עו”ד מירי פרידמן הגישה עתירת אסיר שנדחתה להסרת סיווגו של יוסי לייבוביץ כסג”ב (סיכון גבוה לבריחה) למרות שאיננו אסיר או עצור בכלא רע”ב 472/20

עו”ד מירי פרידמן הגישה עתירת אסיר שנדחתה להסרת סיווגו של יוסי לייבוביץ כסג”ב (סיכון גבוה לבריחה) למרות שאיננו אסיר או עצור בכלא רע”ב 472/20
Spread the love

אין יותר גרוע מעו”ד שאינו מכיר את החוק, לא קורא את החוק ומגיש בקשות סרק טיפשיות לבית המשפט, כשהחוק קובע בדיוק ההיפך, וברור שאין להן סיכוי להתקבל. הנה דוגמא לעורכת דין טיפשה ביותר שלא קראה את החוק ולא מכירה אותו, מתחזה כמתמחה בפלילים, כשההבנה שלה בחוק שואפת לאפס. עו”ד מירי פרידמן הגישה עתירת אסיר, בשמו של יוסי לייבוביץ, שעדיין לא נאסר, כשהיא מבקשת בשמו להקדים את המאוחר, ולהסיר סיווגו כסג”ב, החל מיום 20/2/20, מועד כניסתו לכלא.

השופט יצחק עמית דחה את העתירה וקבע כי סעיף 62 א(א) לפקודת בתי הסוהר קובעת, כי על מגיש עתירת אסיר להיות אסיר או עציר המוחזק בבית סוהר, ואילו יוסי ליבוביץ אינו עונה על דרישה כזו כאשר עדיין איננו אסיר. בעוד שבוע ימים כשלייבוביץ יכנס לכלא, קיים סיכוי סביר שהוא יוגדר כסג”ב, לאור העתירה המטופשת שהגישה עורכת הדין הקלוקלת מירי פרידמן, שבוע ימים טרם קליטתו של לייבוביץ לכלא, שכן בעת קליטת אסיר לכלא, הוא עובר ועדת מיון הכוללת את מפקד הכלא, עובדת סוציאלית, מפקדת האגף אליו מופנה האסיר, וקצינת מודיעין, כשקצינת המודיעין היא המחליטה על סיווגו של האסיר לראשונה ביום מאסרו או מעצרו. איזה התרשמות תהיה לקמ”נית  כשהיא כבר קיבלה עתירת אסיר, מלייבוביץ, שלא היה אסיר, שבוע לפני קליטתו לכלא? על זה נאמר, סוף מעשה במחשבה  תחילה. הציבור נזהר שלא לשכור שירותיה של עורכת דין טיפשה זו, שאין לה שום הצלחות בשחרור אסירים מהכלא ושום הצלחות בשום דבר. רק נזק גרמה עו”ד מירי פרידמן ללקוח שלה, ולא הביאה לו שום תועלת. גבתה ממנו שכר טרחה מפולפל שלא שווה את האגרה ששולמה. סתומה.

  בבית המשפט העליון
רע”ב 472/20  
לפני: כבוד השופט י’ עמית
המבקש: יוסי לייבוביץ
  נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל – שב”ס
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק עתא 040838-12-19 שניתנה ביום 16.01.2020 על ידי כבוד השופטת מעיין בן ארי
בשם המבקש: עו”ד מירי פרידמן
בשם המשיבה: עו”ד יובל שפיצר
החלטה
  1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב (כבוד השופטת מ’ בן-ארי) מיום 16.1.2020 בעת”א 40838-12-19 בגדרו נדחתה עתירת המבקש להורות לשב”ס להסיר מתיקו האישי את סיווגו כסג”ב (סיכון גבוה לבריחה; להלן: הסיווג).
  1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שוחד, הלבנת הון, גניבה מידי עובד ציבור ועוד. המבקש שהה במעצר בחלק מהזמן בו התנהל התיק, ובמהלך מעצרו סווג כסג”ב על בסיס מידע מודיעיני לפיו בכוונתו להימלט מן הארץ. לאחר כשנתיים בהם הוחזק המבקש במעצר, הוא שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני (החלטתי מיום 18.6.2018 בבש”פ 4551/18). ביום 20.11.2019 הורשע המבקש במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 76 חודשי מאסר בפועל; 8 חודשי מאסר על תנאי; וכן קנס כספי. נכון להיום המבקש עודנו מצוי בתנאי פיקוח אלקטרוני וצפוי להתחיל לרצות את מאסרו ביום 24.2.2020.
  1. העתירה מושא הבקשה דנן הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בלוד. בהחלטה מיום 16.12.2019, עתירתו של המבקש הועברה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב מאחר שהמבקש אינו בבית מעצר, ועניינו נדון בתל-אביב. בהליך בבית משפט קמא טען המבקש כי סיווגו ימנע ממנו להיכנס לבית כלא שיקומי/ טיפולי. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי “אין כל מקום, או אף סמכות, להורות לרשויות שב”ס לקיים ועדה בשלב זה, בטרם נקלט העותר במסגרת מיון מוקדם לריצוי עונש המאסר. יוזכר כי העותר מצוי עדיין בתנאי פיקוח אלקטרוני, על כל המשתמע מכך. למותר להדגיש כי ככל שרשויות שב”ס יקבלו החלטה שלטעמה של ב”כ העותר תהיה לוקה בחוסר סבירות, פתוחה הדרך לפנות בעתירה בשלב זה של ההליך”.
  1. על כך נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

           לעמדת המבקש, היות שבמסגרת תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996, נקבע כי הפיקוח האלקטרוני לאחר הגשת כתב אישום נחשב למעצר, הרי שהמבקש מוגדר כעציר לכל דבר ועניין ומשכך הסמכות להסרת הסיווג נתונה לשב”ס.

  1. דין הבקשה להידחות על הסף.

           לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל”ב-1971 (להלן: הפקודה), על המגיש עתירת אסיר להיות אסיר או עציר המוחזק בבית סוהר. המבקש אינו עונה על דרישה זו כאשר עדיין איננו אסיר. די בכך כדי לדחות הבקשה.

  1. בנוסף, המבקש אינו תוקף החלטה קונקרטית, אלא מעלה חשש מהחלטה עתידית של שב”ס בעניין שיבוצו לבית כלא בהתאם לסיווגו כסג”ב. אולם, כלל ידוע הוא שבית המשפט אינו דן בעניינים תיאורטיים (רע”ב 7850/99 סמסאן נ’ שירות בתי הסוהר, בפסקה 4 (28.3.2000); רע”ב 8682/12 מגאדבה נ’ שרות בתי הסוהר (24.1.2013); רע”ב 5111/14 עמאש נ’ שירות בתי הסוהר, בפסקה 5 (11.9.2014)). כפי ששב”ס ציין בתגובתו, בעת קליטתו של המבקש ייקבע לו סיווג עדכני על סמך הערכת מצב עדכנית, וסיווגו כסג”ב במעצרו בעבר יהווה אחד מהשיקולים שישקלו טרם החלטה בדבר סיווגו העדכני. כמובן, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט קמא ואף בתגובת שב”ס, לאחר שהמבקש יחל לרצות את מאסרו וככל שתהיה לו עילה לכך, פתוחה בפניו האפשרות להשיג על כל החלטה של שב”ס בעניינו בהתאם לסעיף 62א(א) לפקודה.
  1. אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י”ח בשבט התש”ף (‏13.2.2020).

    ש ו פ ט

_________________________

20004720_E02.docx   עכב

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *