העיתונאי מוטי לייבל

ד”ר יוסף צ’רניק על זיכוי מוטי לייבל: האם לכנות עובדת סוציאלית טיפשה זו העלבת עובדת ציבור?

Spread the love

הקשיבו לפרשנות המשפטית של ד”ר יוסף צ’רניק בעניין ערעור על זיכוי העיתונאי מוטי לייבל שכינה עובדת סוציאלית טיפשה.

מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.

הפרקליט טען כי מילים כמו “טיפשה” או “חוטפת ילדים” הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.

מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.

משה שלם מסביר: העיתונאי מוטי לייבל עומד לדין בפני שלושה שופטים בגלל שכינה פקידת סעד בכירה “טיפשה”

דיון ערעור על זיכויו של לייבל התקיים בבית משפט מחוזי ירושלים ב- 16.12.2019. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו של מוטי לייבל שכינה פקידת סעד בכירה לטענתם במהלך מחאה “טיפשה”. הפרקליטות טענה כי שימוש בתמונתה בשילוט הוא פגיעה בפרטיות.

טענות הפרקליטות מצביעות על אכיפה בררנית ומוסר כפול בכל הנוגע לאכיפת החוק לשון הרע, פגיעה בפרטיות כשמדובר בעובדי ציבור בכירים. שהרי ברור שאם אדם מהשורה יתלונן במשטרה על שכינו אותו “טיפש” לא תיפתח חקירה. יתרה מכן, כינויים כאלו וגרועים מאלו נפוצים באמצעי התקשורת השכם וערב על ידי אמצעי תקשורת בעיתונות הכתובה והמשודרת ופרקליטות המדינה לא מעזה לאכוף.

בנוסף שיטות האכיפה בהן השתמשה הפרקליטות נגד לייבל ושם טוב בפרשת הבלוגרים כוללות הסתה ופגיעה בפרטיות גבוהות עשרות מונים מאלו בהם מואשם לייבל.

לדוגמא בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מהשופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על לורי שם טוב שהייתה באותה עת עצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: ” …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…”.

מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת שם טוב הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייניה.

פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הינם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים של שם טוב לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח כגון אלו שתלונה בגינן הפרקליטות שגרה עקב חוסר עניין לציבור, אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית “חוסר עניין לציבור”.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.