המחוברים לעטיני החונטה 3: שר שלום ג’רבי ומנהלת ה”שירות הלאומי” מסרסרים בדוסיות משתמטות ש”מתנדבות” לפנימיות לילדים חטופים ומרכזי קשר וחולבים כסף מהמדינה בדיווחי כזב

Spread the love
Read Time1 Minute, 13 Seconds

לפנינו עוד סיפור של שחיתות, והנהנים העיקריים משחיתות זו אלו ציבור הבוחרים של נפתלי בנט ואיילת שקד, הדוסיות הצעירות שמשתמטות מצה”ל והולכות לשירות הלאומי. קוראים להן מתנדבות, למרות שהן למעשה משתמטות משירות בצה”ל. בעוד חייל רגיל מקבל מצה”ל משכורת רעב, הדוסיות הללו עם החצאיות המורחבות מקבלות אלפי שקלים לחודש + דיור, דרך כל  מיני עמותות לשירות לאומי, שחולבות כסף מאוצר המדינה, כדי לשבץ את הדוסיות הללו במעונות של משרד הרווחה, בדיוק באותם מעונות שאליהם נחטפים ילדים מנשים מוחלשות. הדוסיות המשתמטות גם “משרתות” במרכזי קשר, שם אבות ולעיתים אימהות רואים את הילדים שלהם 60 דקות בשבוע, בפיקוח של בת שירות לאומי. מנהלי העמותות הללו (רובם חברים של נפתלי בנט ואיילת שקד) חוגגים על משכורת דשנות של מאות אלפי שקלים בחודש.

כל הסיפור של העמותות לשירות לאומי הוא ביזיון אחד גדול, ושחיתות לשמה. מדוע בחורה בשירות לאומי תקבל משכורת גבוהה מזו של חייל קרבי? למה מגיע להן יחס מיוחד? מדוע בכלל צריך עמותה כדי לשבץ אותן במוסדות הרווחה? למה בכלל קוראים להן “מתנדבות” אם הן מקבלות אלפי שקלים בחודש? איך בכלל זה מסתדר מוסרית שהילדים במוסדות האלה שנחטפים מההורים שלהם לא יקבלו אהבה משפחתית וחיבוק מאמא או אבא, אבל בחורה דוסית בת 18 כן יכולה לחבק אותם?

השחיתות הזו מתאפשרת בשל עבודתו של ראש מנהלת השירות הלאומי, שר שלום ג’רבי, איש מפד”ל הבית היהודי, שהיה ראש מטה שר הרווחה וראש הלשכה בתחילת שנות ה- 2000. לא מן הנמנע שהעמותות מרפדות לו את חשבונות הבנק. המון כסף זורם בעמותות שהוא מפקח עליהן. למעשה הוא הסרסור הראשי במדינת ישראל בכוח עבודה של נשים דתיות. 

 

כתבה של טלי חרותי סובר:

ג’רבי יסדר: כך נהפך השירות הלאומי למגרש המשחקים הפרטי של איש אחד

http://www.themarker.com/markerweek/1.2901013

איך נהפך שר־שלום ג’רבי לכל יכול ברשות לשירות לאומי־אזרחי, ומה עושים שם בני משפחתו? ■ הרשות בתגובה: “ג’רבי הכניס את הרשות למסגרת רגולטיבית פיקוחית שלא היתה מורגלת בה”

ה–3 בדצמבר היה יום חג: היום שבו נולדו שתי עמותות חדשות והצטרפו לשש העמותות המפעילות את השירות הלאומי־אזרחי בישראל, המהווה חלופה לשירות הצבאי. אותן שש עמותות, שאחראיות על גיוס המתנדבים והשמתם, נבחרו ב-2007, עם הקמת הרשות, ומאז לא גדל מספרן, אך יום אחד הן גילו ששתי עמותות נוספות קיבלו את התו הנחשק. “מספר המתנדבים הולך וגדל”, הסביר אז שר החקלאות אורי אריאל, שאחראי בעקבות ההסכמים הקואליציוניים גם על הרשות לשירות לאומי־אזרחי. “נדרשים עוד גופים שייתנו את השירות”.

מבט מהיר על המספרים מגלה שהם אכן גדלים. בשנה החולפת התנדבו קרוב ל-18 אלף איש, המספר הגדול ביותר מאז הוקמה הרשות, אך מספר העמותות המוכרות לא גדל בהתאם. “אין כל בעיה להרחיב את השירות”, אומרים בעמותות הוותיקות, “רק שייתנו לנו לעשות את זה. צירוף העמותות החדשות נובע ממניעים זרים, ויעיד על כך תהליך הצירוף”.

תהליך צירופן של העמותות החדשות אכן מעלה סימני שאלה. לא הרשות ולא משרד החקלאות הוציאו קול קורא, מכרז או בקשה מכלל העמותות בישראל להתמודד על התפקיד הנחשק. הגבות הורמו כשהתברר שאחת העמותות החדשות, “חיבור חדש”, קשורה קשר הדוק לאיש העומד בראש הרשות, שר־שלום ג’רבי.

ג’רבי הוא איש הבית היהודי, ושימש בעבר כמזכ”ל המפלגה. הוא קיבל את תפקיד ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי ביוני 2010, לאחר שעתירה שהגישה ב-2009 התנועה לאיכות השלטון הביאה לפסילת מינויו למנכ”ל משרד המדע – מינוי של השר דניאל הרשקוביץ, אז יו”ר הבית היהודי – אף שעבר כבר ועדת מינויים.

ג'רבי ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי, שר־שלום ג'רבי. רבים מבני משפחתו משובצים ברשות ובעמותות הקשורות אליה. צילום: אוליבייה פיטוסי
ג’רבי ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי, שר־שלום ג’רבי. רבים מבני משפחתו משובצים ברשות ובעמותות הקשורות אליה. צילום: אוליבייה פיטוסי

בהחלטה כתבה השופטת אילה פרוקצ’יה: “מדובר באדם טוב שאיכויותיו הערכיות אינן שנויות במחלוקת. השאלה מתמקדת כל כולה בשאלת התאמתו מבחינת יכולותיו המקצועיות להתמנות לתפקיד”. בנוסף נקבע כי הזיקה הפוליטית בין ג’רבי לשר הרשקוביץ חזקה מדי. ג’רבי לא נשאר מובטל: פרס הניחומים היה תפקיד ראש הרשות לשירות לאומי־אזרחי, באותו משרד בדיוק.

הרשות, שהוקמה כמינהלת במשרד הרווחה ב-2007, הועברה באפריל 2009 בעקבות ההסכם הקואליציוני למשרד המדע והטכנולוגיה ונהפכה לרשות עצמאית בתוכו. ג’רבי המשיך להתגלגל עם הרשות עד היום, בזמן שזו מכודררת בין שפע שרים, כולם אנשי הבית היהודי. ב-2013 היא עברה למשרד הכלכלה, שבראשו עמד אז נפתלי בנט. זמן קצר לאחר מכן הועברה למשרד לאזרחים ותיקים, שבראשו עמד אז אורי אורבך ז”ל. ב-2015 עברה הרשות למשרד החקלאות, בראשות אורי אריאל.

שר החקלאות אורי אריאל. הרשות לשירות לאומי־אזרחי פועלת בתוך משרדו. צילום: מוטי מילרוד
שר החקלאות אורי אריאל. הרשות לשירות לאומי־אזרחי פועלת בתוך משרדו. צילום: מוטי מילרוד

בעבר הורכב השירות הלאומי בעיקר מצעירות מהמגזר הדתי, אך בשנים האחרונות הוא מקבל אליו גם בני ובנות החברה הערבית, נוער בסיכון, בעלי מוגבלויות ועוד. למרות ההתרחבות, הרשות מנוהלת כאילו היתה נכס השייך לבית היהודי.

שש העמותות המפעילות את השירות הלאומי מגייסות את המתנדבים אחרי שקיבלו אישור מהצבא, שולחות אותם ליעדי ההתנדבות השונים (מתנ”סים, בתי ספר וכו’), וגם דואגות לצורכיהם האישיים – משלמות להם ומלינות אותם. כל פעילות השירות הלאומי נעשית דרך העמותות האלה, והרשות אמורה להיות הרגולטורית המפקחת. הן שואבות את תקציביהן ממשרדי הממשלה ומגביית דמי רישום מהמתנדבים: המדינה נותנת 1,500–2,500 שקל עבור מתנדב, תלוי בתפקיד, בשכר הדירה ועוד.

משרד האוצר ניסה לקצץ את התקציב הקיים ב-2014, מה שהזניק על סגן השר מיקי לוי את כל העמותות, והקיצוץ לא בוצע. כל העמותות טוענות לעתים קרובות כי הן סובלות מגירעון מכיוון שהתקציב שמעבירה המדינה לא מספיק. למרות הטענות, איש אינו מוכן לוותר על הפעילות, ויש, כאמור, הדורשים להצטרף.

אם כך, כנראה שלא רק הכסף הוא התמריץ של העמותות האלה, אלא גם הכוח הרב הנובע מהיכולת לחלק לא מעט ג’ובים, ולהתחכך במשרדי הממשלה ובמקבלי החלטות. העמותות עובדות מול משרדי הממשלה: כשמדובר, למשל, בהתנדבות בבתי ספר, משרד החינוך מוציא מכרז בעניין; כשמדובר בהתנדבות במשטרה, המשרד לביטחון פנים מוציא את המכרז.

העמותה הגדולה ביותר בין שש העמותות הוותיקות היא האגודה להתנדבות, שמדי שנה מפעילה 5,500 מתנדבים. ירון לוץ, מנכ”ל העמותה, מרוויח 420 אלף שקל ברוטו בשנה. גם ללוץ יש קשר לבית היהודי: הוא ציר כבוד במרכז המפלגה, וטוען כי קיבל את התואר רק כי חשב שיסייע לאגודה. באגודה עבדה במשך שנים גיסתו של לוץ ועזבה רק לפני שנה. לפני כשנתיים חתמה העמותה על הסכם עם חברת קידום, שם עובדת אחותו של לוץ בתחום השיווק.

עמותה ותיקה נוספת היא ש”ל (שירות לאומי). מנכ”ל העמותה הוא גבריאל (גבי) זריהן, שעלות שכרו ב-2014 היתה 920,435 שקל ברוטו, עלייה מ-2013, אז היא היתה 851,670 שקל ומ-2012 – אז היא היתה 728 אלף שקל. זריהן מעסיק בעמותה את בנו אלעד, המשמש כסמנכ”ל הגיוס והפיתוח, ששכרו, השני בגובהו בעמותה, היה ב-2014 כ-450 אלף שקל בלבד. שכרם של השלושה מהווה 32% מכלל הוצאות השכר בעמותה, כך קובע רשם העמותות. ב-2013 היו לעמותה עודפים גדולים, יותר מ-3 מיליון שקל, שהם יותר מ-30% ממחזורה. העמותה טענה כי היא שומרת את הסכום לקניית דירות עבור המתנדבים, אך זה לא קורה בשל יוקר הנדל”ן.

ג’רבי טוען כי לא מתפקידו לפקח על העמותות האלה וכי השכר נקבע על ידן. רשם העמותות, שערך בדיקת עומק בעמותה, מתכוון לטפל בנושא, כולל איום על אישור הניהול התקין שלה (תגובה מלאה – בסוף הכתבה).

משפחתו הקרובה של ג’רבי קשורה קשר הדוק לשירות הלאומי. דודתו של ג’רבי, נורית, היא רכזת מתנדבות באזור ירושלים של האגודה להתנדבות. היא החלה לעבוד שם בתחילת שנות ה-2000, בזמן שאחיינה שר־שלום עבד באגודה ב-2001–2004. בן דודו, כפיר גץ, עובד כרב בעמותת ש”ל, ואח אחד, חגי ג’רבי, הוא מרכז בכיר של השירות האזרחי לחרדים במשרד לביטחון פנים. חגי ג’רבי, כך מסרו לנו מהמשרד, זכה במכרז פומבי בתפקיד כדת וכדין ביוני 2015. עם זאת, “לאור הקרבה המשפחתית לראש הרשות, ולמען הזהירות והנראות, הנחה המשרד כי בעניינים שבהם נדרשת עבודה משותפת האחריות תהיה בידי הממונה על חגי ג’רבי. כמו כן הונחה חגי ג’רבי לא להשתתף בדיונים שבהם משתתף שר־שלום ג’רבי”.

אח נוסף של ג’רבי, מוטי ג’רבי, הוא מנכ”ל ישיבת הכותל, שזכתה לקבל תקן למתנדב שירות לאומי במימון הרשות.

פעילות נוספת שיצר שר־שלום לרשות היא “פרויקטים מיוחדים”, שמאפשרת לרשות לממן ולחלק יותר מ-700 תקנים, שכל אחד מהם שווה מימון של 20–30 אלף שקל בשנה. ברשימת הפרויקטים המיוחדים של הרשות ניתן למצוא בעיקר גורמים תורניים, חלק גדול מהם קשור לבית היהודי – ביניהם קני בני עקיבא וגרעינים תורניים רבים, שכולם מקבלים מתנדבים של השירות הלאומי־אזרחי במימון המדינה.

בדו”ח שפירסם מבקר המדינה ב-2015 נכתב על פעילות הרשות והפרויקטים המיוחדים בתוכה: “אין זה מן הראוי כי אותו גוף ממשלתי יהיה שותף מרכזי לקביעת מדיניות, יפקח על הוצאת לפועל על ידי משרדי ממשלה אחרים, הגופים המוכרים והגופים המפעילים, ובמקביל יקצה בעצמו משאבים לפרויקטים שהוא אמור לפקח עליה ויעסיק במשרדיו מתנדבים. במצב דברים זה עלולה מינהלת השירות להיקלע לניגוד עניינים”.

אשתו של ג’רבי קשורה 
לעמותה הזוכה

לכל אלה נוסף החיבור החזק של ג’רבי לעמותת “חיבור חדש”, שהצטרפה כעת למעגל. העמותה הוקמה ב-2009 בשם אחר, “איש לרעהו יאמר חזק”, למען “עידוד ונתינת שיעורים להגברת מסורת ישראל בערי הפריפריה, קיום פעולות תרבות וחברה ברוח יהדות ישראל” ועוד. אחד ממייסדיה הוא אח אחר של שר־שלום, יצחק ג’רבי. מייסד נוסף הוא נוריאל גץ, דודו של ג’רבי, סגן ראש עיריית מעלה אדומים מטעם הבית היהודי ואף חבר מרכז המפלגה. המייסדת נעמה ברוכי היא כיום ראש לשכתו של ג’רבי ברשות. מי שרשם את העמותה על פי כתובת משרדו היה עורך הדין שלה, ציון ארביב, כיום גזבר הבית היהודי.

מייסד אחר של העמותה הוא יצחק דיעי, סגן ראש עיריית פתח תקוה מטעם הבית היהודי, ומייסד נוסף הוא יורם כמיסה, גם הוא חבר מרכז הבית היהודי. כמיסה הוא כיום מנכ”ל העמותה לשוויון חברתי ושירות לאומי, מפעילה מוכרת (אחת מהשש) הפועלת ברהט. על אף שהיא פועלת במגזר הבדואי, מונה לה מנכ”ל יהודי, כאמור כמיסה, שיחד עם יצחק ג’רבי ייסד עמותה נוספת שקיבלה כעת אישור להיות עמותה מוכרת למתנדבות השירות הלאומי־אזרחי. ג’רבי אמור לשמש כעת כרגולטור של כמיסה, כמו גם לפקח על עמותת “חיבור חדש”.

שר שלום ג'רבי, מסרסר בבנות שירות לאומיבדיקת פעילותה של עמותת “חיבור חדש” מגלה שעד 2015 לא היתה העמותה פעילה כלל, ואז החליפה את מטרותיה פעמיים, ככל הנראה כדי להתאימן לצורכי התפקיד החדש. יתרה מזאת: ב-22 בינואר 2015 המליצה ועדת הביקורת של העמותה “להפעיל את העמותה להשגת מטרותיה”.

העמותה אם כך אינה פעילה מאז שהוקמה, אבל זה לא מנע ממייסדיה לבחור ב–2011 ועד מנהל חדש, שהחליף את המייסדים. חבר הוועד המנהל החדש הוא אליקים ניימן, בין היתר ראש ישיבת הרעיון היהודי שהקים הרב מרדכי כהנא ויו”ר עמותת חמלה, שמזוהה עם ארגון להב”ה של בנצי גופשטיין. גם אותו מכיר ג’רבי היטב, ולא רק כי הוא שכן שלו ביישוב מצפה יריחו, אלא מכיוון שאשתו, נילי ג’רבי, עובדת בעמותת חמלה – שניימן הוא היו”ר שלה. חבר הוועד המנהל השני החותם על מסמכי העמותה הוא שלמה בקיש, לשעבר מנכ”ל משרד הדתות ומנכ”ל ברשת החינוך הדתית עמית, שמונה על ידי זבולון אורלב ב–2004 למנכ”ל הרשות לשיקום האסיר. חבר אחר הוא שלמה תנעמי, יו”ר המועצה הדתית גדרה ויו”ר ארצי של איגוד המועצות הדתיות, ואחד נוסף הוא הרב שמואל זעפרני שהיה חבר המועצה הציבורית של הבית היהודי.

ג’רבי לא מכחיש כי הוא מכיר את העמותה, אך לטענתו נמנע מטיפול בנושא והטיל אותו על עובד אחר של הרשות, שכפוף לו. אלא שלא ברור מדוע מלכתחילה דובר בה, לאור חוסר הניסיון המוחלט שלה בפעילות חברתית כלשהי, בוודאי בתחום ההתנדבות, ועל פי אילו קריטריונים קיבלה את ההכרה הנחשקת מהרשות. ג’רבי טוען כי גם העמותות הוותיקות לא נבחרו בקול קורא, ולכן גם לא אלה החדשות, ולדבריו אין צורך בכך על פי חוק. עם זאת, על פי נוהל ההכרה בגופים מוכרים לגיוס מתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי, לעמותה לא יכול להיות כל קשר לסיעה או מפלגה. הסעיף הזה לא עולה בקנה אחד עם העובדה שכל אנשי הוועד המנהל של “חיבור חדש” הם אנשי הבית היהודי או מקורבים למפלגה.

מהדו”חות שלד “חיבור חדש” מ–2013 עולה כי אין לה עובדים בשכר וכי הכנסותיה מסתכמות בעשרות אלפי שקלים בודדים. לא ברור מהיכן או עבור מה נאסף הכסף הזה. “מדובר בשלד של עמותה שחיכה לתורו”, אומר גורם המכיר את התנהלות העמותה, “והנה זה הגיע”. היום דווקא יש לעמותה מנכ”ל ויו”ר – אך לא ברור מה מספר העובדים.

התנועה לאיכות השלטון 
מאיימת בבג”ץ

לעמותה השנייה שקיבלה אישור להתחיל להפעיל מתנדבים בשירות הלאומי, עמותת “אופק”, אין קשר לבית היהודי. אופק, שאינה מופיעה באתר רשם העמותות כעמותה עצמאית, שייכת לעמותה אחרת – מרכז מעשה, שמטרתו, כפי שנרשם אצל רשם העמותות, “הרחבת פרופיל ההתנדבות בישראל ויישומו במערכות חינוך בישראל”.

העמותה נוסדה ב-2008 על ידי קרן רש”י, שבראשה עמד אז אלי אלאלוף, כיום ח”כ ויו”ר ועדת העבודה והרווחה. לטענת גורמים המכירים את מרכז מעשה, מדובר בעמותה פעילה שעושה עבודה מצוינת. בימים אלה עוסק אלאלוף בטיפול בחוק שיסדיר את התנהלות השירות הלאומי־אזרחי, חוק שלו מתנגדות מאוד שש העמותות הקיימות. אלאלוף אף ביטל דיון בסוף דצמבר 2015 מכיוון שניסה לנהל אותו בדלתיים סגורות, אך חברי הוועדה סירבו.

בתגובה מסר אלאלוף: “מרכז מעשה הוקם בספטמבר 2004, עת כיהנתי כיו”ר קרן רש”י, בכדי לסייע לבני נוער וצעירים מאזורי הפריפריה. חשוב לציין כי פרשתי מניהול קרן רש”י ומכל קשר עם הקרן כבר ב-2012, לפני כשלוש שנים וטרם כניסתי לפוליטיקה. מרכז מעשה אושר כגוף מוכר בשירות הלאומי על ידי משרד החקלאות והשר האחראי אורי אריאל, יחד עם הרשות לשירות הלאומי והעומד בראשה שר־שלום ג’רבי. העניין אושר ללא כל קשר לתפקידי כיו”ר הוועדה, שכן אישור גופים מוכרים כלל אינו תחת תחום אחריותה של הוועדה והעניין כלל אינו נידון בה. למרות כל זאת ולמען הסר כל ספק, פניתי כבר לפני כמה שבועות ליועצת המשפטית של הוועדה מטעם הכנסת, נעה בן שבת, ווידאתי אתה שאין לוועדה כל קשר לאישור הגופים המוכרים כך שאין צל של חשש לניגוד אינטרסים. כמובן שהיועצת המשפטית נתנה מידית את אישורה לעניין. כל ניסיון לטעון אחרת הוא קונספירטיבי ומופרך לחלוטין. הוועדה בראשותי תמשיך לפעול למען בני ובנות השירות הלאומי כשם שפעלה עד כה”.

עמותות השירות הלאומי

באחרונה פנתה התנועה לאיכות השלטון לג’רבי ולשר אריאל, בסדרה של מכתבים המבקשים להבהיר את בחירת שתי עמותות החדשות. הפנייה נעשתה עכשיו מכיוון שמכרז השירות הלאומי שעליו מתמודדות כל העמותות, לחלוקת 7,400 תקני שירות, ייסגר ב–7 באפריל. לאותו מכרז יוכלו לגשת גם שתי העמותות החדשות. ג’רבי ואריאל התבקשו להסביר מדוע הורחבה הרשימה כפי שהורחבה, ובמידה שהסבריהם לא יניחו את הדעת, התנועה תפנה לבג”ץ במטרה לעצור את המכרז. מכרזי השירות הלאומי מתפרסמים לשנתיים עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות, אך ג’רבי נוטה לא להשתמש באופציה זאת, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות מהעמותות – מתעקש לפרסם את המכרזים בכל שנתיים.

“הכנסת שתי העמותות החדשות דרך הדלת האחורית זו שערורייה”,

אומר גורם מקורב לרשות.

“שש עמותות קיימות שכבר יודעות את העבודה נלחמות על כל מכרז להשמת מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי, והיו יכולות לעמוד יפה גם בהרחבת מספר המתנדבים. הבחירה בשתי העמותות האלה פשוט מיותרת. ריח רע עולה מכל התהליך”.

“בני משפחת ג’רבי פעילים שנים רבות בעמותות שונות”

מהרשות לשירות הלאומי־אזרחי נמסר: “מאז נכנס שר־שלום ג’רבי לתפקידו כמנכ”ל הרשות, הוא הכניס את השירות הלאומי למסגרת רגולטיבית פיקוחית שלא היתה מורגלת בה. במסגרת זו, קבע נוהלים חדשים להסדרת ההתנדבות, הקים לראשונה ועדה לאישור גופים מפעילים שכל מקומות השירות נדרשים לקבל את אישורה כדי להפעיל מתנדבים, הכניס לראשונה חברת בקרה ודיווח לביצוע בקרות על כלל השירות הלאומי והאזרחי, דאג לראשונה לביטוח המתנדבים בביטוח חיים וחייב את הגופים להעניק כיסוי ביטוחי לטיפולי שיניים.

“העמותות החדשות נבחרו על פי חוק בנוהל המעוגן בתקנות הביטוח הלאומי, בדרך דומה לזו שבה נבחרו העמותות שאושרו בעבר.

“על הפרויקטים המיוחדים: כ-6,700 התקנים הממומנים על ידי הרשות מוקצים באמות מידה שוויוניות לעמותות בהתאם לתוצאות המכרז. כל התקנים מופעלים על ידי העמותות. יש להדגיש כי הרשות לא מפעילה מתנדבים במשרדיה.

“על בני המשפחה בעמותת ‘חיבור חדש’: קרוביו שהיו ממייסדי עמותת ‘איש לרעהו יאמר חזק’ התפטרו ב-2011. עם התפטרותם, העמותה שינתה את פניה בשמה, במטרותיה, באנשיה ועוד, ואין קשר בין העמותה שהקימו לבין עמותת ‘חיבור חדש’. משרד המשפטים אשר בדק את העניין קבע כי ‘לא מתקיים חשש לניגוד עניינים בגין קשרי העבר של ג’רבי לעמותת ‘חיבור חדש’. על אף האמור, כשהתקבלה פניית העמותה לשר הממונה, אורי אריאל, וזו הועברה מלשכתו להתייחסות המנהל הכללי של רשות השירות הלאומי־אזרחי, פנה ביוזמתו ליועץ המשפטי של הרשות ובעצה אחת אתו ביקש להדיר את עצמו ממעורבות בהליך האישור ולהעביר את סמכותו האמורה לבחינת התנאים הנדרשים להכרה בעניין העמותה, לעובד אחר ברשות.

“על בני המשפחה ברשות: בני משפחת ג’רבי פעילים זה שנים רבות בעמותות שונות ובמגזר הציבורי, בכלל זה מוטי ג’רבי, המשמש כמנכ”ל ישיבת הכותל, וחגי ג’רבי, העובד במשרד לבטחון פנים. מתנדב שקיבל פטור מסיבות רפואיות ביקש להתנדב בישיבת הכותל ובקשתו אושרה, שכן המקום התאים ליכולותיו ולצרכיו. המתנדב עשה זאת במשך כמה חודשים בלבד. תקן זה משתייך לאשכול אוכלוסיות מיוחדות במכרז ולא לאשכול פרויקטים מיוחדים. כך נוהגים בכל תקני האוכלוסיות המיוחדות שבהם מתאימים את התקן למשרת לפי יכולתו וצרכיו. נילי ג’רבי משמשת כעובדת סוציאלית בעמותה שמסייעת לנוער בסיכון החל מ-2005, בשכר סטנדרטי הנהוג לתפקידה. יש להדגיש כי אינה מכהנת בתפקיד ניהולי.

“חגי ג’רבי ממונה על נושא שירות החרדים במשרד לביטחון פנים ולכן אינו עוסק בפיקוח על הגופים המוכרים שעוסקים רק במתנדבי השירות לאומי ולא במשרתים מהמגזר החרדי. ג’רבי התמודד במסגרת מכרז לתפקיד ראש מערך חרדים באגף אוכלוסיות מיוחדות של המשרד לביטחון פנים, שאינו כפוף לרשות, אינו עובד ישירות מולה ובכלל זה אינו משתתף בישיבות בהם נוכח מנכ”ל הרשות. במסגרת המכרז הצהיר על הקרבה המשפחתית למנכ”ל הרשות ונמצא כי הדבר אינו מהווה ניגוד עניינים. הדודה נורית משמשת בתפקיד יותר מ–12 שנה, שנים רבות לפני ששר־שלום ג’רבי התחיל את תפקידו כמנכ”ל הרשות.

“על הזיקה בין ‘חיבור חדש’ לבית היהודי: מבדיקת פעילות ‘חיבור חדש’, במסגרת בחינת התנאים להכרה כגוף מוכר, נמצא כי לעמותה אין נגיעה פוליטית למפלגה או לסיעה כלשהי. פעילות פרטית של חלק מחברי עמותה, שלא במסגרת העמותה, אינה משפיעה על הגדרת העמותה”.

מלשכת השר אורי אריאל נמסר: “כחלק מחשיבות הרחבת השירות הלאומי ביקש השר אריאל מיד בתחילת תפקידו להרחיב את מספר העמותות המוכרות. בשל כך אישר השר את בקשתן של שתי העמותות היחידות שביקשו ממנו את ההכרה. שתי העמותות פעלו בשנים האחרונות לטובת החברה הישראלית בדגש על אוכלוסיות מוחלשות, ולכן ההכרה היתה חיונית ומתבקשת. כמו כל החלטה המשרד גם ההכרה בעמותות היתה כחוק ובליווי משפטי. אין לשר קשר אישי עם אף גורם בשתי העמותות, וכפי שניתן לראות בהסכמי ניגוד העניינים של השר החשופים לעיני כל, גם אין חשש לניגוד עניינים”.

מרשם העמותות נמסר בנושא שכרו של מנכ”ל ש”ל: “רשם העמותות ביצע ביקורת עומק שבה נמצא כי העמותה פעלה באופן לא תקין לאור העסקתו של קרוב משפחתו של המנכ”ל, ותשלומי השכר המשמעותיים. לעמותה ניתן אישור ניהול תקין מותנה, וזאת על בסיס התחייבותה לתקן את הליקויים שנמצאו בדו”ח. מובן כי ככל שהעמותה לא תפעל בהתאם להנחיות הרשם, נשקול נקיטה בסמכויות, לרבות ביטול האישור. עם זאת, יש לציין כי חוק העמותות אינו קובע מגבלה של שכר לעובדי עמותה, ועל כן התערבות הרשם במקרים אלה נעשית בנסיבות חריגות בלבד. במקרה דנן לאור צירוף הנסיבות אכן נמצא כי יש מקום לטפל בעניין זה”. לעניין הקרבה המשפחתית הודיעה העמותה לרשם העמותות כי הוועד המנהל וועדת הביקורת של העמותה בדקו את הנושא, והחליטו לאשר את מינוי קרובי המשפחה.

מעמותת ש”ל לא נמסרה תגובה.

מהאגודה להתנדבות נמסר: “הטענות נגד מנכ”ל האגודה מופרכות. האגודה פועלת על פי אמות מידה מקצועיות ונקיות לעילא ולעילא. המכרז לפסיכומטרי נערך בין שלוש החברות הגדולות בישראל, מכרז זה נוהל על ידי ועדה מקצועית ללא כל נגיעה או התערבות של המנכ״ל. קידום נבחרו מכיוון שנתנו את ההצעה הזולה ביותר מכל המתחרים והמקיפה ביותר. גם סוגיה זו ניתנת לאימות בנקל. לגבי הגיסה: היא הועסקה עוד הרבה לפני מינוי למנכ״ל כרכזת מתנדבים וכיום עובדת במקום אחר”.

מעמותת “חיבור חדש” נמסר: “אחת ממטרות וחזון עמותת ‘חיבור חדש’ היא לתת מענה נרחב יותר לאוכלוסיית המבקשים לפנות לשירות לאומי־אזרחי משמעותי צורך שעלה מגידול מבורך באוכלוסיה זו. אישור גוף מוכר התקבל לפני כמה חודשים על פי נוהלים מוסדרים של הרשות לשירות לאומי־אזרחי”.

d794d793d799d795d795d797-d794d79bd795d796d791-d7a9d79c-d7a2d79ed795d7aad795d7aa-d791d7a9d799d7a8d795d7aa-d79cd790d795d79ed799-d7a9d7a8

תמונת אווירה - העמותה לילדים בסיכון לחץ להגדלה הנה דוגמאות לשירות הלאומי של הדוסיות במעונות הרווחה: עמינדב | שירות לאומי – להפוך נוער בסיכון לנוער בסיכויפרויקטים לבעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון – שירות לאומי – האגודה להתנדבותשירות לאומי | כפר הנוער הודיות | הדרכת החניכים 24 שעות ביממה – אתר מתתהעמותה לילדים בסיכון – עמותת שלומית,

התמונה מימין לקוחה מהאתר של עמותת שלומית. בראש העמותה עומדת הגברת ארנה קוטלר. מנהלים נוספים:  אבישג אזולאי משה, חגית מלין, פרידי אברמוביץ, ועליזה עופר.   בשנת 2009 הוקם אגף דתי, שיל”ת. היועץ של שיל”ת – הרב יובל שרלו.  אגף זה נותן מענה של שירות לאומי לבנות מהמגזר הדתי.  תיכון נוער בסיכון מעוף ברנקו וייס מודיעין – שירות לאומי

הנה רשימה של מקומות להתנדבות של עמותת עמינדב:

מוסד

ישוב       רכזת שירות לאומי           תקנים

עמותת קדימה

בתי ילד/  משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

50

עם דיור

עמותת קדימה-אור יהודה צעירים

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

אור יהודה

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

3

עם דיור

בית יוסי

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

אשדוד שפרה אגמי

052-8990103

3

עם דיור

בית רשת (אולפנת דולב)

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

אשדוד שפרה אגמי

052-8990103

1

בלי דיור

משפחתון נערות בסיכון-אור מרגלית

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

אשדוד שפרה אגמי

052-8990103

4

עם דיור

משפחתון- אור שמחה (פנימיית הבוכרים)

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בורגתה שירה ניזרית

052-8990118

3

אפשרות לדיור

עמותת קדימה-בית שאן

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בית שאן

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

4

עם דיור

בת מלך בית שמש

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בית שמש

רחל שנלר

052-8990114

6

אפשרות לדיור

מועדוניות אגף שח”ר- שעלי תקווה בית שמש

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בית שמש רחל שנלר

052-8990114

5

אפשרות לדיור

רטורנו

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בית שמש שפרה אגמי

052-8990103

5

עם דיור

רטורנו בנים

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בית שמש נתנאל טולדנו

052-4317087

3

אולפנת נוה שרה הרצוג

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בני ברק

שלומית גרין

052-8990231

7

בלי דיור

עמותת קדימה-פרדס כץ

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

בני ברק

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

5

עם דיור

בית אפל (מרכז משען חל”צ)

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

גן יבנה מיכל קבלן

052-5665227

8

עם דיור

אולפנת דולב

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

דולב חדוה קופלד

052-6071519

22

עם דיור

כפר הנוער הודיות

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

הודיות שולמית אפרים

050-9105102

7

עם דיור

בתי נוער “קדימה”-חדרה

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

חדרה

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

6

עם דיור

עמותת לא – מעון לנשים מוכות חדרה

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

חדרה

מיטל בוצר

052-7203760

3

אפשרות לדיור

אחוזת ילדים ויצו

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

חיפה

נעמה טובול

052-7203758

1

אפשרות לדיור

בית סוזן-מרכז יום לנוער

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

ירושלים

רבית ביטון

052-5665594

2

בלי דיור

בת מלך ירושלים

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

ירושלים

רחל שנלר

052-8990114

2

החוט המשולש

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

ירושלים יסמין ויינגרטן

052-8990112

3

אפשרות לדיור

ניגונים- קרן אוהל מאיר

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

ירושלים

עדיה גמליאל

052-8990117

1

אפשרות לדיור

כפר הנוער בן יקיר בנים

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

כפר הרא”ה נתנאל טולדנו

052-4317087

2

בלי דיור

משפחתון אור שמחה פנימיית הבוכרים בנים

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

כפר חב”ד נתנאל טולדנו

052-4317087

1

משפחתון אור שמחה(כפר חב”ד)

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

כפר חב”ד שירה ניזרית

052-8990118

2

אפשרות לדיור

כפר הנוער הדתי-כפר חסידים

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

כפר חסידים ב’

שולמית אפרים

050-9105102

5

עם דיור

כפר אונים -משען

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

כפר סבא

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

11

עם דיור

עמותת קדימה-כפר סבא

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

כפר סבא

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

4

עם דיור

שדה בר

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

נוקדים

אושרית סטבון

052-8990116

2

בלי דיור

עמותת קדימה-ערד

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

ערד

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

5

עם דיור

אולפנת רעות

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

פתח תקווה

שלומית גרין

052-8990231

5

אפשרות לדיור

בתי נוער קדימה פתח תקוה

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

פתח תקווה

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

7

עם דיור

בתי נוער “קדימה”- קרית גת

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

קריית גת

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

7

עם דיור

בתי נוער “קדימה”- קרית שמונה

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

קריית שמונה

לוסי אלישבע מזון

052-6070589

5

עם דיור

עמותת ל. א מעון לנשים מוכות ראשון

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

ראשון לציון

עדן אליה

052-7203523

3

עם דיור

משפחתון עיריית רמת גן

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

רמת גן

זניה אפרתי

052-8990104

2

עם דיור

נאות אביב רמת השרון

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

רמת השרון חן כהן

0504633505

1

נעמ”ת מעון לנשים מוכות

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

תל אביב -יפו הילית אוחנה

052-6070569

2

עם דיור

עמותת לילך

בתי ילד/ משפחתונים/ פנימיות/ פנימיות יום

תל אביב -יפו

הילית אוחנה

052-6070569

2

בלי דיור

שרות למען הילד- גוש דן – בית פעמונים בתי ילד/ משפחתונים/

תל אביב -יפו תלמה כהן

052-7203852

1

בלי דיור

מי עוד נהנה מהדוסיות המשתמטות? בתי המשפט, ההוצאה לפועל ומשרד המשפטים.

הנה כמה מודעות טריות מהאתר של ש”ל (שירות לאומי). הסיסמא היא “נתינה אישית”.  צריך לתקן את זה ל”בואו לחלוב איתנו את עטיני החונטה”.

  • דרושים מתנדבים לבית המשפט בתל-אביב!  נותרו 3 תקנים פנויים בבית משפט השלום! לפרטים- אילנה 054-5441624.  
  • דרושה קלדנית בימ”ש נצרת עילית – לבימ”ש בנצרת עילית דרושה קלדנית, התפקיד כולל כניסה לדיונים בבית משפט, בנות השירות יעברו הכשרה להיות קלדניות.
  • בית משפט השלום באר שבע + דיור – דרושות 2 בנות שירות לבית משפט השלום בבאר שבע. התפקיד יכול לכלול דירת שירות. לפרטים: 08-6108925
  • משרד המשפטים!!  נותרו שני תקנים פנויים במחוז ירושלים, מחלקת לוגיסטיקה ומחלקת מערכות מידע. לפרטים: שרי 0545355904.
  • משרד המשפטים!!  לפרקליטות מחוז ירושלים, מחלקת הבג”צים, דרושה בת שירות אכותית. לתאום ראיון שרי 0545355904.
  • דרושים מתנדבים/ות להוצאה לפועל קרית ביאליק!  לתפקיד משרדי מאתגר ומעניין! לפרטים עידית- 054-4660693
  • דרושים מתנדבים/ות להוצאה לפועל טבריה!  לתפקיד מענין ומאתגר, לפרטים לימור: 052-7902010. 
  • דרושים בני שירות להוצאה לפועל בנצרת עילית!  תפקיד משפטי מעניין! לפרטים, עידית: 054-4660693. 
  • דרושים בני שירות להוצאה לפועל בעפולה! תפקיד משפטי מעניין ומאתגר, לפרטים: עידית 054-4660693.  

התמונה ברורה. בנות השירות הלאומי הללו משתמטות מצה”ל, מקבלות משכורת של אלפי שקלים. לפעמים מקבלות דירה (למשל בבית המשפט בבאר שבע). למה בכלל צריך מתנדבת בבית המשפט בבאר שבע ולמה אין מישהי מקומית, שאפילו מציעים דירה בבאר שבע? אלה מקבלות הקפצה לקריירה, והבוסים שלהם בעמותות חוגגים על חשבון כולם עם משכורות עתק. לא פלא שהבנות של השירות הלאומי יוצאות מהשירות מורעלות לחלוטין עם שנאת גברים קלינית, ראו היכן הן משרתות: אצל רות רזניק הידועה לשמצה, מקלטים לנשים לא מוכות, ועוד מוסדות פוגעניים נגד משפחה מובהקים למיניהם.

בדה מרקר כותבים שכל בת שירות לאומי מקבלת מהמדינה 4,200 שקל בחודש – כללי – TheMarke. אולי הראשון שהתקומם על הבזבוז והשחיתות הוא עו”ד אמנון דה-הרטוך ב- 2010.

“מוסכמה רווחת בישראל היא חובתם-זכותם של כל ישראלי וישראלית לשרת את האומה. ואולם יש כאלה שהשירות הצבאי נמצא לא מתאים להם, ובהסכמת ממשלות ישראל, הכנסת ואף בית המשפט העליון (בדעת רוב) התפתח תחליף לשירות הצבאי – השירות הלאומי או האזרחי.  בעוד שהנשים החרדיות והערביות אינן אצות לשירות הלאומי, אלפי בוגרות תיכון דתיות-לאומיות צובאות מדי שנה על מסגרות ההתנדבות בעיר ובכפר, ביחידות הממשלה ואפילו בבתי המשפט. עתה מייחלים רבים להסתערות בחורי הישיבות על השירות האזרחי, המהווה תחליף לשירות הצבאי. ואולם יש היבט כלכלי לעניין: הוא עולה המון כסף.

זהו החישוב החלקי לעלות שירות לאומי של 24 חודשים: תשלום שכר חודשי מינימלי לבת שירות לאומי הוא 715 שקל כפול 24 חודשים – 17,160 שקל. מענק שחרור (כולל פיקדון אישי) שווה 15,715 שקל. אם אותה בוגרת שירות לאומי מתחילה לעבוד בשירות הציבורי (כמו שעושות רבות מהן), היא זכאית להטבה בשיעור 2% מהשכר הבסיסי, כך שלפי שכר חודשי ממוצע של 6,000 שקל ב-35 שנות עבודה, שווה ההטבה 50,400 שקל.  שווי 70% מההטבה הנ”ל ב-17 שנות פנסיה בממוצע לאשה הפורשת מעבודתה בגיל 65 מסתכם ב-17,136 שקל. אובדן תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי משתי שנות עבודה אבודות בשיא הוותק, סמוך לפני הפרישה, כשהשכר החודשי הוא 9,000 שקל, מסתכם ב-31,728 שקל (כל החישובים אינם כוללים מיליוני שקלים המוקצים לעמותות המפעילות, לעובדי המדינה המפקחים, למגורים, למזון ולנסיעות המתנדבים).

132,159 שקל הוא אפוא הסכום הנדרש להפעלה ממוצעת של בת שירות לאומי לשנתיים – אם זו אכן תעבוד לאחר מכן 35 שנה בשירות הציבורי. מסכום זה מקבלת בת השירות הלאומי, במהלך חייה, תמורה מלאה של כ-100 אלף שקל עבור “התנדבותה”. חלוקת הסכום הכולל ל-24 חודשי שירות מניבה עלות חודשית של כ-5,500 שקל, כשממנו, במהלך השנים, מקבלת בת השירות, לכיסה הפרטי, כ-4,200 שקל, תמורה העולה אפילו על שכר המינימום. כלומר, בכסף זה ניתן היה להעסיק מובטלת או מובטל מתאימים ככוח עזר בבית ספר או בבית חולים, ואגב כך גם להשיב להם את כבודם ומעמדם, וכמובן, לשפר את מצבה הכלכלי של משפחתם. מנגד, האשה הצעירה, במקום שירות ההתנדבות, תתחיל את חייה הבוגרים כרצונה, בגיל 18 ולא בגיל 20 – כמו בשאר העולם.

לטענת הנגד הצפויה לעלות – שלא הכל נמדד בכסף, נענה בשאלה: האם בוגרת שירות לאומי ממוצעת נהפכת לאזרחית טובה יותר מאמריקאית ממוצעת שלא “התנדבה” שנתיים למען אומתה? אם התשובה לכך אינה חד-משמעית, תתחזק שאלת ההצדקה להוציא כל כך הרבה כסף עבור התנדבות: שמא כדאי לוותר על כל העניין?

הכותב  אמנון דה-הרטוך הוא עורך דין ומתמחה בדיני חינוך ותמיכת המדינה במוסדות ציבור.

קיראו את החשיפה העיתונאית של ספי קרופסקי 6/7/2016. חשד: עמותות שירות לאומי הונו את המדינה במיליוני שקלים. שאפו לספי. 

חשד: עמותות שירות לאומי הונו את המדינה במיליוני שקלים
החשכ”לית בודקת חשד לפיו עמותות שירות לאומי העבירו למשרדי ממשלה דיווחים כוזבים על מספר המתנדבים דרכן, וכך קיבלו מיליוני שקלים עודפים. בין הנבדקות: האגודה להתנדבות, המזוהה עם הבית היהודי (ובנט) ומפעילה כ-5,000 מתנדבות. האגודה בתגובה: “מדובר בתקלה”

משרד החשבת הכללית במשרד האוצר עורך בדיקה פיננסית במנהלת השירות האזרחי – לאומי ובעמותות הכפופות למנהלת בהן מתנדבים בנות ובני השירות הלאומי. ממידע שהגיע ל”כלכליסט” עולה כי במסגרת הבדיקה מתגבש החשד כי חלק מהעמותות העבירו למשרדי הממשלה דיווחים כוזבים על תקני מתנדבים, וקיבלו בכך החזרים כספיים גדולים יותר מכפי שהגיע להן.

לפי הערכות, חלק מהעמותות הנבדקות קיבלו סכומים של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים מעבר למה שהגיע להן, בחלק מהמקרים במשך שנים. בין העמותות שנבדקות נמצאת האגודה להתנדבות, העמותה הוותיקה והגדולה ביותר מבין עמותות השירות הלאומי, שראשיה מזוהים עם מפלגת הבית היהודי (מנכ”ל העמותה ירון לוץ הוא חבר הבית היהודי). ההתקשרוית הנבדקות בהקשרה של העמותה, אשר דרכה מתנדבים מעל ל-5,000 צעירים, הן בין היתר התקשרויות מול משרד החינוך, בראשו עומד יו”ר הבית היהודי נפתלי בנט.

עמותה נוספת שנבדקת היא עמותת ש”ל (שירות לאומי), ובהקשר שלה ההתקשרות שנבדקת היא מול משרד הרווחה. ללא קשר לבדיקת החשכ”לית, משרד הרווחה ערך באחרונה בדיקה משלו בה גילה כי העמותה העבירה דיווח כוזב על כ-40 תקנים בהיקף מאות אלפי שקלים. המשרד הורה לעמותה להחזיר את הכספים וקנס אותה ב-50 אלף שקל.

המינהלת היא הבייבי של הבית היהודי

כיום, מלבד האגודה להתנדבות וש”ל, פועלות 6 עמותות שירות לאומי נוספות דרכן משרתים כ-18 אלף מתנדבים בכל רחבי הארץ. העמותות נמצאות כולן תחת מינהלת השירות הלאומי המשמשת כרגולטור, ומאז הקמתה ב-2007, הייתה כפופה כמעט תמיד למשרדים בראשם עמדו שרים מהבית היהודי.

כך, תחילה הייתה תחת משרד המדע והטכנולוגיה בזמן כהונתו של יו”ר הבית היהודי דאז דניאל הרשקוביץ, לאחר מכן עברה למשרד הכלכלה בזמן שנפתלי בנט עמד בראשו. משם עברה למשרד לאזרחים ותיקים בראשו עמד השר לשעבר אורי אורבך ז”ל, לאחר מכן עברה למשרד החקלאות תחת אורי אריאל ולבסוף הפכה ליחידה עצמאית. מלבד זאת, במספר עמותות מכהנים בתפקידים בכירים חברים בבית היהודי.

כל אחת מעמותות השירות הלאומי משמשת כקבלן ביצוע שזוכה במכרז מטעם גופים שונים, הקונים את שירותי בנות ובני השירות הלאומי. בין הגופים הקונים את השירותים נמצאים משרדים ממשלתיים, גופים ממשלתיים ועמותות.

הגופים הללו קונים למעשה את השירות שמתבצע על ידי המתנדבים, והם מעבירים לעמותה המתפעלת כספים האמורים לכסות את עלות המשכורת הבסיסית של בני ובנות השירות, וכן סבסוד מרכיבים כגון אוכל ומגורים. העמותה היא זאת שמדווחת לגוף שקנה את השירות לגבי כמות תקני המתנדבים, והיא בתמורה מקבלת סכום של 1,500 שקל בחודש עבור מי שמשרת קרוב לביתו ועל כן אינו נדרש לסידורי לינה, ו-2,500 שקלים עבור מי שמשרת רחוק מביתו ועל כן נדרש לסידורי לינה.

מימין: שר החינוך נפתלי בנט, שר הרווחה חיים כץ והחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג’ו. במשרד הרווחה קנסו את אחת העמותות.  צילומים: עמית שעל , אוראל כהן ועומר מסינגר

הדיווחים הכפולים והדיווחים המנופחים

מהבדיקות שנערכו באחרונה במשרד החשבת הכללית, שמתבצעות על ידי משרד רואי החשבון הוגן, גינזבורג, יודלביץ’ ושות’, עלה חשד כי במקרים מסוימים העמותות דיווחו על תקנים של משרתים ל-2 משרדים ממשלתיים במקביל, וזאת מבלי שהמשרדים עצמם יסנכרנו ביניהם את המידע. כך למשל, עמותת שירות לאומי דיווחה על מספר מסוים של תקנים למשרד מסוים ועל מספר חלקי או זהה למשרד אחר, כשבמצטבר דווח למשרדים על כמות גדולה יותר מזו ששירתה מטעם העמותה בפועל. כמו כן, עלה החשד כי חלק מהעמותות ניפחו את פרקי הזמן בהם התנדבו אצלם. לדוגמא, עמותה דיווחה על מתנדבת ששירתה במשך פרק זמן מסוים, למרות שבפועל שירתה פחות.

זאת לא הפעם הראשונה בה נבדקת מינהלת השירות הלאומי. בשנה שעברה בדק מבקר המדינה יוסף שפירא את המינהלת, וזאת בעקבות דו”ח שפורסם עליה בשנה 2010. המבקר העיר, בין השאר, כי ההעברה התכופה של רשות השירות הלאומי בין המשרדים הקשתה עליה בתפקודה השוטף. “בשנים 2014-2012 שום משרד ממשרדי הממשלה שהופקדו על תחום השירות הלאומי – אזרחי לא כלל את התחום בתוכניות העבודה שלו”, נכתב בדו”ח.

מהאגודה להתנדבות נמסר בתגובה: “לפני כחצי שנה איתרנו תקלות בדיווח שנתגלו כתוצאה ממערכת מחשוב מעודכנת אצל אחד ממשרדי הממשלה. בעקבות זאת, האגודה בדקה 5 שנים אחורה את הדיווחים לכלל משרדי הממשלה, והבדיקות העלו כי כל הדיווחים תקינים למעט ב-3 משרדים. האגודה מסרה מידע ראשוני למשרדים הרלוונטיים והיא פועלת מולם לשם הסדרת הפערים והשבת הסכומים ששולמו ביתר”.

ממשרד החינוך נמסר כי “ביקורת החשב הכללי באוצר בעיצומה, וטרם גובש הדו”ח הסופי. הביקורת היא חלק מביקורות שגרתיות שמבצע החשב מול כלל משרדי הממשלה”. עוד טענו במשרד כי האגודה להתנדבות היא שגילתה את הטעות בעצמה לאחר שהכניסה מערכת מחשוב חדשה, והיא זאת שפועלת להחזיר את הכספים. במשרדי האוצר והרווחה אישרו כי מתקיימת בדיקה.

מעמותת ש”ל (שירות לאומי) לא נמסרה תגובה.

עמינדב – אגודה תורנית להתנדבות – עמינדב – אגודה תורנית להתנדבות פועלת בתחום השירות הלאומי במטרה לעודד בנות דתיות להתנדב בתחומי החינוך.  ע”:ר 580083111.

אגודה להתנדבות – שירות לאומי (ע”ר) – לפעול להעצמת החברה במדינת ישראל באמצעות ההתנדבות בכלל והשירות הלאומי בפרט., ע”ר 580025708, מספר עובדים:  400. מייסדים:  דב זיסמן פרומן, שאול יהלום, אברהם רענן, צפניה דרורי, מרים מאיר

שלומית – עמותה להפעלת מתנדבים לשירות לאומי “הפניית מתנדבים לשירות לאומי ועיסוק בשירותי רווחה, חינוך, קליטת עליה, שירותי בריאות ושירותים קהילתיים אחרים.” – ע”ר 580232411. מספר עובדים 105. חברי ועד: עמי ברגמן, אלי קסן, פרידי אברמוביץ, עמוס אבגר, שלמה עמנואל, רחל רותם, רון גוטמן, רוני קלינסקי.  עובדים: פנחס שטרית, אבישג משה אזולאי, חגית מלין, ורד ברנע, ג’ני חן, דנה דרי, ענת ארדיטי, לימור נעים, אסנת צדוק, ארי אדלר, עו”ס – לירון גולן רכזת מערך סוציאלי, ניר ויטנברג

מספר המתנדבות בעליה.

מספר המתנדבים לשירות הלאומי - בעלייה

0 0

About Post Author

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleppy
Sleppy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
Print Friendly, PDF & Email
Please follow and like us:
error0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *