בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ דחה את העתירה של הנאשמים אפי נוה ובר כץ לקבלת חומרי חקירה שיוכיחו אכיפה בררנית בהגשת כתב אישום פלילי נגדם בג”ץ 4922/19

בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ דחה את העתירה של הנאשמים אפי נוה ובר כץ לקבלת חומרי חקירה שיוכיחו אכיפה בררנית בהגשת כתב אישום פלילי נגדם בג”ץ 4922/19
בר כץ ואפי נוה
Spread the love

הנאשמים אפי נוה וזוגתו בר כץ, הגישו עתירה לביהמ”ש עליון נגד הפרקליטות והשופטת עינת רון, נשיאת ביהמ”ש השלום בראשל”צ בענין קבלת הליך גילוי ועיון על פי חוק חופש המידע שבעניינם.

השופט עמית דחה את העתירה שלהם, כשהוא נותן סקירה מקיפה ומעמיקה על הזכות לטעון אכיפה בררנית, ששני הנאשמים לא עומדים בתנאים. עמית פותח את דבריו ואומר: “נקדים ונאמר כי העתירה שבפנינו היא חריגה במובן זה שהיא מתיימרת לתקוף בבגץ החלטת ביניים בהליך פלילי“.

השופט עמית עושה מחוות שאף נאשם אחר לא זוכה להם, והוא כותב “כנגד שני העותרים הוגש בבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום ת”פ 58959-12-18 מדינת ישראל נ’ נוה וכץ”, ואילו אצל כל עותר פלילי אחר, כותבים כנגד הנאשם.

בעקבות כתב האישום, הגישו שני הנאשמים אפי נוה ובר כץ בקשה לקבלת חומרי חקירה, כל כתבי האישום שהוגשו ב-7 השנים האחרונות, בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל ובעבירה של קבלת דבר במרמה, במקרים של כניסה או יציאה בלתי מתועדת של אזרחים ישראליים, נושאי דרכון תקף, שלא היתה מגבלה משפטית או מניעה משפטית אחרת לכניסתם וליציאתם מן הארץ.

בנוסף ביקשו לקבל תיקי חקירה מלאים לגבי כתבי אישום אלה, נתונים מלאים ביחס לכל המקרים ב-7 השנים האחרונות, ולחילופין ב-3 השנים האחרונות, בהם התקיימה יציאה או כניסה לישראל ללא הצגת דרכון, מה עלה בגורלם של מקרים אלה, וככל שלא הוגש כתב אישום לגבי מקרים אלה, מסמך מסכם הכולל “תיאור ההחלטה לסגור את התיק וליבת העובדות ששימשו בסיס להחלטת הסגירה”.

הנתונים נדרשו לטענת הנאשמים, נוכח החשש לאכיפה בררנית בעניינם באשר לא עלה בידיהם לאתר במאגרים המשפטיים ולו מקרה דומה אחד. לגישת הנאשמים, באמצעות המידע המבוקש בכוונתם להוכיח כי כעניין שבמדיניות נהגה המאשימה לסגור אירועים דומים ללא חקירה, ולמצער ללא הגשת כתבי אישום.

את בקשתם לקבלת המידע סמכו הנאשמים על חוק חופש המידע.

השופטת עינת רון מביהמ”ש השלום דחה את הבקשה לפי סעיף 74 וקבעה כי יש לבחון את הבקשה של הנאשמים לפי סעיף 108 לחסד”פ ובמסגרת טענה של הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 לחסד”פ. השופטת עינת רון דחתה את הטענה לאכיפה בררנית, וקבעה כי היה על הנאשמים לבסס תשתית ראייתית ראשונית שלא בוצעה.

השופט יצחק עמית כותב:

“לא אכחד כי בקריטריונים הנהוגים כיום, לא היה מקום לדון כלל בעתירות אלה, ודומה כי ניתן להסביר את הדברים בכך שבאותה תקופה החלו להתגבש ההלכות לגבי הליכי העיון על פי סעיף 74 לחסד”פ.

היום כבר אין פנים לכאן ולכאן, ההלכה ברורה וידועה ולפיה הפורום בנושא של גילוי ועיון בחומרי החקירה הוא בית המשפט הדן בתיק הפלילי ולא בג”ץ. במהלך 25 השנים האחרונות, החריגים שנדונו בבג”ץ הם מעטים ונער יספרם.”

בג”ץ 4922/19 אפי נוה ובר כץ נגד מדינת ישראל – פסק דין שופטים עמית גרוסקופף שטיין – בקשת חופש מידע כמה תביעות הוגשו נגד נאשמים שיצאו מהארץ ללא הצגת דרכון, קובץ pdf

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *