זיוה כהן פורת ונעמה אוזן עו”סיות, לשכת רווחה חולון, מונעות מעוה”ד יוסי נקר וורדה שטיינברג לייצג לקוחה בוועדת החלטה

Spread the love

אוקטובר 2015. לאחר שמנכ”ל משרד הרווחה לשעבר פרסם ברוב הוד, הדר ויחצנות רבה את “מסקנות” וועדת סילמן, מסתבר שבשטח לא יודעים מי זה סילמן ומה הוועדה שלו אמרה. במחלקת הרווחה הסיוטית של עיריית חולון, קן צרעות ידוע ומזוויע, ממשיכים להתעלל בהורים בשיטות שלא יביישו את מנגלה. המנגלה התורנית המצולמת היא הפושעת זיוה כהן פורת, אישיות חולנית ומטורפת, שיכורת כוח אשר קיבלה את בירכת מנגלה למעשיה.

זיוה כהן פורת, נעמה אוזן וחברותיהן, ממשיכות לתלוש ילדים ממשפחות, ולזרוע הרס וחורבן בכל אשר הן נוגעות. מי יתן וילדיהן יקראו על מעשיהן ויקיאו עליהן. ראו כאן את פקידת הסעד זיוה כהן פורת שנוזפת בעורכי הדין יוסי נקר וורדה שטיינברג, שהגיעו לועדת החלטה לשם הצלת ילדים מציפורני הטרף של פק”ס כמו כהן פורת&אוזן. הקשיבו איך הן נשמעות, איך הן מתנהגות. אילו סיסמאות נבובות הן מפריכות.

מסקנות ועדת סילמן פורסמו בחודש מרץ 2014 ושר הרווחה עם מנכ”ל משרד הרווחה מיהרו להתראיין בתקשורת על המהפכה המתחוללת במשרד הרווחה. עמוד יא’ סעיף 6 למסקנות סילמן קובעות: “הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד.” ומה קורה בפועל? מסקנות לחוד והמציאות מוכיחה שאין שום שינוי בנוגע להתנהלות לא תקינה של ועדות החלטה. עוה”ד יוסי נקר, מומחה לחוק ונוער, ועו”ד ורדה שטיינברג, מומחית לדיני משפחה, זומנו לוועדת החלטה על ידי אמא לצורך ייצוגה המשפטי להשבת שלושת ילדיה שהופרדו ביניהם ונשלחו למוסדות שונים.

ויודגש: מדובר בועדה משפטית לכל דבר ועניין ומסקנות ועדת החלטה הן הקובעות והסופיות בבית משפט לענייני משפחה.  ידוע שבית משפט לעניני משפחה מקבל את מסקנות ועדות ההחלטה המגובות בדרג מקצועי כפסק דין. מדובר בועדות סטטוטוריות שעל החלטותיהן לא ניתן לערער, חרף העובדה כי במסקנות ועדת סילמן נקבע, עמ’ יב’ סעיף 7: “הפעלה של ועדת ערר מחוזית אשר תדון בערעור מצד משפחות אשר, לטענתן, בהתנהלות הוועדה להגנת הילד בנוגע אליהן נפל פגם מינהלי”.

בפועל, המערכת מגוננת על עצמה ולא מאפשרת קבלת ביקורת חיצונית על החלטות הדרג הסוציאלי. מאחורי ועדת הערר לא עומד שום כלום. הורים מוצאים עצמם ללא ילדיהם וללא יכולת התגוננת להשבת ילדיהם.

עוה”ד יוסי נקר וורדה שטיינברג, הם בין המעטים אשר מעזים להיכנס בפושעות הרווחה, ולקרוע את מסכת הצביעות מעל פרצופן הדוחה.

עו”ד אשר חופי, מומחה בדיני משפחה, כתב את הדברים הבאים:

https://www.facebook.com/hofy.law/posts/975448109165566

רומסים את זכות הייצוג הבסיסית על ידי עורכי הדין והלשכה שותקת.

היום, זומנו הורים לוועדת החלטה (של משרד הרווחה) בחולון.

האמא היתה מיוצגת בידי שני עורכי דין: עו”ד ורדה ברכה שטיינברג ועו”ד יוסי נקר, שתחום התמחותם הינו הרלבנטי לעניין.

פקידי הסעד החליטו בהחלטה תמוהה לסרב לאפשר לאם להיות מיוצגת בוועדה בידי פרקליטיה, ולסרב לאפשר לפרקליטים להשתתף יחד עם האם בישיבת ועדת ההחלטה.

פקיד, יהיה תוארו או סמכותו אשר יהיה, משרת ציבור, מעז ליטול החירות ולסרב לכבד את זכות הייצוג של אזרח בידי פרקליט ומנסה למנוע ייצוגו של האזרח?

היכן בדיוק לשכת עורכי הדין בתמונה?

מדוע היא שותקת?

אין מדובר במקרה ובאירוע חד פעמי.

ההיפך.

לפני זמן מה פניתי אל עו”ד אפי נוה, יו”ר לשכת עורכי הדין, עם אירוע בו דיין בביה”ד הרבני האזורי בירושלים, שאינו קשור כלל לתיק או להרכב שבו עניינה של לקוחה שלי נדון, יחד עם מספר פקידים (אחד מהם כבר נעצר ונחקר בחשד לשוחד והורחק מהמשך שירות בביה”ד) ניצלו הזדמנות בה לקוחה שלי, שהתה באקראי במזכירות ביה”ד, הורו לה להתייצב לדיון אד-הוק, מהרגע להרגע, בלא זימון לדיון, בלא הודעה מוקדמת כולל לי כפרקליטה ובלא כל הודעה או הזמנה שהיא ללקוחה.

הכניסו אותה לאולם, והדיין החל לדון בלא שיש בפניו כל בקשה בכתב ובלא שהיה מוסמך לכך, בעניינה של הלקוחה.

משהתרעמה הלקוחה על כך שלא הודיעו לי כפרקליטה וכי הינה עומדת על זכותה להיות מיוצגת, איים עליה הדיין כי אם היא תעמוד על זכותה להיות מיוצגת הוא יבטל החלטות קודמות שניתנו בידי הדיינים שדנו מקדמא דנא בתיקה לטובתה, והתרה בה ולא אחת שלא תמשיך לדרוש להיות מיוצגת. בכחש ובכזב הוביל הדיין את הדיון בעניין שהוא כלל לא יודע מה היה לפני כן ואין הוא קשור לתיק, להחלטה ספציפית שהוחלטה מראש. בינתיים – ההחלטה בוטלה בידי הדיינים הדנים בעניין תוך קביעה שהחלטת אותו דיין ניתנה שלא כדין. נציב התלונות קיבל לבירור תלונה על אותו דיין, ואותו דיין פרש / הופרש מכהונה.

במקרה אחר – לקוחה שהיתה מועמדת לגירוש מישראל ולביטול אזרחותה, בטענה שהושגה במרמה, הוזמנה לשימוע בלשכת מרשם האוכלוסין בירושלים, והופיעה בעת התייצבותה לשימוע כשהיא מיוצגת, פקידי משרד הפנים החליטו שהם אינם מוכנים לערוך פרוטוקול לשימוע וסירבו לאפשר ייצוג בידי פרקליט או לנוכחותו בעת השימוע. רק לאחר מלחמה קשה ועירוב מנהל רשות האוכלוסין, התאפשרה עריכת שימוע בנוכחות עו”ד מייצג, שימוע שבא לסיום עת נתבקשו הפקידים להבהיר מה טיב המידע שמחמתו הם טוענים, על מנת שניתן יהיה להגיב עליו.

במקרה אחר – חשוד מוזמן לחקירה, רק לאחר תחילת החקירה וגביית גירסתו ‘נזכרים’ להודיע לו על זכותו להיוועץ בפרקליט, החשוד מתקשר לפרקליטו, הפרקליט לא היה זמין לרגע טלפונית, והחוקר המהולל אומר לחשוד, ‘לא נחכה לעורך הדין שלך בינתיים נמשיך’ ומנסה להמשיך בחקירה, תוך הצגת שאלות מכשילות לחשוד להציל מפיו ‘הודאה’ טרם יוועץ בפרקליטו. למזלו של החשוד התקשר בו ברגע הפרקליט חזרה לחשוד. נוכח מגבלותיו הספציפיות של החשוד ודרישת הפרקליט מהחוקר לתעד את החקירה, נאלץ החוקר לבצע הקלטת החקירה. למיותר לציין שהתמליל מההקלטה אינו אפילו דומה לנכתב במסמך הפל”א של גביית העדות. החשוד אנלפבית לא יכול לעמוד על מה שנרשם בעת הרישום ונדרש לחתום על המסמך.

לא הדיין, אף לא פקידות הסעד או פקידי משרד הפנים או השוטרים הן האישיו המרכזי – האישיו המרכזי הינו הפיחות ההולך ומואץ בזכות הייצוג של הפרט מול הרשות כאשר הקביעה אם הפרט יהיה מיוצג הינה של אותו פקיד והיא שרירותית, נעשית מתוך בורות, חוסר הבנה כלל של זכות הייצוג ותוך קיפוח מהותי של זכויות האזרח.

על זה לשכת עורכי הדין היתה צריכה לזעוק ולהרים קולה.

ולשכת עורכי הדין שותקת.

על זה היה על לשכת עורכי הדין לפתוח בקמפיין הסברה ציבורי של זכות ההיוועצות והייצוג וחשיבותה.

ולשכת עורכי הדין שותקת.

על זה היתה צריכה הלשכה לדרוש מנציבות שירות המדינה ומהיועץ המשפטי לממשלה לפעול להפנמה והטמעה של זכות יסוד זו אצל כל משרתי הציבור.

ולשכת עורכי הדין שותקת.

יש אחת ולתמיד לפרסם, להפיץ, להטמיע, לחנך, ולהפוך זאת כמובן מאליו – זכות הייצוג היא זכות יסוד של האזרח ואסור בשום צורה לפגוע בה. הפוגע בה צריך לשאת בתוצאה אזרחית, משמעתיות ואף פלילית ולרבות תוצאתית – פסילת כל הליך וכל תוצאה של הליך (פסילה מוחלטת ולא יחסית) שנעשה תוך הפרת זכות הייצוג, ולדאוג שחקיקה מתאימה תיחקק ותקודם בעניין.

אך לשכת עורכי הדין שותקת.

למה?

עד מתי?

על פוסט כואב זה, שנכתב מנהמת לבו של עו”ד אשר חופי, הגיב עו”ד שלומי ויינברג, מלשכת עוה”ד: “אשר תכין מכתב שיופנה לוועד המרכזי של הלשכה, אני אעלה את זה בישיבה. התופעה החמורה הזו תטופל. הלשכה לא תאפשר רמיסת זכויות בסיסיות של עו”ד. תכין מכתב מסודר ונטפל בזה באפיקים החוקיים. אני רואה את זה בחומרה רבה.

Print Friendly, PDF & Email

Leave a Comment