ידיעות אחרונות מייחצנים את עו”ס ענבל חרמוני (איגוד העו”סיות) שמנצלת את הקורונה לחלוב תקציבי רווחה למשכורות עו”סיות במקום לעניים

Spread the love

בידיעות אחרונות, מקבלים כתבה מוכנה מעו”ס ענבל חרמוני, יו”ר ארגון העו”סים בהסתדרות, ופשוט שמים של כתבת רוחה על הזבל הכתוב המעבירה לדפוס. אין בכתבות שום תחקיר והכתבת לא טורחת להביא את עמדות “מטופלי” העובדות הסוציאליות. הכתבת מהללת ומשבחת את העובדות הסוציאליות הפרזיטיות ומפיצה עבורן את תעמולת השקרים השגרתית, שהן עמוסות וקשה להן ושהן חיוניות ושבלעדיהן מדינת ישראל תחוסל. הטענה של חרמוני, שבגלל הקורונה העו”סיות קורסות ולכן הן רוצות תוספת למשכורת – כך שתקציבי הרווחה ישולמו למשכורות עו”ס במקום להפנות התקציבים לנזקקי הרווחה. בינתיים לא ראינו אף עו”ס שקרסה. כולן עובדות 2-3 שעות ביום ומקבלות משכורות מנופחות עבור כלום ושום דבר.

אילו הכתבת היתה פונה לאימהות, הן היו אומרות לה שמצידן אפשר לסגור את כל לשכות הרווחה, של עו”ס שפונים אליה בבקשה לעזרה כספית, מייד חוטפת את הילדים לפנימיה, כדי להזרים פרנסה לחברות שלה שמתפעלות את הפנימיות. גם הזקנים נופלים בידיים של עו”סיות שמעוניינות לשים עליהם אפוטרופסים כדי שעמותות אפוטרופסות ישדדו את כל מה שהזקן צבר בחייו.

עו”ס ענבל חרמוני לפני משבר הקורונה הובילה את העו”סיות לשביתה כדי להעלות להן את השכר. תמיד אלו אותן זמירות שיש עליהן עומס, שהן קורסות ושהן לא “נושמות” מרוב עבודה. בפועל הן לא עושות כלום, רק מציקות לאזרחים וכל היום יוצאות לימי נופש, ימי עיון, ומבצעי חטיפות ילדים. השביתה שהיא ארגנה הייתה קולנית, אלימה ופראית. חרמוני נעצרה כמה פעמים בגלל התבטאותיה הפראיות, ההתגרויות במשטרה, וההפרעה לצירי תנועה.

בסופו של דבר האוצר נכנע ואת כל תוספות התקציב הוחלט להעביר למשכורות לעו”סיות. התוצאה היא שבמקום שהמסכנים יקבלו שירותים, העו”סיות לוקחות את הכסף הביתה במשכורת והאוצר נאלץ לסגור תוכניות רווחה.

הגרוטאה ענבל חרמוני נעצרת על ידי משטרת ישראל לאחר שהתגרתה בשוטרים
הגרוטאה ענבל חרמוני נעצרת על ידי משטרת ישראל לאחר שהתגרתה בשוטרים

שנה לאחר פרוץ משבר הקורונה, שוב פעם ענבל חרמוני לא נרגעת. היא רוצה עוד כסף לעובדות הסוציאלית, ולכן השתמשה בכתבת הדר גיל-עד, כדי לשדר דרכה מסרים שבגלל הקורונה העו”סיות קורסות. כמובן שזה בלוף, כי כל פעם הן מאשימת משהו אחר בכך שהן “קורסות”. כמובן שהן לא קורסות כלל וכלל. מדובר בפרזיטיות עם IQ של חילזון.

כתבת זבל ושקרים של הדר גיל-עד בזבלון “ידיעות אחרונות” מתאריך 16/3/2021:

מצוקת העו”סים: “המגפה החברתית תתפוצץ לנו בפנים”

שנה לפרוץ הקורונה בישראל, והנתונים מעידים על החמרה דרמטית במצב השירותים החברתיים – בזמן שעובדות סוציאליות רבות מדווחות על עבודה ללא תשלום, קיצוץ בתוכניות ואלימות נגדן. עידן, שנאלצה לעזוב, מספרת: “היו לי ארבע דקות לבן אדם בשבוע, הצלחתי רק לכבות שריפות”. שביתת אזהרה במשרד הרווחה

“המגפה החברתית תתפוצץ לנו בפנים”, מזהירה יו”ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, שנה לפרוץ מגפת הקורונה בישראל. נתונים שפרסמו אמש (יום שני) איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי מעידים על החמרה דרמטית במצב השירותים החברתיים, ועובדים רבים מתלוננים על קריסה בשל העומסים.

ע"וסיות דורשות כסף ועוד כסף ועוד ועוד כסף רק כסף עו"סיות רוצות
ע”וסיות דורשות כסף ועוד כסף ועוד ועוד כסף רק כסף עו”סיות רוצות
השכר הממוצע של עובדות סוציאליות
השכר הממוצע של עובדות סוציאליות

המחקר, שנערך בהובלתה של ד”ר טליה מיטל שוורץ-טיירי, מצא בין היתר כי עובדות סוציאליות רבות מתלוננות על איכות השירות, על מחסור בזמן, על שחיקה ועל עייפות. כך למשל, 50% מציינות כי קיים דגש על השגת מטרות לטווח קצר וכיבוי שריפות, 40% מציינות זמני המתנה ארוכים מידיי לקבל השירות ו-77% מדווחות כי חברי צוות עובדים שעות נוספות ללא תשלום על מנת לוודא שהפונים יקבלו סיוע. תופעה זו, אגב, לא קיימת במדינות אחרות – וייחודית רק לישראל.

55% מהעובדות הזכירו החמרה במצב הנפשי ובנזקקות של הפונים עוד לפני משבר הקורונה. על רקע העומסים הרבים, 83% מהעובדות הסוציאליות לא מספיקות להשלים את עבודתן בשעות העבודה ונאלצות “לקחת” את העבודה הביתה, ו-77% מציינות גם שהעבודה פוגעת בחייהן המשפחתיים. למרות כל אלה, 46% מדווחות על קיצוץ בתכניות, שירותים או פרויקטים, 36% מדווחות על סגירה של תוכנית ו-23% מדווחות על קיצוצים בהיקף אנשי צוות או היקף משרות.

העובדות הסוציאליות סובלות גם מאלימות: 84% מדווחות שנחשפו לאלימות מילולית מצד פונים או בני משפחותיהם, 58% מדווחות שנחשפו לאלימות פיזית מצד פונים או בני משפחותיהם ו-29% מדווחות שנחשפו להטרדה מינית של פונה או בן משפחה שלו.חרף העבודה הקשה, השכר הממוצע של העובדים והעובדות הסוציאליים בישראל נמוך משמעותית לעומת מדינות אחרות – בהן ארה”ב, דנמרק, אוסטרליה ואנגליה.

“ההידרדרות הולכת וגדלה”

לאור הנתונים, לא מעט עובדות סוציאליות בוחרות לעזוב את המקצוע. כך למשל, עידן חלילי מספרת: “מאוד אהבתי את העבודה הזו, אבל העומס היה מטורף. היה לי בממוצע ארבע דקות לבן אדם בשבוע. יש לך בתפקיד הזה פוטנציאל לעשות שינויים מדהימים, אבל בפועל את מכבה שריפות וחושבת למה תתני מענה – למקרה של אלימות מינית? אלימות פיזית? פינוי משפחה מבית?”.

עובדים סוציאליים רוצים לגזול את תקציבי הרווחה למשכורתם
עובדים סוציאליים רוצים לגזול את תקציבי הרווחה למשכורתם

“את עושה בחירות בלתי אפשריות כל הזמן, ולא מצליחה לעשות כלום חוץ מכיבוי שריפות – וגם אז את לא תמיד מצליחה לכבות אותן יחד”, הוסיפה. “היו לי מקרים של פגיעות קשות בבתים, ומהירות התגובה לא הייתה תואמת את חומרת המקרה. אלו מצבים שצריך למנוע הידרדרות ואנחנו לא מצליחים לעשות את זה”.

