היועמ”ש לשעבר יהודה וינשטיין סגר חקירת הלבנת כספים ממכרות נחושת בקונגו שהולבנו על ידי בתו עו”ד קארין וינשטיין יחד עם עו”ד אופיר מנצ’ל, עו”ד רון דרור, עו”ד אביגדור קלגסבלד ועו”ד בועז בן צור

היועמ”ש לשעבר יהודה וינשטיין סגר חקירת הלבנת כספים ממכרות נחושת בקונגו שהולבנו על ידי בתו עו”ד קארין וינשטיין יחד עם עו”ד אופיר מנצ’ל, עו”ד רון דרור, עו”ד אביגדור קלגסבלד ועו”ד בועז בן צור
עו"ד רון דרור היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין סגר נגדו תיק חקירה על הלבנת כספים ממכרות נחושת בקונגו
Spread the love

שימו לב כיצד תחקירים על שחיתות בצמרת אשר בה מעורבים עורכי דין מהאליטה המשפטית, שלהם בני משפחה בצמרת רשויות האכיפה נבלעים איכשהו בים המלל ולא קורה שום דבר. אף אחד לא בודק, אף אחד לא מזדעזע. פשוט התרגלנו כולנו שבמדינת ישראל הנורמה היא לתת שוחד ולהלבין כספים. כאן בכתבה זו פרי עטם של גור מגידו והגר שיזף נחשף כיצד היועמ”ש לשעבר יהודה וינשטיין סגר תיק חקירה של הלבנות כספים ע”י מיליארדר דוס בשם דן גרטלר המקושר לדיקטטורים אפריקאים ומלבין עבורם כספים דרך עורכי דין “מהשורה הראשונה” בישראל: משרד עו”ד דרור מנצ’ל וינשטיין, שבו שותפה ביתו של היועמ”ש לשעבר יהודה וינשטיין עו”ד קארין וינשטיין יחד עם דרור מנצ’ל, ועו”ד רון דרור. עוד בחגיגה אביגדור קלגסבלד (זה שדרס למוות אמא רוסיה והבת שלה ואפילו לא שללו לו את הרישיון ליום אחד), וגם איתן מעוז ובועז בן צור.

כל השחיתויות העסיסיות האלה לא היו יוצאות לאיוורור תחת השמש השוזפת אלמלא דלפו מסמכים מאחד המשרדים הכי מפורסמים בעולם להלבנת כספים בפנמה.

https://www.themarker.com/news/.premium-MAGAZINE-1.8962976

מסמכי קונגו: מזומנים הופקדו בחשבונות של גרטלר, מיליונים זרמו לבכירים בישראל

תחקיר TheMarker || המיליארדר הישראלי דן גרטלר מחזיק במכרות בקונגו ■ ב-2017 הטילה עליו ארה”ב סנקציות בשל עסקות מושחתות עם הנשיא לשעבר ■ מסמכים מקונגו תיעדו הפקדות מזומן חריגות בחשבונותיו של גרטלר על ידי מקורבים לו ■ חלק מהכסף נשלח לעורכי דין ויועצים בכירים בישראל ■ גרטלר: “מסמכים גנובים ומפוברקים”

מהומות דמים שטפו את רחובות קינשאסה, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בינואר 2018. האו”ם דיווח על שישה קורבנות בנפש שגבו העימותים המתמשכים בין כוחות הביטחון לתושבי הבירה הצעירים. הם התקוממו על סירובו של נשיא המדינה דאז, ג’וזף קבילה, לקיים את הבחירות, אף שחלפו כמעט שנתיים מתום הקדנציה שלו.

ברחובותיה הגועשים של הבירה האפריקאית נצפה באותם ימים טיפוס שנראה חריג בנוף המקומי. יהודי בלבוש חרדי, עם כובע לראשו ומזוודה בידו. ב–23 בינואר, לפי מסמכים שהגיעו לידי TheMarker, נכנס האיש בידיים מלאות לסניף בנק אפרילנד קינשאסה. על פי המסמכים, האיש הפקיד באותו יום מיליון דולר בחשבונה של חברה מקומית בשם RDHAGD SARLU שהוקמה כמה שבועות קודם לכן, ובה הוא נרשם כדירקטור. על פי הרישום, למחרת הוא שב עם 875 אלף דולר בידיו, שהפקיד באותו חשבון. כעבור יומיים, הגיע בשלישית והפקיד לכאורה 926 אלף דולר נוספים. על פי המסמך, כל ההפקדות נעשו בכסף מזומן. פקידי הבנק המקומיים התקשו לאיית את שמו של האיש הזר, נושא המזוודות. “שונו”, או “מיסטר שלונו”, כינו אותו בתחילה. בהמשך היה “מיסטר שלמה” או סתם “שלמה”. לבסוף למדו לאיית את שמו המלא: שלמה אליהו אבוחצירא.

עד יוני 2018 נרשמו עוד 14 ביקורים של שלמה אבוחצירא בסניף אפרילנד. בכל פעם הביא עמו, על פי הרישום, בין 900 אלף ל-3 מיליון דולר בשטרות מזומנים לכאורה. בסך הכל, נרשמו הפקדות בסך 19 מיליון דולר במזומן שביצע לכאורה; 17 מיליון דולר מתוך הסכום הופקדו לחשבונה של אותה חברה מקונגו בשם RDHAGD SARLU. כמיליון דולר מהסכום, כך נרשם, הפקיד אבוחצירא בחשבון על שם עצמו. מיליון נוספים הופקדו על פי הרישום בחשבון חברה מקומית נוספת בשם Interactive Energy. אבוחצירא מכחיש שהפקיד כספים כלשהם במזומן בבנק.

שלמה אבוחצירא הוא נצר לשושלת מקובלים ישראלית־מרוקאית. אבי סבו היה ישראל אבוחצירא, המוכר בשם הבאבא סאלי. אביו, הרב דוד אבוחצירא, היה פעם רבה הראשי של נהריה, וכיום הוא מנהל את אחת מחצרות הרבנים העשירות בישראל. לפני כעשור, העריך “פורבס” את הונו של דוד אבוחצירא ב–750 מיליון שקל. הרב דוד הוא גם רבו ומקורבו של אחד האנשים החזקים בקונגו באותם ימים — המיליארדר הישראלי דן גרטלר, תושב בני ברק. במדינה עשירה במחצבים טבעיים כמו קונגו, יש רק משאב אחד יקר יותר מהמחצבים עצמם — ערוץ ישיר לשלטון, משאב שגרטלר החזיק בו. למעשה, כדי לקבל גישה למכרותיה של המדינה, גם חברות הכרייה הגדולות ביותר בעולם עברו דרך גרטלר.

כדי לקבל גישה למכרותיה של קונגו, גם חברות הכרייה הגדולות ביותר בעולם היו צריכות לעבור דרך גרטלר

היחסים בין משפחתו של הרב לבין המיליארדר אינם רק יחסים של רב ותלמיד. ב–2016 נמצאה בין “מסמכי פנמה“, מסמכים שהודלפו ממשרד עורכי הדין הבינלאומי מוסאק פונסקה וחשפו את עסקיהם של אנשי עסקים רבים במקלטי מס, טיוטת הסכם שהוגדר חוזה ייעוץ בהיקף של מיליוני דולרים בין אחיו של שלמה אבוחצירא, יצחק, לבין קבוצת החברות של גרטלר, כפי שחשפו לראשונה אורי בלאו ודניאל דולב ב”הארץ”.

שלמה אבוחצירא היה גם חשוד ב–2013 בפרשת חשד להלבנת הון גדולה שכונתה “פרשת האומנות”, שבה נחשד גם אחד מעורכי דינו של גרטלר, אבי לביא. לביא הספיק לצאת מישראל רגע לפני פרוץ החקירה, לבלי שוב. עד היום, החקירה לא הניבה כתבי אישום.

בדצמבר 2017, חודש לפני שהחל נינו של הבאבא סאלי לפקוד את סניף הבנק הקונגולוזי כשערימות של כסף מזומן בידיו (לכאורה), וכחלק ממאבקה של ארה”ב בתופעת השוחד הבינלאומי, הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות קשות על גרטלר, על אחד משותפיו העסקיים ועל רשימה של 14 חברות הקשורות אליו. הצו, שהורחב לרשימה נוספת של חברות באמצע 2018, נומק בכך שגרטלר “ניצל את קשריו הקרובים עם הנשיא קבילה” כדי לתווך במה שהוגדר “עסקות מושחתות” בענף הכרייה בקונגו. עוד צוין שגרטלר “פעל בשמו של הנשיא קבילה וסייע לו בהקמת של רשת חברות במקלטי מס”. משרד האוצר האמריקאי ציין כי הנזק לכלכלה המקומית כתוצאה מהעסקות של גרטלר נאמד ב–1.3 מיליארד דולר ב–2010–2012 לבדן.

בתמונה: עו”ד רון דרור השותף של קארין וינשטיין – מהמשרד שהלבין כספים לדן גרטלר מהמכרות בקונגו

עו"ד רון דרור היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין סגר נגדו תיק חקירה על הלבנת כספים ממכרות נחושת בקונגו
עו”ד רון דרור היועמ”ש לשעבר יהודה וינשטיין סגר נגדו תיק חקירה על הלבנת כספים ממכרות נחושת בקונגו

משמעות הסנקציות היא מיתוגו של גרטלר כמוקצה בעיני גופים עסקיים רבים. במסגרת הסנקציות, נאסר על אזרחים אמריקאים לעשות עסקים עם גרטלר. על כל בנק שמעוניין לפעול בארה”ב נאסר לתת לגרטלר שירות במטבע אמריקאי. חוקית, אין מניעה שגרטלר יקבל מבנקים שירותים במטבע אחר, אך בפועל בנקים בישראל ומחוצה לה דוחים לקוחות ותשלומים הנגועים בקשר עם ישות או אדם תחת סנקציות אמריקאיות. בזמן שבישראל ומחוצה לה בנקים דחו העברות בנקאיות כשגילו שמקורן בגרטלר, בנק אפרילנד מקינשאסה קיבל את גרטלר בזרועות פתוחות.

מסמכי התחקיר המתפרסם כאן הגיעו לראשונה אל הפלטפורמה להגנה על חושפי שחיתויות אפריקאים (PPLAAF) ו–Global Witness, ארגון זכויות אדם הפועל מפריז. המסמכים, שתוחקרו על ידי TheMarker וגורמים נוספים, כחלק משיתוף פעולה בינלאומי של עיתונאים וחוקרים, מלמדים גם איך שורה של מקורבים, עמותות, עורכי דין ויועצי תקשורת בכירים ביותר בישראל ומחוצה לה קיבלו תשלומים מכספים שמקורם לכאורה בהפקדות מזומנים שהביאו עובדים של גרטלר ומקורבים אליו לבנק אפרילנד. מסמכים נוספים שאליהם נחשף TheMarker במהלך התחקיר מלמדים כי בנקים בישראל סברו כי חלק מההעברות מחשבונות הקשורים לגרטלר בבנק אפרילנד עונות להגדרה “דגל אדום”, המעלה חשש להלבנת הון. “התחקיר שלנו ושל Global Witness מראה כיצד לבעלי כוח וממון קל לנצל רגולציה בנקאית לא יעילה, חשאיות תאגידית ותעלולים משפטיים למרות שהואשמו בשחיתות”, אמר גבריאל בורדון מ-PPLAAF. “בישראל ומחוצה לה, רגולטורים צריכים לנקוט צעדים משמעותיים כדי לתקן את חולשות המערכת הפיננסית הגלובלית”.

כרישים שמריחים כסף

דן גרטלר הוא בן לאחת ממשפחות האצולה של ענף היהלומים הדועך בישראל. הוא נכדו של משה שניצר, מייסד הבורסה הישראלית ליהלומים ברמת גן, ובנה של חנה גרטלר, מייסדת עמותת “נשות היהלומנים”, אשת עסקים וחברה שהשקיעה במיזמי טכנולוגיה, תקשורת ונדל”ן רבים לאורך השנים.

המשפחה התפרסמה בישראל בין היתר סביב דרמה פלילית מ–1995, אז נחטפה אחותו של גרטלר, קרן (היום קרן דוברוביצקי), על ידי העבריין אבי ספן ובתו, בניסיון לסחוט כופר של 2 מיליון דולר מכספי מהמשפחה האמידה. הפרשה הסתיימה ב-11 כדורי אקדח שנורו על ידי שוטרי משטרת ישראל, פילחו את גופו של החוטף, וגרמו למותו. גרטלר היה אז בתחילת שנות ה–20 לחייו, שאפתן וחילוני (עדיין), להוט להוכיח שגם הוא יודע לעשות כסף גדול.

מסעו לאפריקה החלו באותן שנים. לקונגו קראו אז זאיר. ב–1996 פרצה מלחמת קונגו הראשונה, שהביאה לסילוקו של הדיקטטור האייקוני מובוטו ססה־סקו בידי מיליציות שהוביל לורן קבילה, מנהיג המורדים. עם שוך הקרבות הכריז קבילה על עצמו כנשיאה של המדינה, שאת שמה שינה ל”הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו“.

דן גרטלר במכרה, קונגו צילום: בלומברג
דן גרטלר במכרה, קונגו צילום: בלומברג

מלחמת קונגו השנייה, שפרצה כשנה מאוחר יותר ונמשכה כחמש שנים, היא המלחמה המדממת ביותר שידעה האנושות מתום מלחמת העולם השנייה: מספר הקורבנות הסתכם בכ-5 מיליון בני אדם, מיליונים רבים נוספים נפצעו או נהפכו לפליטים. המלחמה פרצה ממגוון של סיבות, שנגעו לסכסוכים פוליטיים ושבטיים ולאינטרסים של כמה מדינות שהשתתפו בה — בראשן רואנדה השכנה ממזרח, ולאינטרסים כלכליים הקשורים בעושר המינרלי באדמת מזרח המדינה ודרומה. קונגו מדורגת במקום ה–11 בעולם מבחינת שטחה. ניתן להכניס בו את ישראל 110 פעמים לערך.

התותחים רעמו, המצ’טות שיספו, הבתים נשרפו והנשים נאנסו. בשעה שריח הדם הציף את הרפובליקה האומללה, היו בסביבה כמה כרישים שהריחו כסף. ב–1998 בערך נחת גרטלר הצעיר בקינשאסה חדור מטרה: הוא החליט לרכוש את קרבתו של הנשיא החדש. הגרסאות שחולקים מקורביו על הדרך שבה הצליח במשימתו להתקרב למשפחת השלטון משתנות, אך אין חולק שהוא הצליח בכך.

ראשית, זיהה גרטלר את רעבונו של השלטון החדש למזומנים. בעד 20 מיליון דולר בלבד, שאותם גייס ממכרים בענף היהלומים בישראל, קיבל זיכיון בלעדי לכריית יהלומים מהמדינה. בהמשך היה מעורב גם בניסיונות לא מוצלחים במיוחד של קבילה לרכוש ידע צבאי ונשק מישראל, כפי שחשפו הליכים בינו לבין היועץ הביטחוני יוסי כמיסה בעשור שעבר. לימים מצא את מקומו כאחד משליטי ענף הכרייה במדינה, ולאו דווקא של יהלומים.

גרטלר נהפך לתחנה הכרחית בדרכן של חברות רב־לאומיות לקבלת רישיונות כרייה באדמתה העשירה של הרפובליקה הענייה, בפרט כשמדובר בכרייה של קובלט. המינרל קיים בשפע בשטחה של קונגו, ונחשב הזהב החדש בגלל השימוש הנרחב בו בייצור של סוללות המשמשות גם לתחום הטלפונים החכמים.

קשריו של גרטלר עם משפחת השלטון הקונגולזית נמשכו גם כשקבילה האב נרצח בידי שומר ראשו ב–2001. בנו של לורן, ג’וזף, ירש את מקומו ומשל במדינה 17 שנים נוספות עד ינואר 2019. במהלך התקופה נבחר לנשיאות פעמיים: ב–2006 וב–2011. את בחירות 2016 דחה בכמעט שלוש שנים.

שנות שלטונו של ג’וזף קבילה היו תור הזהב של גרטלר בארץ זבת הקובלט והדם. הוא נהפך ממיליונר למיליארדר, ומעל לכל ספק — לאחד מאנשי העסקים המזוהים ביותר עם השלטון. בשנים האלה נהפך על פי פרסומים גם לאזרח קונגולזי, לשליח מדיני מטעם קבילה בנושאים שונים, וליעד מבחינתם של גופי אכיפה ומניעת שחיתות בארה”ב, בבריטניה, בשווייץ ובישראל.

ב–2016 משרד המשפטים האמריקאי וקרן ההשקעות Och Ziff הניו־יורקית, שהיתה מעורבת בעסקי כרייה בקונגו, חתמו על הסדר. לפיו, שילמה החברה קנס של מעל 400 מיליון דולר בגין תשלומי שוחד לפקידי ציבור זרים במדינות אפריקה שונות, כולל בקונגו. בכתב האישום המוסכם, שבפרטיו הודתה Och Ziff, נכתב שבאמצעות דמות שמכונה בכתב האישום “השותף בקונגו” ומוגדר בכתב האישום “איש עסקים ישראלי ידוע” בעל קשרים בענפי היהלומים והכרייה, שילמה החברה כ-100 מיליון דולר בתשלומי שוחד לבכירי השלטון הקונגולזי בין 2005 ל–2015 כדי לזכות באישורים שונים בתחום הכרייה, בין היתר של קובלט ונחושת. Och Ziff אף נדרשה לפצות בכ-150 מיליון דולר חברה קנדית בשם Africo Resources. החברה הקנדית היתה בעלת זכויות הכרייה במכרה קובלט בשם קלקונדי. הממשלה הקונגולזית נטלה את הרישיון של החברה הקנדית, ולבסוף הוא ניתן לגרטלר ול-Och Ziff במחיר מציאה, לכאורה כחלק מעסקות שוחד ש–Och Ziff הודתה בהן.

בבריטניה מתנהלת מתחילת 2013 חקירה בינלאומית סביב רישיונות הכרייה שקיבלה החברה הקזחית ENRC בקונגו. החברה, שמניותיה נסחרו בבורסה בלונדון, נשלטת בידי המיליארדר הקזחי־יהודי אלכסנדר משקביץ. במרכז החקירה עומדים תשלומים חריגים של עשרות מיליוני יורו, שניתנו לכאורה לחברות של גרטלר, שעה שעורכי הדין של ENRC העלו חשש כי מדובר בתשלומי שוחד בתמורה לזכויות כרייה. ENRC הכחישה את הטענות בתגובה לפרסומים שונים בעבר.

בשווייץ מתנהלת מאז ינואר חקירה בחשד לשוחד סביב רשיונות הכרייה שקיבלו ענקית הסחורות גלנקור וחברותיו של גרטלר בקונגו.

בתמונה: עו”ד אופיר מנצ’ל השותף של קארין וינשטיין מהמשרד להלבנת כספים מקונגו

עו"ד אופיר מנצ'ל השותף של קארין וינשטיין מהמשרד להלבנת כספים מקונגו
עו”ד אופיר מנצ’ל השותף של קארין וינשטיין מהמשרד להלבנת כספים מקונגו

כשהנשיא ג’וזף קבילה כרע תחת הלחץ והכריז על בחירות נובמבר 2018, הוא החליט שלא יתמודד על קדנציה נוספת. ההערכה היתה שממילא סיכוייו בבחירות קלושים. המועמד שבו תמך קבילה — הפסיד. הנשיא הנבחר, פליקס צ’יסקדי, אמנם מתבטא במתינות בנוגע לגרטלר, אך לא ברור אם עסקיו של גרטלר יפרחו בימיו כפי שפרחו בימי קודמו. “אין ספק שההשפעה של גרטלר במדינה פחתה מאז ימי קבילה, ימים יגידו עד כמה”, אומר איש עסקים אירופאי הפעיל בקינשאסה.

משלוחי כספים לישראל

חברת RDHADG, שבחשבונה הפקיד אבוחצירא 17 מיליון דולר במזומן על פי המסמכים, היא רק חלק משורה של חברות חדשות הקשורות בצורות שונות לגרטלר ולמקורביו שקמו בקונגו בתקופה שסביב הטלת הסנקציות בסוף 2017. מסמכי התחקיר מלמדים על 10 חברות נוספות השייכות בשרשור לחברה בשם Greco Sas, שבעליה הרשומים הם גרטלר, אשתו ותשעה מילדיו, חלקם קטינים, בחלקים שווים.

הסנקציות האמריקאיות מופעלות אוטומטית על חברה שבעלי 50% או יותר ממניותיה נכלל ברשימת הסנקציות. זו אולי הסיבה לכך שרשמית, הנתח של גרטלר בחברות הוא פחות מעשירית.

במרבית החברות החדשות נרשם כדירקטור אזרח קונגולזי בשם אלאן מוקונדה. כמו אבוחצירא, גם מוקונדה נצפה מגיע לבנק אפרילנד עם סכומים חריגים של כסף מזומן, במזוודות. על פי הרישום, כ–20 פעמים התייצב מוקונדה בסניף הבנק עם סכומים שבין עשרות אלפי יורו לבין 1.7 מיליון יורו. בסך הכל נרשם כי מוקונדה הפקיד קרוב ל–12 מיליון יורו. מיליון דולר מתוך הסכום הופקדו על פי הרישום באפריל 2018 בחשבון על שם אבוחצירא, היתר בחשבונות של חברות שגרטלר אינו מכחיש את השליטה בהן. מוקונדה מכחיש הפקדה של כספים כלשהם במזומן וטוען כי המסמכים המעידים על ההפקדות מפוברקים.

Ventora Global Services, אחת החברות המקומיות שייסד מוקנדה במארס 2018, קיבלה את מרבית הסכום — יותר מ-8 מיליון יורו. המסמכים מגלים שהחברה שימשה כאמצעי שיגור של כספים בהעברות בנקאיות לגורמים שונים הקשורים לגרטלר, רבים מהם בישראל.

הסכום הגבוה ביותר שנשלח מחשבון החברה שוגר לעורך הדין הבכיר אביגדור (דורי) קלגסבלד. 2.4 מיליון יורו נשלחו לחשבונו של קלגסבלד בכמה מנות במהלך 2018, כפי שמלמדים המסמכים. קלגסבלד הוא מתמודד רציני על התואר עורך הדין המקושר ביותר בישראל. קשה לחשוב על עוד עורך דין ששלושה שופטי בית המשפט העליון, כמו עוזי פוגלמן, ענת ברון והנשיאה אסתר חיות הכריזו כי הם מנועים מלעסוק בעניינו על רקע החברות עמו; ששופט עליון אחר לשעבר, יורם דנציגר, היה שותפו למשרד; ושמצוי בחברות קרובה עם ראש המוסד יוסי כהן, כפי שחשפו מסמכי הליך משפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב באחרונה.

חוג לקוחותיו של קלגסבלד מתחיל במדינת ישראל, שמינתה אותו לאחד מהבוררים בבוררות הענק בפרשת צינור הנפט מול אירן, עובר באיל הקזינו שלדון אדלסון, בעלי “ישראל היום”, ממשיך באיל הספנות והרכב רמי אונגר — ונדמה שאף פעם לא נגמר. כעת, חישבו על הדרך העקלקלה שעברו הכספים בדרכם מהלקוח גרטלר לעורך הדין הנכבד.

פרקליט צמרת אחר שזכה למשלוחי כספים מהחברה הקונגולזית הוא בעז בן צור, המייצג את גרטלר בשנים האחרונות. בן צור מוכר בין היתר כמייצגם של יו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, וכן של החשוד המרכזי בפרשת הצוללות, מיקי גנור. מהחשבון הקונגולזי של Ventora Global Services שוגרו אל בן צור 427 אלף יורו בין אפריל ליוני 2018.

גם עו”ד איתן מעוז, סנגורם של כמה מבכירי הנאשמים בישראל, שייצג בשנים האחרונות את המיליארדר לב לבייב ואת השופט שהורשע בשוחד דן כהן, נמצא ברשימת המוטבים מחשבונות החברה בבנק אפרילנד. במאי 2018 שוגרו אליו 265 אלף יורו.

תיקון לחוק איסור הלבנת הון שנכנס לתוקף ב–2017 מחייב עורכי דין ובעלי מקצוע נוספים במילוי שאלון ״זיהוי והכרת לקוחות״ ומטיל עליהם חובה לשאול את עצמם אם התנהלות הלקוח מציפה חשש להלבנת הון. אם ישנו חשש כזה, עליהם להימנע ממתן השירות, ואם החליטו בכל זאת לתת שירות — עליהם לנמק את החלטתם בכתב ולשמור את ההחלטה המנומקת והחתומה במשרדם. שלושת עורכי הדין טוענים כי מילאו אחר החובות האלה כחוק וכן דיווחו לבנקים בישראל שמקור הכספים בחברה הקשורה לגרטלר. מסמך שאליו נחשף TheMarker מגלה כיצד במקרה אחד קצין ציות בבנק ישראלי הזהיר את הלקוח — ספק של גרטלר — שהצהרה חלקית או שקרית משמעותה עבירה של דיווח כוזב על פי חוק איסור הלבנת הון. לאחר לבטים, דיווח הספק שמקור הכספים בחברה בשליטה בפועל של גרטלר. הבנק הישראלי דחה את ההעברה, על רקע העובדה כי גרטלר מככב ברשימת הסנקציות האמריקאיות, והכספים נשלחו בחזרה לקינשאסה.

בעולם החרדי מוכר גרטלר בעיקר כפילנתרופ, או “נגיד” כפי שהוא מכונה לא פעם באתרי הרכילות החרדיים. מסמכי קונגו מלמדים על העברות בסכומים נכבדים גם לעמותות בישראל

מוטב אחר מחשבונה של Ventora Global Services הוא האסטרטג רונן צור, יועץ התקשורת של גרטלר לאחרונה, ששימש בשלוש מערכות הבחירות האחרונות יועצו של ראש הממשלה החליפי, בני גנץ. בין אפריל למאי 2018, שיגרה החברה 210 אלף יורו בשלוש מנות לחברת צור ייעוץ אסטרטגי מרמת גן, שבבעלות צור.

בעולם החרדי מוכר גרטלר בעיקר כפילנתרופ, או “נגיד” כפי שהוא מכונה לא פעם באתרי הרכילות החרדיים. מסמכי קונגו מלמדים על העברות בסכומים נכבדים גם לעמותות בישראל. 700 אלף יורו הועברו מחשבונה של Ventora Global Services לעמותה ישראלית בשם “מורשה ודעת”. פרסומי עבר בעיתונות החרדית מלמדים שמדובר בכולל מבני ברק, שגרטלר נהג בעבר לתת מלגות לאברכים שלומדים בו. מסמכי העמותה מלמדים כי ארבעה מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה הם בניו של הרב דוד אבוחצירא ואחיו של שלמה אבוחצירא: מאיר, יהודה, שמעון ויוסף אבוחצירא, הרשומים כולם כ”ראש כולל” בעמותה במשכורת של כ–200 אלף שקל בשנה כל אחד.

עמותת מורשה ודעת ארבעה מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה הם בניו של הרב דוד אבוחצירא ואחיו של שלמה אבוחצירא: מאיר, יהודה, שמעון ויוסף אבוחצירא, הרשומים כולם כ"ראש כולל" בעמותה במשכורת של כ–200 אלף שקל בשנה כל אחד.
עמותת מורשה ודעת ארבעה מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה הם בניו של הרב דוד אבוחצירא ואחיו של שלמה אבוחצירא: מאיר, יהודה, שמעון ויוסף אבוחצירא, הרשומים כולם כ”ראש כולל” בעמותה במשכורת של כ–200 אלף שקל בשנה כל אחד.

1.1 מיליון יורו מחשבונה של Ventora Global Services שוגרו לעמותה דומה בשם “שבענו מטובך”, שהוקמה רק בתחילת 2017. בשנת הפעילות הראשונה המלאה שלה, 2018, רשמה עמותת הצדקה הזו הכנסות מרשימות של 12 מיליון שקל.

על פי המסמכים, 40 אלף דולר הופקדו על ידי מוקונדה, איש אמונו של גרטלר, ישירות לאשתו ושלוש בנותיו של פיטר דבוטה, אזרח בלגי־קונגולזי, אחד משותפיו של גרטלר לעסקים והאדם היחיד שנכלל ברשימת הסנקציות יחד עמו. בחשבונות על שמן של בנות משפחתו של דבוטה הופקדו כ-160 אלף יורו במהלך 2018, על פי הרישום, על ידי בעלות החשבון. בחשבונו של דבוטה עצמו הופקדו באותו יום 32 אלף יורו. מקורב לדובטה הכחיש שמוקונדה הפקיד כסף לחשבונות בני המשפחה.

עורך הדין של ליברמן והמשרד של וינשטיין

70 אלף יורו נשלחו לכאורה מחשבונה של Ventora Global Services לחשבונו של עו”ד יואב מני, עד לא מכבר עורך הדין של מפלגת ישראל ביתנו ומקורבו של יו”ר המפלגה, ח”כ אביגדור ליברמן. מני היה אחד הנחקרים בפרשת חברות הקש – חקירת הענק נגד ליברמן. החלק הנוגע לגרטלר בתיק עוסק בחצי מיליון דולר שצנחו בחשבונה של חברה זרה בשם מייפלאואר, שבמשטרה חשדו כי היא שייכת לליברמן, ובעל השליטה הרשמי בה היה נהגו.

בספרה “תיק ליברמן” כתבה עו”ד אביה אלף, שהיתה ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות ויועדה להיות התובעת בתיק, כי חלק ניכר מהמסמכים בפרשת מייפלאואר נתפסו במשרדו של מני, דבר שהקשה על חקירת עסקיה של החברה בשל טענותיו של מני לחיסיון עורך דין־לקוח, שחל כלפי שני לקוחותיו: גרטלר וליברמן.

מני, מתברר, המשיך להיות יעד לתשלומים על ידי גרטלר ונותר יועצה המשפטי של ישראל ביתנו עד מאי 2018, עת הכספים נשלחו אליו. בשיחה עם Markerweek, מני סירב להתייחס לשאלה אם דיווח לבנק שלו בישראל שמקור הכספים בחברות של גרטלר.

מי שהחליט לסגור את פרשת חברות הקש בהיעדר ראיות ב–2012 היה היועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין, שפועל כיום כעורך דין פרטי במשרד דרור, מנצ’ל, וינשטיין ושות’. במשרד שותפה גם בתו, קארין וינשטיין. היועמ”ש לשעבר מוגדר בדף הפירמה של המשרד יועץ למשרד. שניים מהשותפים במשרד הזה קשורים גם הם בחשבונות אפרילנד: אופיר מנצ’ל ורון דרור. מנצ’ל פתח במהלך 2018 חשבון באפרילנד, תוך שימוש במספר הטלפון של דרור בטופסי הרישום.

בדיקת Markerweek מעלה כי החשבון של מנצ’ל נועד לקבלת שכר טרחה בסכום לא ידוע בגין ייעוץ שניתן לגרטלר. הניסיון להעביר את הכספים לישראל לא צלח ונתקע בצנרת הבנקאית, עקב הסנקציות נגד גרטלר.

החלטתו של וינשטיין לסגור את תיק חברות הקש ב–2012 היא ככל הנראה השנויה ביותר במחלוקת בקדנציה שלו. לפני כשנה טען יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בציוץ בטוויטר כי עצם המינוי של וינשטיין לתפקידו היה דרישה קואליציונית של ליברמן, החשוד המרכזי אז בתיק. ליברמן, ויינשטיין ונתניהו האב הכחישו בהמשך את דבריו של נתניהו הבן.

התמונה שמתקבלת אינה נעימה לעין: יוצא שהמשרד שוינשטיין ובתו מהווים 40% ממצבת עורכי הדין בו (על פי דף הפירמה) מייצג את האיש שוינשטיין החליט לסגור את התיק נגדו.

בחשבונה של Ventora Global Services ניתן למצוא העברות כספים לשורת נותני שירותים מחוץ לישראל שעבדו עבור גרטלר. משרד יחסי הציבור הלונדוני PowersCourt, לדוגמה, זכה להעברות של עשרות אלפי יורו. 130 אלף יורו קיבל משרד עורכי הדין הלונדוני Mishcon de Reya.

נתפס עם מזומנים במטוס

בסוף 2017, עוד לפני שמוקונדה הספיק לייסד את Ventora Global Services, הוא נרשם כדירקטור בחברה בעלת שם דומה — Ventora Development. מדובר בחברה שהיתה מאוגדת בעבר באיי הבתולה הבריטיים תחת השם Fleurette Mumi Holdings. החברה נכללת ברשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי, אך ימים ספורים לפני פרסום הסנקציות היא שינתה שמה והעבירה את מדינת התאגדותה לקונגו. חשבון החברה בבנק אפרלינד התנהל ללא קושי, חרף הסנקציות, אמנם במטבע האירופי ולא האמריקאי.

בתחילת 2018 הפקיד מוקונדה עצמו, על פי הרישום, 2.4 מיליון יורו במזומן לחשבון החברה. מוקונדה מכחיש את ההפקדות, וטוען כי המסמכים המעידים עליהן מזויפים. בחודשים הבאים זרמו לחשבונה 20 מיליון יורו נוספים ממקורות שונים. כ–18 מיליון יורו מתוך הסכום התקבל בגין “מכרה מוטאנדה”. החברה המשלמת היא ענקית הסחורות הבינלאומיות גלנקור, הכורה עופרת במכרה מוטאנדה, מהגדולים בעולם, בדרום־מזרח קונגו. גלנקור התחייבה בחוזה לשלם לחברותיו של גרטלר חלקים מהתמלוגים בגין הכרייה. עם הטלת הסנקציות עצרה גלנקור את התשלומים לגרטלר במשך רבעון וגרטלר פתח בהליכים משפטיים. לבסוף, הסכימו הצדדים כי תמלוגים בסך 2.43% ממכירות המכרה ישולמו ביורו, ולא בדולרים, לחברת Ventora Development. וכך, מלמדים המסמכים, נעשה בפועל.

כמה שבועות לאחר מכן הודיע משרד המשפטים האמריקאי שהוא פותח בחקירה סביב התנהלותה של גלנקור בענף הכרייה בכמה מדינות, בהן בקונגו.

שתי חברות נוספות הקשורות לישראל זכו לקבל סכומי כסף נכבדים משתי החברות יחד, Ventora Global Services ו–Ventora Development. החברות הקונגולזיות העבירו במהלך 2018 סכום של 1.1 מיליון יורו לחברת התיירות הישראלית Med Cruises, שעיקר עיסוקה בתחום הפלגות הנופש, והעיסוק הצדדי שלה בהשכרת מטוסים פרטיים. ידיעות שפורסמו בכמה מדורי רכילות מגלות שגרטלר קשור חברתית לבעלת החברה, ענת סמובסקי, ושהוא נכח בחתונת בתה שנערכה ב–2015.

חברה אחרת שקיבלה כספים משתי החברות שמנהל מוקונדה וגם עיסוקה הבלעדי בהחזקת מטוס פרטי היא WayLawn המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, שזכתה להעברות בסך 227 אלף יורו במחצית הראשונה של 2018.

שמה של החברה צף בעבר בהדלפת “מסמכי פנמה” של ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ. המסמכים גילו שהחברה היתה בעבר בבעלותו של בעל השליטה בחברה לישראל, המיליארדר הישראלי עידן עופר, ושימשה אותו להחזיק את מטוס המנהלים שלו. ואולם, החברה והמטוס נמכרו ב–2009 לשתי חברות זרות המאוגדות אף הן במקלטי מס.

Markerweek הצליח לאשר כי הרוכש בעסקה היה איש העסקים איתן סטיבה, טייס קרב בדימוס ולשעבר אלוף ההפלות של צה”ל, ממייסדי קבוצת LR שראה ברכה בקרבתה לשלטונות אנגולה החל במלחמת האזרחים במדינה בשנות ה-90. שתי ההעברות קשורות כפי שנודע ל-Markerweek לחכירה של מטוס פרטי, בתקופת הסנקציות. לדברי מקור בסביבתו של גרטלר, הסנקציות הביאו בין היתר להשבתה זמנית של מטוס הבומברדייר הפרטי שלו, כלי התחבורה שעמו התנייד מישראל לקונגו. צוות המטוס האמריקאי, סיפר המקור, התפטר בסמוך להטלת הסנקציות ונדרש זמן למצוא צוות מחליף.

ביוני 2018 העבירה Ventora Global Services סכום של 370 אלף יורו לחשבון על שם חברת BH Consulting בבנק אפרילנד. חשבונה של BH Consulting נרשם בבנק תוך שימוש במספר טלפון ישראלי, השייך לאדם בשם אהרון כהן. כהן הוא עובד של גרטלר שבנובמבר 2013 עוכב יחד עמו בידי אנשי המכס בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שנחתו במקום עם מטוסו הפרטי של גרטלר. השניים נתפסו מכניסים מעטפות מזומנים לישראל, מבלי למסור דיווח לאנשי אגף המכס בנמל. השניים ניסו להכניס לישראל 120 אלף דולר בשש מעטפות נייר חומות, 20 אלף דולר בכל אחת. הפרשה נגמרה בתשלום כופר על ידי גרטלר.

מסמכי אפרילנד מלמדים על הפקדות מזומנים בחשבונות של שני מקורבים נוספים לגרטלר: אחותו של גרטלר, קרן דוברוביצקי, הגיעה בעצמה לפי הרישום לסניף אפרילנד פעמים עם כ–885 אלף יורו מזומנים בידה, שאותם הפקידה בשתי מנות, בסוף 2018 ובתחילת 2019, בחשבון הרשום על שמה. ניסיון להעביר 800 אלף יורו מתוך הסכום לחשבונה של חברה בשם Ivega DRC נכשל, והכספים הושבו לחשבונה, על פי הרישום.

מקורב שני הוא הקבלן האשדודי צחי אבו, שהגיע באחרונה לכותרות סביב העסקה שבה רכש את מתחמי ניפוק הדלק של דלק ישראל בגלילות, ירושלים אשדוד ובאר שבע מידיו של יצחק תשובה, כולל שטח של מאות דונמים בתמורה ל–720 מיליון שקל. במארס 2018 הופקדו לחשבון על שמו של אבו בסניף אפרילנד בקינשאסה 4.2 מיליון יורו במזומן. הכסף הועבר לישראל בהמשך, חלקו לחברת אוצר השקעות שבשליטתו. אבו נהפך בהמשך לשותף של אמו של גרטלר, חנה גרטלר, בחברה בשם נופך התחדשות עירונית המקדמת פרויקט בנייה גדול באשדוד.

הכסף בא והולך

תופעה מעניינת שעולה מהמסמכים היא תנועה של כספים הלוך וחזור לאותו אדם: אחד ממקורביו של גרטלר בא לבנק אפרילנד, מפקיד כספים במזומן לכאורה בחשבון מסוים, ובהמשך מקבל בדרכים שונות חלק מהכסף בחזרה.

כך לדוגמה, שלמה אבוחצירא, בנו של המקובל מנהריה, שהפקיד על פי הרישום 19 מיליון דולר במזומן — 17 מיליון מתוכם לתוך חשבונה של חברה קונגולזית חדשה בשם RDHAGD. יחד עם עוד 2 מיליון דולר שנרשם כי הופקדו במזומן לחשבון החברה על ידי אדם שזהותו אינה עולה מהמסמכים, יתרת חשבונה של RDHAGD היתה החל ממארס 2018: 19 מיליון דולר.

19 מיליון הדולר האלה הועברו בוקר אחד באוגוסט, על פי הרישום, לאדם בשם קאלונדו קבמבה. באותו היום, 14 באוגוסט, כך מעלים המסמכים, העביר אבוחצירא 2 מיליון דולר מחשבונו הפרטי באפרילנד לחשבון על שם אותו קבמבה. בסך הכל, קיבל קבמבה לכאורה 21 מיליון דולר. באותו היום נרשם כי קבמבה הפקיד את אותו הסכום בדיוק — 21 מיליון דולר — במזומן בחשבונה של חברה בשם Dorta Invest. מכאן, שהכסף שמקורו באבוחצירא, הועבר לכאורה לכיס חדש. בין ה–4 ל–6 בספטמבר, מעלים המסמכים, אבוחצירא קיבל בחזרה כ–8 מיליון דולר חזרה מהחשבון של Dorta בשלושה תשלומים.

תנועה של כסף הלוך וחזור לאותו כיס נרשמה גם בנוגע למוקונדה, ש-2.1 מיליון יורו מהכספים שהפקיד לחברת Ventora Global Services הושבו אליו בחזרה באותה שנה.

קבמבה, האיש שנרשם כי הפקיד את הכספים בחשבונה של Dorta, מצטייר על פי המסמכים כבלדר מזומנים נוסף הקשור בהעברות שונות למקורביו של גרטלר. הוא החל על פי הרישום להפקיד מנות מזומנים בסכומים שמתחילים ב–900 אלף דולר בחשבונה של Dorta באוגוסט 2018. עד תחילת 2019 הספיק להפקיד לכאורה 32 מיליון דולר בחשבון החברה, שאליה זרמו 27 מיליון דולר נוספים באותה התקופה ממקורות שונים. חלק מהכסף, 9.3 מיליון דולר, נשלח על פי התיעוד לחברה בשם K-Services המאוגדת בהונג קונג ומשם נעלמו עקבותיו.

השערה אפשרית בנוגע לרציונל מאחורי תנועות הכסף האלה היא שכל עוד הכסף נמצא בתנועה, קשה לתפוס אותו או להתחקות אחריו. ואם זה ההיגיון, סביר שעד שמשרד האוצר האמריקאי יבחן את הפעילות החריגה במזומן העולה ממסמכי בנק אפרילנד — תנדוד הפעילות של מקורבי מלך הקובלט מבני ברק לבנק אחר.

תגובות || גרטלר: “המסמכים גנובים ומפוברקים”

מטעמו של דן גרטלר נמסר: “מדובר בפרסום משולל יסוד. מבדיקות שערכנו עולה כי עיתונכם אוחז במסמכים גנובים שחלק ניכר מתוכנם פוברק. הפברוק נוגע להפקדות במזומן שהן לב הטענה כלפי מר גרטלר ולמעשה הבסיס לנטען בכתבה. קיימות ראיות חותכות שלפיהן אנשים שלהם יוחסו הפקדות במזומן (ה”ה מוקונדה ושלומי אבוחצירא) כלל לא היו בקונגו במועדי ההפקדות הנטענים. לכך מתווספות ראיות נוספות דוגמת דפי החשבון האותנטיים, בדיקות פורנזיות של חתימות ועוד. כל אלה מלמדות על מופרכות הטענות על הפקדות במזומן כדי לעקוף סנקציות”.

עוד נמסר מטעם גרטלר כי “כל התשלומים שבוצעו לנותני שירותים בוצעו במטבע יורו ובהתאם לכל דין. פרסום הכתבה יביא להגשת תביעות — באנגליה ובישראל — שישקפו את הנזק העצום שנגרם למר גרטלר לשמו הטוב ולעסקיו. נזקים אלו נאמדים בעשרות מיליוני ליש”ט”.

שלמה אבוחצירא מסר: “אף שמר גרטלר הוא חבר של משפחתי אותו אני מכיר מצעירותי, אין ביני לבינו מערכת יחסים עסקית ומעולם לא היתה כזו. מעולם לא ביצעתי הפקדות במזומן לחברה או חשבון כלשהו בבנק אפרילנד. מעולם לא שמעתי על חברה בשם Interactive Energy. כך, גם אין לי כל קשר לטענותיכם בעניין קולונדו קבמבה הנזכר בפנייתכם, שאיתו אין לי כל היכרות. המידע על העברת כספים במזומן לחברת Dorta Invest אינו נכון. אכן בוצעו תשלומים מחברת RDHAGD לחברת Dorta, בהתאם לחוזה בין הצדדים – אך לא במזומן. כמו כן, קיבלתי הלוואה מ-Dorta לטובת פיתוח עסקיה של חברת RDHAGD אך בהמשך ההלוואה הושבה. בניגוד לטענותיכם, ההעברות האמורות לא נעשו במזומן. כל התקבולים דווחו כדין בישראל ובקונגו. השאלות שהופנו אלי מעידות על גניבה של מידע בנקאי וחשאי וחדירה לפרטיות, ואולם חלק מהשאלות מעידות על כך שהמסמכים שבידיכם כוללים עיוותים ונתונים שזויפו”.

תגובת אלאן מוקונדה: “בניגוד לטענותיכם, לא הפקדתי כספים במזומן לחשבון בבנק אפרילנד. בחלק מהתאריכים שאתם מציינים, כלל לא הייתי בקונגו. לא הפקדתי כסף בחשבון של חברת Ventora Golbal או Ventora Development, של פיטר דבוטה או שלמה אבוחצירא ואינני מודע לכך שהוא הפקיד כספים לחשבונות הקשורים למר גרטלר. הארגון-מחדש התאגידי תוכנן והחל לצאת לפועל, כולל העתקת מקומם של העסקים, לפני החלת הסנקציות – שלא אני ולא אחרים בחברה הוזהרנו לגביהן. מטרתנו הייתה להעביר את העסקים לקונגו משום ששם הם מתקיימים, ומשמעות הדבר היא שהמיסים ישולמו גם הם בקונגו. Greco SAS איננה בבעלות גרטלר ומשפחתו. התשלום הקשור למכרה מוטונדה היה לגיטימי, ניתן במטבע יורו ונעשה אחרי הסדר משפטי כתוצאה מהתחייבויות חוזיות בין הגורמים. התשלומים נעשו באופן שאינו מפר את כללי הסנקציות. כל התשלומים לחברות ולשירותים ניתנו כדין ואל מול חשבונית, עבור שירותים שאכן ניתנו”.

מטעמו של צחי אבו נמסר: “המסמך שעליו מבוססת פנייתכם הינו מזויף. כל פעילותו של מר אבו בקונגו הייתה והינה כדין, דווחה כדין לכל הרשויות הרלוונטיות ואין לה כל קשר למר גרטלר. צחי אבו הוא איש עסקים מוביל שלא דבק בו רבב והוא קורבן למסע לחצים מצד TheMarker, שמטרתו סחיטה באיומים של מידע אודות גורמים אחרים”.

אהרון כהן מסר: “חברת BH היתה מצויה בבעלותי המלאה. החברה קיבלה מחברת VENTORA הלוואה כחוק. ההלוואה הוחזרה במלואה כעבור מספר חודשים לפני סוף שנת 2018 , החברה נסגרה לפני סוף שנת 2018. הכספים התקבלו במטבע יורו. באירוע המטוס אותו אתם מזכירים תושאלתי בלבד ולא נחקרתי. בסופו של התהליך הוברר כי לא פעלתי בניגוד לחוק וממילא לא שילמתי כופר”.

ממשרד דרור, מנצ’ל וינשטיין נמסר: “איננו מתייחסים לעניינים הנוגעים ללקוחות המשרד, פרט לכך שנציין כי היועמ”ש בדימוס יהודה וינשטיין ועו”ד קארין וינשטיין, הצטרפו למשרדנו זמן רב לאחר שמשרדנו החל לייצג את מר גרטלר”.

מחברת Waylawn נמסר: “חברות המפעילות מטוסים פרטיים מבקשות מדי פעם להיעזר במטוסים פרטיים כנגד החזר העלויות. סביר להניח שגם במקרה הזה נעשתה פנייה לשימוש במטוס בתשלום לביצוע טיסה לאפריקה. ברור שאם החברה היתה יודעת שהמקור מוחרם, המטוס לא היה מוחכר”.

חברת Med Cruises מסרה בתגובה: “אין לנו כל מידע על ענייניו של גרטלר או על הפקדות כספים כנטען בכתבה. מד קרוזס מספקת שירותי תעופה ואירוח לחלק מחברותיו של גרטלר. החברה פועלת אך ורק לפי החוק. כל ההוצאות והשירותים הניתנים על ידי החברה נרשמים בספרי החברה ומגובים באופן מלא וחוקי בחשבוניות (וככל שנתבקש מגורמים רשמיים להוכיח זאת, כך נעשה)”.

ממשרד איתן מעוז ושות’ נמסר: “כמו בכל תשלום המגיע אלינו, גם שכר הטרחה הנזכר בפנייתכם דווח לבנק באופן מדויק כתשלום שניתן עבור ייצוג משפטי של מר דן גרטלר. התשלום האמור עבר הליכי ציות מלאים ואושר כדין על ידי הבנק ויועציו המשפטיים”.

תגובת משרד קלגסבלד ושות’: “מאז 2010 אנו מייצגים את דן גרטלר בהליכי ליטיגציה שונים. משך מספר חודשים בשנת 2018 חברת Ventora Global Services מקונגו שילמה חלק מתשלומי שכר הטירחה של מר גרטלר למשרדנו. עם קבלת התשלום הראשון מהחברה הנ”ל, מסרנו לבנק כי הכספים הם בגין שכר טרחו של מר גרטלר. מסרנו לבנק כל פירוט שהתבקש לגבי שכר הטרחה ולגבי התשלומים. כמו כן השבנו לשאלות שהופנו אלינו על ידי הבנק, לרבות בנושא הזיקה בין מר גרטלר לבין החברה. כל העובדות האמורות מגובות במסמכים מזמן אמת המצויים בידינו”.

עורך הדין בעז בן-צור מסר: “משרדנו מייצג את מר דן גרטלר שנים ארוכות. כל תשלום, ללא יוצא מן הכלל, המגיע למשרד משולם בעד שירות מקצועי שניתן. הפרטים לרבות הנהנה הסופי, ככל שקיים, מדווחים באופן מלא לבנק”.

מצור תקשורת נמסר: “לא נוכל להתייחס לסכומי החיובים. לרשויות סופקו מלוא הפרטים והמידע הנדרש עפ”י חוק ונוגע לגביית החוב”.

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *