נדחתה עתירה לביטול הנחיות “התו הירוק” האוסרת כניסת לא מחוסנים למקומות ציבוריים בשל אי מיצוי הליכים בג”ץ 2817/21 ליאת מזרחי ואח’ נ’ מד”י

Spread the love

נדחתה עתירת בג”ץ שהגישו ליאת מזרחי, אברהם כהן, ילביטה כץ, דורון בונה, הדר לוין, מרינה אייזנברג, רועי בנימין ו-טטיאנה וישנבצקי נגד מדינת ישראל לביטול הנחיות “התו הירוק” בעניין כניסת לא מחוסנים למבנים ציבוריים.

השופט פוגלמן דחה את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג”ץ 2817/21
לפני: כבוד השופט ע’ פוגלמן
  כבוד השופט י’ עמית
  כבוד השופטת ע’ ברון

 

העותרים: 1. ליאת מזרחי
  2. אברהם כהן
  3. ילביטה כץ
  4. דורון בונה
  5. הדר לוין
  6. מרינה אייזנברג
  7. רועי בנימין
  8. טטיאנה וישנבצקי

 

  נ ג ד

 

המשיבים: 1. מדינת ישראל – ממשלת ישראל
  2. מדינת ישראל – משרד הבריאות

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרים: עו”ד ולנטינה נלין

 

פסק-דין

 

השופט ע’ פוגלמן:

 

העותרים מבקשים לבטל את הנחיות “התו הירוק” בעניין כניסה של מחוסנים מפני נגיף הקורונה ומחלימים ממנו למקומות ציבוריים ולמבנים. לטענתם, מדובר בהפליה לרעה של לא מחוסנים ובפגיעה בזכויות נוספות שלהם; בפגיעה בשלטון החוק; בחריגה מסמכות – והכול שלא כדין. על כן מבקשים העותרים לבטל את החלק בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש”ף-2020, שעניינו הנחיות התו הירוק; לבטל את “כל ההנחיות והצווים” של המשיב 2 בעניין; להקפיא את הנפקת “התו הירוק” עד לקביעת אמות מידה הולמות; לאסור מיון והפליה על בסיס התו הירוק; ולבטל את כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ”א-2021.

 

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. כידוע, חובה זו מקדמת כמה תכליות מהותיות. היא עשויה לייתר את ההתדיינות. לכל הפחות, ההידברות בין הצדדים עשויה למקד את המחלוקת ביניהם ולגבש את התשתית שנדרשת להכרעה בה (ראו לאחרונה בג”ץ 2818/21 רביד נ’ משרד הבריאות (25.4.2021)). מיצוי הליכים ראוי דורש לפנות לרשות שנגד החלטתה קובלים ולהציג לפניה את הטענות והבקשות בעניין (בג”ץ 6804/20 ישראייר תעופה ותיירות בע”מ נ’ ממשלת ישראל, פסקה 2 (1.10.2020); בג”ץ 503/21 לבוביץ נ’ כנסת, פסקה 11 (22.4.2021); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד: משפט מינהלי דיוני 346, 349 (2017) (“אדם המעוניין להביא לשינוי החלטת הרשות, צריך להקדים ולפנות אליה בעניין בטרם ינקוט הליך משפטי” (ההדגשה הוספה – ע’ פ’); “על הפנייה להציג את הטענות והבקשות שעליהן נסבה העתירה, גם אם אין לצפות לאותה מידה של פירוט או הכנה משפטית באותו שלב”)). חלק מהעותרים שלחו שאלות למוקדי מידע של המשיב 2, ועותר אחר פנה למעסיקו. אלה אינם הגורמים המוסמכים. הפנייה היחידה לגורם נכון היא מכתב שעורך דין (שמופיע בראש העתירה אולם אינו חתום עליה) שלח ביום 5.4.2021 למנכ”ל המשיב 2, ובו קריאה להפסיק “אפליה של אנשים שלא מחוסנים”. גם בהתעלם מכך שמדובר בפנייה כללית, שלא בשם העותרים, אין במכתב פירוט של טענות רבות שמופיעות בעתירה, ואין בו פירוט של עיקר הסעדים שמבוקשים בה, בהם ביטול חקיקת משנה. בנסיבות אלו לא התקיימה חובת מיצוי ההליכים. טענות העותרים שמורות להם לאחר שיקיימוה כנדרש.

 

לא מצאנו עילה להיעתר לבקשת העותרים לאיסור פרסום שמותיהם. לצד האמור, ייאסר פרסום מידע רפואי עליהם שמופיע בעתירה.

 

העתירה נדחית אפוא על הסף. מאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, ‏ט”ו באייר התשפ”א (‏27.4.2021).

 

 

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

 

_________________________

21028170_M01.docx   מג

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.