Spread the love

העיתונאית לורי שם טוב הגישה בקשה להעברת מחוז שיפוט בתיק המכונה פרשת הבלוגרים, בו מתלוננים 24 שופטים מתוכם 14 שופטים ממחוז תל-אביב, על העלבת עובד ציבור וזילות ביהמ”ש.

בפרשת רונאל פישר, התביעה העבירה את התיק לביהמ”ש מחוזי ירושלים, שכן רות דוד, רונאל פישר והמקורבים בתיק פעלו באיזור המרכז, כך שנראה לשופטת העליון הגיוני להעביר את התיק למחוז שיפוטי אחר, מחמת מראית פני הצדק.

בפרשת הבלוגרים, ויתרו על מראית פני הצדק, והתיק מתנהל בפני השופט בני שגיא, כשחבריו המתלוננים יושבים לצידו באותו בניין.

הבקשה להעברת מחוז שיפוט, מתחתיה החלטה הדוחה את הבקשה להעברה.

בבית המשפט העליון
בש”פ 5311/19
לפני: כבוד הנשיאה א’ חיות
המבקשת: פלונית
נ ג ד
המשיבים: 1. מדינת ישראל
2. פלוני
3. פלוני
בקשה להעברת מקום דיון

 

תגובת המשיב 3 מיום 8.9.2019

 

תגובת המשיב 2 מיום 9.9.2019

 

תגובת המשיבה 1 מיום 12.9.2019

בשם המבקשת:                      בעצמה

בשם המשיבה 1:                    עו”ד אריה פטר

בשם המשיב 2:                      עו”ד עדן פוליטקין

בשם המשיב 3:                      בעצמו

החלטה
  1. נגד המבקשת (הנאשמת 1 בת”פ (מחוזי ת”א) 14615-04-17 (להלן: ההליך)) ושני נאשמים נוספים מתנהל מאז שנת 2017 הליך פלילי בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כתב האישום המתוקן מונה 120 אישומים, בין היתר, בעבירות של הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, זילות בית משפט ועוד. מרבית העבירות בוצעו נגד עובדי ציבור, לרבות שופטים. לטענת המבקשת, שופטים רבים המכהנים בבתי משפט במחוז תל אביב מעורבים בהליך והיא מציינת כי בכוונתה להגיש בקשה להעיד את כולם. עוד מוסיפה וטוענת המבקשת כי קציני ביטחון שעובדים במחוז תל אביב הם עדי תביעה בהליך וכי השופט ב’ שגיא הדן בהליך דן גם בהליכים הנדונים באישומים 105 ו-109 לכתב האישום. לפיכך, טוענת המבקשת, כי טעמים של מראית פני הצדק מצדיקים את העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ולדבריה בית המשפט המתאים הוא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
  1. המשיב 3 (הנאשם 3 בהליך) סבור אף הוא כי יש מקום להעביר את הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר, ולשיטתו יש להעבירו למחוז מרכז נוכח קרבתו הגיאוגרפית למקום מושבם של הנאשמים בהליך. לטענת המשיב 3, השופטים ב’ שגיא ו-א’ הימן נבחרו לדון בהליך בשל העניין הרב שיש להם בו ובשל “התמורה המובטחת לקידומם”, לטענתו, וקשריהם עם המעורבים בהליך. עוד מוסיף וטוען המשיב 3 כי הדיון בהליך מצוי רק בראשיתו בהינתן העובדה שהתקיימו בו 8 ישיבות הוכחות בלבד, וכי חלק מן העדים שהעידו באותן ישיבות יש להשיב לחקירה ומאות עדים אחרים טרם העידו. המשיב 2 (הנאשם 2 בהליך) מתנגד להעברת הדיון בהליך נוכח השלב הדיוני בו הוא מצוי, העיכוב הרב שכבר חל בו והעובדה כי העברת הדיון בו תעכב את ניהול ההליך בזמן רב נוסף. המשיב 2 טוען כי הוא השתקם וכי ההליכים הפליליים נגדו מגבילים את יכולתו להתקדם בחייו ומשפיעים על מצבו הנפשי.
  1. המשיבה 1 (המאשימה) מתנגדת להעברת הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. לטענתה, הבקשה דנן היא אחת מבין מאות בקשות שונות שהגישו הנאשמים לבתי המשפט מאז נפתח ההליך נגדם וזאת במטרה לעכב את ניהולו, לנצל לרעה את הליכי המשפט ולהכפיש שופטים ועובדי ציבור. המשיבה 1 מוסיפה ומפנה להחלטה שניתנה בבש”פ 7780/18 פלוני נ’ מדינת ישראל (2.12.2018) בה נדחתה בקשתו של המשיב 3 להעביר את הדיון בהליך למחוז מרכז (להלן: הבקשה הקודמת). לגופם של דברים טוענת המשיבה 1 כי אין מדובר בשופטים שהם נאשמים או בעלי דין בהליך והצהרת המבקשת כי תבקש להעיד אותם אין משמעה כי בקשתה אכן תתקבל. עוד מוסיפה המשיבה 1 וטוענת כי חלק מן השופטים ששמם מצוין בבקשה אינם מכהנים עוד בתפקיד שיפוטי במחוז תל אביב וחלק מהם מכהנים, או כיהנו בעבר, במחוז שיפוט מרכז. המשיבה 1 טוענת עוד כי חלק מן הטענות המועלות על ידי המבקשת מקומן בבקשה לפסלות שופט וכי השיהוי בהגשת הבקשה, כשנתיים לאחר שנפתח ההליך ולאחר שכבר נשמעו כ-40 עדים, מצדיק כשלעצמו את דחייתה. לבסוף טוענת המשיבה 1 כי בנסיבותיו החריגות של המקרה דנן ובשל השחתת זמנו של בית המשפט ללא הצדקה – יש להטיל על המבקשת הוצאות לטובת אוצר המדינה.
  1. דין הבקשה להידחות. סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 קובע כי לא תינתן הוראה על העברת מקום דיון לאחר התחלת הדיון בהליך אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו. בהחלטתו מיום 26.11.2018, אשר הוצגה במסגרת הבקשה הקודמת, התנגד השופט ב’ שגיא להעברת הדיון בהליך מן הטעם שהליך שמיעת הראיות מצוי בעיצומו, בציינו כי כתב האישום כולל את שמותיהם של שופטים מכל ערכאות השיפוט ולא רק ממחוז תל אביב וכי הם אינם מופיעים ברשימת עדי התביעה. עוד צוין בהחלטה הנ”ל כי מדובר בהליך מורכב וכי עשוי להיגרם עיכוב משמעותי בניהולו אם יועבר הדיון בו. בהינתן עמדתו האמורה של השופט שהחל לדון בהליך ומשלא צורפה לבקשה דנן הסכמתו להעברת הדיון כנדרש על פי הוראות החוק, אין מקום להורות על העברת הדיון. הצהרתה של המבקשת לפיה היא תבקש להעיד שופטים במסגרת ההליך, אף היא אין בה כדי להצדיק את העברת הדיון למחוז אחר. זאת בהינתן העובדה שסוגיית הזמנת השופטים לעדות כולם או מקצתם טרם נדונה וטרם אושרה (לאמות המידה המחמירות לעניין העדתם של שופטים בכלל, ולהעדתם בעניין הקשור בתפקידם השיפוטי בפרט ראו – רע”א 3202/03 מדינת ישראל נ’ יוסף, פ”ד נח(3) 541 (2004); בש”א 8070/17 סימון נ’ פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) (14.11.2017)).

הדיון בת”פ (מחוזי ת”א) 14615-04-17 יוסיף להתנהל, איפוא, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

ניתנה היום, ‏כ”ב באלול התשע”ט (‏22.9.2019).

ה נ ש י א ה

_________________________

19053110_V05.docx   דז

מרכז מידע, טל’ 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *