ענת בנאור עו”ס לשכת רווחה גבעתיים מאיימת על עיתונאית שחשפה את מחדליה כשלא איפשרה לאבא לראות את בתו שנתיים והוא התאבד בערב יום השואה

Spread the love

ענת בנאור עו”ס לשכת רווחה גבעתיים, מנעה מהאבא אלון וולף ז”ל לראות את בתו במשך שנתיים – ובערב יום השואה הוא התאבד לאחר שהותש מהבירוקרטיה והסחבת בענייניו. בכל הסטטוסים בפייסבוק של האבא, הוא מעלה טענות קשות מאוד כנגד משרד הרווחה, המונעים ממנו קשר לבתו – ולא מאפשרים לו את אבהותו.

להלן סטטוס מהפייסבוק מיום 7.11.2012 מתוך עשרות סטטוסים בהם הוא זועק לעזרה לראות את בתו – לשווא.  לשכת רווחה גבעתיים נקטה סחבת  בטיפול בבעיה אקוטית של דיני נפשות ולא איפשרה לאבא לממש את אבהותו על בתו.

ענת בנאור פק”ס לסדרי דין, ביקשה מבית המשפט, שהאב יעבור בדיקת מסוכנות אצל מרדכי שרי הבעלים של מכון שלם, חרף העובדה כי הביקורים של האב עם בתו נעשו תחת פיקוח והשגחת מאבטח חמוש במרכז קשר המצולם 24 שעות, כשאין חולק על כך שהאבא הוא אדם רך ונעים הליכות, וכל הסובבים והמכירים אותו מתארים אותו כאדם רך ועדין שלא מסוגל לפגוע באיש.

אני נפגש עם בתי בת השנתיים ושמונה חודשים בשלושה מרכזי קשר במשך תקופה של שנה וארבעה חודשים, כשעד לפני שבועיים הופסקו הביקורים על ידי הרווחה לתקופה של כחודש מבלי להתחשב בבקשותי, כשבשבועיים האחרונים הורי ואני רואים את בתי פעם בשבוע במקום החלטת גורמי הרווחה שעלי לראותה פעמיים בשבוע. יצוין כי בגין כל אחת מהפגישות שהתבטלו עד כה בארבעת החודשים האחרונים, והיו רבות כאלו, לא הוחזר לי הזמן, כשפועל יוצא מכל האמור שראיתי את בתי כ- 60 שעות מאז לידתה!!!.

דרישה לאבחון מסוכנות כנגד בתי תלויה ועומדת על צוארי, למרות שמימי לא הרמתי יד או קול לא על אם בתי וכמובן שלא על בתי. בצבא הייתי מפעיל מחשב גדול, ושרתתי ביחידת מחשבים של חיל האוויר עם בוגרי תלפיות, כשמלבד מספר ימים בטירונות לא היה לי כל קשר לכל מקור נשק. לפיכך, לא יעלה על הדעת שידרשו ממני לעבור אבחון זה.

יתרה מכך, אני בן לשני ניצולי שואה מבוגרים וחולים כשבתי נכדתם היחידה, בעוד אחי הבכור נפטר מסרטן ולהורי לא מרשים לראות את נכדתם מחוץ למרכז הקשר! אני מטפל באימי מאז אני בן 15 וחצי- היעלה על הדעת שאדם כמותי יואשם בסיכון לבתו? דרישה זו ממני מהווה התעללות לשמה בי ובהורי, אך בעיקר בבתי, שנאלצת לראות את סביה ואותי במרכז הקשר, כשהיא בוכה כל אימת שהיא באה למרכז כי אינה רוצה לבוא לשם, כשהרווחה לא מנחה את אם בתי למצוא פתרון חלופי שימנע את סבלה. אם בתי עושה ככל הרואה על רוחה ובשבועיים האחרונים החליטה על דעת עצמה כי היא מביאה את בתי למרכז הקשר פעם אחת בשבוע, וגורמי הרווחה נותנת גושפנקא לכל גחמותיה ורומסת ברגל גסה את זכויותי. יצוין כי עד לפני שלושה חודשים פקידת הסעד קבעה בהחלטתה כי שני הורי מנועים מלראות את נכדתם יחידתם, ורק התערבות שיפוטית שינתה את רוע הגזירה.

היעלה על הדעת שגורמי רווחה במדינת ישראל מתעללים הלכה למעשה בשני ניצולי שואה ומקצרים את חייהם במקום לעשות הכל להקל על סבלם ולעזור לי להסב להם את מעט הנחת שהם זכאים לה? יתרה מזאת, התעללות הרווחה בי מונעת ממני לטפל ולדאוג להורי, כשאני הבן היחידי שעושה זאת, כשרשויות הרווחה של הקשישים עושים הכל כדי לרמוס את זכויותיהם. בניגוד חמור לכל דין אף הסתבר לנו לאחרונה מהמטפלת של הורי כי הגב. מירלה מנור, פקידת סעד מהרווחה של עיריית ת”א, פעלה בניגוד חמור לתפקידה ותוך סיכון חייהם של חברי ישע, והמליצה כי המטפלת תתפטר, דבר שהיה בודאות גמורה מקרב עוד יותר את קיצם של הורי!.

יצוין כי אני עו”ד וכלכלן (בהצטיינות) מאוניברסיטת ת”א, כשאת התואר השני שלי עשיתי בזכויות אדם ודמוקרטיה במלגה מהאיחוד האירופי, בחודש החולף דווח באמצעי התקשורת אודות תואר זה, כי לאור יישום עקרונותיו זכה כעת האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום. אני כעת בוחן אפשרות לדוקטורט בזכויות אדם, כשבמקביל עלי לעשות אבחון מסוכנות- האין, ולו רק בכך, תרתי דסתרי?

אם בתי ביקשה אישור פסיכיאטרי שיוכיח שאיני מסוכן לבתי, והמצאתי לידי הרווחה אישור שכזה. קודם לכך היה סיכום ביני לפקידת הסעד שאישור כזה יספק כדי שלא אראה את בתי במרכז הקשר, אך זו לא עמדה בסיכום זה ולא בשום סיכום שביני לבינה. לא זו אף זו, פקידת הסעד לא מוכנה להיפגש איתי פנים מול פנים מזה מספר חודשים, ופועלת בניגוד לכל דין המחייב עובדת ציבור להפגש איתי!.

אבקש בכל לשון של בקשה לערב כל גורם שתמצאי לנכון כדי לשנות את המצב לאלתר. אני נדהם שבמדינת ישראל יכולים לעשות כדבר הזה לשני ניצולי שואה ולבנם. במקום שאתעסק בלדאוג להורי ולטפל בהם כאמור, אני עסוק בלהילחם בלראות את בתי ולהסב להורי מעט נחת, כשבשל מעשיהם התעללות הרווחה בי ובהורי הפסקתי עבודתי!.

יתרה מכך, כתב אישום פלילי תלוי ועומד על צוארי, שעניינו הפרת צוי הגנה בשל שליחת אס אם אסים והתקשרתי טלפונית לאם בתי ואמרתי לה עד כמה עזים געגועי אליה ואל בתי, צו הגנה זה לא היה אמור להינתן, שכן מימי לא נקטתי באלימות כלפי אם בתי ו/ או בתנו המשותפת, בה בשעה שאם בתי פעלה הלכה למעשה באלימות מולי בכך שמנעה ממני מלראות את בתנו המשותפת במשך למעלה משנה. באותה תקופה הייתי על סף התאבדות היות ולא הייתי מסוגל לסבול את הכאב הנפשי שגרמו לי הריחוק והפרידה מבתי, מה שגרם לי הלכה למעשה לכאבי פרקים, כשכעת מסתבר שהם אינדיקציה לכך שהפכתי לחולה בדלקת פרקים! לאחרונה אף גיליתי שאני סובל מפסוריאזיס, מחלת עור על רקע נפשי הנגרמת בשל לחץ ומוחמרת לאורו. אני עובר בדיקות בימים אלו לבחינת מצבי הבריאותי, והמדהים הוא כי נציג המשטרה/ הפרקליטות אמר לי בדיון בביה”מ שהתקיים ביום רביעי האחרון, כי באולם אחר, על אותן עברות, ניתנו לאדם 11 חודשי מאסר בפועל.

אף יותר מדהים מכך היא העובדה שרשויות הרווחה, במקום לעזור לי לדאוג ולטפל בשני הורי המבוגרים והחולים שהינם ניצולי שואה ושאיבדו את בנם הבכור מסרטן, מתעללים בי, מאשימים אותי בהטרדה מאיימת כשהבהרתי להם שאני סובל בכאבים פיזיים בשל דלקת הפרקים הפושה בגופי, ומעודדים הלכה למעשה את אם בתי להתעלל בהורי המסכנים, בי ובבתי בכך שמאפשרים לה לבטל פגישות כל אימת שתרצה ולא מעודדים יציאתנו ממרכז הקשר מסיבות השמורות עימם!,

יצויין כי נעצרתי כבר על ידי המשטרה מספר פעמים בשל שליחת האס אם אסים והשיחות לאם, כשבאותה תקופה כל שרציתי לראות את בתי. גם כיום, שלוש שנים לאחר המקרה, אני רואה את בתי במרכז קשר לכל היותר שלוש שעות שבועיות ובפועל שעה וחצי בשבוע לכל היותר, כשלהורי מתאים לראות את בתי שם למשך שעה וחצי. צוי ההגנה לא היו צריכים להינתן מלכתחילה בענייני, שכן איני אדם אלים ומימי לא הרמתי יד או קול על אם בתי. היות ואלו ניתנו בשגגה, היה על המשטרה להמנע מלאוכפם, וכל שהיה עליהם לעשות זה למצוא דרך (באמצעות פנייה לרווחה למשל, לו זו הייתה ממלאת את תפקידה, ו/ או ישירות) כדי לגשר ולפשר בין אם בתי לביני. במקום זאת הוכנסתי מספר פעמים לכלא על מעשה נבלה מצד האם שמנעה ממני לראות את בתי, וכעת המשטרה מגדילה עשות בהגישה כתב אישום כנגדי, כשהרווחה, במקום למלא תפקידה ולעזור לי, מתעללת בי מצידה.

התעללות זו חייבת להפסק, והיא רק מראה עד כמה המשטרה לא מפעילה את את ההגיון הסביר ומגישה נגדי כתב אישום כנגדי שנובע ממחדלי ביה”מ וממחדלי הרווחה. אכן נגרם הכל מערלות ליבה של אם בתי אך המשטרה והרווחה ממשיכים ההתעללות בי ובהורי וכל הזמן רומסים את זכויותינו בהאשימם בטעויותיהם.

אשמח לקבל עזרתך לשם פנייה לתביעה משפטית כנגד כל הגורמים ברווחה שפועלים בניגוד לחוק, והכל לכאורה תחת אצטלת החוק תוך התרשלות פושעת, כשהם מתעללים במשפחתי ובי, פוגעים בבריאותם וברווחתם ומקצרים את חייהם. מצב אימי הורע לאחרונה ואבי בדכאון קשה לאור המצב, כשאף אני כאמור חטפתי מחלת עור על רקע נפשי ואני כעת עושה בדיקות בשל חשש לדלקת פרקים!. סאגה זו חייבת להיפסק, תשומת ליבי חייבת להתמקד בהורי כשגם ככה ידי עמוסות לעייפה בלטפל ולדאוג להם. הרווחה במדינת ישראל מרפה את ידי, משתקת ומחלישה אותי ומונעת ממני לדאוג להם.

ענת בנאור בחרה לאיים על העיתונאית לורי שם טוב שחובתה המוסרית כעיתונאית לבקר עניינים אלה.

כמי שהכירה את אלון וולף היטב והסבל הרב שעבר, מצאה לנכון לכתוב על כך ויש לבקר את המערכת ופקידת הסעד שהיתה קשורה לכך.

מתוך מכתב האיומים של עו”ד צ’רלי בוזגלו – שאת שכרו הוא מקבל מאיגוד העו”ס ולשכת רווחה גבעתיים – מכספי משלמי המסים.

“6. הריני להודיעך כי מרשתי תפעל כנגדך במלוא העוצמה לצורך מיצוי זכויותיה בדין.”

לא ארתע ואיני פוחדת מאיומים הזויים, מופרכים וחסרי יסוד שמטרתם להפוך את היוצרות ולהקדים תביעת המשפחה על עוולות החמורות המתמשכות שעוולו ומעוולים משרד הרווחה כנגד הורים וילדים.

תסקיר של ענת בנאור

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.