השופטת תמר סנונית פורר שלחה 2 פעוטות בנות 4 ו-3 לאימוץ במשפחות שונות בלי זימון האמא – עו”ד ישראל קדמי ב”כ האם טען: “לא איתרתי את האם ולא הצלחתי לקיים עימה פגישה” בזמן שהאמא (37) בכלא נווה תרצה אמ”צ 81801-01-19

השופטת תמר סנונית פורר שלחה 2 פעוטות בנות 4 ו-3 לאימוץ במשפחות שונות בלי זימון האמא – עו”ד ישראל קדמי ב”כ האם טען: “לא איתרתי את האם ולא הצלחתי לקיים עימה פגישה” בזמן שהאמא (37) בכלא נווה תרצה אמ”צ 81801-01-19
תמר סנונית פורר
Spread the love

תיק אימוץ שערורייתי של 2 אחיות בנות 3 ו-4 ערביות, הבכורה ילידת 6.8.15 והוצאה ממשמורת אימה (37) ביום 10.1.16 כשאחותה התינוקת נולדה ב- 24.12.2016 ונלקחה מאמא שלה ביום 16.1.17. האחיות הופרדו ביניהן, ונשלחו לאימוץ במשפחות שונות, בחסות שופטת האימוצים תמר סנונית פורר, ביחד עם “מומחה” מטעם בית המשפט שפיק מסלאחה (שאליו עוד נגיע), שלא טרח לפגוש או לדבר עם האמא, וללא שנעשה ניסיון איתור האמא השוהה בתוך מוסד מדינת ישראל: כלא נווה תרצה.

האמא לא זומנה להליכים המשפטיים בגורל בנותיה, והשופטת תמר סנונית פורר, כותבת בפסק הדין שפורסמה הודעה בעיתונות על אימוץ בנותיה של האם, והאמא לא הגיבה.

מדובר בהתנהלות פושעת ומזעזעת של פקידת האימוץ ביחד עם עו”ד ישראל קדמי, מטעם הסיוע המשפטי שאמור היה לייצג את האמא הערבייה ולסייע בידה מול גזילת בנותיה, אלא שקריאת פסק הדין מעלה, כי פעל בצורה כושלת ורשלנית, ביחד עם עו”ס האימוץ עשו כל שבידם לנתק את הילדות מאימם הביולוגית, למנוע מהאמא את זכותה הטבעית – חוקתית לגדל את בנותיה. השופטת סנונית-פורר נתנה גיבוי לפשעים הללו.

עו”ד ישראל קדמי, לא טרח לנסות לאתר מה עלה בגורלה של האמא או לבקר את האמא בבית סוהר נווה תרצה, דיווח לבית המשפט:

לא הצלחתי לאתר את האם ולא הצלחתי לקיים עימה פגישה“.

השופטת תמר סנונית פורר, מורחת את פסק הדין על גבי 41 עמודים, כשהעמודים הראשונים מוקדשים להשחרת דמות האמא, והצגתה כלא כשירה, למרות שניתן להבין שמדובר באמא מוכת גורל, למודת סבל ואלימות שביקשה לגדל את בנותיה בסיוע עם הרווחה. האמא לא קיבלה שום עזרה ושום מענה למצוקותיה. נהפוך הוא. העו”סיות, שאת שמן לא טורחת סנונית-פורר לפרסם, הכניסו את האמא לכלא על איומים כלפי עובדת ציבור, והפרעה לשירות הציבורי.

תיק האימוץ הועבר לשופטת האימוצים תמר סנונית פורר מת”א, בעוד שניתן להבין כי האמא והאבא הם תושבי ירושלים וטייבה. סביר להניח שהאינטרס של פקידת האימוץ ממשרד הרווחה, היה להעביר את התיק לשופטת סנונית-פורר, הידועה בידה הקלה על שליחת ילדים לאימוץ, והיותה משמשת חותמת גומי של הרווחה. סנונית-פורר פעלה באופן בלתי סביר להכשרת אימוץ 2 קטינות, כשהיא אינה נותנת פתחון פה לאמא הביולוגית, הגם שהיא יודעת שהאמא שוהה בכלא.

האמא

האמא, ילידת 7.11.1982, ערביה בת 37, גדלה בבית שבו אימה נהגה בה באלימות ואביה פגע בה מינית. לאמא אין תמיכה משפחתית. בנוסף ל-2 הילדות שנחטפו לאימוץ (נשוא פסק הדין), לאמא 4 ילדים נוספים שנשלחו לאימוץ סגור – כשהבכורה בבנותיה ילידת שנת 2007 נלקחה לאימוץ מיד עם היוולדה, שכן האמא מוכרת לשירותי הרווחה, כילדת מוסדות, דור שימור לקוחות הרווחה. כמה קל לקחת ילדים מאימא מוחלשת. מיד תקראו בפסק הדין.

שתי הפעוטות נלקחו ממשמורת האמא, מיד לאחר היוולדן. הבת הבכורה נלקחה מידי האמא בהיותה בת כחצי שנה, והתינוקת נלקחה מידי האם בגיל חודש וחצי בלבד.

שתי הפעוטות הועברו למשפחות אומנה נפרדות, שם הן שוהות עד היום ואומצו על ידי משפחות האומנה שלקחו אותן. האומנה כנראה מאיזור הצפון, שכן האבא פוגש בנותיו במרכז קשר חיפה, שעה אחת בשבועיים.

האמא פגשה את בנותיה החטופות, שעה אחת בשבועיים במרכז קשר חיפה, למרות שהיא תושבת ירושלים, עד לחודש יולי 2017, וממועד זה, הרווחה סירבה לאפשר לאמא לפגוש את בנותיה.

האבא

האבא הערבי יליד 7.1.71, בן 49, נשוי ויש לו 7 ילדים מאשתו, מתגורר בטייבה, התעלל באמא, היכה אותה ונהג בה באלימות, דווקא לו, הרווחה איפשרה קשר עם הפעוטות ותמכה בו.

דיווחי עובדת סוציאלית של בית חולים שערי צדק על תפקוד האמא והשקרים של השופטת תמר סנונית פורר

ביום 6.8.15 נולדה התינוקת. השופטת לא טורחת לציין כי תאריך הלידה של התינוקת הוא ביום 6.8.15 ומשאירה 2 מקווים, אלא שדיווח עו”ס בית החולים הינו מתאריך הלידה 6.8.15, שכן על התינוקת הייתה “אזהרת לידה”, מסומנת במחשב בית החולים על התינוקת, ועו”ס בית החולים דיווחה על “תפקוד לקוי של האמא בטיפול בבת הבכורה“. האמא לבד בבית החולים, ללא עורף משפחתי, במקום לקבל הדרכה ועזרה מצד עו”ס או צוות בית החולים,  העו”ס מרכלת על האמא, מדווחת לפקידת הסעד במקום מגוריה של האמא, כי תפקוד האמא בטיפול בתינוקת – לקוי.

ניתן לראות, כי האמא כן טיפלה בתינוקת, שכן התקבל מידע מגורמים שונים: טיפת חלב ורופא הילדים. זאת אומרת שהאמא כן לקחה את התינוקת למעקב התפתחות בתה. 4 חודשים בדיוק לאחר לידת התינוקת, משרד הרווחה קיים ועדת החלטה, לחטיפת התינוקת, אליה לא זומנו ההורים, ולכן גם לא התייצבו.

השופטת כותבת, כי ביום 23.12.15 התקבל דיווח מהמוקד הטלפוני של משרד הרווחה, כי האמא מעוניינת למסור את הקטינה לאימוץ. ביום 10.1.16 פקידת הסעד ביצעה ביקור בית אצל האמא והאבא בדירת האמא בירושלים. שבועיים וחצי לאחר ה”דיווח” למשרד הרווחה.

אם ברווחה סברו, שהתינוקת בסיכון, מדוע לא פעלו מיידית להוציא אותה מידי אמה? כיצד משאירים תינוקת בת 4 חודשים בידי “אמא מסוכנת”?! אין גם שום מידע מצד האמא, שהיא זו שביקשה למסור את בתה לאימוץ.

אלימות האבא כלפי האמא וניצול העו”ס את מצבה הפיסי הירוד של האמא לצורך חטיפת התינוקת שלה

הרווחה הגיעו לביתה של האמא לביקור, פקידת הסעד מציינת, כי האמא הייתה במצב נפשי קשה, התלוננה על הקשר בינה לבין האבא, ואמרה שהיכה אותה 3 פעמים, וביקשה מהעו”ס לקחת את בתה, להרגיעה ולהאכילה כשהעו”ס כותבת “ניכר היה כי אין לה יכולת לדאוג לה ולצרכיה במצבה“.

במקום שהעו”ס תדווח למשטרה על אלימות האבא כלפי האמא, מאחר וזו חובתה “חובת הדיווח”, ותדאג לבטחונה של האמא והתינוקת, ותשלח אותן למעון לנשים מוכות, העו”סית הוציאה צו חירום לתינוקת, ולקחה את התינוקת בלבד, והפקירה את האמא לגורלה והתעללות האבא בה.

בזמן זה, האמא נפרדה מהאבא. לאחר פרידת האמא מהאבא, דיווחה האמא לעו”סית כי היא בהריון וביקשה את סיוע הרווחה להפסקת ההריון. הרווחה לא סייעה לאמא להפסיק את ההריון, ואיפשרו לאמא לראות את הבת שלה במרכז קשר בחיפה, כשהאמא בהריון מתקדם נאלצת לנסוע מירושלים לחיפה. התינוקת הנוספת נולדה ב-24 לדצמבר 2016.

שיקום האמא ופתיחת תיק נזקקות לתינוקת שרק נולדה ביום 24.12.16

השופטת מציינת כי חל שיפור בתפקודה של האמא והתמדה ב”טיפול רגשי ובהתמכרות לאלכוהול”, והבת הבכורה חזרה להתגורר עם האמא.

בוועדת החלטה שהתקיימה סמוך ללידת התינוקת ביום 24.12.16, ללא ההורים, הוחלט לפתוח בהליכי נזקקות גם בתינוקת שזה עתה נולדה.

מעצר האמא ביום 14.1.17 ולקיחת בנותיה

השופטת מציינת בסעיף 20, כי ביום 14.1.17 התקבל דיווח אצל רשויות הרווחה, כי האמא שתתה אלכוהול ומאיימת להשליך את התינוקת מחלון הבית. האמא נעצרה והתינוקת נשארה בחזקת הבת. יומיים אחר כך נלקחה התינוקת ל”בית התינוקות של השירות למען הילד בהסכמתו של האבא“.

הרווחה החליטה להרחיק את האמא מהתינוקת ל-30 יום לאחור התנהגותה, והאמא בינתיים שהתה במעצר בכלא.

כפי הנראה, האבא הוא זה שדיווח על האמא במשרד הרווחה, לאחר שהתעלל בה כהוגן, והוא זה שמסר את התינוקת לאימוץ.

כלפי שתי הפעוטות נפתחו הליכים רבים של וועדות תכנון, אליהם לא זומנה האמא, והשופטת סנונית-פורר, לא רואה עם כך שום בעיה, שהרווחה לא טורחת לנסות לשקם את האמא, לברר מה קורה איתה, למה הרווחה לא מנסה לסייע בעדה ולהרחיק את האבא האלים ממנה. כלום. אין דיווחים במשטרה על אלימותו של האבא. 

פקידות הסעד פותחות תיק אימוץ בבית המשפט ביום 31.1.2019 לאחר שהכניסו את האמא לכלא

במשך שנתיים פקידות הסעד מיררו את חייה של האמא, כשבסופו של דבר הן הצליחו להכניס את האמא לכלא באשמת “איומים” והפרעה לשירות הציבורי.

השופטת תמר סנונית פורר מציינת בסעיף 25:

“ביום 18.2.2019 התקיים דיון ראשון בתיק לאחר שמונו למשיבים עו”ד מטעם הסיוע המשפטי. המשיב וב”כ התייצבו לדיון. ב”כ המשיבה ציין כי נעשו מאמצים לאתר את האם שלא צלחו. בתום הדיון ניתן צו למשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר (ההדגשה עם קו מתחת במקור) לאיתורה של המשיבה. לגבי המשיב הוריתי כי הוא יגיש תצהיר תשובה עם תוכנית מסודרת מטעמו”.

עולה, שהשופטת סנונית-פורר, מודעת לעובדה כי האמא עצורה בכלא נווה תרצה, שכן קופצת לה הודעה בתוך נט המשפט.

במקום שעו”ד ישראל קדמי, יפעל לדרוש את הבאת הלקוחה שלו אל מול השופטת, שכן הוא לא דיבר עם הלקוחה שלו, ולא יודע מה עמדתה בעניין אימוץ ילדיה, הוא מאפשר לשופטת סנונית-פורר, לנהל דיון ללא האמא, כשהוא טוען שלא עלה בידו לאתר את האמא. אם לא עלה בדעתך לאתר את האמא, אז תתפטר. את מי בדיוק אתה מייצג? רוח רפאים?

עבירות פליליות של השופטת תמר סנונית פורר כלפי האמא הביולוגית

השופטת כותבת בסעיף 26:

“ביום 28.2.2019 הוגשו תצהירי התשובה של המשיב ושל אישתו. במסגרת תצהיריהם צויין כי המשיב ואשתו חפצים בהשבת בנותיו של המשיב וגידולן. לא צויינה תוכנית ממוקדת לכך”.

אשתו של המשיב, אינה האמא הביולוגית של הפעוטות, ואין לה שום מעמד בתוך תיק המשפחה, ואסור היה לשופטת לקבל תצהיר שלה לתוך תיק האימוץ. השופטת עברה על החוק.

תראו את מעשי הכיעור של אשת הבעל כלפי האמא הביולוגית. ללא רחמים, היא מנסה לגנוב ילדות של אמא אחרת. גועל נפש.

השופטת סנונית-פורר, בשיא החוצפה, ממנה את שפיק מסאלחה, כמומחה מטעם בית המשפט, לערוך בדיקת מסוגלות הורית לאבא ואשתו, כשהיא אינה מתעניינת באמא הביולוגית, לא טורחת להביא את קולה או עמדתה, והכי צורם לעין: האמא לא מוזמנת לדיונים של הבנות שלה. האמא בכלא, ולא מזמינים אותה לדיונים על גורל בנותיה. השופטת סבורה, שהאמא היא רחם פונדקאי של תעשיית האימוץ. האמא עשתה ילדים, הרווחה לקחה לה אותם, ולשופטת אין שום בעיה להכשיר את האימוץ.

ביום 7.5.19 פורסמה מודעה על הליך האימוץ כתחליף המצאה לאמא, והאמא לא התייצבה לדיון, מאחר והייתה בכלא.

המומחה, שפיק מסאלחה, התעלם לחלוטין בחוות הדעת שלו מהאמא הביולוגית, והורה על אימוץ פתוח, במתכונתו האבא יפגוש את בנותיו פעמיים בחודש במרכז הקשר.

ביום 11.9.19 הודיע עו”ד ישראל קדמי, כי האמא ניתקה איתו כל קשר, והוא לא הצליח לקיים עימה פגישה. האמא נמצאת בכלא, ואם העו”ד היה מעוניין לפגוש אותה, היה עליו לתאם פגישה בכלא נווה תרצה, ואת זה הוא לא עשה.

סעיף 39 לפסק הדין
סעיף 39 לפסק הדין

מתברר, כי השופטת ניהלה הליכי אימוץ, כשהיא יודעת שהאמא בכלא, והאמא לא נכחה בשום דיון, כאילו ואין לה שום מעמד, למרות שמעולם לא נטען על המסוגלות ההורית שלה, והיא אף לא נבדקה. גם לא נטען כי לאמא בעיות נפשיות כלשהן.

הרווחה טענה, כי האבא חסר מסוגלות הורית לבנותיו, ומתקיימים כל התנאים בהתאם לסעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים. השופטת סנונית פורר, קיבלה את עמדת המדינה, כי האבא חסר מסוגלות הורית.

למעשה, קולה של האמא הביולוגית לא הובא כלל בפסק הדין המאשר אימוץ בנותיה, כשכל הליך האימוץ התרחש כשהאמא בבית כלא, עו”ד ישראל קדמי מטעם הסיוע המשפטי, שמונה לאמא, לא שימש לה גב בבית המשפט, לא טרח לבקר את האמא בכלא, ואיפשר את תהליך האימוץ של בנותיה, משל הייתה רחם להשכיר ותו לא.

השופטת הפרידה בין האחיות, במשפחות אימוץ זרות, לא איפשרה לאמא את יומה בבית המשפט, ובכלל לא הזכירה את זכותה לגדל את בנותיה.

השופטת מציינת לסיום פסק הדין שלה בעמ’ 39, פרק ד’ “הכרזת הקטינות בנות אימוץ כלפי המשיבה”, כי לאמא מונה עו”ד מטעם הסיוע המשפטי, אלא שהעו”ד לא עשה את עבודתו, והמינוי הוא למראית עין. האמא לא הגישה דבר בהליך המשפטי ולא התייצבה לדיון, מאחר והייתה בכלא. העו”ס כותבת כי האמא נעלמה, ניתקה קשר עם שרותי הרווחה ואין לה קשר עם הילדים הגדולים, אלא שילדיה הגדולים – נשלחו לאימוץ זה מכבר, וברור שלאמא אין שום קשר עם ילדים שנשלחו לאימוץ. האמא לא נעלמה! היא הייתה בכלא בגלל פקידת הסעד, והשופטת בעצמה מציינת כי הוגשה לה הודעת עו”ד ישראל קדמי, הכושל והרשלן שלא טרח לעשות את עבודתו, ולא הגיש תגובה מצד האמא לבית המשפט.

השופטת גם לא טרחה לציין, כי לאבא יש זכות ערעור על פסק הדין. שופטת אימוצים סוחרת בילדים.

עמוד 40 לפסק הדין
עמוד 40 לפסק הדין

להורדת פסק הדין המלא בקובץ pdf הקליקו על הקישור: https://docdro.id/sLa4IJM

 

 

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *