הנוכל יצחק בריל (57) שעקץ לקוחות חרדים בעסקי נדל”ן יכנס לכלא שנה לאחר גזר הדין. השופט ג’ורג’ קרא הסתיר את שמו כ”פלוני” ע”פ 2725/20

הנוכל יצחק בריל (57) שעקץ לקוחות חרדים בעסקי נדל”ן יכנס לכלא שנה לאחר גזר הדין. השופט ג’ורג’ קרא הסתיר את שמו כ”פלוני”  ע”פ 2725/20
ג'ורג' קרא מרוויח כמעט מיליון שח בשנה כדי להרשיע כמה שיותר אנשים
Spread the love

הנוכל יצחק בריל, ביצע עקיצה לרוכשי דירות בהיקף של כ-25 מיליון ש”ח ביחד עם שותפיו נאור בשארי, אלון אליהו כהן, דן עמדי ואליעזר סלומון. גזר הדין בעניינו ניתן ביום 31.10.19 על ידי השופטת חנה לומפ שקבעה נגדו 52 חודשי מאסר בניכוי שנה וחצי שבה היה עצור. בריל לא רוצה לחזור לכלא, והציג אישורים שונים שהוא חולה לב. השופט ג’ורג’ קרא, הדוחה כל בקשה המוגשת בפניו, דחה את הבקשה של בריל, אלא שהוא ציין בהחלטה שלו שמדובר ב”פלוני” בעוד שבסעיף 6 הוא חושף את שמו כשהוא מצטט מחוות דעת מומחה של פרופ’ פריימרק לפיה מר בריל זקוק להשתלת לב.

השופט ג’ורג’ קרא, חסר לב, חסר אנושיות ואין לו שום בעיה שיצחק בריל ימצא מותו בבית הכלא. שב”ס לא ערוך לטפל בשום אדם, ובוודאי לא באנשים חולים. אנשים בריאים מוצאים עצמם חולים בכלא שב”ס בשל האוכל השומני והלא מזין ששירותי שב”ס מספקים, שלא נדבר על העובדה שלא קיים שום רופא בשב”ס, מלבד סוהרים מתעללים.

ג'ורג' קרא מרוויח כמעט מיליון שח בשנה כדי להרשיע כמה שיותר אנשים
ג’ורג’ קרא מרוויח כמעט מיליון שח בשנה כדי להרשיע כמה שיותר אנשים
בבית המשפט העליון
ע”פ 2725/20 – י’
לפני: כבוד השופט ג’ קרא
המבקש: פלוני

 

  נ ג ד

 

המשיבה: מדינת ישראל

 

בקשה רביעית לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן ביום 31.10.2019 על ידי כב’ השופטת חנה מרים לומפ בתיק ת”פ 48790-07-16.

 

בשם המבקש: עו”ד ניר יסלוביץ
בשם המשיבה: עו”ד איתמר גלבפיש

 

 

 

החלטה

 

 

בקשה רביעית לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב’ השופטת ח’ מ’ לומפ) מיום 31.10.2019 ב-ת”פ 48790-07-16.

 

הרקע לבקשה

 

  1. ביום 31.10.2019 נגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי בירושלים עונש של 52 חודשי מאסר לריצוי בפועל ובניכוי כשנה וחצי בה היה המבקש במעצר של ממש. בהתאם להסכמה שהושגה בין המבקש למשיבה במעמד גזר הדין נדחה מועד התייצבותו של המבקש לריצוי עונשו עד ליום 3.5.2020.

 

  1. ביום 1.4.2020 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לדחיית מועד ריצוי העונש בטענה כי חלה החמרה במצבו הרפואי. ביום 26.4.2020 ולאחר שהתקיים דיון במהלכו בחן בית המשפט את טענת ההחמרה, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. לאחר דיון שהתקיים בפני כב’ השופטת י’ וילנר ולאור הסכמת המשיבה למתן דחייה קצרה לצורך ביצוע ניתוח שהמבקש ביקש לעבור, החליטה השופטת וילנר ביום 11.5.2020 לעכב את ביצוע עונש המאסר עד ליום 1.7.2020. לבקשת המשיבה, נקבע כי ההליך בבית משפט זה ייסגר רק לאחר קבלת הודעה מטעמה כי המבקש החל בריצוי עונשו.

 

  1. ביום6.2020 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה שנייה לדחיית מועד ריצוי עונשו וזאת למשך תקופה של חודשיים עד שלושה. לבקשה זו צירף המבקש חוות דעת רפואית בדבר מצבו הרפואי שנערכה ונחתמה על ידי פרופ’ פריימרק. ביום 25.6.2020 דחתה השופטת וילנר את מועד התייצבות המבקש למאסר ליום 2.8.2020, וזאת “בשים לב למצבו הרפואי של המערער בעקבות הניתוח שעבר”.

 

  1. ביום7.2020 הגיש המבקש בקשה שלישית לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר. הפעם נסמכה הבקשה על צנתור שהמבקש עבר ביום 20.7.2020 וכן חוות דעת נוספת מאת פרופ’ פריימרק בדבר מצבו הרפואי של המבקש. בהחלטה מיום 29.7.2020 קבעה השופטת וילנר כי החומר הרפואי בעניינו של המבקש יומצא למומחה רפואי מטעם שירות בתי הסוהר (להלן: שב”ס) אשר ייבחן האם ניתן להעניק למבקש את הטיפול הרפואי הדרוש לו בין כותלי בית הסוהר. המשיבה מסרה לבית המשפט הודעה לפיה ככלל לא מתבצעת בדיקה מקדימה כאמור וכי המרכז הרפואי של שב”ס (להלן: מר”ש) ערוך לקלוט ולטפל באסירים במצבו של המבקש ואף חמורים ממנו, וכי אין כל מניעה שהמבקש יכנס למאסר ויקבל טיפול במתקן שב”ס עצמו או בבית חולים חיצוני, ככל שהדבר נדרש.

 

  1. ביום8.2020 קיימה השופטת וילנר דיון במהלכו הוסכם על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 12.10.2020, כאשר במהלך תקופה זו יבצע המבקש את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות לצורך התייצבותו למאסר. באותו מעמד הוסיף בא כוח המבקש את ההצהרה הבאה: “ככל שמצבו הרפואי של המערער יצדיק זאת, אנו נפעל בהתאם לסעיף 7 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001. בהתאם לכך, אנו מסכימים שלא להגיש בקשות לדחיות נוספות של מאסר בשל מצב רפואי”.

 

  1. חרף ההצהרה שלא להגיש בקשה נוספת בשל מצב רפואי, הגיש בא כוח המבקש ביום 25.9.2020 את הבקשה דנן, רביעית במספר, לדחיית מועד התייצבותו של המבקש למאסר וזאת בשל “שינוי קיצוני במצבו הבריאותי של המבקש”. לבקשה צורפה חוות דעת נוספת של פרופ’ פריימרק לפיה “מאז חוות הדעת האחרונה שהוגשה על ידי לבית המשפט התברר שהפתרון הדפיניטיבי למצבו של מר בריל הינו השתלת לב” וכי לצורך בחינת אפשרות ביצוע ניתוח זה על המבקש לערוך בדיקות מקיפות מוקדם ככל הניתן, וכי כל עיכוב בביצוע הבדיקות עלול לסכן את חייו.

 

מכאן הבקשה שלפניי.

 

טיעוני הצדדים

 

  1. בדיון שנערך לפניי ביום 5.10.2020 הדגיש בא כוח המבקש את ההתדרדרות הקיצונית שחלה במצבו הרפואי של המבקש ואת עמדת פרופ’ פריימרק בחוות הדעת הרפואית שצורפה לבקשה, לפיה עצם ההימצאות של המבקש מאחורי סורג ובריח תעמיד את המבקש בסיכון. זאת, הן בשל הסביבה בה יימצא המבקש והן משום שרופא כללי במר”ש אינו כשיר ליתן טיפול רפואי במצבו הרפואי המיוחד ממנו סובל המבקש. עוד הוסיף בא כוח המבקש, כי הטיפול בבקשה לשחרור על תנאי מטעמים רפואיים על פי לפי סעיף 7 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א-2001 (להלן: החוק), ככל שתוגש, יארך זמן רב ועל כן יסכן את בריאותו של המבקש.

 

  1. בא כוח המשיבה התנגד בתגובה שבכתב ובטיעוניו בעל פה לכל דחיה נוספת בהתייצבות המבקש לריצוי ענשו. הוא שב והזכיר כי במר”ש נמצאים אסירים חולים מכל הסוגים, כולל אסירים הסובלים ממחלות בתחום הלבבי, לחץ דם גבוה ועוד. אסירים אלה מקבלים טיפולים הולמים למחלתם בתוך מתקני שב”ס או באמצעות רופאי הקהילה בבתי חולים, וכי במר”ש נמצאים במהלך היום מספר רופאים כלליים וצוות אחיות ובשעות הלילה ישנו רופא תורן ואחיות. מכל מקום, אם יסבור המבקש לאחר התייצבותו למאסר כי נתקיימו בעניינו תנאים המצדיקים הגשת בקשה לשחרור על תנאי מטעמים רפואיים על פי סעיף 7 לחוק הוא יוכל לעשות זאת. זאת ועוד, ככל שהמבקש יסבור כי הטיפול הרפואי הניתן לו על ידי שב”ס עד לקבלת החלטה בעניינו על פי סעיף 7 לחוק, אינו הולם, הוא יוכל לפנות בעתירת אסיר בנדון זה.

 

 

 

דיון והכרעה

 

  1. לאחר עיון בבקשה ונספחיה, עיון בבקשות וההחלטות הקודמות שניתנו בעניין זה ושמיעת טיעוני הצדדים לפניי, החלטתי לדחות את הבקשה.

 

  1. סעיף 6 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל”ב-1971 (להלן: הפקודה) קובע כדלקמן: “סמוך ככל האפשר לאחר שנתקבל ייבדק כל אסיר בנפרד על ידי הרופא, ועד שייבדק יופרד במידת האפשר מאסירים אחרים. הרופא ירשום את מצב בריאותו של האסיר ופרטים אחרים שנקבעו.” כמו כן, סעיף 16 לפקודה קובע כך:

 

(א) חלה אסיר במחלה ואין בבית הסוהר שבו הוא כלוא תנאי אשפוז מתאימים לכך, רשאי מנהל בית הסוהר, על סמך תעודת רופא, להורות להעבירו לבית חולים, וכל זמן שהוא נשאר שם ותקופת מאסרו טרם פגה ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.

(ב) רופא של בית החולים ישלח למנהל בית הסוהר בסוף כל חודש תעודה חתומה בידו, המאשרת כי לדעתו דרוש שהאסיר יישאר בבית החולים.

 

הכוונה בבית חולים, הינה לבית חולים ממשלתי המצוי מחוץ למתקן הכליאה. להשלמה אפנה גם להוראת סעיף 74(ג) לפקודה בדבר חובת הרופא לבדוק כל אסיר עם קבלתו ותיעוד מצבו הרפואי.

 

מכלול הוראות אלו הנוגעות לפיקוח הרפואי שניתן במסגרת שב”ס מתייחס הן לתהליך קליטתו הראשוני של האסיר והן למהלך תקופת שהייתו במאסר.

 

נוסף לפיקוח הרפואי המתבצע על ידי שב”ס, הוראת סעיף 7 לחוק מאפשרת לאסיר להגיש בקשה לשחרור על תנאי מטעמים רפואיים, במסגרתה רשאית וועדת שחרורים להורות כאמור, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, בנסיבות ובתנאים המפורטים שם.

 

  1. ההסדרים המצויים בהוראות החוק שהוזכרו לעיל והצהרת שב”ס שנמסרה באמצעות נציג המשיבה נותנים מענה הולם לכל בעיה שתתעורר במישור הטיפול הרפואי בעניינו של המבקש.

 

 

  1. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להורות על דחיה נוספת לצורך התייצבות המבקש לריצוי עונשו. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 12.10.2020, כפי שנקבע בהחלטה הקודמת של בית משפט זה. המבקש יביא עימו בנוסף למסמך מזהה כל תיעוד רפואי רלוונטי ויציגו בפני רופא שב”ס במתקן הכליאה אליו אמור להתייצב.

 

ניתנה היום, ‏י”ט בתשרי התשפ”א (‏7.10.2020).

 

 

 

 

 

  ש ו פ ט

 

 

 

_________________________

20027250_Q19.docx   נב

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il

 

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

ביום 27/2/17 נעצרה העיתונאית לורי שם טוב מעצר פוליטי, על פרסום כתבות ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ועובדי ציבור. השופטת רונית פוזננסקי כץ שטיפלה בחלק נכבד של בקשות המשטרה לצווי חיפוש במחשבים של שם טוב, הודתה בתיק אחר (אלוביץ-בזק) כי קיבלה את פני השוטרים אצלה בבית, ולא בבית המשפט, כי השוטרים בחרו בה כי ידעו שהיא נוהגת לחתום ולתת להם את כל מבוקשם ללא בעיות וללא חקירות, ולמעשה שימשה השופטת פוזננסקי כץ, סניף של הפרקליטות בתוך בית המשפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *