פרשת הבלוגרים: סנגוריה ציבורית “מעודנת” ומתרפסת

פרשת הבלוגרים: סנגוריה ציבורית “מעודנת” ומתרפסת
הפגנה מול הסנגוריה הציבורית בת"א לשחרורה של העיתונאית לורי שם טוב
Spread the love

סנגוריה ציבורית מעודנת ומתרפסתפברואר 2018 – אוזלת יד הסנגוריה הציבורית נוכח פגיעות חוקתיות סידרתית באזרחים ע”י מערכות אכיפת החוק ובתי המשפט. צווי חיפוש לקויים ולא חוקיים ללא פתיחת תיק בית משפט, חיפוש במחשבים ומסמכים ללא עדים בניגוד לחוק. החלטות שיפוטיות להחזקת רכוש שנתפס בחיפוש במעמד צד אחד בניגוד לחוק, ועד תום ההליכים בניגוד לחוק, ועוד… ועוד…
הסנגוריה כובלת ידי הסנגורים מטעמה בשכר טירחה זעום ללא שום פרופורציה להיקף התיק, אינה מספקת להם מומחים מקצועיים כפי שבידי הפרקליטות, ואינה מגבה את סנגוריה נוכח התנהלות מזלזת של שופטים בנאשמים.
מדובר בדפוס זלזול בחוק ובאזרח שהפרקליטות השיתה על בתי המשפט והסנגוריה שותקת.

פרשת מעצר הבלוגרים – דוגמא איכותית להתרפסות הסנגוריה

דוגמא איכותית למחדלי הסנגוריה הציבורית היא פרשת מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר העצורים כשנה עד היום ה- 10.08.2018 מבלי שהחל משפטם. עילת המעצר: “מילים עלולות לפגוע” בעקבות פרסומים שפרסמו לכאורה ברשת האינטרנט.
העצורים הובלו להארכת מעצרם בפני השופט עלאא מסארווה במתחם בית משפט השלום תל אביב בפומבי כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם.
כל צווי החיפוש שהוצאו בפברואר 2017 ע”י שופט המעצרים עלאא מסארווה לקויים ובלתי חוקיים, ללא ציון מספר תיק בית משפט וללא נימוק מדוע החיפוש בדברי המחשב יבוצע ללא עדים. והחיפוש בדברי המחשב אכן בוצע ללא עדים בניגוד לחוק.
שופטת המעצרים חיותה כוחן האריכה החזקת הרכוש התפוס במשטרה עד לתום ההליכים במעמד צד אחד בניגוד לחוק. כוחן נימקה החלטתה בנימוק: “כמבוקש”.
מחדלים צורמים רבים אחרים היו לאורך כל השנה בהם היו הבלוגרים במעצר כגון עיכוב במסירת חומרי חקירה, כליאת העיתונאית לורי שם טוב בבידוד והפרדה בניגוד לחוק ובניגוד לאמנות בינלאומיות לעינויים.
כיום כשנה לאחר מעצרם כלואה שם טוב בבית כלא נווה תרצה וברשותה כמות מזערית מחומרי החקירה שבו היא זכאית לעיין ע”פ חוק.

חיותה כוחן כמבוקש

Print Friendly, PDF & Email
שירת הסירנה

שירת הסירנה

בתאריך 25.11.2015 פנתה יחידת הונאה-סייבר תל אביב אל השופט אורנשטיין וביקשה ממנו אישור לחדור לבית של העיתונאית לורי שם טוב באופן סמוי ולהתקין בביתה תוכנת ריגול. מעשים אלו של ריגול אחרי עיתונאים ואזרחים מבוצעים דרך קבע במדינות עולם שלישי, בד"כ באמצעות תוכנות תוצרת מדינת ישראל, שהמדינה מאשרת את מכירתם לגורמים זרים. בישראל עצמה, מעולם לא נבדקה חוקיות הפרקטיקה של חדירה סמויה לבית עיתונאים והתקנת מכשירי ריגול. כפי שמסתבר לאור נוסח הצו עליו חתם השופט אורנשטיין, לא נראה כי דרוש הרבה על מנת להוציא צווים מהסוג הזה, ודי בכך שהמשטרה מתלוננת בפני בית המשפט כי עובדי מדינה טוענים ששמם הטוב נפגע. השופט אורנשטיין הוא חותמת גומי של המשטרה, שכן אישר את ביצוע החדירות הסמויות והתקנת תוכנות הריגול בביתה של העיתונאית לורי שם טוב למשך שנה שלמה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *