פרמיית הסיכון באג”ח

פרמיית הסיכון באג”ח
Spread the love

בדומה לשוק המניות, גם בשוק האג”ח נוהגים להשוות את רמות התשואה למדד יחס, שנקבע כהתחייבות ברמת סיכון “אפסית” (ונקראת לעיתים בשם ריבית חסרת סיכון). הבנצ’מרק המקובל בשוק האג”ח הוא אג”ח של ממשלת ארה”ב לתקופה של 10 שנים. שאר האג”חים מושווים אליו בהיבט של תשואה וסיכון לאורך חיי האג”ח.

אחת ההשוואות המקובלות בוחנת את רמות הסיכון והתשואה של אג”ח לא ממשלתיות מול אג”ח ממשלתיות שנסחרות לטווח זמן דומה. הפער בין הריביות על שני סוגי האג”ח נקרא מרווח, וכלל האצבע הוא שאג”ח בדירוגים גבוהים ייסחרו במרווחים קטנים יותר לעומת אג”ח ממשלתיות, בעוד אג”ח בעלות דירוגים נמוכים או אג”ח לא מדורגות ייסחרו במרווחים גדולים יותר, על מנת לשקף נכונה את פרמיית הסיכון המתאימה להם. המרווח עשוי להיפתח או להצטמצם לאורך חיי האיגרת בהתאם לשינויים בתנאי החברה, השוק ונתוני המאקרו.

Print Friendly, PDF & Email
שירת הסירנה

שירת הסירנה

בתאריך 25.11.2015 פנתה יחידת הונאה-סייבר תל אביב אל השופט אורנשטיין וביקשה ממנו אישור לחדור לבית של העיתונאית לורי שם טוב באופן סמוי ולהתקין בביתה תוכנת ריגול. מעשים אלו של ריגול אחרי עיתונאים ואזרחים מבוצעים דרך קבע במדינות עולם שלישי, בד"כ באמצעות תוכנות תוצרת מדינת ישראל, שהמדינה מאשרת את מכירתם לגורמים זרים. בישראל עצמה, מעולם לא נבדקה חוקיות הפרקטיקה של חדירה סמויה לבית עיתונאים והתקנת מכשירי ריגול. כפי שמסתבר לאור נוסח הצו עליו חתם השופט אורנשטיין, לא נראה כי דרוש הרבה על מנת להוציא צווים מהסוג הזה, ודי בכך שהמשטרה מתלוננת בפני בית המשפט כי עובדי מדינה טוענים ששמם הטוב נפגע. השופט אורנשטיין הוא חותמת גומי של המשטרה, שכן אישר את ביצוע החדירות הסמויות והתקנת תוכנות הריגול בביתה של העיתונאית לורי שם טוב למשך שנה שלמה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *