המקרה של עו”ס רועי טל המרצה שחשוד בעבירות מין ופדופיליה בבתו מפלג בין הנהלת המכללה, הסטודנטים והמרצים במכללה האקדמית ספיר

Spread the love

מי תומך בפדופיל הסוציאלי? המכללה האקדמית ספיר, עדיין מפרסמת בראש חוצות את עובדת היותו של עו”ס רועי טל המרצה החשוד בפדופיליה ופגיעות מיניות במשך שנים בבתו, כראש בית ספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר.

ראו כתבתו של אור קשתי, הידוע כתומך נלהב בעובדים הסוציאליים:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9757835?lts=1619797256990

החשד לעבירות מין מצד דר’ רועי טל מרצה בדרום בבתו מפלג בין הנהלת המוסד, מרצות וסטודנטיות

כשבועיים לאחר מעצר עו”ס רועי טל המרצה הבכיר בחשד שביצע עבירות מין בבתו, הוויכוח סביב הפרשה חורג מגבולות המקרה הנקודתי. בזמן שבהנהלה חוששים מ”משפט שדה”, הסטודנטים מבקשים להעביר מסר חד-משמעי לנפגעות.

הוויכוח סביב התנהלות מכללת ספיר בדרום בפרשת המרצה הבכיר החשוד בביצוע עבירות מין בבתו, חורג מגבולות המקרה הנקודתי. מצד אחד נמצאים אלה הדורשים מהנהלת המוסד להביע עמדה עקרונית, התומכת בנפגעות אלימות מינית ומעודדת אותן להתלונן. מהצד השני, יש מי שמזהירים ממשפט שדה הנערך למרצה ומפגיעה אפשרית בשם הטוב של המוסד. “לפעמים, שתיקה היא הצהרה דרמטית. גם ישיבה על הגדר היא עמדה”, אומרת אחת הסטודנטיות.

דר' רועי טל חשוד באונס בתו ובמעשי פדופיליה
דר’ רועי טל חשוד באונס בתו ובמעשי פדופיליה

המרצה, בכיר במוסד האקדמי העוסק בתחום של טראומות מיניות בילדים, נעצר באמצע החודש לאחר שבתו התלוננה במשטרה כי ביצע בה עבירות מין חמורות כשהייתה קטינה. אמה של הבת, כנרת טל, נעצרה בחשד לשיבוש הליכי חקירה ואי-דיווח, ושוחררה למעצר בית. אתמול שוחרר האב ל-15 ימי מעצר בית, תוך הרחקה מבני משפחתו למשך חודש.

בשלושת הימים שלאחר המעצר, פרסמו מוסדות אקדמיים וכן גופי סיוע ומחקר אחרים תגובות ועמדות לדברים. “הידיעה הכתה אותנו בהלם”, כתבה פרופ’ מיכל קרומר-נבו מאוניברסיטת בן גוריון לסטודנטים, “לאף אחד מאיתנו לא ידועה התמונה המלאה, אבל הרשת מוצפת בנוקטי עמדה. כולנו מגנים כל התנהגות מינית פוגענית כלפי כל אדם – ומחזקים את ידיהן של נפגעות אשר מתייצבות נגד הפוגע”. פרופ’ עינת פלד, ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, פרסמה דברים ברוח דומה: “אנו מגנים מכל וכל התנהגות מינית פוגענית על ידי אדם כלשהו, ואנשי מקצוע בפרט. אנו מודעות לקושי הרב שיש בהגשת תלונה על אלימות מינית, בעיקר כלפי אנשים ידועים ובעלי עוצמה חברתית ואקדמית, ובעיקר כאשר הם בני משפחה, ומחזקים את ידי המתלוננת”.

במכון חרוב, העוסק בתחום של ילדים נפגעי התעללות והזנחה, אמרו כי ימשיכו לעמוד לצד הקורבנות. “לבנו, מחשבותינו ותמיכתנו הם קודם כל לנפגעת. אנחנו יודעים כמה אומץ וכוח נפשי צריך כדי להיחשף”, כתבו במכון ימים ספורים לאחר חשיפת הפרשה. “אני לוקחת צד”, הוסיפה ליזה ניקולאיצ’וק, מנכ”לית מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנגב, “צד של בחורה צעירה, חכמה, מוכשרת וכל כך אמיצה, שעומדת זקופה מול כל המדינה, מול האוטוריטה הבלתי פוסקת של ההורים שלה, מול השיפוטיות של החברה, מול המעריצות של אבא שלה ומול הפחד לאבד את כל המשפחה שלה”.

המוסד האקדמי שבו עובד המרצה החליט להימנע מפרסום הודעות דומות. ל”הארץ” נודע כי בשבוע שעבר ביקשו מרצים במוסד לפרסם מכתב פומבי, המציין כי בשלב זה מדובר בחשדות בלבד אך מדגיש את ההתייצבות לצד נפגעות תקיפה מינית. לדברי גורמים שונים, ראשי המוסד החליטו שלא לאפשר את הפרסום. הם נימקו זאת בעיקר בצורך להימנע מפרסום פרטים מזהים על המקרה. לצד זאת, הושמעו גם דברים בזכות חזקת החפות של המרצה ואזהרות ממשפט שדה הנערך לו בתקשורת וברשתות החברתיות.

עם זאת, במכתב פנימי ששלחו ראשי מסלולי הלימודים לסטודנטים, כמעט במקביל לגניזת ההודעה הפומבית, כתבו כי “למדנו בדרך הקשה כי התופעה הנוראה של התעללות בילדים מתרחשת בכל מקום, בכל מגזר, בכל מעמד סוציו-אקונומי, וגם בקרב אנשי מקצוע”. עוד נכתב כי “תמיד נעמוד לצד הקורבנות – שבאומץ חושפות את שקרה”. המכתב מתייחס גם לשיחות על הפרשה בין מרצים לסטודנטים שהתקיימו במהלך השיעורים הרגילים או בפניות אישיות. “עשינו מאמץ להכיל את האירוע, להתמודד עם השלכותיו, ולסייע לכולנו במאמץ לחזור לשגרה נורמטיבית ככל שניתן”, נכתב.

ואולם, חלק מהסטודנטיות התקשו להסתפק ב”הזמנה לדבר על הקשיים שהתעוררו”, כפי שמתארת סטודנטית לתואר ראשון במוסד. “צריך להבדיל בין שיחות שהיו לנו עם מרצים על אי-אמון, פחד והאפשרות שהמרצה הכריזמטי הוא בעצם תוקף מינית, לבין הנהלת המוסד. ממקום בעל אחריות יותר רחבה ציפיתי לעשות משהו מעבר ל’מעגלי שיח’ – להצהיר, באופן ברור וחד-משמעי, שאנחנו בצד של הנפגעות, ולהזמין כל מי שחושבת שנפגעה מהמרצה לבוא ולהתלונן ולתת לה את הגיבוי הנדרש. שני הדברים לא קרו. במקום זאת, מדגישים את החשיבות של ‘חזרה לשגרה’. ההרגשה היא שמנסים להגיד שהכל בסדר, שהכל מתפקד. קהילה שלמה לא מצליחה לומר משהו חד-משמעי”.

סטודנטית לתואר שני במקום אומרת כי היא מבינה את “הקושי הרגשי להגיד משהו רע על מרצה שעובד במוסד, שחלק מהאנשים מכירים שנים ארוכות וגם קידמו אותו”. עם זאת, לדבריה, “לא יכול להיות שהמוסד לא יפרסם שום דבר, במיוחד על רקע ההשתקה, הבושה והאשמה העצמית של נפגעות תקיפה מינית. איזה מסר מקבלות נפגעות מהשתיקה הזאת? אנחנו הרי יודעים כמה כוחות נדרשים כדי להתלונן. היעדר תמיכה יכול לפרק כל אחת”. לדברי סטודנטית אחרת, “קשה לי לקבל מושגים כמו ‘משפט שדה’. זה מסר מסוכן לסטודנטים שפוגשים ועוד יפגשו נפגעות תקיפה מינית וחייבים לעמוד מאחוריהן”.

סטודנטים אחרים דווקא מגבים את התנהלות המוסד, ומבקשים להתמקד בזעזוע שחוו התלמידים. “זה פיצול שקשה לתפוס אותו, קצת כמו לגלות שאלוהים עושה עבודה זרה”, אומרת סטודנטית, “זה משבר אמון נוראי בכל מה שידענו על העולם הזה. המוסדות האחרים יכולים לפרסם מה שהם רוצים, אבל אנחנו בתוך המהומה. צריך לחכות”.

גם בקרב סגל המרצים קיימים חילוקי דעות בדבר הדרך הנכונה להתמודד עם הפרשה. “מביש שאנחנו מסתתרים מאחורי צו איסור פרסום, שנועד להגן על נפגעות ולא על חשודים”, אומר מקור המעורה בפרטים, “אפשר היה לפרסם משהו בסגנון ההודעות של המוסדות האחרים, שיודעים לשמור על החוק לא פחות טוב מאיתנו”. מקור אחר מוסיף כי “צריך לשאול מתי ארגון בוחר לדבר על ‘חזקת החפות’ של חשוד ומתי הוא מעדיף את הנפגעות”.

בהנהלת המוסד הסבירו, מנגד, כי “אין טעם בגינוי אלימות מינית”, כיוון שהדבר “ברור מאליו. ללא התייחסות לעובדה כי המרצה מועסק אצלנו, מדובר בסתם התייחסות ‘חלבית'”. אחת המרצות סבורה שהמוסד נהג בתבונה, בהתחשב בזהירות הנדרשת בשלב זה של החקירה. לדבריה, “יש סטודנטים, ואולי גם כמה חברי סגל, שמתקשים להכיל בו-זמנית שתי עמדות – גם להאמין לקורבנות וגם לקוות שהפעם יתברר שאולי המרצה לא אשם”.

בנוסף לשיחות בכיתות הלימוד, קבוצות הוואטסאפ שבהן חברים מאות סטודנטים ובוגרים של המסגרת האקדמית, שימשו מרחב תקשורת נוסף. הקולות היו מגוונים: “חשוב להגיד שהמרצים משדרים שהם מאמינים ועומדים עם הנפגעת”, כתבה סטודנטית בשנת הלימודים הראשונה, ואחרת ציינה כי גם הם “נמצאים במשבר גדול, אישי ומקצועי”. אחד הבוגרים חשב שאין מקום להעביר ביקורת: “מחובתנו לעזור לשם הטוב של המקום שגידל והצמיח רבים.ות ומוכשרים.ות”, הסביר.

ראשי המוסד האקדמי בחרו שלא להתראיין. מהמוסד נמסר בתגובה כי “הפרשה תחת חיסיון. כל סיקור או תגובה מפרים את החיסיון ועלולים לחשוף פרטים אודות המתלוננת”.

המקרה של עו"ס רועי טל חשוד בעבירות מין ופדופיליה בבתו מפלג בין הנהלת המוסד מרצות וסטודנטיות
המקרה של עו”ס רועי טל חשוד בעבירות מין ופדופיליה בבתו מפלג בין הנהלת המוסד מרצות וסטודנטיות

 

Print Friendly, PDF & Email
אדם

אדם

כתב לענייני משפט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *