חיים כץ מודה בכישלון מדיניות ההוצאה החוץ ביתית – משרד הרווחה מייצר כל שנה 250 הומלסים צעירים שבגיל 18 נזרקים מהפנימיות וישנים ברחוב

Spread the love
Read Time11Seconds

כתבת עיתון הארץ, לי ירון, ממשיכה ליחצן את משרד הרווחה ולהפיץ תעמולת רפש. לראשונה מודה משרד הרווחה שרוב דיירי הרחוב הצעירים, ההומלסים בגילאים 18 עד 26 הם תוצרים של משרד הרווחה, כלומר נערים ונערות שהוצאו מהבית, לפעמים בגיל 0, ובגיל 18 נשארים בלי בית, בלי מקצוע, ולרוב גם עם רישום פלילי, על בריחה מפנימיות, מריבות עם מדריכים, קטטות בתוך הפנימיות, ולרוב גם הבנות נכנסות להיריון. במקום להבין שמדיניות ההוצאה מהבית מייצרת הומלסים, ולכן צריך לתת טיפול בתחילת השרשרת, במשפחה, לפני שמוציאים מהבית לפנימיה, העלו במשרד הרוחה (ציפי נחשון גליק) את הרעיון השטני לנעוץ את טלפי עו”ס הרווחה באותם מסכנים עד גיל 26 באמצעות “הוסטלים לדרי רחוב צעירים”.

הכתבת מדווחת שייפתחו 6 “מקומות מחסה” להומלסים צעירים, ומספרת שכרגע יש 250 הומלסים כאלה, אבל לציבור היא לא מספרת שמי שהפך את הצעירים האלה להומלסים, זה משרד הרווחה עצמו, כשהוציאו את הנערים וההנערות האלה מהבית, ניתקו אותם מההורים שלהם, הלעיטו אותם בשעות טיפוליות להפנים שההורים שלהם מסוכנים להם, או נטשו אותם או הזניחו אותם, ואז בגיל 18 הם נהפכים הומלסים. לפי הכתבה, הציבור אמור להאמין שמשרד הרווחה פועל בהומניות לטיפול בבעיה, אבל אין בכתבה אף מילה שהבעיה היא תוצר של מדיניות אסונית וקטסטרופלית של משרד הרווחה עצמו.

כך למשל לי ירון, מספרת שמדובר במסגרות שיקומיות, אבל הפואנטה היא שזו “שיקום על שיקום“, כלומר ההשתקמות היא מטראומת הכליאה במוסדות ובפנימיות, וגם באומנה. במילים אחרות, משרד הרווחה משקם פה נערים ונערות ממה שמשרד הרווחה עצמו עשה וגרם. הרי הנוער הזה כבר היה במוסדות רווחה לפעמים 5, 10, וגם 18 שנים. למה לא הכינו אותם לעצמאות כלכלית בזמן שהם היו בתוך המוסדות? למה משרד הרווחה הפך אותם להומלסים?

שוב פעם כתבת הזבל משתמשת בביטוי “טיפול” והיא טוענת שהגדרות מצומצות של המוח דרי רחוב, מונעים טיפול בהומלסים הצעירים הללו. הבעיה היא שהטפול הוא זה שגרם להומלסיות. מרוב טיפול עד גיל 18, אותם הומלסים לא יכולים לסבול יותר שמישהו יטפל בהם. הדבר האחרון שהם רוצים זה שעובדת סוציאלית תטפל בהם ותתעסק איתם. כל המסגרות האלה, 6 במספר, נועדו לכישלון. בדיוק כמו המסגרות המוצעות לשיקום זונות, שאז כניסה למסגרת מחייבת פגישות עם עו”ס, ישיבות עם פסיכולוגים, ובניית תוכנית להפתחות אישית.  זה הדבר האחרון שהצעירים האלה, וגם הזונות רוצות. כל מה שהם זקוקים לו זה קורת גג, ומקום לאכול. מעבר לזה, ברגע שהם מחוייבים לעמוד בתוכניות טיפול של אותם עו”סיות שזרקו אותם לרחוב בגיל 18, הם יעדיפו להישאר ברחוב, מאשר ללכת לטיפולים עד גיל 26 או גיל 28.

רובן יעדיפו להתחתן בגיל 18, להתגרש, ואז לקבל את התואר הנכסף “חד הורית”, שאז במקום להיות מסכנות שמרחמים עליהן, הן נהפכות יקירות המדינה שמגיע להן הטבות, הנחות, סיוע, פטור מארנונה וכו’ וכו’.

לגבי הנתונים הפיננסים לא הצלחנו להבין שום דבר. הכתבת מפריחה מספרים לאוויר, כדי להראות שמשרד הרווחה נדיב, אבל בפועל מי יקבל את כל הכסף, אם לא מפעילי ההוסטלים? אותם חסרי בית לא זקוקים למסגרות, אלא לכסף ביד, כדי שהם יוכלו לשכור דירה, ושהם יתחילו לבנות את עתידם בכוחות עצמם. הרי בגיל 18 הם נפלטים מפנימיות בלי כלום. אפילו הבגדים שלהם הם מתרומות. אם כבר מטפלים בהומלסים הקיימים, במקום לבנות “מסגרות” ולשלם למפעילי עמותות שכר של 400,000 ש”ח לשנה כל אחד, צריך לתת להומלסים סיוע בשכר דיור, ואת הטיפולים הנפשיים שיקבלו בקופת חולים, ולא במסגרת משרד הרווחה, שבולש אחריהם מאיים עליהם, וגם חוטף מהם את התינוקות כשהבנות נכנסות להיריון.

כותבת לי ירון שהמדינה תגדיל את הסיוע ב 5,500 ש”ח. אבל מי יקבל את הסיוע הזה? המסגרת או ההומלס? אם ההומלס מקבל ביד 5,500 ש”ח בחודש, אז בשביל מה צריך להקים 6 “מסגרות” להומלסים צעירים? עם 5,500 ש”ח אפשר למצוא אחלה מקום לגור בו וגם לאכול.

כתבה זו ממחישה את מדיניות הכישלונית של ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לצעירים ונוער בסיכון במשרד הרווחה.  המדובר באישיות טורפנית, חמומת מוח, אישה שטן, שכל מה שהיא נוגעת בוו גורם נזק על גבי נזק לדורות שלמים של קטינים וצעירים. אחר כך מחפשים לייצר טלאי על טלאי כדי לתקן את הנזקים, אבל להודות בכישלון? זה לא יקרה.

משרד הרווחה יפתח לראשונה מסגרות לחסרי בית צעירים – חינוך וחברה – הארץ משרד הרווחה יפתח לראשונה מסגרות לחסרי בית צעירים

10 מיליון שקלים יושקעו במוסדות חדשים לשיקום צעירים, שעד כה לא טופלו. משרד השיכון יגדיל את הסיוע בשכר דירה לדרי רחוב ב-5,500 ש”ח.

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2810193

תוכנית חדשה של ועדת המשנה לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית, תביא להשקעה של 10 מיליון שקלים בשנה בשיקומם של דרי רחוב צעירים, שעד היום לא קיבלו כל סיוע מהמדינה. על פי נתוני משרד הרווחה, יש כיום כ-250 צעירים (בגילים 28-18) החיים ברחוב או בבתים נטושים ללא מים וחשמל. אולם כיום הם לא מוגדרים כדרי רחוב, בשל סעיף בתקנות משרד הרווחה שקובע כי דרי רחוב “אינם נאבקים לשנות את מצבם ואינם מסוגלים לקיים חיים נורמטייבים”. ואולם מרבית הצעירים דווקא מנסים לשקם את חייהם.

“כיום מי שנמצא בהגדרה הם רק אנשים ‘גמורים’, כלומר אנשים שחיים ברחוב ולא מסוגלים או רוצים לשנות את מצבם”, אמרה ל”הארץ” ח”כ מירב בן ארי (כולנו), ראש ועדת המשנה. “אם הנער לא נמצא במצב של הזנחה פיזית או נפשית והוא מתקלח מדי פעם, הוא לא ייחשב דר רחוב”.

על כן קידמה הוועדה בראשות בן ארי, יחד עם משרד הרווחה, את התוכנית שבמסגרתה יוקמו עבור דרי רחוב צעירים מסגרות לשהייה. כיום קיימות 16 מסגרות אך הן רק לדרי רחוב מבוגרים, בשנות ה-50 לחייהם, אליהן מגיעים צעירים רק במקרים חריגים. בהתאם לתוכנית החדשה ייפתחו בשנה הבאה שש מסגרות נוספות, המיועדות לבני 28-18. אחת מהן תיועד לנערות חרדיות ואחת לבני נוער מהקהילה הלהט”בית.

אולם בוועדת המשנה ובמשרד לא מסתפקים בכך ובימים אלה שוקדים על ניסוח מחודש לתקנות “דרי הרחוב”, כך שיכללו מושג חדש שנקרא “דר רחוב צעיר”, שיוגדר כמי “שמעוניין לשנות את מצבו ולנהל חיים נורמטיביים בעתיד”. במסגרת שינוי זה עשויים לקבל אותם דרי רחוב צעירים גם קורת גג קבועה וסיוע בשכר דירה. “דרי הרחוב הצעירים הם אלו שאנחנו יכולים לשקם ולהחזיר לחברה”, אמרה בן ארי. “אנחנו פועלים כדי שהאנשים האלה לא יפלו בין הכיסאות”.

דרי רחוב בישראל
דרי רחוב בישראל

לדברי מנהל השירות לצעירים ונוער בסיכון במשרד הרווחה, ציפי נחשון גליק, חסרי הבית יוכלו ללון במסגרות החדשות שלושה חודשים, שבהם יינתנו להם מקום ללינה ואוכל. “הם יקבלו עזרה של עובדות סוציאליות וככה ננסה לעזור להם להיכנס למסגרת ולחיים נורמטיביים”, אמרה.

מנתונים חדשים של משרד הרווחה עולה כי רק 6% מתוך כלל דרי הרחוב שטופלו השנה היו בגילים 25-18. נתון זה מתווסף לדו”ח פנימי של משרד הרווחה, שפורסם ב”הארץ” בחודש שעבר, ושהצביע על הגדרה מצומצמת של הבעיה, המונעת טיפול בדרי רחוב רבים. כמו כן, על פי נתוני הרשויות והערכות, כ-2,300 דרי רחוב חיים בישראל, אך רק 1,300 מהם מוכרים ומטופלים בידי שירותי הרווחה. היום יתקיים דיון בעניין התקנות בוועדת המשנה.

תיקון נוסף עליו עמלים בוועדה נוגע להכרה בדרי רחוב הצעירים השוהים כיום במוסדות חסות הנוער ואין להם היכן להתגורר מחוץ לאותם המוסדות. “היום יש אנשים צעירים שמסיימים מסגרת של פנימיית רווחה, אבל אין להם בית לחזור אליו”, הוסיפה בן ארי.

ממידע שהגיע ל”הארץ” עולה כי משרד השיכון גם אישר שהחל בשנת 2016 תועלה הקצבה שדרי רחוב לשעבר מקבלים לסיוע בשכר דירה בכ-5,500 שקלים, מכ-50,500 שקלים על פני ארבע שנים כיום, ליותר מ-56 אלף שקלים.

0 0

About Post Author

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.
0 %
Happy
0 %
Sad
0 %
Excited
0 %
Angry
0 %
Surprise
Print Friendly, PDF & Email
Please follow and like us:
error0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *