השופט סארי ג’יוסי דואג לתעשיית האימוץ: ילד בן 6.5 יישלח לאימוץ למרות חוות דעת: “האמא ט’ מגלה אהבה ודאגה לבנה… תפקודה האימהי תקין” עמ”צ 52081-09-19

השופט סארי ג’יוסי דואג לתעשיית האימוץ: ילד בן 6.5 יישלח לאימוץ למרות חוות דעת: “האמא ט’ מגלה אהבה ודאגה לבנה… תפקודה האימהי תקין” עמ”צ 52081-09-19
השופט סארי ג'יוסי
Spread the love

תעשיית האימוץ של שופט המחוזי סארי ג’יוסי לא נרגעת. בשיא החוצפה שלו, הוא מפרסם את פסק הדין באמצעות דוברות בית המשפט במטרה להציג אותו כשופט נאור, אלא שהוא מתגלה כשופט אכזרי, שניתק ילד מאימא שלו, בלי שהרווחה ניסתה אי פעם לסייע לה, ובלי שניסו להשאיר את הילד שלה בתוך המשפחה.

התינוק של ט’ נלקח ממנה לאימוץ מחדר היולדות! הרווחה לא איפשרה לאמא ט’ לגדל את הבן שלה. פסיכולוגית מטעם משרד הרווחה חנה מן, כתבה חוות דעת המותאמת לצרכי הרווחה, בה היא סותרת את עצמה:

“האמא ט’ מגלה אהבה ודאגה לבנה ורצון להיטיב עימו בעת המפגשים שלה איתו. תפקודה האימהי במפגשים אלה תקין, ונראה כי במסגרת הזמן והמקום, היא מצליחה להיענות לצרכיו הפיזיים והרגשיים כיאות.

אולם, מדובר במפגשים התחומים בזמן ובמקום, שאינם יכולים ללמד על מסוגלותה לתפקד כאם במשרה שלמה וללא מסגרת חיצונית מובנית וברורה, על כל המטלות המורכבות והאחריות הכבדה הכרוכות בכך.

א’, הינו תינוק בן פחות משנה שגדל מתחילת חייו במשפחת אומנה המוכנה לאמצו. מדיווחי שירותי הרווחה עולה כי נוצרה היקשרות מאורגנת ויציבה בין א’ להוריו המאמצים, ובהיותם זמינים לו מרבית שעות היממה, יש לשער כי הוא רואה אותם כהוריו “הפסיכולוגיים”.

א’ הינו תינוק בן פחות משנה שגדל מתחילת חייו במשפחת אומנה המוכנה לאמצו. מדיווחי שירותי הרווחה עולה כי נוצרה היקשרות מאורגנת ויציבה בין א’ להוריו המאמצים, ובהיותם זמינים לו מרבית שעות היממה, יש לשער כי הוא רואה אותם כהוריו “הפסיכולוגיים”.

חנה מן פסיכולוגית קלינית המקבלת שכרה ממשרד הרווחה ולכן כותבת חוות דעת מותאמות בהתאם למזמין חוות הדעת
חנה מן פסיכולוגית קלינית המקבלת שכרה ממשרד הרווחה ולכן כותבת חוות דעת מותאמות בהתאם למזמין חוות הדעת

אי לכך, ועל אף הקשר הטוב שנוצר במפגשים שלו עם ט’, אימו הביולוגית, מומלץ לפתוח לו תיק אימוץ סגור”.

ברגע שנכתב שהאמא מגלה אהבה ודאגה לבנה, זה מאיין את כל יתר דברי הבלע נגד האימא. אימהות, זה דבר נרכש עם הזמן, כשהאימא לומדת להכיר את בנה, אלא שהאמא ט’ פוגשת את בנה במפגש פעם בשבוע במרכז קשר, והיא עושה את המיטב שהיא יכולה לעשות למען בנה.

המשך המשפט הוא כמו שנאמר “פה קבור הכלב”, או “מה קדם למה, הביצה או התרנגולת?”. אם היו מאפשרים לאמא ט’ לגדל את הבן שלה, תחת פיקוח והדרכה, מן הסתם היו גם יודעים את התשובה, אלא שהאמא ט’ מעולם לא קיבלה הזדמנות לכך. כנגד הילד של האמא ט’ נפתח תיק אימוץ מיום היוולדו, וכל פעולותיה של האמא, עלו בתוהו.

ושיא החוצפה, גנבו לאימא הטובה את התינוק שלה, ולמרות שהיא אימא טובה, הפסיכולוגית מטעם הרווחה, כותבת שעדיף לתינוק א’ לגדול באימוץ סגור, שכן המאמצים זמינים לילד. והאמא, היא לא זמינה לילד? הרי האמא הוכיחה מעל כל ספק שהיא זמינה לילד. היא הורתו, מולידתו והקשר שלה עם בנה הוא קשר דם.

טובת הילד או טובת האימוץ

מדובר באימא ט’ מוכת גורל. הרווחה כבר לקחה ממנה 3 ילדים לאימוץ, כך שנולד בנה הרביעי א’ במזל טוב ביום 20/3/13, שלושה שבועות לפני הזמן, האמא כבר ידעה שגורלו נחתם לאימוץ. א’ נולד פג בניתוח קיסרי ושהה בפגייה 3 שבועות בבית החולים, עד שהועבר למשפחת אומנה חסויה בהתאם להחלטת בית משפט לנוער מיום 11/4/2013. במשפחה זו הוא גדל מאז ועד היום.

מדובר בתיק אימוץ שהחל בחודש מרץ 2014, כשלכל אורך השנים האמא נלחמת על הבן שלה, וגם ערערה במקרה זה למחוזי, אולם השופט ג’יוסי, העדיף את טובת הסחר בילדים מאשר הקשר הביולוגי של האמא עם בנה.

כיום א’ בן שש וחצי שנים. ביום 8.7.13 הוכרז א’ כ”קטין נזקק”, ובית משפט לנוער הורה על המשך הוצאתו ממשמורת האם למשמורת משרד הרווחה שתקבע מקום הימצאו במשפחת אומנה, אצלה נשאר עד היום.

האימא לא ויתרה על בנה והגיעה לביקורים במרכז קשר. ביום 26/3/14 כשהיה א’ כבן שנה, הגיש יועמ”ש משרד הרווחה בקשה לאמץ אותו אצל משפחת האומנה באימוץ סגור וניתוק הקשר בין א’ לאימו. לבקשה צורפה חוות דעת מיום 5.2.14 שנערכה על ידי חנה מן פסיכולוגית קלינית, מטעם בית המשפט.

השופט ג’יוסי כותב: “צוין כי מחודש יולי 2013 חודשו המפגשים בין הקטין לאם ומאז היא מקפידה להגיע אליהם באופן סדיר. עוד נכתב בבקשה כי: “המפגשים מתקיימים באווירה נעימה ורגועה והתנהגות המשיבה בביקורים מותאמת וחיובית”.

בחוות דעת הפסיכולוגית חנה מן, כתבה:

“בעלת יכולות קוגנטיביות תקינות אך מתקשה ליישמן בתפקודה היומיומי עקב השפעות רגשיות. ניכרים קווי אישיות נרקסיסטיים וכשהיא נתקלת בקשיים או בביקורת שלילית של הסביבה, נוקטת בעמדה מתגוננת ומצטדקת, תוך שימוש בנגנוני הכחשה, השלכה ורציונליזציה.

ט’ מגלה סיבולת גבוהה ללחץ ותסכול ונשארת רגועה ואדישה במצבים בהם אנשים נלחצים בדרך כלל, בזכות מערך הגנתי נוקשה. היא גם מנותקת רגשית ועוברת על יד החיים, מבלי להתרגש בכלל, מה שהופך את חוויותיה לרדודות ומונוטוניות ואת קשריה לשטחיים וחסרי מעורבות רגשית”.

בל נשכח, מדובר באימא שלקחו לה שלושה ילדים לאימוץ. הנפש שלה שברירית ופגיעה, ולא בכדי היא שומרת על עצמה. עצם העובדה שהאמא מגלה סיבולת גבוהה ללחץ ותסכול, זה אומר שהיא פועלת בשיקול דעת ובצורה מחושבת.

בית המשפט לא הסתפק בחוות הדעת הפסיכולוגית של חנה מן, ושלח את האמא לבדיקת מסוגלות הורית אצל ד”ר עופר בשרי, כמומחה מטעם בית המשפט, למרות שהילד לא גדל אצל האמא.

הפסיכולוג ד”ר בשרי מבלבל את המוח וכותב שטויות ממוחו הקודח:

“הנזק ההתפתחותי מניתוק הקשר של בנה עם המשפחה המאמצת, בשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, עולה על התועלת שהיא במצבה עשויה להעניק לו, ויש לשקול ברצינות תהליכי אימוץ המתאימים למצב זה”.

מדובר בלוקשים! הילד בן שנה. אמא שלו הביולוגית, מתאימה לגדל אותו, ובטח לא ההורים המאמצים, מהם לא יזכור דבר וחצי דבר. נהפוך הוא! השארת המצב על כנו, היא שתגרום לילד נזקים פסיכולוגיים ונפשיים קשים ביותר, שכן האמא נלחמה על הילד שלה, וכשיגדל הילד ויבקש לפתוח את תיק האימוץ, הוא יגלה שאמא שלו מעולם לא ויתרה עליו ושהמדינה סחרה בו.

במהלך השנים, בית המשפט המשיך ועיבה את התיק בחוות דעת מן היקב ועד הגורן, כשהאמא עושה כל שביכולתה לקבל את בנה שלה לחיקה. כל חוות הדעת הן מטעם משרד הרווחה שכבר מראש ייעד את הילד לאימוץ, כשהמומחים של משרד הרווחה מיישרים קו עם שולחם המשלם להם את שכרם, וכותבים: “עלול להיגרם לילד נזק רגשי כבד ובלתי הפיך“, אם ימסר לאמא. באמת? הנזק הרגשי הכבד שייגרם לילד, ייגרם בגלל שהוא לא עם אמא שלו הביולוגית שאוהבת אותו אהבת אם.

מה עובר על השופט ג’יוסי? עד כדי כך פשה בו הנגע שהוא התמכר לתעשיית האימוץ, ואינו מסוגל לשפוט כראוי, וכדרך הטבע? עד כדי כך הרגשות שלו קהים והוא אינו מסוגל להבין מה זו אהבת אם?

סופו של דבר השופט, ג’יוסי מחליט על אימוץ פתוח, בו תוכל האימא לראות את בנה פעם בשנה במרכז לשירות הילד.

פסק דין מכפיר ומביש את מערכת המשפט. נקווה שהערעור בעליון יגיע לשופט עופר גרוסקופף. נראה לנו שהוא יהפוך את פסק הדין על כנו. אמן ואמן.

לקריאת פסק הדין הקליקו:

52081-09-19

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

3

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *