נתן אייבושיץ כיום

ניסו עליו הכל – האזרח נתן אייבושיץ / חנה אנה איסלר

Spread the love

Amajeftil, Dissipallaranil, Favoxil, Leponex, Anafranil, Lexadin, Dekinet, Maieril, Favoxicvaben, Phenergam, Bondormin, Etumine, Valium, Maramin, Dissipal, ,Semap ,Hypnodrom ,Halidal ,Artane ,Mogadan ,Hazivala ,Artanee C.T נזעי חשמל;

זוהי רשימה חלקית מתוך התיק הרפואי שבידיי מתקופת אשפוזו של האזרח נתן אייבושיץ, בבית חולים שער מנשה, שאובחן כסכיזופרן, שלא היה.

נתן אייבושיץ פנה אלי בעקבות הכתבה שהתפרסמה בעיתון “זמן חדרה”, בה אני מצוטטת כפעילה חברתית, בעמותת ע.ל.י.ה., שמתרכזת בבעיות המערכת הפסיכיאטרית.

ביקש מאד להיחשף בשמו המלא נתן אייבושיץ, ונתן לי יפוי כח בכתב לחשוף את סיפורו – למען יראו וילמדו לנהוג בחמלה וביושר עם מי שנמצא במצוקה גדולה, ולא כפי שנהגו בו בבית החולים  שער מנשה.

עוד באותו הערב הגיע לביתי עם רעייתו, עמוס בכל התיקים הרפואיים שלו, חוות דעת, ומסמכים, וישב עד חצות לספר את סיפור יסוריו ועל שנות חייו הגזולות.

גבר נאה , אינטליגנטי במיוחד, איש לא היה מזהה את שעבר עליו.

היום, בגיל 58, הוא מתחיל היכן שנקטעו חייו בשנות ה- 30. רק  לפני 4 שנים הוציא רישיון נהיגה על רכב. לראשונה בחייו נקשר לאישה ואף נשא אותה לרעייתו לפני שנתיים. נסע לחו”ל באופן עצמאי וכעת החל לימודיו כסטודנט למשפטים במכללת רמת גן.

רק כעת מסוגל להגיש תביעות משפטיות  כנגד בית החולים שער מנשה, משרד הבריאות, והרופאה – מנהלת המחלקה שהייתה רופאתו, אותה הוא רואה אותה אחראית להרס חייו.

הוא השמיע לי שיחה מוקלטת שלו עם הרופאה, אותה תכנן ימים רבים. בשבילה – “זה היה מזמן

והיא כמעט לא זוכרת…” היא גם פנסיונרית  מזה 10 שנים.  בשבילו – זאת הייתה שיחה גורלית.

נתן סבל מגיל צעיר מ- O.C.D – הפרעה טורדנית כפייתית המורכבת ממחשבות טורדניות הגורמות לחרדה.

וכן, להתנהגות כפייתית שנועדה להפחית את החרדה.

מחשבות טורדניות מקבלות ערך של אמת, כאשר ההרגשה היא שעצם החשיבה תגרום להם להתרחש במציאות. כלומר, מחשבה טורדנית גוררת חרדה  – גוררת – התנהגות כפייתית.

כשזה התחיל לתפוס יותר ויותר זמן, זה פגע קשות בשגרת חייו, בקשרים החברתיים והמשפחתיים.

יש טענה, שמחסור בסרטונין עשוי לגרום לסימפטומים הנ”ל – לא ממש הוכח.

הטיפול היעיל הוא קוגניטיבי פרטני – התנהגותי.

אנשים שטופלו אצל פסיכולוג קוגניטיבי מדווחים על ירידה של 80% – 50% בסימפטומים לאחר 20 – 12 פגישות. ע”י חשיפה הדרגתית וממושכת למקור הפחד – נרפאים ממנו. החשיפה למחשבות עצמן.

מטרת החשיפה היא לשבור את הקשר שבין האובססיה לבין החרדה.

לאדם האובססיבי צורך עצום בשליטה. ובטקסים לביצוע דברים בסדר מסוים.

הטקס הנפוץ ביותר הוא ניקיון. רחיצת ידיים. ספירת חפצים, נגיעה או הימנעות מנגיעה.  טקסים סביב התנהגות מינית, או דפוסי אכילה. שאיפה לפרפקציוניזם וביקורתיות כלפי עצמו וכלפי הסביבה.

הפרעת ה- O.C.D נפוצה בשכבות אוכלוסיה אמידות ובעלות אינטליגנציה גבוהה.

הדחף והחרדה מאובדן השליטה

מכיוון שהפעולה הכפייתית איננה מפחיתה את החרדה, האדם חש צורך לחזור עליה שוב ושוב.

יש רבים כאלו בקרבנו שאינם מאובחנים “חולי ניקיון”.

במקרה של נתן אייבושיץ, האבחון זעק לשמיים O.C.D  מגיל נעורים.

והרי סיפורו:

 “אני רוצה שתתרכזי במונולוג, על ההשפלה ועל ההתיחסות אלי, בן אדם, כאל חפץ. בגיל ההתבגרות היו לי התקפי חרדה. פחדתי שאני הולך לקבל התקף לב. שילדה שהכיתי תמות מזה. לא הצלחתי להתרכז בבחינות הבגרות. גויסתי לחיל השריון, שם התחילו לי אובססיות לניקיון – שהאוכל לא נקי, לא השתלבתי חברתית – צחקו עלי… הודחתי מקורס מ”כים . הייתי עסוק עם עצמי וחרדותיי ולא עם הנגמ”ש. כשלא גויסתי למלחמת יום כיפור, הרגשתי מיותר, ונוסף על כך חברי הטוב – שכן שלי נהרג. לקחתי את זה קשה,  לא הייתי מסוגל לנחם את הוריו.

השלמתי בגרות, הייתי בעל פוטנציאל. אבל הרגשתי “פרזיט”. יושב בבית הורי – המתח בבית היה מאד גדול והחמיר. קיבלתי יעוץ בבחירת מקצוע: יעוץ גרוע – טכנאי רנטגן. עבדתי בזה 3 שנים. הייתי באובססיה קשה מה יקרה לי מהקרינה של מכשיר הרנטגן, והמגע עם החולים.  החרדות החריפו.

היתה לי בעיה מאד קשה ליצור קשרים חברתיים. נשרתי מלימודים באוניברסיטה העברית. שם אבחנה אותי ד”ר קאופמן, ז”ל ככפייתי – “אין לך מחלת נפש” היא אמרה.

חזרתי מיואש לבית הורי לחדרה. גויסתי למלחמת של”ג, והנגמ”ש שלי חטף טיל – 3 מחבריי נהרגו.

נעשיתי HIPPER SENSITIV הרעש הפריע לי. היו עימותים בבית. נכנסתי לדיכאון עמוק.

התחלתי לגדל זקן. הייתי מכריח את אמי לרחוץ ידיים. 7 חודשים לא יצאתי מהבית. הייתי מסריח במיטה.

9-13 שעות מתחת לטוש. אמי הייתה על סף אשפוז! בסופו של דבר הוריי הרימו ידיים זעקו לעזרה – וגם אני. מכיוון שלא רצו לאשפז אותי בשום אופן, הזמינו את מנהלת המחלקה של בית חולים שער מנשה, שהמליצו עליה בחדרה, לטיפול פרטי בבית. הרופאה הקסימה את כולנו בהליכותיה והבטיחה לטפל בי בבית בדיסקרטיות. הוריי התחננו בפניה “תעשי מה שאת יכולה בבית – נטפל בו , נשלם לך – רק לא בבית משוגעים” (אנחנו פולנים כידוע…).

השתדלתי מאד לרצות את הרופאה, הטילה עלי משימות בשלושת ביקורי הבית. הוריי ראו בה מלאך. אני רוצה שתדגישי את הנסיבות בהם הוצאתי מהבית, את הדרך שבה הצליחה אידה סטולרמן, להוליך שולל את ההורים שלי. בביקור הרביעי הכריזה – זהו! הניסיון נכשל חייבים אשפוז.

מיד אבד לי האמון באישה הזאת.  מפאת חרדותיי הייתה לי כבר אז התנגדות חריפה לתרופות. החלטתי לברוח, אבל הוריי חששו שאלך לאיבוד והסגירו אותי לידיה.

היא הבטיחה לי אשפוז פתוח בבית חולים “שער מנשה”, שאוכל ללכת מתי שאחפוץ. לא מונה לי אפוטרופוס, הייתי בן 34 שנים. רימו אותי בכחש. כאן נסתם הגולל על חיי לשני עשורים. אני מרגיש חור ענק בחיים שלי.

אינני מחשיב את התקופה הזאת במניין שנות חיי. הייתי מעדיף למות ולא לעבור את מה שעברתי.

אני אומר זאת 15 שנה מאז.

בימים הראשונים אכן נתנו לי יחס מיוחד, ולא הכריחו אותי לכלום. בערך שבועיים. התגלחתי, וחשבתי שאני משתחרר. ואז הגיעה אותה אידה סטולרמן – ראש המחלקה – אינני יכול לכנות אותה ד”ר – לאחר שמעלה בשבועת הרופאים, והודיעה: “ממחר החלטנו שתקבל 10 אינפוזיות עם תרופות פסיכוטיות”.

5 זריקות בתוספת. ועוד הרבה כדורים. נזעקתי! רציתי להשתחרר כמו שהבטיחה לי – אמרה: “אתה חתמת כשהתקבלת – אבוד לך!”

התחיל הסיוט, תופעות לוואי קשות ביותר. נסוגותי – נסוגותי. החרדות הרקיעו שחקים, הייתי עסוק עם עצמי. רעדתי בכול גופי, איבדתי שליטה על הסוגרים, אבד לי הליבידו, אימפוטנציה, התופעה הכי קשה נקראת ” אקטזיה זוועתית – אי שקט ברמה אטומית. לא הייתי מסוגל לנוח, הסתובבתי וקפצתי ללא הרף.  

פרופ’  חרמש  שטיפל בי בהמשך, סיפר לי שהתופעה הזאת גורמת לאנשים להתאבד. לא מסוגלים לשאת את הסבל הזה. יש לי כנראה יצר קיום מאד חזק – אחרת אני לא יכול להסביר איך שרדתי.

נתן אייבושיץ בתקופת האשפוז
נתן אייבושיץ בתקופת האשפוז

שידרתי מצוקה רבה. גניחות, תנועות גוף לא רצוניות. לא אשכח, שיום אחד , אידה סטולרמן, ראתה אותי במצוקתי בחדר ריפוי ועיסוק. מצאה לה את הזמן המתאים לגעור בי, כשהיא ממשיכה ויודעת כמה אני סובל  בגלל התרופות שנתנה לי, ואף החלה לחקות אותי ואת גניחותיי ולועגת לי בנוכחות כולם.

היה זה רגע המצוקה הכי גדול שעברתי בחיי.

התעללות וגערות הן חלק מהטיפול בשער מנשה. הכול ככיסוי של טיפול. אידה סטולרמן, רופאה רוסיה שהגיעה לארץ בעליה של שנת 1972. עד היום אני בטראומה שהתעללה בי בצורה כה מתוחכמת. היתה מכניסה אותי לחדרה ואומרת – “נתן, אתה תסיים את החיים שלך בבית משוגעים”.

יום אחד, שני אחים תקפו אותי במקלחת , הורידו לי בכוח את המכנסיים. לעגו לי… סיבנו אותי והוציאו אותי מלא סבון החוצה. אחר כך גילחו אותי ופצעו לי את כל הפנים. יצאתי זב דם.

אמי מצאה אותי ככה בביקור והתלוננה. אידה סטולרמן כתבה בדוח: “לא היה ולא נברא. הכול פרי הדמיון של נתן שהוא סכיזופרני פרנואידי” – מחלה שהדביקו לי כעבור חצי שנה של אשפוז.

שנים 1986 – 1988 בשנתיים אלו שהייתי מאושפז, הלכתי מדחי אל דחי. התחננתי להורי שיוציאו אותי משם.

היו חסרי אונים. האידה הזאת השתלטה עליהם. הוריי אף הם קורבנות של אידה סטולרמן. היא ידעה להוליך אותם שולל.

בוקר אחד, בעודי ישן , העירה אותי אחות והחלה למדוד לי לחץ דם: “בוא, בוא, בוא רגע”, לקחה אותי למחלקה הסגורה, לחדר בידוד, אני רואה רופא עם מברג ביד. קשרו אותי, הרדימו, ואני לא זוכר כלום.

רק מאוחר יותר הסבירו לי, המאושפזים, שעשו לי שוקים חשמליים.

לא חתמתי הסכמתי, כחוק. את אבי רימו. עד היום הוא בוכה מזה. ברחתי לשבוע ימים.  הסתובבתי בירושלים, חיפשתי מגורים, הוצאתי כסף מהבנקט. נפלתי ונפצעתי. אפילו עצר אותי שוטר כי נראיתי מוזר…האקטזיה החזירה אותי. הייתי מכור לסמים פסיכוטיים איומים, והייתי זקוק לגמילה. כשחזרתי, בתור עונש קיבלתי תרופה חדשה, שזה עתה יצאה לשוק – LEPONEX מהסוג הקטלני, התחלתי לאכול בטרוף, השמנתי למימדים עצומים. הכולסטרול המריא ל- 359 ועד היום אני בטיפול.  סבלתי מדום נשימה ואני נזקק עד היום במכשיר לשינה.

הגרוע מכול, שהתרופה הזאת גורמת לירידת כדוריות הדם הלבנות ולהרס המערכת החיסונית בגוף. זה הגביר את חרדותיי למחלות, ועשיתי כל כמה ימים בדיקות דם. כמו כן התרופה גרמה לי להרטבות אובדן שליטה בסוגרים.

כל הזמן הייתי באובססיה – מה עושות לי התרופות? מה יהיה עם הליבידו שלי? אשאר אימפוטנט? אני גבר צעיר שהזקין. לא קיבלתי שיחות אישיות פרטניות עם פסיכולוגים. כפי שהייתי צריך. אבל מכריחים במשטר נוקשה לבוא לקבוצות תמיכה. סבלתי מאד בקבוצות האלו, ולא התקדמתי כהוא זה. כעבור שנתיים שוחררתי – זומבי . בבית הורי לא ידעתי מה לעשות עם החופש הזה. הייתי בא לבית חולים לקבל תרופות ולשיחות קבוצתיות. הייתי הולך למרכזי שיקום ומעונות יום לריפוי בעיסוק. בשנת 1994 שוב אושפזתי לשנה. חייתי בשיממון רוחני. תמיד ידעתי שיש לי יכולות. אני מוכיח לעצמי בתחומים שונים. היה תסכול שאני הולך וקמל.

עד לאותו היום המאושר, כשצפינו בטלביזיה בפרופסור זוהר, מומחה להפרעות O.C.D מבית חולים שיבא תל השומר, והורי החליטו, אומנם מאוחר, לקבל חוות דעת נוספת . אידה סטולרמן זעמה, והודיעה נחרצות שהיא לא תקבל אותי חזרה , גם אם נתחנן… איזה מזל!

לפי חוות הדעת של פרופ’ זוהר: “אין לך שום סכיזופרניה! רק O.C.D.  טופלת לא נכון – בלשון המעטה“.

התקבלתי לבית חולים שיבא תל השומר, לטיפול אמבולטורי – חצי יום. בטיפול פרטני כעבור תקופה קצרה של טיפול – חל שיפור הדרגתי. התחלתי לעבוד, לחייך, לצאת לעצמאות. מחודש מאי 1996, אינני יודע בית חולים מהו.

אני במעקב פרטי אצל פרופסור פנחס דנון – אותו אני משבח . הציל אותי מאבדון!

*     *     *

בכתב התביעה שהגיש נתן אייבושיץ לבית המשפט נכתב: “חרף סימנים ברורים של הפרעה נפשית מסוג O.C.D אבחנו סכיזופרניה, בניגוד גמור לאבחנה של רופאה במחלקה, נצמדו לאבחנה שגויה זו במשך שנים. מה שגרם להחמרה קיצונית במצב התובע – תוך סיבוכים וסיכונים מיותרים. “

נתן אייבושיץ לא סבל מעולם מסכיזופרניה – ר’ את כתבתי “שקר הסכיזופרניה,” אז כל התרופות שנוסו על נתן אייבושיץ, כדי לרפאו כביכול, היו בגדר ניסוי תרופות אכזרי, שרק במזל גדול לא הביאו אותו לנכות קשה ולהתאבדות. כי הרי, על סכיזופרנים מותר לנסות הכול.

להלן פירוט רשימה חלקית של התרופות שקיבל נתן אייבושיץ, בשנים שטופל בבית החולים הפסיכיאטרי “שער מנשה”.

רצוי לעיין בתופעות הלוואי הלא פשוטות.

מס’

סד’

שם

התרופה

תופעות

לוואי

1

Largatil

תרופה מהסוג הישן, נוגדת פסיכוזה – מחשבות לא נכונות, הזיות והתנהגות לא מאורגנת.

ניתנת לחולי סכיזופרניה, מאניה דפרסיה. תופעות לוואי: ישנוניות, עליה במשקל, טשטוש ראיה, יובש בפה, פריחות עוריות, הצטברות פיגמנט בעדשה ובקרנית העין, הפרעות בקצב הלב, דיסטוניה, התכווצויות פתאומיות, שריריי צוואר נוקשים, אי שקט – אקסטזיה, עיוותים באזור הפה. קושי בתפקוד המיני – חוסר זקפה או חשק מיני אצל נשים. סחרחורת בקימה, חום גבוה ונוקשות שרירים.

2

Dekinet

אצירת שתן, חסימת כיס השתן, הצרת הוושט, טשטוש ראיה, יובש, הזעה, עצירות, ישנוניות טרדיב דיסקנזיה, פגיעה בזיכרון, בלבול, התנהגות אגרסיבית, מחלת ריאות ולב בדרגה חמורה. מחלות כבד או כליה. התחממות יתר של הגוף  – חייבים לשתות 3 ליטר מים ביום.

3

Hypnodorm

תרופה נוגדת חרדה חזקה ביותר – ממשפחת הבנזודיאזפינים (שינה ונוגדי חרדה) מייקל ג’קסון, ואנה ניקול סמית מתו ממנת יתר שלה.

ת. לוואי: התרופה הזאת ממכרת הרבה יותר משאר התרופות. ניתן לעשות בה שימוש לרעה. היא הושמה במשקה של אנשים על מנת לשדוד או לאנוס. ידועה כאחד מסמי – האונס.

4

קלוזפון Leponex

מיועדת לחוליי סכיזופרניה.

ת. לוואי: עייפות וכבדות, ריור, דופק מואץ וסחרחורת, עצירות, בחילות והקאות, ירידת לחץ דם הזעה מרובה, רעד ברגליים, יובש בפה, מיעוט שתן, הפרעות ראייה, חום ועלייה במשקל, יתר לחץ דם , פרכוסים, חוסר שקט – צורך להיות בתנועה כל הזמן, קשיות שרירים, פגיעת בספירת הכדוריות לבנות – הרס המערכת החיסונית – עליה בכולסטרול.

5

ניטרזפם Magadan

טיפול באפילפסיה. טיפול תוך וורידי. משמש להקלה על חרדה.

גורם לעיוותים בשרירים, לאחר התקפי אפילפסיה, או תסיסה שנגרמת על ידי אלכוהול. תרופה היפנוטית חזקה מרדימה, מרפה שרירים, טובה לעוויתות, ניתנת לבעיות שינה טרופה והקצה מוקדמת. עובדת על מרכז העצבים. גורמת לעיתים קרובות להרעלה של הגוף ואף למוות.

6

קלודליאפין Etumin

תרופה נוגדת פסיכוזה. משמשת לטיפול בסכיזופרניה, מצב מאניה ותסמינים פסיכוטיים. גורמת יחסית לפחות נוקשות שרירים ודיסטוניה. אנטי כולינגית בינונית. ת.לוואי – נמנום, הפרעות ראיה, יובש בפה.

7

Ridazin – Melleril

תרופה נוגדת פסיכוזה העלולה לגרום להפרעות קצב לב חמורות – הארכת QT- ועלולה לגרום למוות – אזהרה חמורה מארגון FDA משנת 2000. למרות זאת ניתנה במינון יתר לנערה הנמלטת בכפיה. משמשת לטיפול בסכיזופרניה, מאניה, ודמנציה – מרגיעה ומפחיתה תוקפנות – להרגעת חולה אלים. רדזין לא הוכיחה כל יעילות בסכיזופרניה על פי המחקרים. חייבים לבצע בעתהשימוש E/C/G  ובדיקת פוספטים.

זוהי תרופה ותיקה משנת 1959. איננה נמצאת בשימוש נרחב (בבית חולים נהריה דווקא כן) ואיננה מהווה בחירה ראשונה בשסעת – אצל הנערה הנמלטת – בחירה ראשונה לאורך זמן).

8

Artane

תרופה אנטי כולינרגית שאריק שרון קיבל לפני שלקה בשבץ מוחין. תרופת ארתן אמורה להקל על קשיות השרירים הנגרמת מתרופת הרדזין. גורמת לטשטוש ראיה, סחרחורת, התחממות הגוף אסורה, גורמת להזעה – יכולה לגרום לשבץ מוחין – ביום חם. ת. לוואי נוספות: גלאוקומה – מחלת עיוורון,  מחלות מעיים,קשיים במתן שתן. אפילפסיה, מחלות לב ודפיקות מואצות, דיכאון ומחלות פסיכיאטריות, מחלת כליות, מחלת כבד.  מזיקה לעובר – לא מומלץ לנשים בהריון.

9

Majeptil

תרופה אנטי פסיכוטית נאורולפטית חזקה ביותר, שילוב עם תרופת הלידול ופימוזיד שהן התרופות אנטי פסיכוטיות הכי חזקות שקיימות. עלולה לגרום לתופעה מאד קשה וקטלנית שנקראת – NEUROPLACTIC MALIGNAN

10

Halidol – haloperidol

תרופה אנטי פסיכוטית קשה. אחת הקשות ביותר. ניתנה לקשישים שנעשו עליהם ניסויים  מאמצע שנות השישים בארץ ובעולם. רבים מהם חלו בטארדיב דיסקנזייה. ניתנה בזריקות אחת לחודש חוסמת רצפטורים דופימינגיים לחודש שלם. VABEN-11-LORIVAL-VALIUMבנזופאידים, פועלים על הרפיית מתח שרירי, הורדת חרדה והשראת שינה. ממכרים אחרי שבועיים של שימוש. קשה להתעורר. תרופה מהסוג הישן.

11

Semap penfluridol

תרופת סמאפ שייכת לנוגדות פסיכוזה. ניתנת לחוליי סכיזופרניה בעת החמרת המחלה. וניתנת גם אחרי שחולה “החלים” מהתקף וגם לפסיכוזות משניות למחלות רפואיות שונות. אין להתייאש אם אין תגובה מיידית. תופעות הלוואי המופיעות באתר ביה”ח גהה אינן משקפות את המציאות . ראה כתבתי ב- News1 1- רק כדור אחד 9 מ”מ – מדובר בסמאפ.

מה שכתוב- טשטוש ראיה, יובש בפה, עצירות, שלשול והקאות , קושי בתפקוד המיני, חום גבוה, נוקשות שרירים, הזעה מרובה ובלבול. זה כתוב כמעט על כל תרופה. אין אזהרה אמיתית.

בפועל, זו התרופה האנטי פסיכוטית מן הדור הישן בעלת הסיכוי לפגיעה הנוירולוגית הגבוהה ביותר ממשפחת הבוטירופנונים. הרצפטורים נפתחים אחר שבוע שלם.הנזקים טרדיב טורט דיסטוניה, נעילת לסתות וקשיות שרירים.

12

Maronil anafranil

נוגדת דיכאון התקפי חרדה, התקפי כפייתיות. ת.לוואי: חרדה מוגברת בהתחלה, ישנוניות, טשטוש ראיה, יובש, עצירות, קושי במתן שתן, בחילות, הקאות, הזעה, עליה במשקל. סחרחורת , הפרעות קצב הלב, קושי בתפקוד מיני – חוסר זקפה.

כאמור, רשימה חלקית , שנוספו לה  שוקים חשמליים – 9 במספר על פי הדיווח בתיק הרפואי לא ממש הועילו. “השפעה חלקית”.

13

E.C.T. נזעי חשמל

טיפול הלם חשמלי, מזרים למוח 460 – 180 וולט חשמל. גורם לעווית אפילפטית מלווה באיבוד הכרה. עווית בעמוד השדרה, הכחלה וקצף מהפה. עלול לגרום למוות ואובדן זיכרון.

במקרה של נתן אייבושיץ – נעשו בניגוד לרצונו ולהסכמתו. במרמה.

 

המידע על תופעות לוואי של התרופות נלקח מאתר הרפואה הישראלי: INFOMED, מאתר התרופות של בית החולים הפסיכיאטרי גהה, ועוד.

 

לידיעתכם, סמי הרגעה המכונים אנטי פסיכוטיים ,פוגעים במערכת האקסטרהפירמידלית – הרשת הסבוכה המקיפה את  סיבי העצב, הממתנת את מרכז התנועה בגוף.

פגיעה במערכת זו יוצרת פרכוסים, התכווצויות שרירים פתאומיות בלתי נשלטות, מה שגורם לגוף להתעוות.

סמים נארולפטיים מעמעמים באופן זמני את הפסיכוזה, אבל בטווח הארוך גורמים למטופלים להיות מועדים יותר לפסיכוזה באופן ביולוגי. לאקטזיה – חוסר היכולת לשבת בשקט, מצב זה מגרה באופן קיצוני חרדה פנימית וחוסר מנוחה. שגורם להתנהגות תוקפנית ואלימה. על פי עדות הרופאים: “חולים רוצים להיפטר מהגוף הסובל הזה, קופצים מבניינים, תולים עצמם או שהופכים לאלימים.

“רעילות התנהגותית מסוכנת” – הקורבנות סובלים מטרדיב דיסקנזיה, תנועות לא רצוניות של השרירים ועוויתות, הכוללת חוסר יכולת קבועה להניע רצונית את השפתיים, לשון, לסת, אצבעות, בהונות ועוד.  זה קורה אצל 5 אחוז מהמטופלים בסמים הללו תוך שנה מראשית הטיפול.  התופעות הלוואי נשארות לכל חייהם.

 

לסיכום:

תראפיית הסמים פועלת למעשה כדי להחמיר את הבעיות הנפשיות הקיימות – מי רוצה להיות שמן, אנורקטי, לא שולט בצרכים, מעוות, אימפוטנט, דחוי סובל מסכרת, לחץ דם ועיוורון, במחיר של זומביות, חוסר דאגה וחרדות?

 

הרי כל הסבל האנושי מקורו בתודעה – ושם מקור הריפוי – אליבא דה בודהה. וכל עוד האדם מסרב לקחת אחריות על בריאותו הנפשית ותודעתו, ומוסר את עצמו לידי הפסיכיאטרים במוסדות הקיימים במקומותינו – אנחנו אבודים.

על כך יעידו 47,000 קורבנות הפסיכיאטריה מאז שנת 1955 – נתוני משרד הבריאות

אני הולכת להדליק נר לזכרם של אלו שלא נספרים ולא נזכרים, ומבקשת מקוראי כתבה הזאת להדליק להם גם נר שהרי נבראו בצלם, וסבלו סבל אין קץ ללא עוול בידם.

סיפורו של נתן אייבושיץ שעבר על בשרו את כל הסמים הללו, וניצל בנס.

Print Friendly, PDF & Email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *