הילדה מרים פרץ ז"ל. צילום: המשפחה

משפחתה של הנערה בת ה- 17 מרים פרץ ז”ל שנפטרה ממנת יתר נגד משרד הרווחה: “צווי בית משפט שהוצאו כדי להכניס אותה למוסד לא בוצעו”

Spread the love
Read Time13Seconds

מותה הטראגי של מרים פרץ ז”ל, הנערה בת ה-17 משכונת גאולה, שמתה בלילה שבין חמישי לשישי שעבר ממנת יתר, ממשיך להכעיס את בני משפחתה ואת חבריה, שמעלים טענות קשות כנגד הרווחה.

מרים פרץ ז”ל, הותירה אחריה הורים – יעל ובצלאל – שמונה אחים ואחות. נמצאה ללא רוח חיים ביום שישי שעבר בדירה בשכונת בית צפאפה לאחר מנת יתר של סמים. המשטרה עצרה את מג’ד עליאן, בן 55, מבית צפאפה בחשד כי הוא שידל את מרים פרץ ז”ל לצריכת סמים קשים.

הנערה מרים פרץ היתה מוכרת לרווחה ועל כן מעלים בני משפחתה וחבריה טענות קשות. אחיה הגדול, יוסף חיים פרץ: “יש לנו הרבה כעס, תסכול וכאב על הרווחה. פשוט הפקירו אותה. צווי בית משפט שהוצאו כדי להכניס אותה למוסד לא בוצעו. לפני 5 חודשים, כשהמצב שלה הידרדר, הוציאו צו חדש אך היא נשארה ברחובות. התוצאה הסופית מכאיבה ומכעיסה – הגיע החשוד בן העוולה שלקח נערה צעירה ושידל אותה לסמים”.

צופיה פרזון, תושבת שכונת גאולה בת 25, שהיתה חברה קרובה של פרץ ז”ל מספרת כי “מרים היתה בשבילי כמו אחות קטנה. הייתי מסתובבת איתה הרבה ולאחרונה יצאה לנו לדבר כמעט כל יום. פגשתי אותה יומיים לפני שהיא מתה. ביקשתי ממנה שתעזור לעצמה ושתשנה את דרכה, שתיכנס למוסד. אמרתי שכולם רוצים לעזור לה. היא חייכה אלי ואמרה ‘בעזרת ה'”.

ספרי קצת על מרים ז”ל.
“היא כל הזמן היתה מחייכת וצוחקת. כולם אהבו להסתובב איתה ולהיות בקרבתה. היה לה לב ממש ממש טוב. היתה לה שמחת חיים אמיתית, כל הזמן עם חיוך כובש”. המשפחה כועסת “שלא עזרו להם ולמרים. הרווחה היתה חייבת לעזור וזה לא קרה”.

עו”ד איתמר בן גביר שמסייע למשפחת פרץ בעניינים המשפחתיים אמר כי: “המשפחה טוענת לרשלנות של רשויות הרווחה וגם של המשטרה. מעיון קל במסכת האירועים שהתרחשה, יש יותר מדי נקודות אדומות, תמיהות וסימני שאלה על ההתנהלות ועל הטיפול בנושא. לגבי הרווחה – הוראת בית המשפט להכניס אותה למעון היתה לפני חודשים רבים, אבל מישהו שם התרשל בתפקידו ולא ביצע את מה שהוטל עליו”.

הנערה מרים פרץ ז"ל. תמונה: אינסטגרם
הנערה מרים פרץ ז”ל. תמונה: אינסטגרם

יוסף חיים פרץ, אחיה של הנערה מרים פרץ, שגופתה נמצאה לאחר שמתה ממנת יתר של סמים, התראיין לג’ודי ניר מוזס שלום ב-103FM וסיפר על התדרדרות מצבה של אחותו: “קודם כל בואו נתחיל מזה שהיא הייתה ילדה טובה, פרח, לפני שנה וחצי הייתה ילדה מצוינת. קצת עם קשיים במסגרות, שהוקיע החברה ויצאה החוצה”.

איפה אתם גרים?

“אנחנו גרים בירושלים במרכז העיר. אמא שלי פנתה לפני שנה וחצי לרשויות. עד לפני 9 חודשים הוציאו צו שמרים צריכה להיות במעון סגור כי היא לא יכולה להמשיך להסתובב ברחובות”.

איך היא הגיעה לרחובות?

“אנחנו תמכנו בה, היינו איתה, היא קיבלה הרבה אהבה”.

מישהו נוסף במשפחה שלכם בענייני סמים?

“לא, לא. משפחה נורמטיבית לכל דבר ועניין. אנחנו משפחה מאוחדת, מגובשת, חזקה. תמכנו במרים והיינו איתה, דאגנו לה ונתנו לה את הלב שלנו. בחודש האחרון, 5 לילות לא ישנתי. הייתי ער כל הלילה כדי לחפש אותה. אני ואחים שלי וכל המשפחה הייתה סביב הדבר הזה”.

אמא שלך פנתה?

“אמא שלי פנתה לשופט ואמרה לו ‘הילדה בסיכון’. לפני 9 חודשים הוא הביא צו שהילדה צריכה להיות במעון סגור ובמהלך תשעת החודשים הללו היא התקשרה לעובדת הסוציאלית ושואלת אותה ‘מה קורה עם זה?’ והיא לא ענתה בטלפונים. כדי להשיג אותה היינו צריכים להתקשר ממספרים אחרים. בשביל להשיג אותה היינו צריכים להתקשר ממספרים אחרים. את המספרים של המשפחה היא הייתה מזהה ולא ענתה לעולם. כשהתקשרנו ממספרים אחרים, אף פעם היא לא ניהלה שיחה אמיתית, תמיד היא אמרה ‘אני אחזור’, ‘אני עסוקה’, ‘לא להתקשר לטלפון האישי’. מה יכולנו לעשות? עם מי יכולנו לדבר?”

אתה פגשת את העובדת הסוציאלית?

“לפני שנה וחצי הייתה למרים עובדת סוציאלית אחרת, והייתה מסגרת שנקראה ‘ניגונים’, ישר היא הכניסה אותה לשם, לא חיכתה. אבל העובדת הסוציאלית הנוכחית לא הייתה עונה, לא היה אכפת לה, פעם אחת היא לא יזמה שיחה”.

ומה קרה עם ‘ניגונים’?

“בגלל ההידרדרות אז היא יצאה מהמסגרת כי זו הייתה מסגרת לא סגורה, אז היא הייתה חייבת מסגרת סגורה, בגלל זה עשו לה צו למסילה. היא אהבה את הבחוץ ולצאת והיא הייתה חייבת מסגרת שתשמור עליה. עניין הסמים קרה בשנה האחרונה.  כל חודש זה הידרדר, והיא הייתה נעדרת. רק בחודש האחרון היא נעדרה 9 פעמים. חודש קודם היא נעדרה עוד מספר פעמים ובחודש הקודם גם, ומחפשים אותה, את יודעת איפה היינו מוצאים אותה? אני הייתי מסתובב בלילות ומחפש אותה קבוע, כל פעם כשמצאתי אותה היא הייתה מסטולה, דלוקה, על סמים, זרוקה, בלי נעליים, הייתי רואה אותה במצב שהיה בא לי לבכות.

“לפני חודש חיפשתי אותה ומצאתי אותה זרוקה בלי נעליים ובלי כלום, הגיע אמבולנס ומשטרה, הדופק שלה היה על 150, הייתי איתה כל השבת בהדסה עין כרם, במוצאי שבת רציתי לעדכן את קציני המבחן, התקשרתי מ-10 טלפונים ולא ענו. בשבת האחרונה היא נמצאה על הכביש זרוקה במעיין עין יעל, מסטולה, על סמים, לא יכולה להגיב בכלל. התקשרנו לעובדת הסוציאלית ורצינו לעדכן אותה, ‘תקשיבי, הילדה בסיכון, למה היא לא במסגרת? יכול לקרות לה משהו, היא יכולה להירצח, להיאנס, להידרדר למקומות שמי יודע איפה’, אבל הם התייחסו אליה כנטל, לא כאילו זאת הבת שלהם או אחות שלהם או קרובת משפחה שלהם”.

אבל אם אין מקום?

“שימצאו מקום, שיהפכו עולמות, שילכו לממשלה, שיעשו צעקות. לפחות שיענו לטלפון, שיזמו, שידברו, שיעשו משהו, יש מה לעשות. לא יכול להיות שילדה מגיל 16 עד גיל 17 מסתובבת ברחוב ומידרדרת מיום ליום. לא יכול להיות שזה הסוף. אני מבטיח לך שאם זה היה הבן או הבת של מישהו שקרוב לרווחה, הדברים היו נראים אחרת. התייחסו אליה כמספר”.

דיברו איתכם אחרי האסון?

“2 עובדות סוציאליות ונציג העיר הגיעו אלינו ביום האחרון של השבעה, סתם לעשות וי, אני הרגשתי שזה וי וללכת”.

מישהו התנצל בפניכם?

“אמרו אנחנו מבינים את הכאב אבל לא התנצלו. הם רצחו לי את האחות. תקשיבי טוב, הם רצחו לי את האחות”.

איפה מצאתם אותה?

“היא נמצאה בבית צפאפא, אצל בן אדם בן 55, בדירה של המשפחה שלו. היא נמצאה ללא רוח חיים, ועל מה היא נמצאה? על סמים. איך ילדה שנעדרת יום אחרי יום, מנסים להתקשר לעובדת הסוציאלית, איך היא מגיעה לבית צפאפא עם בן אדם בן 55 ואיך לפני כן אף אחד לא התעורר? הכתובת הייתה על הקיר, זה פשוט אחד ועוד אחד, זאת התוצאה”.

איך אמא שלך?

“הבית שלנו התפרק. אנחנו מחפשים את הכוחות בנו לקום ולצאת מהשבר הזה. אני מפחד על אמא שלי, היא לקחה את זה קשה. כמה ימים לפני שמרים נפטרה הגיעה המשטרה אלינו, מרים הייתה במצב שבור, אמרתי לשוטר ‘תן לה שנייה להתקלח, לאכול משהו ואז תיקח אותה’, הוא התווכח איתי עד שבסוף נתן לה רק לאכול ולשטוף רגליים”.

אתם מתכוננים להמשיך במאבק?

“אני הולך להמשיך במאבק הזה. אני נלחם פה לא מול גוף, מול רוצחים. את יודעת למה אני עושה את זה? כדי שזה לא יקרה פעם הבאה לאחת מהאחיות שלנו, לאחים שלנו, לבנות שלנו, וגם לנו בעצמנו – זה יכול להגיע לכל אחד. אף אחד לא יכול להגיד ‘לי זה לא יקרה’, יש פה כשל במערכת. יש מאות ילדים של נוער בסיכון. רק בשבת הזאת קיבלתי פנייה מאישה שצריכה שנקנה כל מיני דברים ל-30 ילדים שאין להם איפה לישון. אני עושה את הזעקה הזאת כדי שישתנה משהו, שלא יקרה המקרה הבא”.

https://www.maariv.co.il/news/law/Article-727064

0 0

About Post Author

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.
0 %
Happy
0 %
Sad
0 %
Excited
0 %
Angry
0 %
Surprise
Print Friendly, PDF & Email
Please follow and like us:
error0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *