טיפול פסיכיאטרי כפוי

הסכים לבדיקה פסיכיאטרית לחמוק ממעצר ומצא עצמו מאושפז בבית חולים אברבנאל עובר טיפולים פסיכיאטריים קשים

Spread the love

סיפורו של א', בן 27 באותה עת, באוגוסט 2017, נעדר עבר פסיכיאטרי, נעצר על ידי המשטרה בעקבות ריב עם השכן, והגיע לאשפוז פסיכיאטרי כפוי של 4 חודשים.

באוגוסט 2017 בדירת המגורים הקודמת של א', היה לו ריב עם השכן שלו, בו היתה אלימות. המשטרה הגיעה למקום ועיכבה את א' לצרכי חקירה. חוקר המשטרה אמר לא' במה הוא חשוד, וביקש ממנו לתת גירסה משלו.

א' ביקש מחוקר המשטרה לתת לו את המקלדת שלו, כדי שהוא יוכל להקליד את גירסתו. חוקר המשטרה סירב, ו- א' נעצר, העביר לילה אזוק בתחנת המשטרה, עד שהובא למחרת לבית המשפט והשוטר-תובע ביקש שא' יעבור בדיקה פסיכיאטרית, בשל בקשתו יום קודם בחקירתו להקליד את חקירתו במקלדת של החוקר.

א' שאל את הסנגורית, מטעם הסנגוריה הציבורית "מה הקשר לבדיקה פסיכיאטרית?", ובמקום לעמוד לצידו של א', אמרה שאינה מתנגדת לבדיקה. א' שאל אותה מה הקשר בין ריב עם שכן לבדיקה פסיכיאטרית, מאחר ואין לו רקע פסיכיאטרי. הסנגורית אמרה לא' תדבר עם הפסיכיאטר, תספר לו מה שקרה, ואנחנו ניפגש בבית המשפט מחר בבוקר.

א' נלקח מכלובי המעצר של בית המשפט בשעות הערב לבית חולים אברבנאל, כשהוא אזוק בידיו ורגליו, לצורך אבחון פסיכיאטרי משפטי, שם לא שיתף פעולה. הוא אמר לפסיכיאטרית שאינו מעוניין לשוחח איתה, ולכן הוחזר לתא המעצר. למחרת הובא לביהמ"ש, והתובע המשטרתי החל לומר שא' לא שיתף פעולה עם הפסיכיאטרית, לא נבדק, הכשיל את הבדיקה, ואז שוחרר א' למעצר בית בפיקוח של אביו בביתו.

א' רב עם אבא שלו, בבית של אביו, ואז לקח את הדברים שלו ועבר לבית של אחיו, ואז נעצר שוב פעם בגלל הפרת תנאי מעצר, אז הגיע סנגור אחר ושאל את א' "תסכים לעבור בדיקה פסיכיאטרית?". א' שאל "כל זה בגלל ריב עם שכן? מה הקשר לבדיקה פסיכיאטרית שכל כך רוצים אותה?"

הסנגור אמר לא' "בוא תוכיח לבית המשפט שהכל בסדר איתך וזה לטובתך".

לא' שלא היתה נגיעה כלשהי לעולם הפסיכיאטרי, הסכים לבדיקה. כשהגיע לארבנאל נשאל על פרטיו האישיים ועל שיוכו לקופת חולים כללית, השיב על כל השאלות. בבדיקה אצל הפסיכיאטרית סיפר מה שהיה לו עם השכן, ועל המריבה עם אביו, ואז הפסיכיאטרית רשמה: "בוחן מציאות וכושר שיפוטי דורשים בדיקה מעמיקה יותר". א' לא הכיר את המושגים הללו, ואז נלקח למחלקה 7 א' המשפטית.

למחרת הגיעה הפסיכיאטרית המחוזית עם קרימינולוגית, קראה לא' לשיחה, וביקשה ממנו לספר שוב פעם מה היה עם השכן ולמה רב עם אבא שלו. שוב פעם סיפר לפסיכיאטרית על מה שקרה לו, ואז הפסיכיאטרית אמרה לו "אני קובעת שאתה לא כשיר לעמוד לדין".

א' חשב שזה פרס. ואז שאל את הפסיכיאטרית, אם אני לא כשיר לדין, זה אומר שאני משתחרר, הפסיכיאטרית אמרה "ממש לא. אני קובעת שאתה לא כשיר לעמוד לדין. אתה נכנס לאישפוז ואתה מתחיל מהיום לקבל טיפול".

א' שאל מה בדיוק, והפסיכיאטרית ד"ר שילד השיבה "התקף פסיכוטי". א' שאל מה זה התקף פסיכוטי, ואז הפסיכיאטרית הסתכלה על הקרימינולוגית ואמרה לה "את רואה? דוגמא טובה לחולה חסר הבנה למצבו".

הפסיכיאטרית אמרה לא' שמהיום הוא יקבל טיפול כדורים וגם זיפרקסה. א' אמר לפסיכיאטרית שהוא לא מתכוון לקחת את הטיפול הזה. הפסיכיאטרית השיבה שאם הוא לא יקח, יקבל בכוח, וכך היה. נכנסו 5 אחים גדולי גוף למחלקה, ניגשו לא'. אחד אחד מהם אמר לא' עם כוס מים קטנה ונתן לו כדור לבלוע. א' השיב שהוא לא בולע שום דבר, שיבלע בעצמו אם הוא רוצה, ואז האח אמר "יאללה, תיקחו אותו".

5 האחים תפסו את א' בכוח, א' לא הצליח להתנגד, גררו אותו בכוח לחדר של האחות, וכמו שרואים בסרטי אימה. עם מזרק עצום, השכיבו את א' על הרצפה, תפסו אותו בצוואר, הורידו לו את המכנסיים והתחתונים, והאחות הזריקה לא' זריקה לתוך הישבן, והאח אמר לא' "זה מה שיקרה לך שוב ושוב ושוב, אם אתה לא תיקח את הכדור".

א' אומר שמה שהוא עבר בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל "אין דרך אחרת להגדיר את זה: אונס".

יום למחרת הגיע האח אל א' ושאל אותו אם הוא רוצה לחזור על הזריקה שוב או שיקח את הכדור? כעבור מספר ימים נלקח א' לבית המשפט, השופטת קבעה שא' אינו כשיר לעמוד לדין, ואז החזירו אותו לבית החולים אברבנאל, ממחלקה 7 א' משפטית העבירו אותו למחלקה סגורה לגברים 6 ב' פעילה ג', שם נתנו לו זיפרקסה, שגרמה לו לתופעות לוואי קשות בכבד, אז החליפו לו לסם פסיכיאטרי אינווגה, ו-קלונקס. שוב פעם דחפו לא' זריקה בכוח בישבן, כך שהוא הרגיש כמו מסך שחור שנפל עליו ורצה לישון.

"מגיעים אחים גדולים, לוקחים אותך בכוח לחדר צדדי, מפשיטים אותך ומזריקים לך זריקה לישבן".

א' מספר, שאחיו הגיע לבקר אותו במחלקה הסגורה, הוא סיפר לו כל מה שקורה באברבנאל, ואח שלו הלך להתעמת עם האח. האח ראה שאחיו של א' מקליט אותו וביקש ממנו את הטלפון. אחיו של א' סירב, ואז הוזמנה משטרה. אחיו של א' סיפר לשוטר מה שקורה במחלקה הסגורה, והשוטר אמר שידיו כבולות ואין לו יכולת להתערב. אחיו של א' נדרש לעזוב את המקום.

בערב נכנסו 10 אחים לחדרו של א' ואמרו לו שהוא הולך לקבל זריקה ולא יעשה כל מה שהוא רוצה. א' נתפס בכוח, הרביצו לו בפניו, הזריקו לו בכוח כשאחד מהאחים צעק "קשירה, קשירה", ולקחו אותו לחדר קשירה וקשרו אותו, בתור עונש על שאחיו של א' הקליט את האח.

א' היה קשור 4 שעות בקשירת צלב, כשבבית חולים לא תיעדו את הקשירה, בניגוד לחוק. למחרת הגיע לא' אח בשם דוד ואמר לו שהוא מקבל זריקה בשם "קספליון", זריקה הבאה בעוד שבוע. א' סבל מכאבים עזים בישבן.

א' מספר שכעבור שבוע שוב פעם קיבל את הזריקה של הקספליון, בצד השני של הישבן. בתוך יומיים היו לא' הצטברות של החומרים מהזריקות הללו, ואז התחילו תופעות לוואי קשות ביותר:

לא' התחילו תופעות של אקטיזיה, שבו הוא אינו מסוגל לשבת הרגליים שלו הלכו אוטומטית, דיסטוניה, הידיים של א' היו מכווצות. דיסקינזיה תנועות שרירים לא רצויות, כל הגוף שלו היה עקום והרגליים גם עקומות. א' לא יכול היה לשכב על המיטה להרים את הרגליים כדי שיוכל ללכת לישון, ונעזר במטופל לחדר שירים את רגליו מידי לילה, מכיוון שלא הייתה לו שליטה על הגוף שלו. א' מספר שיצא לו הרבה רוק מהפה, הפנים שלו היו עקומות, הגב שלו היה עקום והוא היה נופל על הרצפה כל כמה רגעים. אף אחד מהאחים לא התייחס אליו, כי מבחינתם אלו תופעות לוואי של הזריקות והתרופות שקיבל. גם הדיבור של א' הפך לעילג, מבולבל וקטוע. הוא דיבר דברים לא הגיוניים ולא יכול היה לנהל שיחה.

הוריו של א' שבאו לבקרו כשהוא עם גב עקום, נופל הרצפה, שהוא לא מסוגל לשבת, יוצא לו רוק מהפה, במצב אקטיזיה כשהוא הולך-חוזר, הולך-חוזר. אחר כך קיבל א' טיפול דקינט, שהוא נגד תופעות הלוואי שנגרמו לא', אולם טיפול זה לא עזר לא' וגרם לו לעצירות קשה ביותר.

לא' נהיה טונוס שרירים נמוך, שהוא לא יכול היה להחזיק את עצמו, ולא יכול היה אפילו לסגור דלת, וסבל מפרקינסון. הרופא אמר לא' שהוא לא יכול לסגור דלת, כי הוא לא אוכל ולא עושה כושר. א' אמר לרופא שלפני הטיפול שקיבל, הוא היה מתפקד והיה בסדר גמור.

הוריו של א' לקחו אותו לבית חולים שיבא, שם נקבע שהוא סובל מתופעות לוואי קשות ביותר כתוצאה מהטיפול הפסיכיאטרי.

עקב הזריקות הפסיכיאטריות, הגיע א' למצב סיעודי מלא, כשאמא שלו נאלצה לקלח אותו, לראות אותו עירום, כשהוא לא יכול להחזיק את עצמו. הרופאה בבית חולים שיבא קבעה שיש להפסיק לאלתר את הטיפול, ולתת לו טיפול שיסלק את החומרים מהקספליון, שנותרו בגופו. א' קיבל דקינט, פיקרמס וג'ומקס, או משהו כזה. טיפולים אלו לא עזרו.

א' חוייב לקחת סרקוול שגרם לו לדפיקות לב מואצות, וכשהעלו אותו לוועדה שאלו אותו במה אתה חולה, כשהוא הבין שאם יגיד שאינו חולה, יישאר באישפוז הכפוי, ואם יגיד שהוא חולה, והוא מוכן לקחת טיפול ישחררו אותו.

כתוצאה מהאישפוז הפסיכיאטרי, נשלל רישיון הנהיגה של א'.

א' מסכם את 4 חודשי האישפוז הכפוי, שעדיף להיות בבית סוהר.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *