השופט יהורם שקד אסר על שימוש בראיה הקלטת שיחה שהושגה ממכשיר סלולרי באופן המפר פרטיותה של האישה תלה”מ 31358-11-18

השופט יהורם שקד אסר על שימוש בראיה הקלטת שיחה שהושגה ממכשיר סלולרי באופן המפר פרטיותה של האישה תלה”מ 31358-11-18
Spread the love

בני זוג התחתנו בשנת 2005 הביאו 3 ילדים והתגרשו בשנת 2016. ביום 14.11.18 פנה הגבר לביהמ”ש בתביעה לבטל את הסכם הגירושין, בטענה כי הגיעה לידיו ראיה שהיא הקלטת שיחה מתוך המכשיר הסלולרי של גרושתו, בה היא משוחחת עם אחותה ואומרת לה שהיא לא תיקח שקל מכספי הדירה.

הגבר מסר כי הקלטה זו שנלקחה שלא כדין מהסלולר של האישה, יש בה כדי להורות על ביטול פסק הדין, אשר התבסס על שקר.

מזכיר את פרשת אפי נוה, ותביעתו בסך 10 מיליון ש”ח נגד הדס שטייף, על הפרת פרטיות ועוד? אתם צודקים.

האישה טענה כי מדובר במכשיר סלולרי השייך לה ואשר היה שמור בחדר השנה שלה:

“ובדרך שטרם הובהרה די הצורך, התובע גילה את קיומו ואת מיקומו של המכשיר והצליח לשים את ידו עליו. לאחר מכן, הוא פרץ את מערכי ההגנה של המכשיר, עבר על כלל המדיה הדיגיטלית שהיתה במכשיר ודלה משם שתי הקלטות”.

הגבר אמר, שזה בנו שהביא לו את הטלפון הנייד “כדי להראות לו משהו”.

בדיון שהתקיים בפני השופט יהורם שקד ביום 7.10.19, הגבר חזר בחקירה נגדית על דבריו כי המכשיר הסלולרי נמסר לו על ידי הבן.

השופט יהורם שקד סוקר את הפרת חוק הגנת הפרטיות, ואפילו הכין תרשים. השופט שואל, האם הראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות? הגבר השיב שהראיה לא הושגה תוך פגיעה בפרטיותה של האישה, שכן אין בהוראות החוק כל איסור על המעשה שביצע. השופט שקד קובע, שהראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות והוא מצטט מסעיף 2 לחוק, כשהוא קובע: “במקרה דנן, אין מחלוקת כי הראיה היא תמלול של שיחת טלפון שנערכה בין האישה לבין אחותה באמצעות מכשיר הטלפון ששייך לאישה, אשר הוגש על ידי האיש. ביני ולביני, אינני רואה הבדל בין אם הדברים שהוחלפו בין האישה לבין אחותה היו במסגרת חליפת מכתבים או באמצעות שיחת טלפון. הרציונל העולה מסעיף זה כי פגיעה בפרטיות, היא שימוש בתוכן חומר בעל ערך אישי ללא רשות מאת בעליו. כפי שבמכתב נותן הכותב דרור למחשבותיו ולצפונות ליבו, כך גם בשיחת טלפון נותן הדבר חופש לדעותיו ולסודותיו”.

השופט מוסיף: “גניבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי (ר’ ע”פ 8627/14 נתן דבראש דביר נ’ מדינת ישראל)”. השופט מדגיש כי מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות.

מקור נוסף להגדרת פרטיות הוא חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר בסעיף 7 תחת הכותרת “פרטיות וצנעת הפרט”, מורה כי: “אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו, או ברשומותיו (ברור כי שיחת הטלפון בין האישה לבין אחותה היא חלק מכתביה ו/או רשומותיה של האישה ושל אחותה (בת שיחה).

השופט מציין כי אין עוררין שהאישה לא התירה לאיש לחטט במכשיר הסלולרי שלה, ולא התירה לגבר לדלות ממנו מידע והעובדה כי המכשיר נמסר לו על ידי הבן, אין בה דבר וחצי דבר עם המסקנה כי החומרים הוצאו תוך פגיעה בפרטיות.

לא רק אדם שנועל את מכשירו הסלולרי באמצעות סיסמה או באמצעות רכיב ביומטרי, הוא אדם המגלה דעתו כי אין הוא חפץ בחדירה לתכניו, אלא גם אדם המניח את מכשירו הסלולרי ללא כל אותם חסמים והגנות.

השופט קובע כי למען הסר ספק, בעל המכשיר איננו בהכרח מי שמחזיק בזכויות הקניין במכשיר, אלא בעליו של התכנים שאותם מבוקש לדלות ובהם מבוקש לעשות שימוש.

השופט יהורם שקד קבע כי האישה הוכיחה כי הראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיותה.

מוסיף השופט כי הגבר יצא למסע דייג, שבראש ובראשונה נועדה לשם פגיעה בפרטיותה של האישה, כשכל הסכסוכים בין בני הזוג תמו ולא היה ביניהם כל סכסוך.

השופט הורה על פסילת הראיה שהוגשה לו וחייב את הגבר בהוצאות בסך 5,000 ש”ח אשר ישולמו לאישה תוך 15 יום.

החלטה השופט יהורם שקד תלה”מ 31358-11-18 פלוני נ’ פלונית – פסילת ראיה בצורת הקלטה שהושגה מטלפון סלולרי של האישה בגניבה, קובץ pdf

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *