העיתונאית מלכה שחם דוראון נושא סחר ילדים לאימוץ מתחיל מתקופת השואה

Spread the love

העיתונאית מלכה שחם דוראון, שסייעה לאדווה ליזר לפתוח את תיק האימוץ ולאתר את אימה, מסבירה על פשעי סחר ילדים לאימוץ מתקופת השואה.

בשואה ראו מצבים שבהם נשים עלו לארץ, אחרי השואה, בלי יכולת להרות ולהביא ילדים. ניסו להקים כאן דור חדש. נושא אימוץ הילדים לא נבע אז מאהבה לילדים, זה היה איזה שהוא ניסיון לשקם את החיים של האנשים שבאו ניצולים אחרי השואה.

יש את המשפחות שלא מצליחות להביא את הילדים, ובתקופה של בן גוריון, הסיסמה שלו הייתה “10 ילדים למען המולדת”, וככל שעשו יותר ילדים קיבלו הטבות בשק אורז וכו’.

הנשים שהגיעו לארץ חלקן הגיעו לבית חולים לחולי נפש “פרדסיה”, ומלכה שחם דוראון התנדבה שם.

נוצרה תיאוריה מטורפת בשנות החמישים והשישים, שאם אימא מזרחית יולדת 10 ילדים, לצורך הדוגמא גב’ בלולו, ואם היא יולדת בת, בעלה לא בא לקחת אותה מבית החולים, אם היא יולדת בן, הבעל מגיע בטקסי. ראו את זה בקופת חולים, בבתי החולים, וזה היה התוצר החברתי של שנות החמישים. אותה גב’ בלולו, שלא הבינו שיש לה לב של אימא, ואוי ואבוי, אם יקחו לה אחד. היו מספרים לה סיפור, לא מראים לה גופה, כלום. אלו סיפורים קשים.

אם ראו אימא אשכנזייה שיש לה 6 ילדים, והיא לדוגמא, באה מארגנטינה, והייתה בשואה, במקום לעזור לה, לתת לה כתף, “נוריד לה ילד אחד, יהיה לה יותר קל”. היום זה הרבה יותר גרוע. היום יש מאפיה דתית.

“כואב לי עצם העובדה לקחת ילד לאימא. זה לב של אימא. איך אפשר לעשות כזה דבר?”

יש תופעות חברתיות שהן מתפתחות, והשלטון, מתקופת בן גוריון, והשב”כ, והמוסד והשד יודע מה, הם נותנים לזה יד.

ראו גם החלק הראשון: הרצאת בכורה של אדווה ליזר “הצד האפל של עולם האימוץ” תעשיית הסחר בילדים

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.