אני זוכרת נער שהיה חשד שהוא נפגע מינית”, אמרה. “זה לא היה מספיק ברור בשביל התערבות ישירה, והיה צריך להשקיע משאבים סביבו, אבל פשוט לא היה אותם. המקרה כל הזמן נדחק בגלל דברים אחרים ולא יכולנו לתת לו מענה בקהילה בזמן קצר. המשמעות של זה הייתה שההידרדרות שלו הייתה יומיומית – בבית, במצבו הרגשי, בבית הספר ובתפקוד. כל זה שבמקביל אנחנו לא יודעים אם יש מישהו שממשיך לפגוע בו”.היא מסכמת: “לסיים יום עבודה כזה מאלץ אותך להתמודד עם תסכול נורא גדול. את באה למקום הזה כדי לעזור, ובפועל עובדת עם ידיים קשורות מאחורי הגב. המדיניות הקיימת לא מאפשרת לך לעשות את העבודה שלך”. ישראל אמיר, עובד סוציאלי קהילתי, מספר כי “במועצות האזוריות יש בני נוער בגילים צעירים שסובלים מהתעללויות מיניות, אלימות והזנחה מצד ההורים. ילדים בגיל עשר שמשוטטים בכל מיני מקומות, ויש גם עלייה בהתמכרויות. בשנה האחרונה בגלל הקורונה ההידרדרות הולכת וגדלה”.

“לעומס ולזמני ההמתנה יש משמעויות הרסניות”, אמר אמיר. “בסכסוך בין בני זוג למשל, מספיק יום או יומיים שמגבירים את המתח לכדי פיצוץ. המשמעות – עוד ועוד אלימות במשפחות”.

אמיר נותן כדוגמא מטופלת, חולת אפילפסיה גרושה עם שני ילדים קטנים, שבנה מאוד מתקשה מבחינה חברתית והיה מוכרח לקבל חונך שיסייע לו כי היא לא יכולה. “בימים כתיקונם, היא מגיעה לרווחה ומקבלת חונך ועובדת סוציאלית שתלווה אותה”, אמר. “בפועל, הילד משוטט ברחוב, והילדה שלה לא מסתדרת במעון שבו היא נמצאת. המצב שלהם הולך ומידרדר”. הוא מתאר קושי נוסף במגפת הקורונה: “אנשים מבוגרים ספונים בבתים. בדרך כלל הם היו הולכים למרכז יום לקשיש ושם הייתה להם תחושה טובה חברתית והייתה פוגשת אותם עובדת סוציאלית שמלווה אותם, אבל העובדים הסוציאליים לא מצליחים להגיע למרכזי היום ולא מספיקים להגיע אליהם הביתה. המשמעות היא שאין להם דרך לזהות אם הם סובלים מאלימות או הזנחה. זה מצב מאוד קשה”. לדבריו, “יש גם תופעה של עניים חדשים בגלל הקורונה. יש לנו המון פניות מאנשים שלא הגיעו אלינו עד כה. אתמול דיברתי עם אדם שמעולם לא פנה לשירותים החברתיים. יש לו שמונה ילדים, והוא פוטר מהעבודה. המשפחה סובלת מחוסרים של מוצרים בסיסיים ונוצר מתח גדול בין בני הזוג. מצבו הולך ומידרדר”.

עובדי משרד הרווחה ישבתו

יו”ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, אמרה כי “בשנה האחרונה אנחנו מתמודדים עם גידול של עשרות אחוזים בפניות ובהעמקה מטאורית של המצוקות. ילדים שנפגעים בבית, נערים שנכבים מול הזום, משפחות שנכנסות לעוני, קשישים שמסתגרים בבדידותם ואלימות כלפי נשים. המדינה לא השכילה להגדיל בהתאמה את המשאבים בשירותים החברתיים, ולכן לעובדות ולעובדים הסוציאליים אין יכולת לתת מענה, ובקושי לכבות שריפות. אם המדינה לא תתעורר היום ותשקיע את מה שנדרש – המגפה החברתית תתפוצץ לנו בפנים”.

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *