ביהמ”ש העליון הטיל 13 אלף ש”ח הוצאות נגד אבא לא מיוצג שהגיש בקשה לפסול את שופט הנוער שמעון לייבו חותמת גומי של הרווחה ע”א 9066/20

ביהמ”ש העליון הטיל 13 אלף ש”ח הוצאות נגד אבא לא מיוצג שהגיש בקשה לפסול את שופט הנוער שמעון לייבו חותמת גומי של הרווחה ע”א 9066/20
אסתר חיות עלה תאנה לפשעי משרד הרווחה
Spread the love

אב גרוש משמורן על ששת ילדיו, מצא עצמו בחזית בלתי אפשרית מול לשכת רווחה ירושלים, שהכריזה על ילדיו כנזקקים, בשל רצון הרווחה לאכלס את מוסדות הרווחה ב-6 ילדים, ולמנוע מהגבר את זכותו כהורה על ילדיו.

תיק חטיפת ילדיו של הגבר התנהל בתחילה אצל שופט הנוער אביטל חן, ולאחר שהגבר תבע אותו על מחדלים והיותו חותמת גומי של הרווחה, התיק הועבר לשופט שמעון לייבו, הידוע כפקיד סעד עם גלימת שיפוט.

שימו לב, כי בהחלטת השופטת אסתר חיות, היא לא מפרטת מדוע ילדיו של האבא הוכרזו כנזקקים. לא מתוארת התעללות בילדים, לא מסופר על התמכרות של האבא לסמים או אלכוהול. מדובר באבא יוצא אתיופיה, שגידל את ילדיו לתפארת, ללא סיוע מצד הרווחה, כשהוא עובד בעבודה מסודרת ומפרנס את משפחתו כהלכה. הרווחה בירושלים, ראתה גבר גרוש עם ילדים, וחמדה את ילדיו לאיכלוס מיטות במוסדות הרווחה. כל מיטה מלאה מסתכמת בכ- 18,000 ש”ח בחודש, בהכפלה של ששה ילדים, מתקבל סכום נכבד בסך 108,000 ש”ח בחודש למוסד הרווחה, כפול 12 חודשים בשנה 1,296,000 ש”ח בשנה, רווח כלכלי למוסד על ילדיו של האבא.

האבא לא ויתר, ניהל מאבק משפטי מורכב בכוחות עצמו, כשבתחילה שכר שירותיו של עורך דין, אולם במהרה התגלה כי אותו עו”ד משתף פעולה עם הרווחה, והוא נאלץ לנהל את ההליך המשפטי בעצמו, כשהוא מגיש בקשות ועררים להשבת ילדיו אליו. בין היתר, האבא תבע את השופט אביטל חן, והתיק הועבר לניהולו של שופט הנוער שמעון לייבו, שהמשיך את הקו אותו החל אביטל חן. על בקשת הפסלות שהגיש האב נגד השופט שמעון לייבו, הוא חוייב בהוצאות בתחילה בסך 5000 ש”ח ובהמשך בסך 8000 ש”ח.

הטלת ההוצאות האסטרונומי שהינה כמו 2.5 משכורות ממוצעות במשק הישראלי, נועדה למנוע מהאבא, המתקשה להתקיים גם ככה, להגיש בקשות ועררים להשבת ילדיו אליו.

השופטת אסתר חיות, דחתה בקור רוח, את בקשת האבא לפסול את השופט שמעון לייבו, כשהיא מציינת כי “לא שוכנעה כי הוכח התנאי לפסלות שהוא חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב”. מצד שני, השופטת לא מפרטת את תוכנה של הבקשה בה פירט האבא את הסיבות לבקשת הפסילה. שופטת טייחנית, בדיוק כמו מערכת המשפט שנועדה לשמש עלה תאנה לפשעי משרד הרווחה בגזל ילדים מהוריהם.

בבית המשפט העליון
ע”א 9066/20
לפני: כבוד הנשיאה א’ חיות
המערער: פלוני

 

  נ ג ד

 

המשיבים: 1. פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים – רמת אשכול
  2. פלונית
  3. עו”ד נעמה כהן ספראי – אפוטרופוס לדין
  4. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראשי

 

ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום לנוער בירושלים מיום 22.12.2020 בתנ”ז 38987-08-17 שניתנה על ידי כב’ השופט ש’ לייבו

 

בשם המערער:                       בעצמו

 

פסק-דין

 

ערעור על החלטת בית המשפט השלום לנוער (השופט ש’ לייבו) מיום 22.12.2020 בתנ”ז 38987-08-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

 

  1. בסוף שנת 2015 הגישה עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960 (להלן: חוק הנוער) בקשה להכריז על שישה מילדי המערער כנזקקים ולהורות על הוצאתם ממשמורת. בשנת 2016 הוכרזו הילדים כנזקקים. ההליך נושא הערעור דנן נפתח בשנת 2017 ועניינו בבקשת המערער לחשוף את דוחות עובדי מרכז הקשר שבו הוא נפגש עם הקטינים. ההליך נדון בפני נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט א’ חן וביום 11.11.2020 הורתה נשיאת בתי משפט השלום לנוער, השופטת מ’ רוקמן, כי החל מיום 1.12.2020 הוא יועבר לטיפולו של השופט ש’ לייבו.

 

  1. ביום 1.12.2020 ביקש המערער לפסול את השופט לייבו וזאת עוד בטרם החל לדון בהליך (להלן: הבקשה הראשונה). לטענת המערער, הוא הגיש תביעה אזרחית נגד הנשיא א’ חן ונגד מזכירות בית משפט השלום לנוער (ת”א 54851-1-20) בבית משפט השלום בפתח-תקווה בטענה כי הם התנהלו בצורה הפוגעת בזכותו להליך הוגן. לטענת המערער, קיום התביעה משליך על שיקול הדעת של השופט לייבו, בין היתר, נוכח העובדה שהוא כפוף היררכית לנשיא חן. עוד נטען כי מזכירות בית משפט השלום לנוער, שאותה תבע המערער, מהווה חלק מצוות השופט וגם בכך יש כדי להעמידו בניגוד עניינים. המערער הוסיף והלין על ניגוד עניינים לגבי המשיבה 1, העובדת הסוציאלית לפי חוק הנוער, משום שנפתח נגדו הליך פלילי בשל תלונה שהגישה.

 

  1. ביום 7.12.2020 ובטרם הוכרעה הבקשה הראשונה, הגיש המערער בקשה נוספת לפסול את המותב (להלן: הבקשה השנייה). המערער טען שנפלו פגמים במספר החלטות שניתנו על ידי המותב לפני שניתנה ההחלטה בבקשה הראשונה, ובהן בקשה לפרסום החלטת הנשיא חן בעניין פסלות והחלטה בבקשה “לקבלת העתקים”.

 

  1. ביום 22.12.2020 דחה בית המשפט את הבקשות. בית המשפט קבע כי התביעה נגד הנשיא חן אינה מקימה עילת פסלות כלפי שופטים אחרים, בפרט משבקשות הפסלות נגד הנשיא לא התקבלו בעבר. בית המשפט הוסיף כי אין להלום מצב של פסילה גורפת של כלל שופטי המחוז אך בשל תביעה שהוגשה נגד הנשיא, מבלי שעלתה כל אינדיקציה לפסלות השופט הדן בהליך. עוד נקבע כי טענות ביחס לעובדי מערכת בתי המשפט אינן מקימות עילת פסלות, אחרת ניתן יהיה לסכל הליך משפטי באמצעות הגשת תביעה נגד גורם שיפוטי או מי מעובדי המערכת. בית המשפט הוסיף כי הטענות נגד ההחלטות שנתן אינן עניין לבקשת פסלות אלא לערעור. לבסוף קבע בית המשפט כי הבקשה השנייה אף לוקה בשיהוי, שכן חלק מרכזי מטענות המערער נגד החלטות קודמות נדון בהליך הפסלות הקודם בעניין הנשיא א’ חן. בשל התנהלותו של המערער אשר מגיש, כך נקבע, בקשות נטולות כל יסוד שבגינן הוטלו עליו בעבר הוצאות נכבדות, הטיל עליו בית המשפט הוצאות בסך 8000 ש”ח, מתוכן 5000 ש”ח לאוצר המדינה. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 23.12.2020.

 

  1. מכאן הערעור דנן. המערער, שאינו מיוצג, שב וטוען כי יש לפסול את שני שופטי הנוער המכהנים בירושלים בשל התביעה שהגיש נגד הנשיא חן והוא עותר להעביר את בירור ההליך למחוז אחר בשל הטענות שהעלה בבקשות הפסלות.

 

  1. למען שלמות התמונה יצוין כי המערער ביקש לפסול בעבר את הנשיא חן מלדון בהליך. בקשותיו נדחו וערעורים על ההחלטות נדחו אף הם (ע”א 2001/18 מיום 22.3.2018 וע”א 6779/20 מיום 10.11.2020). עוד יצוין כי במקביל להגשת בקשת הפסלות, ובטרם הוגש הערעור דנן, הגיש המערער בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, בטענות דומות לאלו שהעלה בבקשה הראשונה (בש”א 8173/20). הבקשה נדחתה ביום 13.1.2021 ונקבע כי:

 

אף שההליך הועבר לטיפולו של השופט לייבו רק ביום 1.12.2020, כעולה מתגובות המשיבים, הליכים בעניינם של הקטינים מתנהלים בבית המשפט לנוער בירושלים זה מספר שנים, ולכל אורך תקופה זו לוו הקטינים על ידי גורמי הרווחה בעיר. בשים לב לכך, וחרף טענותיו של המבקש בעניין תפקודם של גורמי הרווחה בירושלים, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה העברת מקום הדיון בהליך בשלב זה עלולה לפגוע בטובת הקטינים. כמו כן, טענת המבקש לפיה הגשת התביעה נגד הנשיא חן ומזכירות בית המשפט לנוער בירושלים מקימה עילה להעברת מקום הדיון בהליך – דינה להידחות. טענה זו היא למעשה טענת פסלות כללית המופנית כלפי כלל השופטים המכהנים בבית משפט מסוים, והיא מצדיקה העברת מקום דיון רק במקרים חריגים ונדירים … בנסיבות העניין, ובפרט נוכח העובדה שההליך נושא הבקשה נפתח בחודש אוגוסט 2017 בעוד תביעת המבקש נגד הנשיא חן ומזכירות בית המשפט לנוער הוגשה בחודש נובמבר 2020, אינני סבורה כי קמה בענייננו עילת פסלות כללית כלפי כל בתי המשפט לנוער במחוז ירושלים (בש”א 8173/20 פלוני נ’ פקיד סעד לחוק הנוער (13.1.2021)).

 

 

  1. דין הערעור להידחות.

 

לאחר עיון בבקשה ובהחלטה, לא שוכנעתי כי הוכח בענייננו התנאי לפסלות שהוא חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984). כפי שקבע בית המשפט קמא, אין להלום מצב שהגשת תביעה נגד גורם שיפוטי בבית המשפט או עובדים בו, תוביל אוטומטית לפסילת כל השופטים המכהנים במחוז בשל חשש ממשי למשוא פנים. יתכן אף שמקרים מסוג זה יעוררו חשש שהגשת התביעה לא נועדה אלא על מנת לנסות ולייצר עילת פסילה נגד היושב בדין, מבלי שיש לכך הצדקה מהותית (ראו והשוו ע”א 1062/20 מדינת ישראל נ’ סימון (19.1.2021)). כפי שכבר קבעתי בהחלטה מיום 13.1.2021 בבש”א 8173/20, אין מקום לפסילה גורפת של כל שופטי הנוער בבית משפט השלום בירושלים בשל הגשת התביעה נגד הנשיא חן ונגד מזכירות בית משפט השלום לנוער במחוז זה. אשר ליתר הטענות שהעלה המערער, מדובר בהשגות על החלטות דיוניות שהדרך להשיג עליהן אינה בבקשת פסלות (ע”א 989/20 קרפ נ’ אפריקה ישראל מגורים בע”מ, פסקה 7 (19.3.2020)).

 

הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

 

 

ניתן היום, ‏ט”ו בשבט התשפ”א (‏28.1.2021).

 

 

    ה נ ש י א ה

 

_________________________

20090660_V01.docx   עס

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il

 

Print Friendly, PDF & Email
לורי שם טוב

לורי שם טוב

עיתונאית הסוקרת רווחה, עוולות המבוצעות על ידי שופטים נגד אזרחים, וניצול לרעה של עובדות סוציאליות את תפקידן לרבות ניתוק ילדים מהורים, הוצאת ילדים לפנימיות, אומנה ומרכזי חירום, על פי החלטות בתי המשפט. לורי שם טוב אמא ל- 2 ילדים אשר הוצאו מחזקתה ע"י רשויות הרווחה בשנת 2009 באופן ברוטלי ובאמצעות שוטרים אשר נשלחו לקחת את ילדיה ממשמורתה ולהעבירם למרכז חירום. מאז לקיחת ילדיה של לורי שם טוב מחזקתה, החלה לשמש שופר להורים, אימהות ואבות אשר הגיעו עד סף אבדון, ואשר לולא הסיקור המקצועי והמסור, ולולא פרסום הטרגדיות שמערכת המשפט והרווחה גרמה להן, הם היו עוזבים את העולם הזה. לורי שם טוב זוקפת לזכותה מאות מקרים של התערבויות מוצלחות אשר הסתיימו בהשבת הילדים לחיק הוריהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *