איור: קטי שמרטוב

נשים רוצחות

Spread the love
Read Time53Seconds

מה הוביל את הנשים לבצע מעשי רצח אכזריים? תאוות בצע, אכזריות, סדיזם, אובדן גבולות המוסר? כל התשובות נכונות. כיום, ארגוני נשים שונים, כולל דפי פייסבוק יעודיים שנפתחו על ידי נשים, מתארגנות להביא לשחרורה המוקדם של הרוצחת אריקה פרישקין, בטענה שהיתה קורבן להתעללות בן זוגה לשעבר. האמנם? קריאת פסק הדין של ביהמ”ש העליון, וקריאת רצף החלטות מביהמ”ש עליון בשלל עתירותיה, מוביל למסקנה אחת: בן זוגה לשעבר היה קורבן של התנהגותה הפסיכוטית. בל נשכח כי מי שגידל ומגדל את בתה (שעברה את גיל 18 זה מכבר) זו משפחת האב שנרצח. ארגוני הנשים במדינת ישראל, איבדו את המצפון המוסרי. במקום לסייע לאימהות שילדיהן נלקחים מהן ללא הצדקה, בצורה מעוולת, הן ממלאות פיהן מים ומתעסקות בנשים עברייניות, שהן השוליים, ומשקיעות מאמצים וכספים לא פרופורציונליים לסייע לעברייניות רצחניות.

בשבוע האחרון, נחשפנו לעובדה כי הרווחה בבאר-שבע חטפה לאמא חד הורית את 4 ילדיה, בדרך רמיה, זימנו את האמא לקבל תלושים לחג, ובמקום תלושים נתנו לה צו לפי סעיף 11 לחוק הנוער טיפול והשגחה, בו הודיעו לה ש-4 ילדיה נלקחים ממנה לאלתר. ארגוני הנשים הפועלות לילות כימים עבור הרוצחות, מילאו פיהן במים. חלק מהן אפילו כתבו תגובות “הרווחה סתם לא לוקחת ילדים”. מי מממן את הקמפיין המטורף שמבצעות אירגוני הנשים לשחרורן של רוצחות וכעת הקמפיין לשחרורה של אריקה פרישקין? פרצופן של הקוראות לשחרורה של הרוצחת, הוא פרצופה של הרוצחת.

אמה וסילנקו (בת 50), ביהמ”ש מחוזי ירושלים תפ”ח 43272-05-17, התגוררה בדירה שכורה בשכונת ארמון הנציב בירושלים, רצחה ב-12 אפריל 2017 את בן זוגה לשעבר ואדים קיסלב, בן 60. השניים התגוררו יחדיו, למרות שואדים ניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת בידיעתה של אמה. במהלך ויכוח שפרץ ביניהם, תקפה אותו והכתה אותו למוות בחפצים קהים עד שנפל ארצה. המשיכה להכות אותו בראשו בעודו חי כשהוא שרוע על הרצפה. לאחר מכן ניקתה את כתמי הדם, כיבסה את בגדיו והשליכה את חפציו האישיים לפח. גופתו נותרה על רצפת הסלון. למחרת יצאה לעבודתה מבלי להזעיק עזרה. בשעות הערב כששבה מעבודתה וכשגילתה שחבריו של ואדים חיפשו אותו, הזעיקה את המשטרה. השוטרים מצאו אותה מכוסה בכתמי דם תחת השפעת אלכוהול. יוצגה ע”י עידן גמליאל ומיכאל עירוני מהסנגוריה הציבורית.

ב- 18/3/19 נגזר דינה ע”י השופטים יורם נועם, רבקה פרידמן-פלדמן ואלי אברבנאל, במסגרת הסדר טיעון, וסעיף אישום הרצח הוחלף להריגה. אמה וסילנקו נידונה ל- 18 שנות מאסר, נקבע שתשלם לבתו של ואדים 150 אלף ש”ח פיצויים.

אמה וסילנסקו בביהמ"ש שלום ירושלים, צילום: אלי מנדלבאום
אמה וסילנסקו בביהמ”ש שלום ירושלים, צילום: אלי מנדלבאום

אולגה גורליק (בת 46), ביהמ”ש מחוזי ירושלים פ”ח 44738-05-13, שופטים צבי סגל, בן ציון גרינברגר והשופט ארנון דראל גזרו 15 שנות מאסר על עבירה של סיוע ברצח. ב- 2013 זאב גורליק החליט לחסל את גרושתו איריס וסילייב, שתבעה ממנו חוב מזונות בסך 70 אלף ש”ח. אולגה גורליק, חיפשה באינטרנט איך ממיסים גופה, וזאביק רכש חבית שחורה, סודה קאוסטית, חיסל את האישה בדקירות סכין, לאחר שעשה לה “כיפה אדומה”, והזמין אותה לפגישה. לאחר מותה המיס את הגופה בחבית. עו”ד אורי קורב, כיום מייצג את עמוס דב סילבר, בפרשת הטלגראס, היה אז פרקליט מטעם המדינה, ובכתב התביעה שהגיש פירט את מינוח החיפושים שביצעה אולגה באינטרנט: “השפעת סודה קאוסטית על אדם”, “איך להמיס גופה באלקלי”, “מה לעשות עם גופת המתים?” ו”איך להיפטר מגופה”. אולגה יוצגה ע”י עו”ד מיכאל עירוני מהסנגוריה הציבורית, שטען: “מרשתי לא לקחה חלק פעיל בשלב הרצח ולכן לא ברור למה הואשמה בסיוע ברצח”. ערעור שהוגש לעליון נדחה על ידי שופטי העליון יצחק עמית, צבי זילברטל ומני מזוז ע”פ 5812/14 אולגה גורליק נ’ מדינת ישראל שקבעו: “הנזק העצום והבלתי נתפס שנגרם למשפחתה של המנוחה עקב הרצח, ואשר מתואר בהרחבה בתסקיר נפגעי עבירה שהוגש לבית משפט קמא, המנוחה הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים, שניים מהם בניו של זאב, אמא וסבתא. הרצח גרם לזעזוע ורעידת אדמה בחייהם של כל בני משפחתה, והחיים כפי שהכירו השתנו ללא היכר. המעיין בתסקיר נפגעי עבירה נחש לעומק הטרגדיה”.

אולגה גורליק. בעלה המיס את הגופה של גרושתו בחבית עם סודה קאוסטית. הואשמה בסיוע ברצח. צילום: גיל יוחנן
אולגה גורליק. בעלה המיס את הגופה של גרושתו בחבית עם סודה קאוסטית. הואשמה בסיוע ברצח. צילום: גיל יוחנן

אנג’ל שלגין (37), ביהמ”ש מחוזי חיפה תפ”ח 3031/06, רצחה את מעסיקתה הגב’ אינס רוטשטיין ז”ל בת ה-84 בגלל ויכוח על 10 ש”ח והציתה את דירתה. טענה במשפט כי איננה שפויה. שופטי העליון ג’ובראן, דנציגר וסולברג דחו את הערעור שהגיש עבורה עו”ד שי שקד: פסק דין עליון ע”פ 2933/08 אנג’ל שלגין נ’ מדינת ישראל.

הגב' אינס רוטשטיין ז"ל, בת 84 במותה, נרצחה על ויכוח של 10 ש"ח
הגב’ אינס רוטשטיין ז”ל, בת 84 במותה, נרצחה על ויכוח של 10 ש”ח

ביום 10.1.2006 הגיעה אנג’ל לדירתה של גב’ רוטשטיין, אישה מבוגרת כבת 84 (להלן: המנוחה), אשר העסיקה את המערערת בעבר בעבודות משק בית. במהלך שהותה בדירה התעורר בין המנוחה ובין המערערת ויכוח שבעקבותיו החליטה המערערת להמית את המנוחה. לצורך ביצוע המעשה ניגשה המערערת לחדר השירות שבדירה, נטלה חוט פשתן וכרכה אותו בחוזקה סביב צווארה של המנוחה. המנוחה נחנקה למוות. לאחר מות המנוחה, גרמה המערערת לאי-סדר בדירה, נטלה עמה פריטים שהיו שייכים למנוחה וכמו כן שילחה אש במספר מוקדים בדירה, במטרה לטשטש את עקבותיה ולהסוות את מעשיה כך שיֵראה כאילו מצאה המנוחה את מותה תוך כדי ביצוע שוד.

אנג’ל נידונה למאסר עולם ו- 5 שנות מאסר על הצתה, מתוכן 3 שנים במצטבר למאסר העולם ושנתיים בחופף.

אריקה פרישקין (51), ביהמ”ש מחוזי חיפה תפ”ח 3/03 שופטים: מיכה לינדנשטראוס, ש’ ברלינר ו- ב’ בר זיו, הרשיעו את אריקה ברצח בכוונה תחילה של בן זוגה לשעבר, וביצוע 5 עבירות נוספות: כליאת שווא, התעללות בקטין, החזקת סכין, איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נגזר נגדה מאסר עולם.

אריקה, נולדה בהונגריה, בגיל 19 ילדה את בנה הבכור. בהיותו בן שנה חלה הילד בלוקמיה, ואריקה עלתה לישראל יחד עם בעלה, ילדם החולה ואחיה התאום, כדי לקבל טיפול רפואי עבור הילד. בנה נפטר בשנת 1991. אריקה ובעלה נשארו בארץ ונולד בנם השני. בני הזוג נפרדו בשנת 1995 ובשנת 1998 התגרשו. בנה נותר בחזקת אביו, והשניים עזבו את הארץ ב- 1998. מאז נפטר בנה הבכור של אריקה, היא חששה להיקשר לבן הנוסף שנולד והתעלמה ממנו. הבן איננו בקשר עם אריקה כל השנים.

מאז מותו של בנה אריקה אושפזה בבית חולים לחולי נפש בטירת הכרמל בשנת 1996, לאחר שניסתה לשים קץ לחייה.

בבית החולים הכירה את דניאל טטרואשוילי, שאושפז להסתכלות על פי צו ביהמ”ש לאחר שביצע שוד מזוין. אחרי שאריקה השתחררה מבית החולים וגם דניאל, עברה אריקה להתגורר בבית אימו של דניאל בקרית אתא, ובשנת 1998 נולדה לשניים בת משותפת.

בחודש מאי 2003 עברה אריקה להתגורר עם הבת בדירה ברח’ בר אילן בקרית מוצקין, אך מערכת היחסים עם דניאל נמשכה, והוא הגיע לדירה שלה לבד או עם חבריו. ימים אחדים לפני יום האירוע, לקח דניאל את חפציו מדירתה של אריקה ואמר לה כי “לא ישוב עד שתשלים את הליך הגיור שלה”.

אריקה טענה, כי סבלה מגילויי אלימות מצד דניאל, וכי היא הגישה מספר תלונות למשטרה. באחת מהתלונות דניאל הורשע ונידון למאסר על תנאי של שישה חודשים. ביתר התלונות של אריקה נסגרו התלונות מחוסר ראיות או שאריקה ביטלה את התלונות. למרות תלונותיה על דניאל, נמנעה אריקה מלנתק את קשריה עימו משום שרצתה לשקם את מערכת היחסים ביניהם וליצור את המודל המשפחתי שעליו חלמה.

הרצח

ביום שבת 2.8.03 בסביבות השעה 11:00 הגיעה אריקה עם בתה לחוף הים בקרית ים, כדי לחפש את דניאל ולשוחח עימו. היא מצאה אותו בים לצד ידידתו דיאנה מישייב בת ה- 17. באותה עת שהה בחוף הים גם ידיד נוסף של דניאל בשם בני כהן.

אריקה פרישקין. תמונת ארכיון. צילום: אלי דסה
אריקה פרישקין. רוצחת מטורפת  תמונת ארכיון. צילום: אלי דסה

אריקה ביקשה לשוחח ביחידות עם דניאל, אולם הוא סירב. אריקה קיללה את דניאל ואת דיאנה בשמות “זונה”, “שרמוטה” וקראה לעבר השניים “אני אחתוך לך את הזין ואשים אותו בפה של דיאנה”. הקללות של אריקה לדניאל וידידתו נמשכו עד השעה 14:00 בערך. משפנו דניאל וחבריו לעזוב את חוף הים, אמרה אריקה לדניאל שיקח את הבת ויטפל בה.

דניאל והבת ביחד עם דיאנה ובני, הלכו לדירתה של דיאנה ברח’ יהודה הלוי 2 בקרית ים, ואריקה הלכה בעקבותיהם. משהגיעו ליעדם קראה אריקה לעברה של דיאנה “חכי מה יהיה לך”.

אריקה הלכה לביתה בקרית מוצקין, שם הצטיידה בתיק ובו 5 סכינים, שופין, שיפוד מתכת ומטהר אוויר, והלכה לביתה של דיאנה. בסביבות השעה 14:30 בעת שדניאל, דיאנה והבת ישבו על הספה בסלון הדירה, נכנסה לשם אריקה, סגרה את הדלת באמצעות סוגר הביטחון, הוציאה מתיקה את הסכינים והורתה לבתה להיכנס לאחד החדרים.

אריקה אחזה בידיה בשני סכינים ובמברג, והחלה לקלל והתקרבה לדיאנה במטרה לפגוע בה, אולם דניאל מנע ממנה לעשות זאת.

אריקה דחפה את דניאל עם שיפוד המתכת, תוך שדקרה אותו בחזהו. מאותה שעה ועד לשעה 20:04 שהתה אריקה בדירה, ובמהלך שעות אלו דקרה את דניאל בחלקים שונים בגופו באמצעות הסכינים שהביאה עימה. היא דקרה אותו בבית החזה מימין, בזרוע ימין, שתי דקירות בזרוע שמאל, שתי דקירות בשוק רגל ימין, חתך דקירה בשורש כף יד ימין ופצע חתך באצבע חמש ביד שמאל. בין דקירה לדקירה עברו פרקי זמן ממושכים, במהלכם דיברה אריקה עם דניאל, סיפרה לו על כל מה שעבר עליה במהלך חייהם המשותפים, וקיללה אותו ואת דיאנה.

בין היתר אמרה לדניאל המנוח:

“לא רציתי להגיע למצב כזה אבל תדע לך אם כבר התחלתי, אין מצב שתחיה, אני לא אפסיק עם זה עד שתמות. אני רוצה לראות אותך מדמם כמו שראיתי את אח שלי עד שתמות. אם אתה רוצה למות אז בבקשה. עוד מעט אתה מחליף צבעים ועוד מעט פניך יהיו בצבע סגול. עד שאני לא אראה צבע סגול אני לא אעזוב אותך”.

דניאל, ביקש מאריקה ללכת לשירותים, אולם אריקה סירבה לאפשר לו זאת. בשלב מסוים הורתה לדיאנה למסור לידיה את משקפי הראייה שלה, וכאשר דיאנה ביקשה לאפשר לה להישאר איתם, היכתה אותה אריקה בגבה עם שיפוד המתכת. דיאנה הסירה את משקפיה, ואריקה זרקה אותם לכיור המטבח. עוד הורתה אריקה לדיאנה, לשבור את ציפורניה ודיאנה צייתה לה, מחמת פחדה ממנה.

אריקה אמרה לדיאנה כי עוד מעט תהיה אף היא במצבו של דניאל.

בשעה 20:00 כשדניאל כבר שכב על הרצפה ונשם בקושי, התחננה דיאנה בפני אריקה שתתיר לה להזמין אמבולנס, ואריקה הסכימה. דיאנה הזעיקה למקום אמבולנס, וגם אריקה שוחחה עם מוקד מד”א, שלפי בקשתם היא יצאה מהדירה והמתינה לאנשי מד”א. לאחר שכיוונה אותם לדירה, עזבה אריקה את המקום ונסעה לבקר את אחיה המתגורר באילת, כשבידה התיק עם הסכינים. ילדתה נשארה בדירה, עד שאחד השכנים אסף אותה.

יום לאחר מכן, שבה אריקה מאילת, והגיעה לפתח הבניין שבו מתגוררים בני משפחתו של דניאל, ששבו באותה עת מהלוויתו, לבושי שחורים. לפי עדותה, רק אז הבינה כי דניאל נפטר.

אריקה החזיקה בידיה את הסכינים, ואמרה כי היא רוצה לראות את בתה. משנאמר לה כי לא תוכל לראות את הילדה, אמרה “אם תעצרו אותי אני אדקור את כולכם”, ולאחר מכן עזבה את המקום. בערבו של אותו יום נעצרה אריקה על ידי המשטרה. משהודיעו לה במשטרה שהיא חשודה ברצח, הגיבה: “נכון, אני רצחתי אבל הוא רצח אותי 7 שנים”.

לקריאת פסק הדין המחריד בקובץ pdf לחצו על הקישור מטה, או היכנסו לאתר בית המשפט העליון בקישור: https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\05\550\018\f13&fileName=05018550_f13.txt&type=2

ביהמ”ש עליון שופטים: אילה פרוקצ’יה, עדנה ארבל ודוד חשין פסק דין ע”פ 1855/05 אריקה אורבוש פרישקין נ’ מדינת ישראל – נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי בחיפה תפ”ח 3/03, קובץ pdf

בקשה לדיון נוסף: הנשיאה דבורה ביניש דחתה את הבקשה דנ”פ 3220/8 בעניינה של אריקה אורבוך פרישקין נ’ מדינת ישראל. המבקשת להצטרף לעתירה כידידת בית המשפט”איתך – משפטניות למען צדק חברתי” עו”ד איתי הרמלין, קובץ pdf

בתמונה: אנה קומשין, לאה הסוהרת, סיון הסוהרת, מרינה טרנסקו
בתמונה: אנה קומשין, לאה הסוהרת, סיון הסוהרת, מרינה טרנסקו

אנה קומשין ומרינה טרנסקו, ביהמ”ש מחוזי ת”א תפ”ח 52738-01-12, שופטים: נירה אחיטוב, מרים דיסקין ורענן בן יוסף. השתיים הורשעו ב- 2012 בעבירות של רצח בכוונה תחילה, הצתה והשמדת ראיה, קשירת קשר לביצוע גניבה ושיבוש מהלכי משפט. שתיהן קיבלו מאסר עולם ו- 5 שנות מאסר על עבירות ההצתה כש-4 שנות מאסר בחופף ושנה אחת נוספת לריצוי המאסר, ופיצוי בסך 258 אלף ש”ח למשפחת הקורבן.

בלילה שבין 26.12.2011 לבין 27.12.2011 אנה ומרינה, שתיהן אזרחיות אוקראינה השוהות בישראל משנת 2011, אשר פרנסתן בזנות, רצחו את ד”ר אלי ללוש, אליו הגיעו לצורך מתן שירותי מין. כשבוע עובר לרצח, הגיעה אנה לביתו של ללוש לצורך מתן שירותי מין. עם סיום הפגישה שוחחו השניים על אפשרות לקיים פגישה נוספת ביניהם. לאחר הדברים הללו סיפרה אנה למרינה, כי לאלי ללוש יש כסף בדירתו והשתיים קשרו קשר לגנוב את כספו ורכושו של ללוש, על ידי הטמנת סם אקסטזי במשקה שישתה.

אנה, תיאמה עם ללוש פגישה וסיכמה איתו כי תבוא חברה נוספת. השתיים הגיעו לדירתו ביום 26.12.11 והחלו לשתות עימו משקה אלכוהולי. בשלב זה, הסיחו את דעתו והכניסו לכוסו סם אקסטזי, שהביאו מבעוד מועד. סמוך לאחר מכן, נמצאו השלושה במיטתו של ללוש.אז גמלה בלבן החלטה להרוג את ללוש, כדי לשדוד אותו מבלי שיתנגד להן.

מרינה הביאה מהמטבח 2 סכינים ומסרה אחד מהם לאנה. השתיים הניחו כרית על פניו של ללוש, ודקרו אותו עם הסכינים 9 דקירות, מרביתן באזור החזה והצוואר. אחת הדקירות גרמה לנזק קטלני בווריד הראשי של צוואר המנוח ודקירה נוספת חדרה לריאה הימנית. בשלב זה, שבו המנוח התבוסס בדמו, דחפו אנה ומרינה את ללוש מהמיטה, הלבישו על ראשו שתי שקיות ניילון והידקו אותן לצווארו. סמוך לאחר מכן פנו המערערות לערוך חיפוש בדירה ובחפציו של המנוח, ומצאו סכום של כ- 100 אירו ו- 1200 ש”ח שאותו חילקו ביניהן. הן נטלו גם טלוויזיה שנמצאה בדירה, רכוש המנוח. לאחר מכן אספו מהדירה חפצים שהשתמשו במהלך האירוע: שני סכינים, כוסות ובקבוקים מהם שתו ושני טלפונים סלולריים של המנוח. את החפצים הכניסו לשקית ניילון, שאותה לקחו עימן.

לאחר מכן, כדי לוודא את מותו של המנוח וכדי למנוע התחקות אחריהן, הניחו אנה ומרינה על המנוח, שמיכה ובדים, שפכו משקה אלכוהולי בסמוך אליו, הציתו את הבדים שכיסו את גופו וסגרו את דלת חדר השינה. ביציאתן מהדירה לקחו עימן את רכוש המנוח, ואת שקית הראיות ונסעו במונית לביתן באשדוד. כאשר הגיעו לאשדוד, התרחקו כמה רחובות ממקום מגוריהן והשליכו את שקית הראיות לפח זבל, ואז חזרו לדירתן עם רכושו של המנוח.

העליון דחה את ערעורן כשהשופט עוזי פוגלמן מסיים במילים: “האם אותה עליבות אנושית שבה חיו המערערות יכולה להיות נסיבה מקלה להפחתה בעונש? לא במקרה דנא. לא המנוח הוא שהביאן למצב זה, לא הוא שפגע בהן, ולא עליו היה לשלם את מחיר חייהן בזנות. היש בן אנוש אשר לב פועם בו היכול להצדיק או אף לקבל את הטענה כי המתתו האכזרית של המנוח נבעה מתסכול של התעללות במערערות על ידי אחרים, צרכני המין, ולא מתאוות בצע פשוטה ואובדן גבולות מוסרי? התשובה אינה יכולה להיות חיובית”.

ד"ר אלי ללוז ז"ל, נרצח
ד”ר אלי ללוז ז”ל, נרצח

אנה קומשין אמורה להשתחרר בשנת 2021 בשליש לאור העובדה שהיא משתפת פעולה ב”שיקום” שלה, עובדת במתפרה, משמשת “תומכת” לאסירות (הכל בתשלום) בכלא נווה תרצה והתנהגותה ללא דופי. יסמנית של המערכת. כנ”ל חברתה.

לקריאת פסק הדין בקובץ pdf הקליקו על הקישור מטה, ולקריאת פסק הדין באתר ביהמ”ש הקליקו על הקישור: https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\14\120\085\m17&fileName=14085120_m17.txt&type=2

פסק דין ביהמ”ש העליון שופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ומני מזוז – דחו את ערעורן של הרוצחות ע”פ 8512/14 ע”פ 8595/14 אנה קומשין ומרינה טרנסקו נ’ מדינת ישראל, אמו ואחיו של המנוח ד”ר אלי ללוז ז”ל, קובץ pdf

קלייר קורבלי, ובן זוגה אנדריי וולצ’נסקי (42), ביהמ”ש מחוזי ירושלים תפ”ח 34689-06-17, השניים רצחו את השכן בחודש מאי 2017. במהלך שיחזור הרצח, קלייר תיארה כיצד ביתרו את גופתו ולאחר מכן הובילה את השוטרים לגינה השכונתית – שם טמנו את גופתו המבותרת של מרציאנו ז”ל. בני הזוג קלייר ואנדריי, מתגוררים בשכונת ארמון הנציב בירושלים, והיו בסכסוך עם השכן. שלושה ימים נעדר שלמה סמי מרציאנו ז”ל מביתו שבשכונת ארמון הנציב. רק הודות לאזרחות טובה שגילו שני נערים וחברו של מרציאנו, שמיהרו לדווח למשטרה על חשדם, ובזכות חקירה מהירה ויעילה של חוקרי הימ”ר של משטרת ירושלים – נחשף אחד ממקרי הרצח היותר קשים שנראו בבירה. שני הרוצחים עולים מרוסיה והרצח תוכנן בקפידה. טרם ניתן פסק דין, קלייר שוחררה למעצר בית בחודש דצמבר 2018.

קלייר קורבלי, רצחה את השכן וביתרה את גופתו
קלייר קורבלי, רצחה את השכן וביתרה את גופתו

מזל בר אושר (46), ביהמ”ש מחוזי באר-שבע, רצחה ביום 13.6.2010 בשעות הבוקר את שכנתה טלי עטר, שהייתה בחודש ה-8 להריונה בדקירות סכין, כתוצאה מהדקירות נפטר גם היילוד שהוצא מרחמה של טלי ז”ל בניתוח קיסרי דחוף.

החלטת השופט חנן מלצר בש”פ 7553/10 מזל בר אושר נ’ מדינת ישראל, התקבלה בקשתה של בר אושר לקבלת חומרי חקירה, קובץ pdf

בתאריך 13.6.2010 בעת שטלי עטר וחברתה, עלו במדרגות לביתה של טלי, המתגוררת בקומה שלישית (קומה מעל מזל בר אושר), המתינה לה מזל בר אושר מול פתח דירתה, והחלה לגדף את טלי עטר, כשהיא דוחפת אותה. מזל בר אושר הדפה את המנוחה לאחור, וטלי התנגדה והכתה אותה בפניה. אז אמרה מזל בר אושר “אני אהרוג אותך, אני אהרוג אותך”, נכנסה לדירתה לקחה 2 סכינים חדשות, ונטלה מתוכה סכין חדה. טלי עטר וחברתה, נבהלו מהסכין, וירדו במהרה במדרגות כדי לברוח, ואילו מזל בר אושר, דלקה אחריהן במדרגות. כשהיתה טלי עטר מחוץ לבנין, התקרבה אליה מזל בר אושר והחלה לדקור אותה. טלי, ניסתה להתגונן באמצעות ידיה ולתפוס את הסכין, אולם מזל בר אושר, אחזה בסכין בחוזקה ובתנועות מהירות ואלכסוניות, חתכה את טלי עטר בזרועותיה, ובכפות ידיה תוך שהיא אומרת “אני אהרוג אותך, אני אהרוג אותך”. גם לאחר שטלי התמוטטה, נעמדה מעליה מזל בר-אושר והמשיכה לדקור אותה. כתוצאה מהדקירות מתה טלי, ובנה התינוק נפטר אף הוא, 4 ימים לאחר שיילדו אותו בניתוח קיסרי.

בר אושר קיבלה 24 שנות מאסר על רצח טלי עטר ז”ל והריגת התינוק ז”ל. בכלא נווה תרצה, תקפה אסירה. בעת שהאסירה ישנה בלילה, הרתיחה מזל בר אושר קומקום מים רותחים, ושפכה על האסירה את כל המים הרותחים. האסירה נפצעה קשות, ונותרה מצולקת. על תקיפה זו נשפטה בר-אושר, וביהמ”ש גזר נגדה 4 שנות מאסר נוספות.

מזל בר אושר. צילום: כל הזכויות שמורות להרצל יוסף
מזל בר אושר, צוחקת בעת הקראת גזר הדין. צילום: כל הזכויות שמורות להרצל יוסף
טלי עטר ז"ל, נרצחה בחודש ה-8. תמונה: משפחתה
טלי עטר ז”ל, נרצחה בחודש ה-8. תמונה: משפחתה

רוזה דהן (58), ביהמ”ש מחוזי חיפה ת”פ 304/03, רצחה ביחד עם יוסף דנינו את עומר יאגורי ז”ל בחיפה. רוזה ודנינו ביקשו מעומר שיתן להם סמים אולם עומר סירב. למחרת הגיעו רוזה ודנינו לביתו של עומר, פתחו את הדלת בבעיטה. דנינו החל לדקור את עומר פעם אחר פעם בבית החזה, בגב, בגפיים, ובראש על מנת להמיתו. לאחר שדנינו חדל לדקור את המנוח, נטלה רוזה כלי חד והחלה אף היא לדקור את המנוח 85 דקירות במספר. כשהתברר לרוזה שעומר עדיין חי, נטל דנינו חבל, כרך אותו סביב צווארו של המנוח, חנק אותו ושיסף את גרונו. השניים קיבלו מאסר עולם. ביהמ”ש העליון דחה את ערעורם.

לקריאת פסק הדין של ביהמ”ש העליון הקליקו: https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\06\840\094\k12&fileName=06094840_k12.txt&type=2

ביהמ”ש עליון פסק דין ע”פ 4383-06 ע”פ 9484-06 רוזה דהן נ’ מדינת ישראל, קובץ pdf

0 0

About Post Author

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.
Happy
Happy
0 %
Sad
Sad
0 %
Excited
Excited
0 %
Sleppy
Sleppy
0 %
Angry
Angry
0 %
Surprise
Surprise
0 %
Print Friendly, PDF & Email
Please follow and like us:
error0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *