האמת המרה על תכסיסי השקר של השופטת דבורה עטר מחוזי לוד: הפגנה מול ביתו של שר הרווחה היא פגיעה בפרטיות עמ”י 63386-06-15 מוטי לייבל, עיתונאי נ’ מדינת ישראל

Spread the love
Read Time6Seconds

המשטרה להוטה להפליל ולהרשיע. תופרים תיקים לאזרחים תמימים ואחר כך כולנו משלמים את הפיצויים.  זהו סיפורו של העיתונאי מוטי לייבל שנעצר בסוף שבוע שעבר 26-27/6/15 לאחר שסירב לקבל צו הרחקה מביתו של שר הרווחה. לייבל, מלווה אמא שבנה נחטף ממנה על ידי רשויות הרווחה לוד, והוא מסקר את עניינה. ביום שישי שעבר הוא בסך הכל רצה לעשות קידוש לקראת שבת עבור האמא פאני וקנין שמפגינה מול ביתו של שר הרווחה המושחת חיים כץ, מזה שבוע ימים.

כשהגיע לייבל, לרחוב שגיא 20 שוהם, חיכו לו שוטרים שקיבלו הוראה משר הרווחה לעצור אותו ואת האמא המפגינה כדי שהאמא לא תהיה לו מול העיניים בסוף שבוע.

השופטת הרשלנית, אשר הייתה להוטה להרשיע בכל מחיר את העיתונאי היא ריבה שרון, בוגרת “מעגל נשים“, Ladies Circles ארגון קיצוני של שונאות גברים. השופטת דבורה עטר הגנה על ההחלטה הבזויה של האחרונה.

מוח קודח של שוטרים והסתרת “חומרים סודיים” מהסניגורים

השוטרים ההזויים קפצו על מוטי לייבל כשראו אותו יוצא מרכבו לקראת האמא פאני וקנין, והתנפלו עליו: “אתה נאשם בהתקהלות לא חוקית במקום ציבורי. אתה מתנגד לעיכוב?”, במקום נכחו שלושה אנשים כולל העיתונאי מוטי לייבל שענה שאינו מתנגד לעיכוב ויש לו זכות להפגין. המשטרה מיד החליטה לעצור אותו. השופטת ריבה שרון ללא הנד עפעף על בסיס “החומרים הסודיים” השקריים של המשטרה החליטה שמדובר במעצר מוצדק. לייבל הגיש ערר באמצעות עו”ד יניב מויאל, שהגיע לידיה של השופטת דבורה עטר, שגם היא כקודמתה, להוטת הרשעות, לא איפשרה ללייבל ולעורכי דינו להציג ראיות מזכות, ועל סמך התרשמותה היא החליטה שה”חומרים הסודיים” שהגישו השוטרים, לייבל אשם.

לכתבתנו יצא לעיין בתיק המשטרה, שהיה מופקר על השולחן בבית המשפט כשהשוטר פנחס פינטו יצא לשוחח בנייד שלו מחוץ לאולם, והיא ראתה שבתוך התיק ישנם שני נספחים “סודיים”: צו הרחקה שניתן לעיתונאי מפקידת הגיהנום קרן רונן איפרגן וצו הרחקה מפקידת סחר ילדים לאימוץ אורנה הירשפלד.

השוטרים הוסיפו זכ”ד שמוטי לייבל מסוכן לציבור. לא היה ולא נברא. לייבל, נעדר עבר פלילי, לוחם בכיר בשירותו הצבאי, פעיל חברתי המסייע למוחלשים בחברה הישראלית, שהסכים להתגייס  לנושא הבוער בחברה הישראלית: סחר בילדים במשרד הרווחה. בבית המשפט טענה השוטרת רינת קליין: “סעיף 7 א’ לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע שאיש ציבור זכאי לפרטיות“. טענה זו מגוחכת מעין כמוה, חוק כבוד יסוד האדם וחירותו גובר על הזכות של האזרח להפגין מול ביתו של השר במקום ציבורי – ברחוב, ולא בוצעה שום פגיעה בפרטיות של השר. טענה שקרית זו של השוטרת הובאה לראשונה בדיון בערר שהוגש. השופטת לא טרחה לבדוק את הדברים והאמינה בשטות הזו, כמו שלא טרחה לבדוק את טענתה השקרית של השוטרת: “אני מוצאת שפעלנו על שמירת האיזונים עד השלב שלא יכולנו לעשות כך“. מדובר בשקר. המשטרה עצרה את מוטי לייבל, מיד כשהגיע לאיזור ולא איפשרו לו כלל לשוחח עם פאני וקנין. במשטרת ישראל מאמינים שככל שיענו את האזרח, יתישו אותו, אז הוא יישבר. כך הם שברו את האמא פאני וקנין, כשהחתימו אותה במרמה על צו המרחיק אותה מביתו של השר 500 מ”ר למשך 10 יום, בלא שהיא ביצעה עבירה כלשהי.

השופטת דבורה עטר, מאמינה שכל שוטר הוא שליח האלוהות עלי אדמות וכל חשוד (במיוחד גברים) הוא מורשע אלא אם כן הוכח ההיפך, והיא קובעת: “לאור קיומו של חשד סביר לביצוע העבירה בה נחשד החשוד, לא מצאתי כי טעה בית המשפט קמא בעת שהורה על תנאי השחרור שנקבעו הן מבחינת מהותן והן מבחינת משך הזמן בהם יעמדו על כנם. לאור סך כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערר“.

דבורה עטר

בגלל ההלכות שהשתרשו בבתי המשפט לפיהן בהליכי מעצרים די ב”ראיות לכאורה” ההחלטות פשוט מחרידות.  מדינת ישראל מציגה עצמה כמדינה דמוקרטית, אבל בפועל סדרי הדין הפליליים הם ממש כמו בצפון קוריאה: עורכי דין נאלצים להתמודד עם דו”חות סודיים, טענות שקריות שיש חשש ל”מסוכנות”, כשהכול פבריקציות שכתובות במסמכים שעורכי הדין הסנגורים בכלל לא רואים, ובית המשפט בכלל לא טורח לשאול שום שאלה את השוטרים שמבקשים מעצרים, כי המציאו פטנט שדי ב”ראיות לכאורה”. הביטוי הזה כל כך חלול שכל שוטר יכול לייצר ראיות לכאורה באמצעות מיזכרים שקריים, זכ”דים שאין להם כל קשר עם המציאות, והסנגור אפילו לא יודע מזה.  וזו נחשבת מדינה “דמוקרטית”? בדיחה עלובה.

גם אם כתוב בסדרי הדין שדי ב”ראיות לכאורה” זה לא אומר שהכוונה היא שיעצרו אנשים על סמך ראיות לכאורה בלבד או שהביטוי הזה צריך להיות מחסום מפני הסנגורים מלאתגר את המשטרה על עוצמת הראיות.  זה ש”ראיות לכאורה” הוא רף המינימום (ובעצם זה לא רף בכלל שכן כל פלוץ יכול לשמש ראיות לכאורה), לא אומר ששופטת המכבדת את עצמו איננה אמורה לכבד את זכויות החשוד, ולדרוש מהמשטרה יותר מאשר ראיות לכאורה כדי לנעול אדם בבית המעצר, אלא יש לדרוש ראיות משכנעות!

הגיע הזמן שהשופטת דבורה עטר, שזכתה לקיתונות של רותחין משופט העליון בפסק דין מחריד בו קיבלה ביקורת חמורה על התנהגותה, תתחיל לגלות יוזמה כבר מתחילת ההליך ותחקור את המשטרה על הזיגזוגים בחקירתם, כדי למנוע את עיוותי הדין האלה.  אבל מה לעשות שתרבות השקר של המשטרה מגובה ע”י שופטת שבעצמה היא תוצר הפרקליטות.

החלטה בערר ביהמ”ש מחוזי מרכז לוד, שופטת דבורה עטר, עמ”י 63386-06-15 מוטי לייבל, עיתונאי נ’ מדינת ישראל, קובץ pdf

עו”ד יניב מויאל ב”כ מוטי לייבל, עיתונאי – ערר על מעצר ימים ותנאי שחרור, עמ”י 63386-06-15, קובץ pdf

0 0

About Post Author

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleppy
Sleppy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *