חטיפת התינוק ציון גברא מידי אמו נעמי גברא מידיה מחנה העולים עין שמר חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן

Spread the love
Read Time3Seconds

עובדה עם אילנה דיין 1996 – על חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן. סיפור חטיפת התינוק ציון גברא מידי אמו נעמי גברא בשנות ה- 50.

ציון בנה של נעמי היה בבית התינוקות במחנה עין שמר ונתנו לה להיניק אותו. בשעה 8 בערב הופיע רופא ועוד 3 אחיות ולקחו את כל התינוקות וגם חטפו מידיה בכוח את בנה הפעוט ציון, מאז לא ראתה אותו או קבורתו.

נעמי, הייתה בדרך חזרה מבית היולדות בחיפה, קודם לכן ילדה נעמי את בנה בכורה ציון. זה היה בחורף של שנת 1949, בדרך למחנה העולים עין שמר.

— איזה מן ילד הוא היה ציון?

נעמי גברא: ילד נחמד. דומה לחמי, לזקן.

— את עוד מתגעגעת אליו?

נעמי גברא: אפילו אני עוד מתגעגעת, מה אני יכולה לעשות?! יתנו לי אותו?! אפילו לא יכיר אותי. אבל נו, לכל הפחות להרגיש טוב. להביא לו נשיקה ולהגיד: אתה הבן שלי. אתה הבן שלי.

ציון הוכנס לבית התינוקות כמו כל שאר התינוקות במחנה. נתנו לנעמי להניק אותו 3 פעמים ביום. ערב אחד בסוף ההנקה היא נשארת בבית התינוקות עם מטפלת תימניה בשם ברכה. לא היה לה מושג על מה שעומד להתרחש שם בתוך דקות.

נעמי גברא מחפשת את בנה החטוף ציון, שנחטף ב- 1949 בדרך למחנה העולים בעין שמר. החלום של נעמי, זה לראות את בנה החטוף, לנשק אותו ולומר לו: “אתה הבן שלי”.

נעמי גברא. החלום שלה לפגוש את בנה החטוף ולומר לו: "אתה הבן שלי"

נעמי גברא. החלום שלה לפגוש את בנה החטוף ולומר לו: “אתה הבן שלי”

ציון, בנה של נעמי גברא, הוכנס לבית הפעוטות, כמו שאר ילדי המחנה. נתנו לאמא להניק אותו 3 פעמים ביום. ערב אחד בסוף ההנקה, היא נשארת לבדה בבית התינוקות עם מטפלת תימניה בשם ברכה. לא היה לה מושג, מה שעומד להתרחש שם בתוך דקות.

“השעה כבר שמונה. פתאום באו שלושה. שתי נשים ואיש אחד עם זקן עד פה והוא עם קרחת, והן שתי נשים ככה אולי בגיל 40 – 45. באות, מדברים אידיש ולוקחים ילדים. לוקחים. מוציאים ילדים. אני לא ראיתי כמה יש בפנים. יש חדר בתוך חדר בתוך חדר הלאה-הלאה. אז אני אומרת: ברכה, אני רואה שמוציאים תינוקות. איפה שמים אותם? אמרה: תאמיני לי שאני לא יודעת. אמרתי, אבל תשאלי אותם. אמרה: הם מדברים אידיש. אני לא יודעת שום דבר. אז אמרתי: תשאלי אותם בעברית. אז היא אומרת: איפה אתם לוקחים את התינוקות? אמרו: אנחנו לוקחים אותם לרופא. לאן? אמרו לבאר-יעקב. מתי תחזירו אותם? שבוע, שבועיים, שלושה. אז ישבתי והתינוק ביד שלי. יצאו עם 14 תינוקות. העין שלי זאת רואה. פתאום אמרתי, טוב, ילכו, היא תיכנס ואני אקח את הילד ואברח.

פתאום חזרו שתיהן. תני את התינוק שלך. אמרתי: אני לא נותנת. תני את התינוק שלך! החזקתי אותו ככה (מדגימה). באה השניה עשתה לי ככה, חטפה אותו מהידיים שלי וברחה. ואני רצתי אחריהם. לא ידעתי מה לקחת. אפילו אין אבנים. מה אני אעשה? רצתי אחריהם כמו מפה עד לאוטו זה.

אני לא חושבת שהיו יהודים. מי יודע? שזה לב קשה לחטוף מהיד של בן אדם הבן שלו. זה נורא. זה קשה מאוד.

נעמי גברא לא מאמינה שיהודים חטפו ממנה את הילדועדת שלגי שחקרה את פרשת היעלמותם של ילדי תימן, לא ידעה לומר מה קרה לבנה של נעמי. לגבי הילד ציון גברא, קובע דוח שלגי, נערכו על ידי הוועדה בדיקות מקיפות ולא נמצאו כל ממצאים המאפשרים לקבוע דבר באשר לגורל הנעדר.

0 0

About Post Author

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.
0 %
Happy
0 %
Sad
0 %
Excited
0 %
Angry
0 %
Surprise
Print Friendly, PDF & Email
Please follow and like us:
error0