסביר בסיכומיו, כי היות והמתלונן לא הסכים לוותר על חיסיון עו”ד-לקוח, שוב לא היה טעם בזימונו של עו”ד שליכטר כעד הגנה. אם כך הדבר, לא ברור מדוע המשיך הסניגור והתנגד לנוכחותו של עו”ד שליכטר לאורך כל חקירת המתלונן, ולאחר מכן חקירות הוריו, גם לאחר שידע כבר בפתח חקירתו של המתלונן, כי המתלונן אינו מוותר על החיסיון, ובכך המשיך ומנע ממנו את זכותו להיות מלווה כאמור לעיל. חובותיו של סניגור לייצג את מרשו בנאמנות, אינן גוברות על חובתו לנהוג כבוד בצדדים האחרים, ולהימנע מלהצהיר הצהרות בלתי מבוססות לבית המשפט”.

לקריאת הכתבה ב- https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5587281,00.html

מתן לוגסי, בן 21, הורשע בעבירות חמורות שביצע בבן 17 בשנה שעברה. מכתב האישום נגדו עולה כי הוא הכה את הנער, התעלל בו מינית במשך שעות וגנב ממנו כספים תחת איומים.

מתן לוגסי, בן 21, הורשע היום (ה’) במעשה סדום בנסיבות אינוס ובשוד נער בן 17 במרץ אשתקד. מכתב האישום שהוגש נגדו סמוך לאירוע עולה כי הוא תקף את הנער, שאותו לא הכיר, הכה אותו, הובילו לבניין חשוך, התעלל בו מינית במשך שעות וגנב ממנו כספים.

את כתב האישום החמור נגד לוגסי הגישה פרקליטות מחוז תל אביב לבית המשפט המחוזי בעיר במרץ 2018. לפי האישום המקורי, שאותו הגישה התובעת עו”ד רותם נוימן וסרמן, לוגסי צרך משקאות אלכוהוליים בשעה שהבחין בנער צועד ברחוב. הוא תקף אותו בגופו ובפניו, שרט אותו, בעט בו שוב ושוב וגרם לו חבלות רבות. כמה עוברי אורח ניסו לסייע לנער, ללא הצלחה.

בהמשך לוגסי הוביל את הנער, שהיה שרוי באימה ובחרדה, אל בניין באזור שהיה חשוך וריק מאדם. שם התעלל בו מינית במשך שעות, הכה אותו ואיים עליו. לאחר מכן הוא לקח ממנו את הטלפון הנייד, והורה לו למסור לו את הכרטיס הבנקאי שלו ולהתלוות אליו לכספומט הסמוך כדי למשוך כסף מחשבונו. הוא גם דרש מהנער לשוב לכספומט מדי יום ב-14:00 כדי למסור לו כספים נוספים.

לאחר האירוע התברר כי בעת התקיפה הנער צעד מבית חברתו לבית הוריו. כתוצאה מהפגיעות בגופו ובפניו הוא פונה על ידי בני משפחתו לבית החולים, ואלה הזמינו את חוקרי המשטרה שפתחו בחקירה. בהמשך אותר לוגסי ונעצר.

עו”ד אלון שליכטר המייצג את משפחת הקורבן מסר בתגובה להרשעה: “אנחנו מביעים סיפוק רב מהכרעת הדין החד-משמעית שבה הורשע עבריין המין מתן לוגסי במעשים הקשים והמזעזעים בקטין שאיתו אין לו היכרות כלל. אנו שמים את ביטחוננו כי בית המשפט המחוזי ימצה עימו את מלוא חומרת הדין ויגזור עליו עונש מהדהד, שישקף את מלוא חומרת המעשים הנוראים שביצע”.

השופטת בביקורת על קו ההגנה בהכרעת הדין של עו”ד רועי שרמן

השופטת טלי חיימוביץ’ מתחה ביקורת על התנהלות עו”ד רועי שרמן, וכתבה: “ההגנה הודתה בשוד ותקיפה אלימה אך כפרה במעשים המיניים, לשיטתה המתלונן בדה מלבו את התקיפה המינית כנקמה על אלימות שביצע בו הנאשם, וניסה להפלילו בעבירות חמורות יותר. נטען כי המתלונן קיים יחסים הומוסקסואליים סמוך לאירוע וזה המקור לחבלותיו, ונטען כי המתלונן נהג לדרוש מגברים מזדמנים בשכונה לקיים עמו יחסי מין ולעיתים עבור כסף, ואף איים שאם לא יענה יפנה למשטרה”. היא ציינה כי הסנגור “עמד על זכותו לחקור את עברו המיני של המתלונן”.

השופטת אמר שמצד אחד “מדובר בקו הגנה יוצא דופן בחומרתו והשלכותיו שיש בו כדי להשחיר את פני המתלונן ולהפוך אותו לעבריין מין בעצמו”, אלא שמאידך הסבירה כי “זכותו של הנאשם לטעון להגנה על פי בחירתו”. השופטת הסבירה כי אופשרו שאלות מסויימות בקו הגנה זה על מנת שלא לקפח את זכותו של הנאשם, והוסיפה כי “לימים הסתבר שלא היו דברים מעולם, ההגנה לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכחת הטענות הקשות נגד המתלונן. הוכח פוזיטיבית שלא היה כדבר הזה. לא הוכח כי המתלונן איים מימיו על אדם לקיים עמו יחסי מין כל הטענות הקשות הוכחו כעורבא פרח”.

עוד נאמר כי “למרות שהסנגור הצהיר ב פתח פרשת ההוכחות כי ברשותו ראיות כולל סרטונים המתעדים את מעשיו של המתלונן גם לאחר התמוטטות קו ההגנה השקרי המשיך הסנגור להשמיץ ולהשחיר את פני המתלונן. אבקש להביע את הסתייגותי המחולטת מבחירתו של הסנגור”.

לקריאת הכתבה: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-718783

 

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *