הנשיאה אסתר חיות פסלה את השופטת גילת שלו מלדון בתיקו של נאשם לאור העובדה שקבעה בשנת 2014 ממצאי מהימנות לגביו ע”פ 518/20

הנשיאה אסתר חיות פסלה את השופטת גילת שלו מלדון בתיקו של נאשם לאור העובדה שקבעה בשנת 2014 ממצאי מהימנות לגביו ע”פ 518/20
Spread the love

השופטת גילת שלו מביהמ”ש מחוזי באר שבע, דנה בשנת 2011 בעניינו של נאשם ובשנת 2014 הרשיעה אותו כשהיא קובעת לגביו ממצאי מהימנות. משום מה, לא עלה בדעתה לפסול עצמה מלדון בעניינו של אותו גבר בשנת 2020, כשהוגש נגדו כתב אישום פלילי חדש, כשהיא טוענת שמאז שנת 2014 ועד היום היא דנה באלפי תיקים ואינה זוכרת את התיק של הנאשם.

הנאשם ערער לעליון, והשופטת חיות, מצאה את בקשתו מוצדקת ופסלה את השופטת מלדון בתיקו, כשהנשיאה מציינת: “יש להוסיף את העובדה שהכרעת הדין בהליך הקודם כללה ממצאי מהימנות והתרשמות מאישיותו של המערער, את העובדה שהשופטת גילת שלו נחשפה במסגרת ההליך הקודם לעברו של המערער ושמעה עדויות בעניינו, ולא פחת חשוב, קווי הדמיון בין שני כתבי האישום“.

בבית המשפט העליון
ע”פ 518/20
לפני: כבוד הנשיאה א’ חיות
המערער: פלוני
  נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
   
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 6.1.2020 בתפ”ח 57665-11-19 אשר ניתנה על ידי השופטים י’ רז-לוי, ג’ שלו וא’ משניות

בשם המערער:                       עו”ד פאולה ברוש

בשם המשיבה:                       עו”ד חיים שוייצר

פסק-דין

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים י’ רז-לוי, ג’ שלו וא’ משניות) מיום 6.1.2020 בתפ”ח 57665-11-19, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

  1. נגד המערער הוגש בשנת 2011 כתב אישום לבית משפט השלום באשדוד שייחס לו ביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוגו (ת”פ 16324-01-12; להלן: ההליך הקודם). ביום 24.12.2013 הרשיע בית המשפט (השופטת ג’ שלו) את המערער בחלק מן העבירות שיוחסו לו בהכרעת דין מנומקת, וביום 26.2.2014 גזר את דינו לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעונש. למען שלמות התמונה יצוין כי ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד חומרת העונש שנגזר עליו, התקבל ביום 9.12.2015 (עפ”ג 42725-03-14).
  1. ביום 25.11.2019 הוגש נגד המערער כתב אישום נוסף לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שייחס לו ביצוע עבירות מין ואלימות כלפי מתלוננת שעמה היה בקשר (להלן: ההליך הנוכחי). במהלך דיון שהתקיים ביום 10.12.2019, מיד לאחר הקראת כתב האישום למערער, העירה השופטת ג’ שלו כי “לפני מספר שנים, בבית משפט השלום באשדוד, זכור לה על פי שמו של הנאשם [המערער], כי היא דנה בעניינו”. בתגובה ציין בא כוח המערער כי הוא ממלא את מקומה של באת כוח המערער וכי זו תגיב להערה בדיון הבא. ואכן, בדיון שהתקיים ביום 6.1.2020 ביקשה באת כוח המערער לפסול את המותב, לאחר התייעצות עם המערער, מן הטעם שהשופטת ג’ שלו דנה בהליך הקודם וקבעה בעניינו ממצאי מהימנות.
  1. בית המשפט דחה, כאמור, את בקשת הפסלות בהיעדר חשש ממשי למשוא פנים וציין, בין היתר, כי השופטת ג’ שלו בשבתה בבית המשפט השלום באשדוד דנה באלפי תיקים ומאז שמונתה לבית המשפט בשנת 2014 דנה בתיקים רבים נוספים. עוד הוטעם, כי השופטת ג’ שלו זכרה את שמו של המערער מן הטעם ש”מדובר בשם מיוחד” בעוד שלא זכורים לה פרטים נוספים מן ההליך הקודם לרבות פרטי העונש או עברו הפלילי של המערער.
  1. מכאן הערעור דנן בו שב המערער על טענותיו בבית המשפט קמא. לטענתו, נסיבות העניין ובהן הדמיון המסוים בין ההליך הקודם וההליך הנוכחי, קביעות המהימנות הקשות בעניינו בהכרעת הדין בהליך הקודם והשלב המוקדם שבו מצוי ההליך הנוכחי מטות את הכף אל עבר קבלת הערעור. המערער סבור כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהיחשפות לדמותו ולהתנהגותו הייחודיות יזכירו לשופטת ג’ שלו פרטים נוספים מן ההליך הקודם. עוד טוען המערער כי המותב שדן בהליך הנוכחי אינו המותב היחיד המוסמך לדון בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ויהיה זה צודק בנסיבות העניין להעביר את ההליך הנוכחי למותב אחר נוכח חומרת העבירות המיוחסות לו.
  1. המשיבה מצידה טוענת כי אין מקום במקרה דנן לסטות מן הכלל הקובע שאין די בכך ששופט דן בתיק אחר של אותו נאשם כדי להקים עילה לפסילת המותב, וזאת נוכח הזמן הרב שחלף מאז ניתנה הכרעת הדין בהליך הקודם ובהתחשב בכך שהשופטת ג’ שלו ציינה כי היא אינה זוכרת פרט מהותי כלשהו בעניינו של המערער.
  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. העובדה ששופט דן בתיק אחר של אותו נאשם אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילת המותב (ע”פ 8091/17 ‏ארביב נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד, פסקה 7 (23.10.2017)). עם זאת יתכנו מקרים חריגים אשר בהם הצטרפותן של נסיבות שונות עשויה להוביל למסקנה כי מן הראוי להעביר את הדיון לשמיעה בפני מותב אחר, בין היתר במקרים בהם המותב קבע בהליך קודם “ממצאי מהימנות ברורים או שנחשף לחומר, שבשל טיבו ועוצמתו לא יוכל להשתחרר ממנו בהליך החדש בו הוא שופט” (שם, ע”פ 3896/19 צרפתי נ’ מדינת ישראל, פסקה 5 (24.7.2019) (להלן: עניין צרפתי)). בעניינו מתקיימות מכלול נסיבות המובילות למסקנה כי מן הראוי להעביר את ההליך הנוכחי לשמיעה בפני מותב אחר – השופטת ג’ שלו זכרה את המערער מן ההליך הקודם אף שחלף פרק זמן מאז שניתנה על ידה הכרעת הדין בהליך הקודם והיא ציינה זאת כבר בפתח הדיון הראשון שהתקיים בהליך. לכך יש להוסיף את העובדה שהכרעת הדין בהליך הקודם כללה ממצאי מהימנות והתרשמות מאישיותו של המערער, את העובדה שהשופטת ג’ שלו נחשפה במסגרת ההליך הקודם לעברו של המערער ושמעה עדויות בעניינו, ולא פחות חשוב – קווי הדמיון בין שני כתבי האישום (ראו השוו: עניין צרפתי, שם; ע”פ 4967/19 וארשולקאר נ’ מדינת ישראל, פסקה 6 (21.8.2019)). כמו כן, יש לייחס משקל לכך שבבית המשפט המחוזי בבאר שבע מכהנים שופטים נוספים הדנים בתיקים פליליים ולכך שההליך הנוכחי מצוי בתחילתו והעברת הדיון למותב אחר בשלב מקדמי זה לא תגרום לסרבול ממשי לצדדים או לאובדן ניכר של זמן שיפוטי (ע”פ 7221/19 אלמקיאס נ’ מדינת ישראל, פסקה 3 (11.11.2019)).

           אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שהשופטת ג’ שלו לא תדון בעניינו של המערער.

           ניתן היום, ‏י”ד בשבט התש”ף (‏9.2.2020).

    ה נ ש י א ה

_________________________

20005180_V02.docx   עו

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il

Print Friendly, PDF & Email

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *