השופטת רותם קודלר עיאש נגד עובדות סוציאליות מלשכת רווחה באר-שבע: סייעו לאב לחטוף תינוק מאמו תנ”ז 47486-03-20

השופטת רותם קודלר עיאש נגד עובדות סוציאליות מלשכת רווחה באר-שבע: סייעו לאב לחטוף תינוק מאמו תנ”ז 47486-03-20
רותם קודלר עיאש שופטת משפחה. תמונה: הנהלת בתי המשפט
Spread the love

עו”ס רוני חן מעיריית באר שבע תמכה בדרישתו של האב לגדל לבדו את התינוק, שנחטף מאימו (44) יליד 29.1.2020 בבית חולים סורוקה, למרות שלא הייתה כל עילה להתערבותה והיא לא פנתה כנדרש לבית המשפט גורמי הרווחה בעירייה התייצבו לצד האב, שבפועל חטף את התינוק, במקום לסייע לאמו האב זכה לתמיכה גם של גורמי הרווחה ביישוב בצפון הארץ בו הוא מתגורר

גורמי רווחה בעיריית באר שבע וביישוב בצפון הארץ סייעו בפועל לאב לחטוף את בנו התינוק מידי אמו. זוהי המסקנה החמורה העולה מפסק דינה של שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, רותם קודלר-עיאש.

התינוק נולד ב-29.1.20 לאב שהעניק את זרעו ולאם שנשאה את הביצית שנתרמה בידי אישה אחרת. לפני הלידה חתמו השניים על הסכם הורות משותפת, שלא אושר בידי בית המשפט. האם מתגוררת בבאר שבע והאב מתגורר באזור חיפה. הלידה הייתה קשה, האם איבדה דם רב ועבר כחודש עד שהתאוששה. לטענתה, כאשר שוחררה מבית החולים – האב הסיע אותה לביתה ונטל עימו את התינוק בכוח בניגוד לרצונה. מאז מנותקת האם מבנה, והאב אף העניק לו שם על דעת עצמו.

ביום 27.2.20 הגישה האמא לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בקשה ליישוב סכסוך ו”בקשה בהולה להשבת קטין חטוף“.

בדיון התברר, כי פקידת הסעד רוני חן, עו”ס לחוק הנוער מעיריית באר שבע התערבה בנעשה מיד לאחר שהתינוק נולד, למרות שלא הייתה כל הצדקה לעשות זאת ובלא קבלת אישור כנדרש מבית המשפט. הנימוק להתערבות היה, שהאם מוכרת לשירותי הרווחה ושאחד מילדיה הוכר כקטין נזקק. אולם מדגישה קודלר-עיאש (4.4.20), לא נטען שהאם אינה יכולה לגדל את בנה התינוק, ולמעשה הבעיה היחידה הייתה הלידה הקשה וההתאוששות ממנה.

קודלר-עיאש אומרת:

“ניתן להתרשם מתמונה של אישה לאחר לידה, מוכרת גם כך למערכת בריאות הנפש, שנתונה תחת סד לחצים קשה מצד האב-הנטען. ואולם תחת קבלת סיוע מגורמי הטיפול, למעשה גורמי הטיפול מצדדים בצד האב. משלב זה האם קורסת תחת מערכת לחצים, שכמובן אין לה שום כלים או כוחות לעמוד בהם לצורך עמידה על זכותה וחובתה לגדל את בנה. לאישה בנסיבות שתוארו, במערכת לחצים כזו, אין שום סיכוי להפגין עמדה יציבה או לברר עמדה כזו עם עצמה, מול מערכת שלמה שתומכת באב הנטען המעוניין לקבל בלעדיות גידול ביחס לקטין”.

האב זכה לתמיכת העובדת הסוציאלית, אך זו לא הצליחה לשכנע את קודלר-עיאש מדוע האם אינה מסוגלת לגדל את התינוק. יתרה מזאת: גם האב אינו מגדל אותו, אלא הוריו שהם בני למעלה מ-70 ומצויים בקבוצת הסיכון לחלות בקורונה. קודלר-עיאש תמהה מדוע העובדות הסוציאליות ציפו שהאם תעבור מבאר שבע לחיפה כדי לגדל את בנה, ומציינת שכאשר שאלה זאת – העדיפו השתיים להגן על עמדתן בצורה רגשית במקום למלא את תפקידן כקצינות בית המשפט.

“כיצד נשכחה זכות האם לזכות לסיוע ותמיכה של גורמי הטיפול בעיר מגוריה, כך שיאפשרו לה תמיכה, סומכת, חונכת וכל שנדרש על-מנת לגדל את בנה התינוק. לא אסכין לשמוע טענה כי בשל עת החירום לא ניתן לספק פתרונות, שכן קודם להחלטת האב כי הקטין ישהה אצלו, ברור היה לכולם, כי במצב בו הקטין ישהה אצל האם, גורמי הטיפול בעירהּ, באר שבע, יספקו את התמיכה והפתרונות”.

תמיהה נוספת היא התייחסותם של שירותי הרווחה בעיריית באר שבע לטענתה של האם, לפיה הגבר מאיים עליה. “לא יעלה על הדעת להפנות אישה להגיש תלונות כנגד הגורם המאיים ואז להפקיד את תינוקה של אותה אישה בידי הגורם המאיים ולצפות ממנה להביע אמון בגורמי הטיפול ו/או בכל גורם בכלל“, אומרת קודלר-עיאש. היא גם מציינת, כי גורמי הרווחה לא התייחסו ליכולתו של האב לגדל את בנו, כאשר מדובר “עוסק במיסטיקה, קורא בקלפים ולא ידוע הרבה על אורח חייו ו/או על הרקע שלו בעניין גידול ילדים”.

קודלר-עיאש קובעת: “הקטין שנולד כדי לשמח את שני ההורים, הפך למעשה בחסות תמיכת גורמי הטיפול בכלל וככל הנראה במקום מגוריו בפרט, לרכושו הבלעדי של האב… במקרה דנן צדקה בא-כוח האם, בעת שהגדירה את הבקשה כ’בקשה להשבת קטין חטוף’, שכן הלכה למעשה מדובר בקטין שהוצא מרשות אמו, בחסות תמיכת גורמי הרווחה ונמסר לאנשים שאין להם זיקה משפטית או משפחתית אליו, וזאת ללא הצדקה וללא ביסוס משפטי או עובדתי“.

שמונה ימים לאחר הלידה התקיימה ברית לתינוק. האמא הגיעה לברית, אך במהלך הברית, האב ובני משפחתו, לא איפשרו לאימא להתקרב אל התינוק שלה, ומנעו ממנה לשוב לביתה עם התינוק שלה. האמא פנתה פעמיים למשטרת ישראל, על מנת להגיש תלונה, אך דבר לא נעשה מצד המשטרה. האמא פנתה לאבא, להגיע עימו להבנות, אך הדבר לא צלח והיא קיבלה איומים ממנו ומבני משפחתו.

גורמי הרווחה הצביעו על התנהגותה של האם במרכז הקשר, כאשר זכתה לפגוש את בנה, כסיבה להוצאתו מידיה. קודלר-עיאש מגיבה:

“איזו אימא תישאר רגועה ומנומסת תוך שהיא חשה מותקפת במרכז הקשר, ע”י מנהלת מרכז הקשר במקום מגורי האב הנטען, אשר עולה מהאמור בכתבי הטענות שככל הנראה מכירה ואולי אף מקורבת למשפחת האב הנטען, בעת שהיא מוצפת בהורמונים וגעגוע כואב לבנה שנלקח ממנה מיד עם שחרורה מביה”ח לאחר לידה”.

קודלר-עיאש מסכמת:

“ההתנהלות בעניינו של הקטין הייתה בלתי תקינה ובלתי סבירה, נוכח הנתק המוחלט שנכפה על הקטין במיוחד בעת מיוחדת, בתקופת חירום זו. זוהי תקופת חירום, אך אנו חיים במדינה מתוקנת ומסודרת ואין כל הצדקה להתנהל באופן בו התנהלה המערכת כלפי האם וכלפי הקטין. אין כל מניעה להביא בחשבון אינטרסים של האב הנטען, אך לא יעלה על הדעת למחוק, להעלים ולנתק קטין בן יומו מאמו ולתת יד למעשי האב הנטען בהקשר זה, תוך הותרת האם לתחושה שהיא מופקרת לחסדיו של האב הנטען”.

קודלר-עיאש הורתה לאב להחזיר את התינוק לאמו בתוך 48 שעות. הנהלת בתי המשפט מסרה (יום ב’, 20.4.20), כי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את ערעורו של האב על ההחלטה.

השופטת גאולה לוין קבעה:

“מתוך החומר שלפניו, התרשם בית המשפט כי מדובר באם נורמטיבית שכל חטאה בכך שהיא מוכרת למערכת בריאות הנפש, ואחד מילדיה הוכר כקטין נזקק ושהה בפנימייה. הכרזה על אחד מילדיה כקטין נזקק, אינה מבססת טענת נזקקות אוטומטית כלפי ילדיה של האם, וודאי לא שעה שהיא ממשיכה ומגדלת בת נוספת ומתמודדת היטב עימה.

נוכח מצבה המוחלש, היא לא הצליחה לעמוד בפרץ הלחץ מצד האב הנטען ומשפחתו שהפעילו עליה מערכת לחצים בלתי פוסקת ובלתי מתחשבת, תוך שגורמי הרווחה מצדדים בהם, והמשיבה (האמא) “נכנעה” ובלבד שיונח לה להחלים ממצבה הפיזי.

בית המשפט עמד על זכותו של הקטין וזכות האם לשהות יחד מכוח זכותם הטבעית הבסיבית ביותר. כן עמד בית המשפט על זכות האם לקבל סיוע ותמיכה של גורמי הטיפול, לרבות סומכת, חונכת וכל שנדרש על מנת לגדל את בנה התינוק.”

שופטת בית המשפט המחוזי גאולה לוין קבעה, כי אין מקום לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור, וכי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, ומבחינה משפטית, מקומו של הקטין להימצא ברשות אימו.

לא הוגשה בקשת נזקקות בעניינו של הקטין, והאבא לא הגיש תביעת משמורת ולא נקט בהליך משפטי לקבלת הקטין למשמורתו.

את האם ייצגה עו”ד לימור ליבדרו, את האב ייצגה עו”ד שירן בכר, והאפוטרופא לדין של התינוק היא עו”ד דורית לופו.

רותם קודלר עיאש שופטת משפחה. תמונה: הנהלת בתי המשפט
רותם קודלר עיאש שופטת משפחה. תמונה: הנהלת בתי המשפט
השופטת גאולה לוין. תמונה: אתר הנהלת בתי המשפט
השופטת גאולה לוין, בית משפט מחוזי באר-שבע, דחתה את ערעור האבא. תמונה: אתר הנהלת בתי המשפט

 

תנז-47486-03-20-החלטה-שופטת-רותם-קודלר-עיאש

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *