אודות
עד שנת 2009 הייתי אמא נורמטיבית רגילה עם שני ילדים ובן זוג, התגרשתי וחשבתי לעצמי שסוגרים עניינים, כל אחד הולך לדרכו, כל אחד עם הילדים לפי היכולות שלו וזהו. פתאום גיליתי בבית משפט, שאני חייבת לפגוש עובדת סוציאלית. אמרתי לעצמי, מה קרה, למה אני מקרה סעד? אני זקוקה לשירותים שלהן? מי ביקש אותן בכלל?
בבית המשפט לענייני משפחה, הבנתי שהשופט בכלל לא שופט, והשופטת האמיתית זו העובדת הסוציאלית. כבר בשלב ההתחלתי נדלקה לי נורה אדומה, מה זה מקצוע עבודה סוציאלית בכלל? מה פתאום דוחפים לאנשים נורמטיביים עובדות סוציאליות? אחר כך אשר יגורתי, בא לי.
יום אחד במהלך ועדת החלטה מודיעות לי העו”סיות שהן מוציאות ממני את הילדים שלי. הן באו עם משטרה ופשוט לקחו את הילדים. מאותו רגע, הרגשתי שפתחו נגדי בצייד אדם, והן רוצות לצוד אותי כמו שפן שרץ בחולות. הבנתי שאני והילדים שלי וכל ילדי ישראל מספקים פרנסה למשרד הרווחה.
אני לא אישה שהולכת ושמה פתקים בכותל, ולא אחת שנוסעת לחפש ישועה באומן, באתי ממשפחה שאותי לימדו שגם אם הם גוליית ואני דוד, לא צריך לפחד מהמלחמה בהם.
ואז הסיפורים מתחילים לזרום. סיפורים קורעי לב אחד-אחד. הרווחה חוטפת ילדים לא רק מאתיופים או רוסים או עולים חדשים, חוטפים ילדים במשפחות הישראליות.
מסתבר שהן חוטפות מכל הבא ליד. זה לא רק ילדי הגירושין. זה גם כשאנשים מתבגרים, הרווחה באמצעות העובדות הסוציאליות חוטפות את הבעלות על המבוגרים, בזה שהם לוקחים אפוטרופסות עליהם. הם צדים גם זקנים.
אז אני שומעת שפקידות סעד יוצאות לצוד ילדים מבתי חולים, קוראים לזה “הכרזת לידה”, אני שומעת שלוקחים ילדים ושומעת סיפורי בלהות, והדבר הכי אכזרי ברגע שזורקים אותם לתוך הפנימיות, האומנה, והאימוץ בכלל לא איכפת לעובדות הסוציאליות מה קורה לילדים הללו. זורקים אותם למוסדות ללא פיקוח, לא איכפת להן שמרביצים להן, יש מקומות כמו “מסילה” ו”צופיה“, עם סיפורים מסמרי שיער על בנות המאולצות לקיים יחסי מין בגיל 13, ילדות בהיריון, ועוד, וכל הילדים האלו אסור להן לראות את ההורים שלהם, אסור לכתוב עליהם, אסור לצלם אותם, כלום.
טלפונים בפיקוח שעובדת סוציאלית מנתקת מתי שבא לה, והילדים הללו במקום ללמוד נותנים להם שעות טיפוליות, עם עובדות סוציאליות שעות על גבי שעות, אז לא פלא הילדות נכנסות להיריון הילדים הופכים לגנבים ובגיל 18 פותחים להם את הדלת ואומרים להם צאו לחופשי, תמצאו חיים וכבר אין להם משפחה.
עכשיו אני מבינה שלכל זה יש רקע היסטורי. בשנות החמישים היו צריכים מוסדות לעליית ילדי העולים של פרויקט “מרבד הקסמים” שהיום אנו יודעים שמדובר במרבד כזבים של חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן, מוסדות עבור ילדי ניצולי שואה שהגיעו ללא הורים, אז שמו אותם בפנימיות, אבל העובדה היא שמדינת ישראל נשארה עם פי 5 יותר פנימיות ומוסדות לילדים מכל מדינה אחרת, וצריך למלא את הפנימיות בילדים.
מי מפעיל את הפנימיות הללו? עובדות סוציאליות והחברים שלהם שמקבלים 17,133 ש”ח על כל ילד בחודש במרכז חירום ו- 8,000 ₪ לחודש על כל ילד בפנימייה רגילה. בכסף הזה אפשר לשים את הילדים בהילטון.
מה זה עובדת סוציאלית? אנשים חושבים שמדובר במשרד שעוזר וחומל, ותומך באנשים שאין להם כסף, אבל זה בכלל לא מהות המקצוע. בישראל מי שאין לו כסף צריך ללכת לביטוח לאומי לא לעובדת סוציאלית. עובדת סוציאלית התפקיד שלה להיות שוטרת קהילתית, זו שוטרת בלי מדים, שממשטרת את החיים של ההורים, פולשת להם לתוך החיים וגונבת מהם את הילדים.
מכיוון שהפלישה וגניבת הילדים מבוססת על שקרים, העובדות הסוציאליות חייבות להכשיר את השקרים באמצעות כלים מקצועיים, לכלי המקצועי הזה קוראים תסקיר. לעובדת סוציאלית יש כוח לכתוב כל מה שהיא רוצה, על מי שהיא רוצה ובאיזה דרך שהיא רוצה, לפי ההתרשמויות שלה.
בחורה בת 22 סיימה לימודי פקולטה לעבודה סוציאלית, והיא יכולה להתרשם מכל מיני דברים. שופט, אחרי 10 שנים במקצוע, חייב לעבוד לפי דיני ראיות, למה עובדת סוציאלית היא מעל שופט שלא צריכה ראיות ולא כלום, כי במקצוע שלהן זה עובד לפי אינטואיציות, ולכן כל חטיפות הילדים מבוססות על התרשמויות ואינטואיציות.
יכולה עובדת סוציאלית לשמוע שמועה או הלשנה, לבוא לדפוק לך בבית, להגיד לך את אמא לא טובה והופ נעלמו לך הילדים. מה את עושה?
למי את הולכת אם חטפו לך את הילדים? מי שאמור להעניק את הסיוע זה הלשכה לסיוע המשפטי של משרד הרווחה, אבל הם משתפים של משרד הרווחה, עוברים השתלמויות במשרד הרווחה, ומלמדים אותם שהעובדות הסוציאליות תמיד צודקות.
כל האימהות הללו, ולפעמים גם אבות, מקבלים עורך דין מהסיוע שאומר להם תעשו מה שהעובדת הסוציאלית אומרת לכם.
להשלמת התמונה על קצה המזלג, אם מישהו ראה בטלוויזיה בבתי המשפט אמריקאים עם דיני ראיות, עם חקירות נגדיות, עם עדים שנתפסים בשקר על הדוכן, כל זה לא קורה בישראל.
אפרים אליהו הגיע מסומם למבדק מסוגלות הורית ובזכות זה קיבל משמורת על הילדים, קובץ pdf
בישראל בתי המשפט זה תעשיה שהתפקיד שלהם לשים את החותמת על כל מה שהעובדת הסוציאלית רוצה.
בבית משפט לנוער עובדת סוציאלית פותחת את ההליך המשפטי, כותבת הררי שקרים, ולפי פסק דין של שופט העליון יצחק עמית, אסור לחקור אותה, כי היא נחשבת מומחית.
כל העסק הזה מכור מראש, ותעשייה שלמה של חטיפות ילדים, ואין שום פיקוח ואין שום בקרה, הכל תחת מעטה ערפל, אסור לדבר על זה, אסור לכתוב על זה, אסור להעביר ביקורת על זה ואסור לפרסם את זה. חוץ מאשר מתי-מעט אשר יש להם תעוזה לפרסם, כמוני.
העובדות הן שמי שזועק את זעקתו, מחזירים לו את הילדים.
האמא, פאני וקנין שסיפורה התפרסם בשמה המלא, עמדה באמצע העיר לוד, זעקה את צעקתה על לקיחת בנה, הפגינה מול הבית של שר הרווחה, הגיעה לעיתונות החזירו לה את הילד.
אמא אחרת ש”צ, שאמרו עליה שהיא נרקומנית, התראיינה בפנים גלויות עם הסיפור שלה, התראיינה בתוכנית של ג’ודי ניר מוזס, בכתה שם, והחזירו לה את הילד.
12.11.2011 חוות דעת מכון מיפל למסוגלות הורית ד”ר שרה יעקב בין לורי שם טוב לבנה אריאל, קובץ pdf
האינטרס הכלכלי המתגמל של משרד הרווחה להוציא ילדים מהבית. תעריף ילד ב’מרכז חרום/קלט’ של משרד הרווחה. לו היו נותנים 20% סיוע כספי להורים, לא היה צורך להוציא ילדים מביתם. מוסדות הרווחה כולם ללא יוצא מן הכלל, הם מוסדות מופרטים בידיים פרטיות של עמותות, הדואגות שלא תישאר מיטה ריקה. הילדים שלכם הם הסחורה שלהם.
כמה שווה הילד שלכם? כנסו לאתר משרד הרווחה ותתעדכנו בתעריף הילד שלכם הנע בין 8,000 ש”ח – 17,113 ש”ח בחודש. טובת הכיסים של העומדים בראש מרכזי החירום בעמותות הפרטיות המתחזות להיות של מדינת ישראל. מדינת ישראל סוחרת בילדים שלכם. למה שהעובדים הסוציאליים לא ינדבו את הילדים שלהם הם?
http://www.molsa.gov.il/COMMUNITYINFO/REGULATIONS/SOCIALREGULATIONS/Pages/Tas_Perek_8.aspx
עובדים סוציאליים מפקיעים ללא הצדקה את זכות ההורים לגדל את ילדיהם ללא התערבותם.
ההתייחסות אל אנשים שבנקודה מסויימת בחייהם הם אולי חלשים אולי זקוקים לעזרה כאל מי שמשתייכים לקבוצה חברתית של “עלובי החיים” היא החטא הגדול של מתקני העולם המתייפיפים הנקראים עו”ס. מי שפנה אי פעם בחייו בבקשה לעזרה מצד אותם מוסדות מדינה הופך ל”מוכר לרשויות הרווחה” מכירים את המונח? ודאי שאתם מכירים, כולנו מכירים את הנוסח שהוא בעצם קוד הרגעה זה לא משלנו זה אחד “מהם”.
כל מי שנתקל בעובדת סוציאלית יתאר אותן במילה אחת: מ-פ-ח-י-ד-ו-ת.
ביקור של העובדת הסוציאלית זה כמו ביקור של קצין מבחן, המפקחת הגיעה! הן אף פעם לא מתאמות ביקור כי אתה לא מספיק מכובד בכדי לטרוח ולתאם איתך משהו, הן פשוט מופיעות ואתה מרגיש כמו תחת זכוכית מגדלת מודע לכל צלחת מלוכלכת בכיור, לשיער הלא חפוף ולבגדים המלוכלכים שמפוזרים בסלון.
אוי למי שנזקק לתיווכן לצורך קבלת עזרה מן המדינה. בידן הכוח להחליט עבורך מה העזרה שתקבל אם בכלל. הן תעמדנה אותך במקומך אם תעז לשמור על כבודך העצמי, לפעמים בחיוך מקצועי עאלק “אני כאן בשבילך” ואם לא הבנת את הרמז הפכת למי ש”לא משתף פעולה” וזהו- הלך החיוך הלכה העזרה.
מן הרגע ש”נכנסת למערכת” אתה משול לאדיוט שנכשל בניהול חייו, תנאי ראשון לקבלת עזרה היא הודאה בעליבותך, תלמד להוריד את הראש ולתת ל”רחמניות” הללו להגיד לך מי אתה, מה אתה ומה טוב עבורך. הן פניה של חברה מתנשאת שלא יודעת חמלה וכבוד לאדם מהם.
בעולם היהודי, אדם שנופל לא מאבד את כבודו. רב, אם תפנה אליו לעזרה, לעולם לא יתנשא מעליך. ביהדות אין אדם נמדד על פי הצלחה או כישלון זמניים בעולם הזה, את העזרה נותנים בדחילו ורחימו — ואם אפשר בסתר שלא להלבין פנים – לשמור על כבודו של האדם.
איפה החמלה היהודית ואיפה ה”חמלה” הסוציאליסטית, כולה מילים יפות מבוססות על תאוריות מדעיות כביכול. עבודה סוציאלית לומדים באוניברסיטה, בוגרי אוניברסיטה לא אמורים להיות לעולם בצד של “עלובי החיים” המסכנים החלשים הדפוקים הם יכולים לגשת אליהם רק מגבוה גם אם הם מאמינים שהם עושים את זה מטעמי אלטרואיסטים. בקיצור, תביאו רבנית אחת ותפטרו אלף עובדות סוציאליות.
לורי שם טוב עושה פה ובכלל עבודת קודש.
זהירות מפקידת הסעד אורית (סבטלנה) פורמן. מפלצת של הרווחה בעיריית באר שבע. רוסיה מנוולת, זונה חסרת לב שנודע לנו כי אף הגישה תלונה כוזבת למשטרה העבריינית כנגד אחד האבות בו “טיפלה” ואף נתבעה על ידיו בתביעת דיבה. לא להתקרב לסובייטית הזו ללא הקלטת קול לכל הפחות. הוציאה ומוציאה ילדים מביתם ועשתה יד אחת עם נשים ממוצא רוסי. בייחוד מתנכלת לגברים בני עדות המזרח. זו מרגישה עליונות למרות שהיא בסה”כ זבל לבן מקולחוז בברית המוצצות שהגיעה לארץ עם תואר מפוברק ועשתה השלמה של שנה בלימודי עבודה סוציאלית . נאצית שלא ברא השטן !
עוסיות זבל .
יש אולי 10 אחוז נחמדות השאר ה’ ירחם
ואם אתה גבר הלך עליך
איזה תעוזה וחוצפה של זו שקוראת לעצמה פקידת סעד שבמסמך רשמי של מדינת ישראל מציבה לאמא היקרה לורי שם טוב לא להביא עורך דין או מישהו מהמשפחה לועדת החלטה שבה יושבים עובדות סוצאליות פקידות סעד פסכולוגים וחולי נפש מטעמם שכול אלו שיושבים בועדה החלטה כולם חולי נפש פסיכים סדיסדים פסכופטים שעבודתם לחטוף ילדים לסמם אותם לשגע אותם לאנוס אותם לשדל אותם לרצוח את הוריהם הביולוגים ואת משפחתם המורחבת (ראו עתודתם של אודליה יהודה חן חביבי הילדים שנחטפו וחייהם נהרסו והוחרבו על ידי הבני הזונות החולות נפש עובדות סוצאליות פקידות סעד יועצות בתי ספר מורות מורים פסכולוגים פסכאטרים שופטים שופטות משטרה פרקליטות והרשימה עוד ארוכה שכולם חברו יחדיו ביחד או לחוד לחטוף להרוס ולהחריב את חייהם של חיים וויולט והילדים אודליה יהודה חן יעקב חביבי לסיכום ובתמצית על קצה הקרחון מדינת ישראל היא מדינה פסיכית סדיסדית פסכופטית שהורסת ומחריבה את אזרחיה שנשלטים על ידי שלטון ורשיות מדינה חולנים ביותר שמהוים סכנה לקיומם של אזרחי מדינת ישראל ועוד מדינתישראל סוחרת בילדים וזו פרנסתם של מערכות השלטון בישראל.
בקשה לצירוף ראיה נוספת לטענת הפסלות
1. בתאריך 31.12.13, הוגש ערעור על דחית בקשת פסלות שופט בעמ”ש 43424-11-12.
2. כפי שצויין בערעור, כבר בשלב קדם המשפט הביע כבוד השופט ש שוחט את דעתו הנחרצת כי דין הערעור להתקבל, וכי חבריו להרכב יפסקו כמוהו וכל זאת מבלי לעיין בתיק המוצגים ועיקרי הטיעון שהוגשו לאחר מכן. ובכך הפך את כל הערעור למיותר.
3. ביום 2.1.1, ניתן פסק דין בערעור הנ”ל, ולפיו הערעור התקבל במלואו כפי שנאמר בתחילת הדיון ע”י כבוד השופט, וכל טענות המשיבה נדחו אחת לאחת . פסה”ד ניתן בהתבסס על סילוף והוצאת ציטוטים מתסקיר פקידת הסעד.
התסקיר כפי שנכתב ע”י פקידת הסעד לעניני סדרי דין הגברת רונית גילעדי מתאריך 2.5.12 כדלקמן: ראה (נספח א’)
“אין ספק כי במצב כיום כאשר אין אמון בין שני ההורים ועו”ד לעניני סדרי דין נדרשת להתערב חדשות לבקרים בפיקוח תאום ומתן הנחיות מפורטות לגבי אופן התנהלות הסדרי הקשר במשפחה , אין ביכולתינו להמליץ על חופשת הקטין רוי בחו”ל”
ומאידך התסקיר כפי ששובש ו/או זויייף ע”י כבוד המותב שדן בערעור למרות בקשת הפסלות שברקע כדלקמן:
” לגבש את עמדתנו לגבי משאלת האב לביקור הבן בארה”ב וכי בלעדי האבחון (תוספת של כבוד השופט שאינה מופיעה בתסקיר העו”ס ונותנת לתסקיר משמעות אחרת ממה שנכתב בתסקיר המקורי שלא שובש)
אין ביכולתינו להמליץ על חופשת הקטין ר’ בחו”ל”
4. נראה שכבוד המותב, כתב תסקיר של עו”ס לסדרי דין משל עצמו ותפס את מקומה של פקידת הסעד ללא כל סמכות ותוך שיבוש זיוף ועוות הכתוב בתסקיר.
שיבוש התסקיר מעיד על קיומה של דעה קדומה וסימון המטרה של קיום בדיקה פסיכו דיאגנוסטית לצורך נסיעת הקטין לחו”ל כאשר כלל לא דובר על כך בתסקיר העו”ס, וברור שהשופט החליט כי כל האמצעים כשרים לצורך מתן פסק דין התואם את דעתו הקדומה שלא ניתן היה להזיזה.
5. יצוין כי המדובר בדיני נפשות והמדובר בהורה אלים, שברור לכל רשויות הרווחה כי לא יחזיר את הקטין מארה”ב. כאשר רשויות הרווחה קובעות חד משמעית כי במצב השורר כיום, שבו עו”ס בארץ נדרשת להתערב חדשות לבקרים בפיקוח ותיאום התנהלות הסדרי הראיה בארץ הרי שאין ביכולה להמליץ על חופשת הקטין בחו”ל.
בהסתמך על התסקיר כפי שנכתב במקור ללא השיבושים כאמור לעייל, דחה בית משפט קמא את תביעתו של האב לביקור הקטין בארה”ב .
6. בתמלול של פגישה שנערכה עם פקידת הסעד בתאריך 6.1.14, אמרה הע”ס רונית גילעדי: “כי לא ייתכן מצב הזוי בו שידובר על נסיעה לחו”ל כאשר בארץ קיימות בעיות קשות של אלימות ואי החזרת הילדים” וכי ” מעולם לא כתבה ו/או התכוונה כי הבדיקה נועדה לחו”ל אלה אך ורק להסדרי ראיה בארץ”
7. בפסה”ד כבוד המותב אינו מתמודד כלל עם הטענה בדבר קיום הסכם בין הצדדים, לפיו הקטין יצא מחוץ לגבולות הארץ רק עם אימו ובהסכמתה. ראה (נספח ב’ ). אי התייחסות לטענה מהותית שכזו ובחירה סלקטיבית של קטעי הסכם התומכת בדעתו המקובעת מראש שלכבוד המותב ש’ שוחט .
חביבי, עו”ס למינהן זה נבלות בגדר עבד כי ימלוך. אתה חושב שזה קשור להיותן בוגרות אקדמיה? אני *טיפה* יותר משכיל אקדמית, ובכל זאת לאחר שביצעתי את הפשע הנורא (בת הזוג עזבה עם תינוק בן יומו) היחס שקיבלתי מאוסף הנשים הנכלוליות האלה היה בהחלט מתחת לכל ביקורת!
כמובן שהייתי סובל אלף עו”ס לעומת היחס שקיבלתי בביה”ד למשפחה ברמת-גן. המקום בו הכל אפשרי (אם אתה אישה) ובו הוצאות המשפט והעלויות ההיקפיות זורמים כמים (כל עוד אתה גבר).
לורי את עושה עבודת קודש
לאה עזרה זה פנומן עם חיוך שטני ורק באמצעות תלונות והצפת משרדו של מבקר משרד העבודה והרווחה בתלונות הצלחתי לקבל ועדת החלטה והחשש של פקידות הסעד והמפקחת המחוזית שמא הקלטתי את הדיון הן קצת ישרו קו איתי והסכימו לסדרי ראיה של פעמיים בשבוע (עבדתי בשרותי הרוחה בעברי והפעלתי כמה מנהלי שרותים במשרד כדי שילחצו ) אבל לאחר הסיכום לאה עזרה והפקידה האחרת ענת עשו תרגיל מבריק וסדרי הראיה לא יצאו לפועל